"זו לא שגרה רגילה"
"זה שאנחנו באמת חוזרים, אז ברוך השם צריך להודות לבורא עולם, אבל זו עדיין לא השגרה הרגילה", אומר השבוע הרב יורם כהן, רבה של שכונת רמות וראש מוסדות "אמרי יוסף" בבאר־שבע שחיתן זוגות רבים.
בשיא משבר הקורונה השתתף הרב כהן באירועים מצומצמים מאוד, ולמרות הסרת חלק גדול מההגבלות, הוא מכנה את מה שקורה עכשיו "שגרה במירכאות כפולות". "עדיין אנשים לא משוחררים במפגשים אישיים וחברתיים", הוא מציין.
קראו גם:
איך התחושה לחזור ולחתן זוגות?
"התקופה הזאת לא פשוטה. יש זוגות שהתחתנו בתקופות המותרות בהגבלות משרד הבריאות ויש זוגות שאפילו דחו את החתונה ארבע וחמש פעמים, אבל גם כאן הזוגות שעורכים את החתונה הם עדיין בחששות אם יגיעו כל האורחים. אנשים עדיין בחשש להתחבר עם אנשים".
הרב כהן מדגיש שבשנה האחרונה חתונות הפכו לעניין מורכב. "עתה, שהמשק נפתח אט אט מחדש, זוגות מנצלים את לוח הזמנים הצפוף כדי לקיים את האירוע ועם מספר גדול יותר של אנשים. כי אחר כך נכנסים לחג הפסח ולאחר מכן מתחילה ספירת העומר ואי אפשר להתחתן בתקופות האלה, כל זאת תחת אי ודאות מה צופן העתיד. הכל נעשה בבהלה, במהירות, ואתה רואה תנועה של זוגות שבאים להירשם לנישואין ולחוצים אם אתה פנוי בתאריך הזה. אם פעם היו נערכים לאירועים תקופה ארוכה יותר, כעת הם נעשים מעכשיו לעכשיו".
אתה מתגעגע לאירועים הגדולים של לפני משבר הקורונה?
"לכל דבר יש יתרון וחסרון. בכל דבר רע יש טוב, ובכל דבר טוב יש גם רע. אני חושב שמצד אחד, היה גם יתרון בחתונות המצומצמות האלה, זה היה משפחתי ואינטימי באופן שכל אחד פגש את המכרים הקרובים שלו. מצד שני, לא הייתה המולה גדולה של הרבה אנשים. אבל לא תמיד כמות האנשים הרבה נותנת את היופי ואת השמחה באירוע".
אז לברך "שהחיינו" שחוזרים לסוג של שגרה?
"אני לא יודע אם אפשר לברך 'שהחיינו'. מצד אחד, אנחנו עדיין רואים את מקדם ההדבקה שסביב האחד ויש עדיין נדבקים וחולים קשים, מצד שני, אנחנו שמחים שפותחים. אנחנו צריכים לברך על המוגמר, שבעזרת השם בורא עולם יסיר את המגפה הקשה הזאת מעלינו ונחזור לשגרה מלאה".
החיוך חוזר לפנים
אחרי ימים רבים של חוסר תעסוקה, מעצבת שמלות הכלה רות כהן (36) מבאר־שבע סוף סוף יכולה שוב לחייך.
את חודש מרץ ואפריל היא אומנם פספסה, בגלל פסח וספירת העומר, אבל מבחינתה, הפתיחה המחודשת של אולמות האירועים מסמנת גם את שובה לפעילות. "אומנם פספסתי חודשיים, אבל מחודש מאי והלאה אנחנו רואים תזוזה. באות יותר בנות לפגישות ייעוץ, ומן הסתם יש יותר סגירות".
כהן חשה הקלה גדולה בזכות החזרה לשגרה, ושמחה לפגוש שוב את הנשים ולעצב להן את שמלת החלומות שלהן. "זה ממש אושר", היא אומרת. "אני מרגישה שאני מתחילה לחזור לחיות עוד הפעם. זה היום הראשון שאני מחייכת בו יותר מהרגיל, ממש ככה. מרגישים בטלפונים, בהודעות באינסטגרם, בוואטסאפ, רואים את כל המעצבים באינסטגרם וכולם מאושרים. זה היה חסר לי מאוד, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת סיפוק. אנחנו אנשים שרגילים להיות כל היום בעבודה כעצמאים, כל הזמן סביב העבודה, סביב הכלות, ופתאום אין מה לעשות, זה כאילו לקחו את הלב והנשמה".
