תופעת גביית דמי החסות (פרוטקשן) עדיין איתנו, ולמרות ניסיונות המשטרה למגר אותה או לצמצם את מימדיה, התופעה עדיין מתרחשת כמעט מדי יום.
לא כל פרשה זוכה להתייחסות באמצעי התקשורת, ותחושתם של רבים מקבלני הבניין ובעלי העסקים שנופלים קורבן לגובי דמי החסות, היא שעדיף שלא להיחשף ולא להזדהות, שמא יהפכו ליעד לפגיעה.
מבחינתם, שתיקה שווה זהב. החשש לחייהם, מצד אחד, ולעסק, מצד שני, מרחף כל העת באוויר.
התופעה צוברת תאוצה באחרונה ולא אחת קבלנים ובעלי עסקים בנגב נופלים קורבן לעבריינים הדורשים מהם לשלם סכומים של עשרות אלפי ולעיתים גם מאות אלפי שקלים תמורת שמירה על עסקיהם ועל רכושם.
נוסף על כך, הם נדרשים לא פעם לשלם על ה"זכות" להשתמש בשטח שבדיעבד מתברר שהוא אינו שייך כלל לאותם גובי דמי החסות.
"בכל פעם שאנחנו מתחילים לעבוד באיזשהו אתר - זה קורה", מספר השבוע א', קבלן בניין מאזור הנגב, "אנחנו מגדרים את שטח האתר ולמחרת כבר מגיע אדם שמציג עצמו כשומר וכמי שהשטח הזה הוא באחריותו. הוא דורש כסף תמורת השמירה על השטח, ואף מציג בפנינו קבלות וחשבוניות. בסופו של דבר, זה יכול להגיע לאלפי שקלים בחודש.
"בשלב של בניית שלד הבניין, המחיר עוד נמוך יחסית, אבל בשלב של גמר הבנייה המחיר כבר נוסק לאלפי שקלים. העניין הוא שאין טעם להגיש תלונה במשטרה, יש פחד ויש חשש שלתלונה כזו עוד יכולות להיות השלכות, אז רבים נמנעים מלהגיש תלונה".
סוחטים בלי בושה
גביית דמי חסות היא תופעה נפוצה מאוד באזור הנגב ולא חסרות דוגמאות, ואולם, מדובר רק בקצה הקרחון, שכן רוב הנסחטים חוששים להגיש תלונה במשטרה.
מחצית חודש פברואר שעבר. צעיר כבן 23, תושב שגב שלום, דרש מבעל עסק בעיר העתיקה בבאר־שבע דמי חסות בסכומים גבוהים. הצעיר איים על בעל העסק שאם הוא לא ישלם את הסכומים המבוקשים, הוא יראה את העסק שלו עולה באש.
קראו עוד>>>
בעל העסק לא נרתע, הגיש תלונה למשטרה, ובעקבותיה היחידה המרכזית ימ"ר נגב ותחנת משטרה באר־שבע פתחו בחקירה.
אחרי שלושה ימים של חקירה נעצרו שלושה חשודים בסמוך לעסק, שעל פי החשד, התכוונו לגבות את דמי החסות. השלושה, כבני 20, אף הם תושבי שגב שלום, נעצרו בחשד לקשירת קשר לפשע וסחיטה באיומים ושוחררו בהמשך בתנאים מגבילים.
למחרת נעצר גם החשוד העיקרי בפרשה, תושב שגב שלום כבן 23, והוגש נגדו כתב אישום בגין סחיטת דמי חסות באיומים.
לפני כמה חודשים הותר לפרסום שנעצרו שישה חשודים במעשי סחיטה וגביית דמי חסות מקבלנים ומשפחות באזור אום בטין. עם התקדמות עבודות הפיתוח והתשתית באזור לקראת סלילת הקטע הדרומי של כביש 6 לכיוון נבטים, התגלה שהמשפחות המתגוררות לאורך תוואי הכביש המתוכנן אינן עוברות למגרשים החליפיים שהוקצו להן.
הסיבה - אדם המתגורר בסמוך הצהיר שהשטח שייך לו, ושכל קבלני עבודות העפר בשטח מחויבים בשירותי שמירה שהוא אמור לספק.
מידע זה הגיע לחוקרי יחידת יואב שבמחוז הדרומי, והם פתחו בחקירה סמויה. במהלך החקירה הופעלו שלושה סוכנים סמויים במשך כחצי שנה. בתקופה זו הצליחו הסוכנים לאסוף ראיות שהצביעו על סחיטה באיומים קשים של קבלני הפיתוח והמשפחות.
גובי דמי החסות סחטו מהקבלנים מאות אלפי שקלים ובשל כך לא התאפשר להמשיך בעבודות התשתית ובסלילת כביש 6 באזור.
באחת הפעמים, כמו שעלה בחקירה, הגיע לשטח אופנוען רעול פנים, ניגש לקבלן שעבד שם ואמר לו "תצא מהשטח, לא כדאי לך להסתבך". בפעם אחרת דרשו החשודים אחרי איומים על הקבלנים לשכור אך ורק שירותי שמירה מהם, אחרת יבולע להם.
