במהלך למעלה משבעת החודשים מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" טופלו במרכז הרפואי "סורוקה" כ-3,000 נפגעים. פצועים רבים נדרשו לבדיקות דימות, כמו CT ו-MRI, לרבות לצורף ניתוחים דחופים.
2 צפייה בגלריה
בית חולים סורוקה
בית חולים סורוקה
בית חולים סורוקה
(צילום: הרצל יוסף)

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצביע בדו"ח שפירסם היום (ג') תחת הכותרת "בדיקות דימות מתקדמות – ביקורת מעקב", על כך שב"סורוקה" רק חלק ממכשירי הדימות הללו היו במבנים ממוגנים. על פי דו"ח המבקר, מכשיר CT אחד מתוך שלושה מכשירים ומכשיר MRI אחד מתוך שניים פעלו במבנים ממוגנים ורק במהלך ימי הלחימה מוגן גם מכשיר ה-MRI השני.
בתגובה לממצאי מבקר המדינה, השיבה "הכללית", בעלת המרכז הרפואי "סורוקה", כי "פערי המיגון המשמעותיים ב'סורוקה' מוכרים לגורמים הנוגעים בדבר מזה שנים רבות, אך המדינה לא היקצתה את התקציב הנדרש להשלמת הפערים. בעקבות המלחמה קיבל בית החולים אישור למכשיר CT נוסף, שישרת את המחלקה לרפואה דחופה, שפועל באזור ממוגן". בשירותי בריאות כללית הוסיפו וציינו, כי במהלך המלחמה הוצבו מאחורי הקיר החיצוני של מתחם ה-MRI ב'סורוקה' קוביות בטון למיגון המתחם כדי לאפשר את המשך הפעילות הרציפה בו.

2 צפייה בגלריה
מבקר המדינה הנבחר מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה הנבחר מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה הנבחר מתניהו אנגלמן
(צילום: עמית שאבי)

ממשרד הבריאות נמסר בתשובתו למבקר המדינה, כי "מערכת הבריאות פועלת במצוקה תקציבית קשה בכל הנוגע לצורך במיגון ומצוקה זו בלטה במהלך המלחמה". המשרד ציין, כי במשך שנים הוא התריע על כך ודרש תוספת תקציב למיגון, אך לא קיבל מענה הולם.
"כל מכשיר שניתן מאז פרוץ המלחמה", נמסר בתגובת משרד הבריאות, "ניתנה הנחייה להצבתו באזור ממוגן. כמוכן, כאשר קיבל המשרד בקשות להעברת מכשירים לאזורים ממוגנים בבית החולים, הוא נענה לכך מייד ואולם הבעייה נעוצה בכך שאין די אזורי מיגון בבתי החולים. נמשיך לפעול אל מול משרד האוצר ומשרד הביטחון להקצאת תקציב ייעודי ראוי, שמתאים להתמודדות עם האיומים הקיימים".
במשרד האוצר מסרו בתשובתם לממצאי דו"ח מבקר המדינה, כי בשנת 2023 הוקצו יותר מ- 320 מיליון שקל לצורך מיגון מערכת הבריאות בטווח המיידי וכי עוד 200 מיליון שקל הוקצו למיגון גופי בריאות בטווח הבינוני בשנים 2024-2025. "אשר למרכז הרפואי סורוקה", ציין משרד האוצר, "הוקצתה תוספת תקציב של יותר מ-50 מיליון שקל למיגון מיידי בשנת 2023, לפי סדרי עדיפות שהעלה בית החולים, לרבות מיגון חדרי ניתוח, פגייה וצרכים נוספים".

כמה מחכים לבדיקות?


דו"ח מבקר המדינה הוגדר כביקורת מעקב אחר הדו"ח שפרסם המבקר בנושא בדיקות דימות מתקדמות לפני תשע שנים.
ממצאי הדו"ח הנוכחי מעלים, כי בהשוואה לממצאי הדו"ח הקודם התארך זמן ההמתנה לבדיקות MRI בהרדמה לילדים במרכז הרפואי "סורוקה" משישה חודשים לפני תשע שנים לעשרה חודשים כיום בשעות הבוקר, ואילו בשעות אחר הצהריים והערב התקצר זמן ההמתנה לכדי שלושה חודשים.
פיענוח בדיקת הדימות הוא השלב בתהליך האבחון שבו רופא רדיולוג מפענח את ממצאי הבדיקה ונותן תשובה כתובה למטופל ולרופא המטפל. על פי דו"ח מבקר המדינה מתברר, כי משרד הבריאות לא קבע תקנים לזמני פיענוח מירביים של בדיקות דימות.
בפועל, כך מציין מבקר המדינה בדו"ח המעקב, נמצא כי בנהלים שהגדירו מכוני הדימות בבתי החולים עצמם נקבע בדרך כלל כי יש לפענח בדיקות CT ו-MRI אמבולטוריות, כאלה שאינן מצריכות אשפוז, בתוך עשרה ימים. בפועל, כך עולה מממצאי דו"ח מבקר המדינה, עמד שיעור שיעור הפיענוחים לבדיקות MRI במכון הדימות ב"סורוקה", שארכו יותר מעשרה ימים, בתקופת הדו"ח הקודם לפני תשע שנים, על 24.8 אחוז. מאז הדו"ח הקודם, כך מציין מבקר המדינה, חל שיפור ב"סורוקה" כשפרק הזמן המירבי לפיענוח בדיקות הדימות כיום עומד על עשרה ימים.

קראו גם:

דו"ח מבקר המדינה גם מצביע על כך שב"סורוקה" נעשה שימוש במכון הדימות במערכות בינה מלאכותית כדי לסייע באופן יעיל יותר בהתמודדות עם הגידול המואץ בהיקף בדיקות הדימות.