צבא ההגנה לישראל הוא צבא ערכי ומוסרי הפועל לפי קוד אתי ברור: צריך לנקוט בכל האמצעים כדי לא לפגוע בחפים מפשע. הרצון של החיילים שלא לפגוע בתושבי עזה שאינם מעורבים בפעילות טרור מגביל מאוד את פעילותם נגד המחבלים, שמחפשים מסתור בסביבה אזרחית.
להיט בדרום: תיירות מלחמה הבנים נפצעו בעזה, והגיעו לבית החולים בו עובדות אימהותיהם כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
לא רק חיילי צה"ל נדרשים לגלות מוסריות במלחמה מול מחבלים שלא מהססים להשתמש באזרחים חפים מפשע כמגן אנושי. גם הרופאים בבית החולים 'סורוקה' נדרשים להעניק טיפול רפואי לכל דורש, גם אם מדובר במחבל חמאס שדקות אחדות לפני שנפצע היה עסוק בשיגור רקטות לעבר יישובי הדרום.
פרופ' גדי שקד, מנהל יחידת הטראומה בבית החולים, מצא את עצמו לאחרונה נדרש לטפל במחבל של חמאס.
"קיבלנו מידע שנמצא בדרך לפה מחבל של החמאס שנפל בשבי, ושהוא פצוע וזקוק לטיפול. באותו הרגע שאתה מקבל את המידע הזה, עובר משהו בראש, ואי אפשר להכחיש. אנחנו נמצאים עכשיו במצב מלחמה ואתה מדבר פה על אויב. למרות שהוא אויב מר ואכזר, מבחינת הטיפול אין שום הבדל בינו לבין לוחם צה"ל. כשהוא נכנס לכאן, הסברתי לכל הצוות שצריך לטפל בו, וזהו. לפני ואולי גם אחרי הטיפול, חושבים על זה, ואין ספק שאנשים גם מדברים אחד עם השני על זה, אבל במהלך הטיפול אין שום הבדל. לא מעירים שום דבר, לא בצחוק ולא ברמז. מעניקים טיפול מקצועי נטו".
כוננות גבוהה פרופ' יוחנן פייזר, סגן מנהל בית החולים, מדגיש כי כל המטופלים, ללא הבדל של מוצא, דת, גזע או מין - מקבלים את הטיפול הרפואי לו הם זכאים. "ברגע שרופא שלנו מטפל בפצוע, המחשבות והתחושות שלו במהלך הטיפול מנוטרלות לגמרי", אומר פרופ' פייזר. "מבחינתנו, ממש לא משנה מי מגיע".
בדומה לסבבי לחימה קודמים ברצועת עזה, בית החולים 'סורוקה' מרכז אליו את מרבית הפצועים בקרב האזרחים והחיילים בגזרה הדרומית. ירי הטילים לא זר להם, והצוות הרפואי מכיר את הנחיות פיקוד העורף מקרוב.
עם תחילת מבצע 'צוק איתן' נכנסו ב'סורוקה' לכוננות גבוהה בקרב כל בעלי התפקידים במקצועות הקריטיים. לאחר שהחל שלב הכניסה הקרקעית של צה"ל לרצועת עזה ביום חמישי שעבר, הועלתה רמת הכוננות לגבוהה ביותר. באופן לא מפתיע, גם כמות החיילים שנזקקו לטיפול רפואי עלתה בצורה ניכרת.
"עד לתחילת הכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה, עיקר מקרי הטראומה היו של פציעות אזרחיות, בייחוד אנשים שנפצעו כשמיהרו להגיע למרחב המוגן", אומר פרופ' פייזר. "היו לנו יחסית מעט מקרים של נפגעי גוף שנפגעו מרסיסים, כאשר לכך צריך להוסיף את המקרה המצער של הרקטה שפגעה במגורים של משפחה בדואית, והובילה למותו של גבר בן שלושים, ולפציעה של בני משפחה נוספים. מאז הכניסה הקרקעית הגיעו לכאן עשרות חיילים".
מלבד העובדה כי עד כה, מספר הנפגעים האזרחיים מרקטות קטן ביחס למבצעים קודמים, הודות למערכת ההגנה כיפת ברזל והעובדה שהתושבים נשמעים להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף, בבית החולים מרגישים בירידה גם במספר נפגעי החרדה. בשל העובדה כי מדובר בסבב לחימה שלישי תוך זמן קצר, למרבה הצער תושבי הנגב כבר מתורגלים למצב. יש שיגידו שכיפת ברזל גם תורמת לתחושת הביטחון של האזרחים שהפכו בעל כורחם לשבויים של ירי רקטות הגראד ומתבקשים להימצא בקרבת מרחבים מוגנים.
לצד הירידה בכמות הנפגעים האזרחיים בסבב הלחימה הנוכחי ביחס לסבבים הקודמים, באופן טבעי, העומס על הצוותים ב'סורוקה' עלה בצורה משמעותית מאז הכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה.
"מאז הכניסה הקרקעית בית החולים שינה במובנים מסוימים את 'מוד' הפעילות", אמר בתחילת השבוע פרופ' פייזר. "האחיות במחלקות לרפואה דחופה וחדר הניתוח התחילו לעבוד במשמרות של 12 שעות. המשמרות מאוישות ביותר אנשים על מנת שנוכל לתת מענה להגעה של מספר רב של פצועים שזקוקים לטיפול. כל הצוות הרפואי מגויס למשימה, כאשר בנוסף יש לנו גם 24 רופאים שגויסו בצו 8 למילואים".
חצויים לשניים בשעה שאנשי הצוות הרפואי בבית החולים מעניקים טיפול רפואי לנפגעי הלחימה במבצע 'צוק איתן', הם מותירים מאחור את בני משפחותיהם שמחכים להם בבית. בין טיפול בפצועים מרסיסי גראד לנפגעי חרדה, ראשם טרוד במחשבות האם קרוביהם הספיקו להיכנס למרחב המוגן.
"עד כה במהלך המבצע הנוכחי לא נתקלנו במצב שחיקה או התמוטטות של רופא, שחייבו טיפול או ייעוץ. אבל בעבר, ב'עמוד ענן' וב'עופרת יצוקה', בהחלט היו אנשי צוות שהיו זקוקים לסיוע מהשירות הסוציאלי והפסיכולוגי של בית החולים", מספר פרופ' פייזר.
בניסיון להקל על העומס הנפשי שמוטל על אנשי הצוות במהלך 'צוק איתן' הוחלט לפתוח קייטנה לילדי העובדים.
"ברור לנו שאמא תרצה שהילד