כהן מספרת שבשנה האחרונה עיצבה שתיים־שלוש שמלות בלבד, וכדי לצמצם הוצאות, עברה מהסטודיו שלה ליחידת דיור. "היו המון ביטולים של חתונות, ראיתי את האכזבה על הפנים של הבנות, בכי, היו בנות שסגרו חתונה באיזו חווה וממש יום לפני החתונה התבשרו שהיא בוטלה משום שהמשטרה לא מאשרת לקיים אירועים בחווה.
כשאת רואה את המצב הזה אין טעם לעבודה, אפילו אין חשק לתפור שמלות חדשות כי אין השראה. אנשים נקלעו למשבר כלכלי, ונשים לא בחרו את אותן שמלות. אם היא מתחתנת בבית כנסת, אני מבינה שהיא לא יכולה לשלם 9,000 שקל עבור המוצר, אז הרבה פעמים התחשבנו".
למרות התקופה הקשה, כהן שומרת על אופטימיות זהירה. "היום אני אופטימית, כבר התחלנו לחשוב על קולקציה חדשה, שזה עלויות יותר גבוהות שעד עכשיו לא הרשינו לעצמנו".
חוזרים לפריים
ערן דיין, בעל חברת Frame - צילום חתונות ואירועים וצלם טלוויזיה מוכר, ספג הפסדים של מאות אלפי שקלים בגלל משבר הקורונה, אולם לדבריו, הקושי העיקרי עבורו היה הניתוק מהאנשים. "מבחינתי, הגיע זמן הגאולה", הוא אומר השבוע על החזרה לשגרה כמעט מלאה בענף האירועים, וניכר שהוא חיכה מאוד לרגע שיוכל לשוב לתעד חתונות, בר ובת מצוות ומסיבות.
דיין (46), תושב באר־שבע הוא דור שני לשושלת צלמים. אביו המנוח ניהל את 'פוטו דדה' שנחשב למותג צילום בבאר־שבע. החתונה האחרונה שצילם הייתה לפני שנה בדיוק, ב־3 במרץ 2020, ומאז כל האירועים למעשה התבטלו. "הנחת היסוד של אנשים הייתה אז שהם ידחו את האירועים לעוד חודש־חודשיים, אבל בסוף זה לא קרה, ואז אנשים ערכו אירועים קטנים, לדוגמה עשו חופה בבית כנסת בהשתתפות 10 עד 12 אנשים וחשבו שבעוד חודש־חודשיים יוכלו לעשות מסיבה, אבל גם זה לא קרה".
הקושי העיקרי עבור דיין היה ההיבט הנפשי. "אנחנו רגילים להיות בחוץ ולעבוד, ופתאום אתה יושב בבית בחוסר מעש. זאת הייתה פשוט קטסטרופה, זה שבר אותך מבפנים. חסר את האווירה ואת המגע עם האנשים. אנחנו עוסקים בשמחות, אז זה אומר שכל יום אתה מקבל תודות על השירות, על המקצועיות, על הדרך והצורה. אני מאוד משקיע בעסק שלי ופתאום אין לך כלום, לא טלפונים, לא תארגן את הצוות, שום דבר. הכל נעלם ביום אחד בהיר".
ניכר שדיין נרגש מאוד לחזור לעבוד. "אנחנו כל כך בציפייה", הוא אומר. "התחילו פניות. החודש אנשים עוד סקפטיים וקצת חוששים, מצד אחד. אבל מצד שני, יש מי שאומרים 'בוא נעשה אירוע מעכשיו לעכשיו' כי הם פוחדים. הם לא יודעים מה יהיה בעוד חודש־חודשיים ורוצים לנצל את הרגע. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לכולם, אבל זה לא פשוט, התקופה מראה עידוד, אולם אנשים חוששים שבעוד חודש יגידו שיש שוב סגר".
הבמה מחכה לו
הזמר אושרי אברג'ל (28) מירוחם משתוקק לחזור לימים הטובים שבהם הופיע על הבמות ביום העצמאות, במסיבות של ועדי עובדים, בחתונות ובאירועים.
ההופעות היו חסרות לו מאוד, עד כדי כך שהוא היה מוכן להופיע בחינם רק כדי לחוות את החוויה המיוחדת ואת האווירה המחשמלת. היום, כשהחיים שבים לשגרה מסוימת, אברג'ל מתרגש מאוד. "אני מרגיש באווירה שדברים עומדים להיפתח, יש טלפונים, התעניינות, אני רואה בשטח שזה מה שהולך להשתחרר, בעזרת השם. אני באמת מקווה שיתחילו לסגור אירועים ונחזור לבמות הגדולות ולבמה הגדולה שזה ביום העצמאות הקרוב", הוא אומר בהתלהבות.