"נכנסתי לשטח במסווה של קבלן לאחר שלא היה שיתוף פעולה מצד הקבלנים", סיפר אחד הסוכנים המשטרתיים שהופעל כדי לפענח את הפרשה. "מהרגע שנכנסנו לשטח הרגשתי את האווירה באזור. כבר ביום הראשון הסתובבו סביבנו רעולי פנים, אופנוענים שדרשו מאיתנו לשלם תמורת שמירה על הכלים שלנו. באחד הימים הרכב שבאנו איתו לעבודה נתקע בשטח.
"החשוד המרכזי בפרשה הזו בא והציע לנו עזרה בחילוץ הרכב. תוך העזרה שלו הוא דרש מאיתנו לשלם לו דמי שמירה. הוא הסביר לנו איך זה עובד. אחרי מספר שבועות שאנחנו בשטח, הגיע אחד הילדים של החשוד המרכזי ודרש מאיתנו לפנות את השטח בטענה שזה השטח שלו תוך כדי השמעת איומים. הבנו שכאן אנחנו כבר חייבים לעצור את החשודים".
נגד כל החשודים בפרשה הזו הוגשו כתבי אישום ובקשה למעצרם עד תום ההליכים המשפטיים.
"אני בעל השטח"
גם המכרז להקמת אתר הטמנה מורחב לפסולת בערד שהעירייה פרסמה לפני כמה חודשים עומד במרכזה של פרשיית פרוטקשן.
במהלך סיור מקדים של קבלנים שביקשו להתמודד באותו מכרז, הופיע לפתע במקום אדם שהצהיר שהוא בעל השטח. "עם כל הכבוד לעירייה, אני הוא בעל הקרקע", אמר אותו אדם. "כל מי שיבנה בקרקע הזו, לפני שהוא דורך בשטח, צריך להגיע להסדר איתי, לא עם העירייה. לפני שמישהו נכנס צריכים לפנות אליי. כל מתמודד צריך לעבור קודם כל דרכי".
בשל אותן אמירות, שלא השתמעו לשתי פנים, היו קבלנים שהחליטו לוותר על התמודדותם במכרז.
מעיריית ערד נמסר בשעתו כי "ככל ומי מהמציעים או המשתתפים בסיור הקבלנים מרגיש מאוים מכל סיבה שהיא על ידי אדם כזה או אחר, מצופה כי יפנה לתחנת המשטרה ויגיש תלונה. עיריית ערד איננה הגוף האמון על אכיפת עבירות פליליות. עם זאת, וככל ויתברר כי ההליך המכרזי זוהם, העירייה לא תהסס לערב את גורמי אכיפת החוק".
השבוע, בעקבות פניית "מיינט באר שבע", נמסר מעיריית ערד כי "המכרז בעינו עומד, ועתירה בעניין נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר־שבע".
לא ניכנע
ואולם, לא רק קבלני בנייה נתקלים בעבריינים המנסים לסחוט מהם דמי חסות. גם בעלי מוסכים ובעלי מסעדות באזור נפלו לאחרונה קורבן לתופעה.
כמה בעלי עסקים באזור, שלא נענו לדרישה לשלם דמי חסות, מצאו בשנה האחרונה את עסקיהם עולים בלהבות. לצידם יש בעלי עסקים שכדי למנוע מהעסק שלהם להפוך לערימה של גחלים, פשוט מחליטים ללון בבית העסק כדי לשמור עליו מפני שליחיהם של גובי דמי החסות.
"אני לא מוכן להיכנע להם", מספר בעל עסק שניסו לסחוט ממני דמי חסות, "אני מקווה שהמשטרה תעלה עליהם ותתפוס אותם. הגשתי תלונה ואני מקווה שזה יישא תוצאות. אני יודע שיש בעלי עסקים שנכנעים ומשלמים דמי חסות לעבריינים האלה, אבל אני לא נכנע".
יש גם מי שמוכנים לשלם לא מעט כסף לגובי דמי החסות כדי לזכות לשקט, סכומים שיכולים להאמיר לעשרות אלפי שקלים בחודש. "שווה
:לי השקט הזה", מציין בעל עסק מהאזור, "ולמצוא את העסק שלי עומד על תילו תמורת התשלום הזה. צריך לזכור שחברות הביטוח גובות פרמיות גבוהות מאוד כדי לבטח עסקים בבאר־שבע למשל מהסיבה הזו שהעסקים כאן נתונים לסכנה של הצתה או גניבות עצומות.
"זה בדיוק כמו הסיפור בשעתו של הסירוב של חברות הביטוח לבטח כלי רכב באזור שלנו במציאות של שיעור גניבות רכב גבוה במיוחד. במצב הזה לא שווה לבטח, עדיף כבר לשלם דמי חסות".
נאבקים בתופעה
מי שאינו מוכן לשלם לגובי דמי החסות, משלם לעיתים קרובות את המחיר בדמות איומים קשים על חייו ועל חיי משפחתו.
