לא פשוט לגור בעוטף עזה וקשה עוד יותר לנהל שם עסק עצמאי. לא די בכך שאזור עוטף עזה נחשב לפריפריה המרוחקת ממרכזי העסקים, תושביו מתמודדים כבר שני עשורים עם מציאות ביטחונית לא פשוטה.
5 צפייה בגלריה
דובדבני־חמאוי. "הילדים שלי החלו להסתובב ברחבי הקיבוץ ולאסוף רסיסים של הפצמ"רים.
(הרצל יוסף)
צורפת התכשיטים ענבל דובדבני־חמאוי מכירה את המציאות הזאת היטב. לפני שבע שנים, במבצע "צוק איתן", פצצת מרגמה שנורתה מרצועת עזה פגעה בסטודיו שלה בקיבוץ נירים.
הפגיעה אומנם לא הסבה נזקים כבדים לסטודיו, אבל דובדבני־חמאוי החליטה להפוך את אותם רסיסי פצצה לתכשיטים יפהפיים, ביטוי עכשווי לפסוק התנ"כי "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות". רק שבמקום אתים ומזמרות, דובדבני־חמאוי יוצרת טבעות ותליונים שמשובצים בהם רסיסי פצצות.
התאהבה במקצוע
ענבל דובדבני־חמאוי (44), נשואה ואם לשלושה ילדים, תושבת מושב שדה ניצן שבמועצה האזורית אשכול, נולדה וגדלה בקיבוץ נירים. "מילדותי אהבתי ליצור. יותר נכון, אהבתי לפרק שעונים ותכשיטים", היא מספרת. "הייתי מכינה תכשיטים מפימו, חוטי ברזל ומחלקים של שעונים ישנים. בכיתה י"ב גיליתי את עולם הצורפות.
"שמעתי שיש חוג לצורפות במכללת ספיר, נרשמתי והשתתפתי בחוג הזה. מהר מאוד התאהבתי במקצוע הזה ובכל זמן פנוי הייתי מבלה בסטודיו לצורפות בקיבוץ שלי שנוהל על ידי המורה שלי הלן זילצר. אפשר לומר שהסטודיו בנירים היה אז הבית השני שלי".
קראו גם>>>
אחרי השירות הצבאי למדה דובדבני־חמאוי צורפות במכללה לצורפות אומנית בתל־אביב, ומאז, לדבריה, התכשיטים הם חלק בלתי נפרד מחייה. תחילה יצירת תכשיטים הייתה תחביב, ובהמשך, הפכה את הצורפות למקצוע העיקרי שלה.
לפני 11 שנים חזרה דובדבני־חמאוי לקיבוץ נירים ובזכות הצעה של מורתה החלה לעבוד כמעצבת במפעל תכשיטים בקיבוץ בית ניר. אחרי שנתיים המפעל נסגר ודובדבני־חמאוי שבה לנירים ופתחה סטודיו משלה לעיצוב תכשיטים. "בעלי אמר לי שמספיק עם כל המשחקים, ושמאוד רצוי שאקים סטודיו משלי ושאהפוך את העיסוק בצורפות לעיסוק העיקרי שלי, וכך היה", היא אומרת.
זה שמונה שנים פועל הסטודיו של דובדבני־חמאוי בקיבוץ נירים. היא עצמה עזבה עם משפחתה את נירים לפני ארבע שנים לטובת מגורים במושב שדה ניצן, אך הסטודיו נשאר בקיבוץ שבו נולדה וגדלה.
"פחדתי לגעת בהם"
עד מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 עסקה דובדבני־חמאוי בצורפות קונבנציונלית ויצרה תכשיטים מכסף וזהב המשובצים באבני חן. אבל אותה מערכה קשה, הארוכה שידעה ישראל, הייתה אבן דרך ביצירה שלה.
"במהלך אותו מבצע נפלו אצלנו בקיבוץ פצצות מרגמה ופינו אותנו לקיבוץ משמר העמק. במשך חודש וחצי לא היינו בבית", נזכרת דובדבני־חמאוי.
"כשחזרנו אחרי הפסקת האש הראשונה נפל פצמ"ר ליד הסטודיו שלי. הפגיעה בסטודיו אומנם לא הייתה גדולה, אבל הילדים שלי החלו להסתובב ברחבי הקיבוץ ולאסוף רסיסים של הפצמ"רים. כל הסיפור הזה הרעיד את עולמי. איסוף הרסיסים הרתיע אותי, אבל החלטתי לשמור אותם".
כבר אז חשבת להשתמש ברסיסים כדי ליצור תכשיטים?