אברג'ל מספר על הקשר המיוחד עם הקהל והסיפוק הרב שהוא חש בהופעות. "הקהל הוא לא איזושהי קלישאה, אני מגיע, אני מצטלם עם הקהל, אני מתחבר, שר להם, מרגש אותם ומשמח אותם. זה משהו שממלא כל אומן, אז באמת זה הדבר היחיד שהיה חסר. אמרתי במהלך השנה שאני מוכן להופיע ללא תשלום כי אין לקהל כסף והעיקר להרגיש את הקהל".
בימי שגרה אברג'ל מופיע ומוזמן לתוכניות טלוויזיה, מופיע בחתונות בליווי נגנים, כולל הופעות עם זמרים כמו דודו אהרון ואחרים, ועושה את קו ירוחם - תל־אביב כדי לקדם את הקריירה המוזיקלית שלו.
אברג'ל, העובד בימים אלה על אלבום חדש, אופטימי לגבי החזרה לשגרה. "זה לא יהיה מה שהיה לנו לפני הקורונה. קודם כל שנהיה בריאים זה הכי חשוב ובעזרת השם שאני אצליח להחזיר את המוזיקה שלי לקדמת הבמה, לתת לאנשים, לרגש ולשמח, ושנהיה בריאים ושנוכל להגשים את שאיפותינו".
מכין את העמדה
"מרגש לחזור", אומר השבוע ליאור אקרמן (38), הבעלים של חברת Amusic המספקת שירותי מוזיקה לאירועים. "מאז שהודיעו בשבוע שעבר בקול תרועה שכנראה זה כבר קורה, הגוף באדרנלין מאוד גבוה
אקרמן, יליד באר־שבע, עוסק במוזיקה יותר מ־20 שנה. מאז פרץ משבר הקורונה לפני שנה, הוא בקושי עבד, ומטבע הדברים, הנזקים שספג היו גדולים. "היה משבר מאוד קשה הן כלכלי והן מנטלי, כי זה מפעל החיים שלנו ואנחנו מתעסקים רק בזה. מגיל צעיר אני מתעסק אך ורק באירועים ובתחום המוזיקה, בהשקעות מאוד גדולות של ציוד. אני משקיע באולמות ונותן שירותים להמון זוגות שמתחתנים באולמות שאני עובד איתם".
למה הכי התגעגעת?
"האנרגיות והרצון לבוא ולשמח זוגות ולהרגיש באמת את ההרגשה שאתה כל ערב בעצם מצליח לרגש אנשים ולגרום להם לשמוח".
השבוע, עם ההודעה שאולמות האירועים מורשים להיפתח מחדש, אקרמן סוף סוף נשם לרווחה. "היומן מלא ונקווה שנחזור לעבוד בלי הפסקות בלתי צפויות באמצע. לקוחות עדיין סקפטיים ותוהים אם זה יחזור להיות מה שהיה, וזה באמת משהו שהאמנתי בו וחששתי מאוד מהרגע שזה לא יחזור".
כבר בתחילת השבוע הפשילו אקרמן ואחיו שרון שרוולים והחלו לחזור לשגרה שאליה התגעגעו כל כך כדי לספק שירותי הגברה ותאורה לשתי חתונות. "אנחנו מאוד מתרגשים, רוצים לעשות הכי טוב לזוגות שלנו, כי הזוגות באמת חיכו המון זמן. וגם דופק חזר לעסק".
אתה לא חושש לחזור לעבודה, הקורונה הרי עדיין איתנו?
"לא אשקר, יש חששות, אבל אני מאמין שזה השלב שאנחנו כבר חוזרים לשגרה, ובאמת מאוד מקווה שגם החיסונים יעשו את שלהם. מן הסתם אנחנו חייבים לשמור על המצב וחייבים לשמור אחד על השני".
העיקר לשבור את הכוס
בן שופן (31) ומאי זיו (30) הכירו במהלך השירות הסדיר בצה"ל. שופן, מוזיקאי ומפיק ממושב גילת, וזיו, זמרת ויוצרת מאילת. המוזיקה היא שחיברה ביניהם, ובשבוע הבא הם סוף סוף יתחתנו באולמי "אליבא" באופקים.