כך קרה לבעל חברת בנייה ואחיו המשמש יועץ משפטי בחברה. לפני שלוש שנים חברת הבנייה החלה לעבוד באחד היישובים בצפון הנגב ושכרה את שירותיו של אדם שישמש מנהל האתר, והובטח לו שיהיה שותף לרווחים שיתקבלו עם סיום הפרויקט.
מכתב אישום שהגישה הפרקליטות לפני כשלושה חודשים נגד אותו אדם ונגד עוד נאשם תושב באר־שבע שהוצג כשותפו של מנהל האתר, עולה שמחודש יולי 2018 ועד חודש מרץ שעבר נהג הנאשם הבאר־שבעי לבוא לאתר הבנייה בתדירות של אחת לשבוע ולדרוש מבעלי החברה לשלם לו סכומי כסף.
קבלן בנייה: "אני מקווה שהמשטרה תעלה עליהם ותתפוס אותם. הגשתי תלונה ואני מקווה שזה יישא תוצאות. אני יודע שיש בעלי עסקים שנכנעים ומשלמים דמי חסות לעבריינים האלה, אבל אני לא נכנע"
בעלי חברת הבנייה, שלא ראו באותו אדם שותף בפרויקט, סירבו לדרישותיו וזה פתח בסדרת איומים עליהם. "אני אראה לכם מאיפה משתין הדג", איים האיש על בעלי החברה, "אתם לא יודעים מי אני, אני הייתי מעורב בשוד של בנק מזרחי. אני לא פראייר".
כשדרישותיו לקבל כספים נענו בסירוב, איים הנאשם השני בפרשה על היועץ המשפטי של החברה, שהוא כזכור אחיו של בעל החברה, ואמר לו "אתה יודע, יש כל מיני אנשים חכמים, עורכי דין שחשבו שהם חכמים, שהתעופפו באוויר ועכשיו הם מסתכלים עלינו מלמעלה, מצמרות העצים".
עוד סירוב מצד בעל החברה לשלם את דמי החסות זכה לתשובה בנוסח "אל תעביר כלום. תעביר. יש לך עוד ארבע דקות עד לשעה 18:00, כשנגמר יום העסקים. אחרי יום העסקים הזה, מבחינתי זה כוסות רוח למת. כל היום לא ענית לטלפונים. אתה משחק את המשחקים הקבועים שלך? נגמר. לא העברת? סע לשלום. כל אחד לדרך שלו. נתראה למעלה. ביי".
במקרה נוסף, הטיח אחד הנאשמים בבעל החברה שהוא חייב לו שישה מיליון שקלים, וכי "אני אשתה אותם ממך ומהילדים שלך ומכל מי שקשור אליך. אני ארדוף אותך ואת בני המשפחה שלך, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא".
מכתב האישום שהוגש נגד שני הנאשמים בסחיטה באיומים עולה שהמתלוננים העבירו לנאשמים 70 עד 80 אלף שקל. לכתב האישום שהגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי באר־שבע צורפה גם בקשה להורות על מעצרם של שני הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.
מהמשטרה נמסר כי "משטרת ישראל מנהלת מאבק נחוש ובלתי מתפשר בפשיעה באזור באמצעות מגוון יחידות, כוחות ואמצעים משטרתיים. הודות לפעילות זו הוגשו כתבי אישום כנגד חשודים במעורבות באירועים פליליים באזור. במקביל, פועלת המשטרה באופן יזום והתקפי נגד תופעות פשיעה שונות במישור הסמוי והגלוי במטרה לשמור על שלום הציבור, ביטחונו ורכושו".
מבקר המדינה נגד הפרוטקשן
מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש יוני 2019 עולה שהמועצה המקומית לקיה שילמה יותר ממיליון שקלים דמי חסות
תופעת גביית דמי חסות זכתה להתייחסותו של מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס יוסף שפירא.
בדו"ח שפורסם בחודש יוני 2019 ציין מבקר המדינה דאז כי המועצה המקומית לקיה שילמה לחברת שמירה יותר ממיליון שקלים מדי שנה, כאשר, לפי הדו"ח, חלק מהכסף הועבר למשפחות שטענו שמבני ציבור בתחום המועצה נבנו על שטחים שבבעלותן. במועצת לקיה ובחברת השמירה הכחישו את הדברים.
לפי דו"ח מבקר המדינה, טענו במועצת לקיה שהתשלום עבור שירותי השמירה הוא למעשה סוג של תשלום דמי שכירות על הקרקע.
בדו"ח המבקר צוין עוד כי במועצת לקיה טענו שמדובר בהתחייבות ארוכת שנים של המועצה כלפי אותן משפחות, שבתמורה לאותו תשלום נתנו את הסכמתן להקים מבני ציבור על הקרקע שעליה הן תבעו בעלות.
לפי דו"ח מבקר המדינה, פנה מבקר המדינה אל משרד הפנים בנושא ובמשרד מסרו שתופעת תשלום דמי חסות מצד רשויות מקומיות במגזר הבדואי מוכרת להם, ושכונסה ישיבה בנושא עם המשטרה.
לעדכונים: חדשות באר שבע