"מיד לאחר סיום המבצע טסתי לארצות הברית במסגרת פרויקט של סיוע לעסקים קטנים בנגב שכלל גם יריד נודד ברחבי ארצות הברית. לקחתי איתי במזוודה רסיסי פצמ"רים שנפלו ליד הסטודיו שלי בנירים כדי להראות ללקוחות שם באיזו מציאות אנחנו חיים.
"התברר לי שהייתה התעניינות רבה ברסיסים האלה. אנשים רצו לקנות ממני את הרסיסים, היו גם כאלה שהציעו לי לעשות תכשיטים על בסיס של אותם רסיסים. זה נראה להם מאוד מעניין ויוצא דופן. אז הבנתי שיש לרסיסי הפצמ"רים פוטנציאל לייצור ועיצוב תכשיטים".
עברו שנתיים עד שדובדבני־חמאוי התחילה לשלב את הרסיסים בתכשיטים. "כל עניין הרסיסים הרתיע אותי בהתחלה, אבל החלטתי לשמור אותם ליום שבו אחליט להשתמש בהם כחומר גלם לתכשיטים שלי. רק לאחר שנתיים הייתה הפעם הראשונה שנגעתי בהם שוב".
מה פשר פסק הזמן הזה?
"פחדתי לגעת בהם. הרי בסוף זה כלי מלחמה שנפגעו ונהרגו ממנו אנשים שאני מכירה. שעות אחדות לפני הפסקת האש במבצע 'צוק איתן' נורה מטח של פצצות מרגמה לעבר קיבוץ נירים שכתוצאה ממנו נהרגו הרבש"צ שלנו זאביק עציון והסגן שלו שחר מלמד זיכרונם לברכה.
"באירוע הזה גם נפצע קשה חבר הקיבוץ גדי ירקוני, כיום ראש המועצה האזורית אשכול, שאיבד את שתי רגליו כתוצאה מפגיעת פצצת המרגמה. האירוע הזה היה מאוד טעון עבורי. היה לי מאוד קשה לגעת בזה, כשהכל היה עוד טרי.
"הקיבוץ כולו היה באבל כבד ולא נראה היה לי שבמציאות כזו אני אתחיל לייצר תכשיטים מרסיסים של פצצות מרגמה".
ובכל זאת, הזמן עושה את שלו?
"היה לי אוסף של רסיסים בארון ואחרי שנתיים החלטתי שאני רוצה להפוך את המלחמה לאהבה. התחלתי במלאכת עשיית תכשיטים המשלבים זהב ורסיסים מהפצצה שנפלה ליד הסטודיו שלי בקיבוץ. אספתי את השברים והתחלתי לטפל באותם רסיסים".
פניות מכל העולם
דובדבני־חמאוי נזכרת בתכשיט הראשון שיצרה מרסיס של פצצת מרגמה. "בעצם היו אלה שלוש שרשראות זהב שעשויות מרסיסי פצמ"ר", היא נזכרת. "שיבצתי בהן את הרסיסים ואפסנתי אותן בסטודיו. אותן שרשראות לא זכו לחשיפה כמו שאר התכשיטים שלי. רק מאוחר יותר הן נמכרו".
לא מסוכן לאסוף או לעבד את הרסיסים?
"הרסיסים הם מיניאטוריים. מדובר בחתיכות ברזל קטנות של סנטימטרים ספורים, כך שאין חשש. אלה הם רסיסים שכבר התפזרו אחרי נפילת הפצצות והרקטות ברחבי הקיבוץ. הקיבוץ היה במבצע 'צוק איתן' יעד מועדף על ארגוני הטרור מרצועת עזה ונורו לעברנו לא מעט פצצות מרגמה ורקטות קסאם. אספתי מספיק חומר גלם לתכשיטים".
אוסף הרסיסים של דובדבני־חמאוי כולל גם רסיסים שנאספו אחרי מבצע "שומר החומות" שהיה לפני כשלושה חודשים. "לאחר המבצע האחרון הייתה התעניינות בתכשיטים שמשובצים בהם רסיסים של פצצות מרגמה ורקטות קסאם. יש לי קופסה מלאה של רסיסים ושוב אני מייצרת תכשיטים כאלה".
יש ביקוש לתכשיטים האלה?
"יש התלהבות סביב התכשיטים האלה. עד כה לא הייתה חשיפת יתר לתכשיטים האלה, למעט במסגרת של יריד של עסקים קטנים בעוטף עזה ובדרום. כל תכשיט כזה הוא יצירה בפני עצמה. ליצור תכשיט כזה לוקח מספר שעות.