שלוש פעמים נאלצו בני הזוג לדחות את החתונה בגלל משבר הקורונה. התאריך המקורי שבו הם היו אמורים להתחתן היה ב־8 ביולי 2020, ומאז, בכל פעם הם נאלצו לדחות את האירוע ולתכנן אותו מחדש, על כל המורכבות והלוגיסטיקה הכרוכה בכך.
"זה מאוד מתסכל", אומר שופן, "מתסכל ברמה שאתה פוחד עכשיו להתרגש כי אנחנו פוחדים שעוד פעם יקרה איזה משהו, ואתה כל הזמן ספקן. אין לך אנרגיות להיפגש עוד פעם עם כולם מהתחלה, כל דבר הכי קטן שקורה בדרך, שזה לפעמים חלק מהפקה של אירוע, מייאש אותך לגמרי כי אתה אחרי הפקה של שלושה אירועים. הבנו שיש פה מקרה קיצוני שכולנו מתמודדים איתו, אנחנו מנסים להוציא את המקסימום מהסיטואציה הזאת, אבל זה לא קל בכלל".
למרות האכזבות והתסכול, שופן שומר על אופטימיות ויש לו סיבות טובות. "יש לפוליטיקה המון משמעות כאן. נראה לי שתפסנו איזשהו חלון מעניין שאנחנו סוג של רוכבים עליו, אנחנו מבסוטים שהצלחנו למצוא את החלון הזה, וגם כשכולם מחוסנים, כל מי שיגיע לא יצטרך לחשוש להידבק מקורונה".
זיו שותפה להשקפה של בעלה לעתיד ומאמינה שהפעם הם באמת יעמדו מתחת לחופה. "לא משנה מה יקרה, הפעם אנחנו נתחתן גם אם נהיה שני אנשים, אבל עדיין אנחנו מקווים שזה יקרה באופן הכי שמח שיכול להיות עם הרבה אנשים. אנחנו גם רוצים לקחת אחריות אישית, להגן על האורחים שלנו ועל האנשים באופן כללי, כי זה מאוד חשוב לנו".
איך התחושה לדחות חתונה שלוש פעמים?
זיו: "אני מרגישה כאילו התחתנתי ארבע פעמים. עברתי שלושה מקומות, שלושה מעצבים, ספקים. או שאני בדרך לקריירה לעיצוב אירועים או שאני מדונה והתחתנתי הרבה פעמים. העיקר שהפעם נשבור את הכוס".
פותחים בשמחה
"אני אופטימי, אבל זה לא יהיה קל, אולם אירועים שמכיל כ־700 אנשים, בגלל המגבלות לא יכול לעשות אירוע עם יותר מ־300 מוזמנים", כך אומר השבוע הבעלים של אולמי 'אגמים', שלום ג'יבלי (62).
ג'יבלי החל את עונת החתונות על פי מתווה התו הסגול, אולם הוא עדיין אוסף את השברים מהספיחים שנותרו מהסגרים לסירוגין בתקופת הקורונה, והסבו לו נזקים עצומים.
את השבוע פתח ג'יבלי במסיבת חינה של בני זוג שהתחתנו שלושה ימים אחרי. "הייתי מאוד שמח, הקפדנו מאוד על פי הנחיות התו הסגול, אבל עבורי זה היה גם קשה, זה לארגן בחזרה כוח אדם, לארגן אוכל, בסופו של דבר התגברנו, האירוע היה מאוד מוצלח, התחלנו להמריא, בוא נראה מה יהיה הלאה".
מיד כשנודע על פתיחת העסקים החלו לזרום הזמנות לאירועים וכבר היום הלו"ז לחודשיים־שלושה אחרי פסח כמעט סגור. ג'יבלי סבור שזה סוג של מיזעור נזקים לאחר תקופה של אי ודאות והשבתה כמעט מוחלטת של הפעילות הכלכלית. "אני מקווה שנצליח לעמוד בזה, כי יש בעלי אולמות שלא עמדו בזה וסגרו".
לדבריו, "ענף האולמות קיבל שינוי בשנים האחרונות. חתונות מסתיימות בשלוש לפנות בוקר ויש הרבה בעלי אולמות שעזבו את התחום הזה כי זה לא נורמלי לסיים בשלוש לפנות בוקר. אני לא מועדון. אם הצעירים נשארים לרקוד עד לפנות בוקר, אתה צריך להשאיר עובדים, זה כבר לא כלכלי. ועם משבר הקורונה, אני חושב שהרבה יברחו מהענף הזה, גם אני בוחן כל מיני כיוונים".
לעדכונים - חדשות באר שבע