"עכשיו, לאחר סבב הלחימה האחרון, התעורר שוב הרצון ליצור תכשיטים מחומר הגלם הזה, ועם החשק ליצירה גם גבר הביקוש. אנשים מכל העולם פונים אליי עם בקשות לתכשיטי רקטה וכולם גם מבקשים לראות קטלוג. אז הבנתי שאני צריכה להקים אתר אינטרנט למכירות מקוונות".
בימים אלה האתר של דובדבני־חמאוי קורם עור וגידים בסיוע מרכז לאודר המנהל את תוכנית E-commerce 360. התוכנית נולדה בתקופת הקורונה כדי להגדיל את המכירות המקוונות של עסקים קטנים בפריפריה.
חלום רחוק
באמתחתה של דובדבני־חמאוי לא רק רסיסים של פצמ"רים ותכשיטים מיוחדים, אלא גם לא מעט סיפורים המלווים את יצירותיה הלא שגרתיות. כך למשל היא מספרת על קיבוץ ניר עוז השכן שביקש להודות לקיבוץ שאירח אותם במהלך מבצע "שומר החומות" והעניק להם מחזיקי מפתחות ושרשראות מעוטרים ברסיסי פצמ"ר.
אחרי אחת ההסלמות הביטחוניות שהייתה בשנים האחרונות הגיעה לדובדבני־חמאוי בקשה לא שגרתית. "יום אחד הגיעה אליי מישהי שביקשה שאכין לה תכשיט שבו ישובץ רסיס שהוצא מגופו של אביה שנפצע מאותו רסיס באחת ההסלמות באזור שלנו", היא מספרת.
"התוצאה הייתה שרשרת זהב עם תליון שיצרתי מרסיס של פצצת מרגמה. היה גם מישהו שהגיע אליי וביקש שאצור לו תכשיט עבור החברה שלו כשבכוונתו להציע לה נישואין ולהעניק לה תכשיט שמשובץ בה רסיס. הכנתי לו שרשרת על פי בקשתו".
איזה תכשיט מהקולקציה שלך את הכי אוהבת?
"כולם היו בניי. כל תכשיט אצלי זוכה לתשומת לב מרבית. מה שמייחד את התכשיטים שלי הוא להגשים חלומות ללקוחות שלי. אנשים מספרים לי על משהו שהם חלמו עליו והכיף שלי הוא להתאים את התכשיט ללקוח".
אגב, אם תהיתם לגבי מחיריהם של התכשיטים, תכשיטי כסף עולים כ־300 שקל, ואילו מחיריהם של תכשיטי זהב, מרביתם 14 קראט, נעים בין 600 ל־2,000 שקל.
היית רוצה לשתף פעולה עם מעצבי תכשיטים מרצועת עזה, כשהמציאות באזורנו תשתנה?
"כמובן ששיתוף פעולה כזה יכול להיות מדהים. המשמעות היא להפוך את הרסיסים למשהו יפה וחיובי. יש גם חלום לקיים תערוכה משותפת ולהפוך את סיפור הרסיסים לסיפור ששייך לעבר ושאני מקווה שהוא לא יחזור. לצערי, כמו שזה נראה היום, החלום הזה עוד רחוק".
תומכים בפריפריה
תוכנית E-commerce 360 מסייעת לבעלי עסקים קטנים מהפריפריה להגדיל את המכירות המקוונות שלהם
בגלל החשש מעוד סגר והרצון לקדם את העסק שלהם בתקופה כלכלית מאתגרת, נרשמו לתוכנית E-commerce 360 יותר מ־250 עסקים קטנים.
מרכז לאודר לתעסוקה, בשיתוף ארגון ארץעיר, משרד הכלכלה - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים,JNF ארה"ב ו־UJA ניו־יורק זיהו את האתגרים הרבים של עסקים קטנים בפריפריה בתקופת הקורונה והקימו לאחרונה את התוכנית.
מטרת המיזם היא להגדיל את המכירות המקוונות של העסקים הקטנים בפריפריה באמצעות הקמת מערך שיווק ומכירה אונליין במינימום משאבים.
התוכנית מציעה לעסקים סבסוד גדול המתבטא למשל במענק של 5,000 שקל לכל עסק להקמת אתר וסבסוד של תוכנית שיווקית לשלושה חודשים בהיקף של כ־1,500 שקל.
נוסף על עלויות השילוח המופחתות בסבסוד של 30 אחוז, מציע המיזם לעסקים הקטנים להקים חנויות איקומרס וסיוע בניהול המדיה הדיגיטלית של העסק.
לעדכונים: חדשות באר שבע
