גיבור של העולם ילד
מי אני: מתן לביא (28), תזונאי ובעלים של סטודיו לאימוני כושר, באר־שבע.
למה התחפשתי בילדות: "האמת שכל שנה אהבתי דברים אחרים וגיוונתי בתחפושות שהיו לי. גיבורי על היו מאסט".
קראו גם:
תחפושת אהובה: "התחפשתי לבאטמן פעם".
האם תתחפש השנה או תסתפק במסכה של הקורונה? "ברור שכן. קשה לוותר על הרגל של שנים ובטח בחג צבעוני כזה, אבל חשוב שגם אם חוגגים, לעשות את זה בצורה חכמה ומושכלת, לא לזלזל בהנחיות ולהקפיד על הכללים. אולי אפשר להתאים צבע מסכה לתחפושת".
זכרונות ילדות מפורים: "אני לא אשכח את הלילה שלפני בית הספר שפשוט לא הצלחתי להירדם מהתרגשות. ביום רגיל תמיד הייתי מתעורר מאוחר ואילו ביום התחפושות כבר הייתי מוכן שעה וחצי לפני. אני זוכר שנה אחד שבה התחפשתי לזורו.
"נכנסתי לכיתה בהתרגשות וקיבלתי פירגונים. אני זוכר את החיוך הגדול שהיה מרוח לי על הפנים. הלוואי שבקרוב נוכל לחזור ולחגוג בצורה צבעונית ושמחה". למי היית שולח משלוח מנות ומה היית שם בו? "עד לפני כשנה נהגתי לשלוח לסבתות היקרות שלי משלוח מנות עשיר ומגוון. לצערי, השנה איבדתי את שתיהן ולא אזכה לעשות זאת, אבל אני אמצא כבר מישהו לפנק במשלוח פגז עם הרבה דברים טובים וטעימים".
האינדיאני שבי
מי אני: פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בבית החולים "סורוקה", סגן דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון ויו"ר הוועד המנהל של תיאטרון באר־שבע.
למה התחפשתי בילדותי: "לכל מה שהלך באותה תקופה, בעיקר התחפשתי לקאובוי או אינדיאני".
תחפושת אהובה: "אינדיאני, כמובן. התחפושת הזו ליוותה אותי הרבה פעמים בילדותי. היא היתה הפייבוריט שלי".
האם תתחפש השנה או שתסתפק במסכה של הקורונה? "לא אתחפש וכמובן שלא אצא למסיבות. בשלב זה אסתפק במסכה של הקורונה. אני ממתין בקוצר רוח להשפעת החיסונים על מנת שנוכל לשוב במהרה לחיינו הרגילים".
זיכרונות ילדות מפורים: "כשהייתי בכיתה ב' נכנסתי בפורים לכיתה וראיתי שרבים מחבריי לספסל הלימודים גם הם מחופשים לאינדיאנים. זה נורא הביך אותי. עד הרגע בו נכנסתי לכיתה, הייתי בטוח שאני הכי מקורי ושרק אני מחופש לאינדיאני. במהלך השנים הבאות בבית הספר הפנמתי שאני כבר לא מקורי ושיש עוד מי שמתחפש באותה תחפושת".
למי היית שולח משלוח מנות ומה היית שם בו? "הייתי שולח משלוח מנות לכל משפחת עובדי תיאטרון באר־שבע. הייתי מצרף את הדרכון הירוק בתקווה שיאפשר לנו להרים את המסך של התיאטרון במהרה".
כן המפקד
מי אני: שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז השלטון האזורי בישראל.
למה התחפשתי בילדותי: "למפקד חיל הים".
תחפושת אהובה: "קאובוי".
האם תתחפש השנה או שתסתפק במסכה של הקורונה? "אחבוש מסכה של קורונה".
זיכרונות ילדות מפורים: "אמא שלי היתה אופה אוזני המן ועוגיות של פורים. היינו מחלקים משלוחי מנות למשפחות במושב. הכי כיף היה דמי פורים".
למי היית שולח משלוח מנות ומה היית שם בו? "הייתי שולח משלוח מנות לאנשי הרפואה, לחיילי צה"ל, לשוטרים, לאנשי החינוך, לראשי הרשויות ועובדי הרשויות, שעברו שנה מורכבת ועמדו בכל האתגרים הקשים מאוד, כל אחד ואחת בתחומו. בזכותם כולנו גאים להיות ישראלים".
הנסיכה הנוצצת
מי אני: ד"ר ליהי וטשסקי (29), רופאת שיניים, באר־שבע.
למה התחפשתי בילדות? "באופן כללי אני מאוד אוהבת נסיכות וכל פעם בגרסה אחרת. העיקר שתהיה לי שמלה נוצצת, כתר ואפשר גם שרביט".
תחפושת אהובה: "הייתה לי תחפושת שממש אהבתי של אסתר המלכה. מבחינתי, היא הייתה הנסיכה הכי יפה שיש. התחפושת הייתה בשמלת ורוד בזוקה, מפוארת ונוצצת".
האם תתחפשי השנה או תסתפקי במסכה של הקורונה? "ועוד איך. אצלי בעבודה, בכל ימות השנה, אנחנו שמים מסכה, והשנה בכלל כולנו נשאבנו לזה. דווקא בגלל מצב הקורונה ואווירת השביזות הכללית שקיימת כאן, זה אפילו חובה להתחפש".
זכרונות ילדות מפורים: "היה חג מאוד אמיתי ואותנטי. היינו מכינים ערב לפני משלוחי מנות עם אמא לשכנים ולחברים, וכמובן שמחכים לתהלוכת רחוב לצאת מחופשים. אהבתי להתחלק בממתקים השווים עם אחותי הקטנה".
למי היית שולחת משלוח מנות ומה היית שמה בו? "הייתי מכינה משלוח מנות גדול ויפה לאבא שלי ז"ל. הוא אהב מאוד מתוקים, ופורים בכלל הייתה סיבה למסיבה עבורו. הייתי שמה לו את כל המטעמים שאהב, וכותבת לו כמה אני אוהבת אותו ומתגעגעת אליו".
ברוח מבצע אנטבה
מי אני: גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול.
למה התחפשתי בילדותי: "כילד אהבתי מאוד להתחפש לאיש ביטחון. זכור לי שהתחפשתי לחייל, לשוטר, לקאובוי ולמשה דיין".
תחפושת אהובה: "התחפושת האהובה עליי במיוחד היתה לחייל. כילד זכור לי היטב 'מבצע אנטבה'. התמלאתי בגאווה עצומה מאומץ ליבם של חיילי צה"ל במבצע הנועז לחילוץ האזרחים. למרות התוצאות הטרגיות של אובדן החיים היקר של יוני נתניהו ז"ל וארבעת האזרחים, הרגשתי שאנחנו מוגנים ובלתי מנוצחים. זרועות צה"ל, כך האמנתי ואני מאמין עד היום, יגיעו לכל מקום כדי להגן על אזרחי ישראל".
האם תתחפש השנה או שתסתפק במסכה של הקורונה? "השנה אסתפק בעטיית מסכה ברוח התקופה. אולי לכבוד פורים אתקשט במסכה חגיגית וצבעונית".
זיכרונות ילדות מפורים: "פורים היה החג האהוב עליי בקיבוץ שבו גדלתי, קיבוץ נירים. נהגנו לקיים מדי שנה תהלוכת תחפושות על עגלת טרקטור. אני זוכר כיצד ישבנו כל הילדים המחופשים על העגלה והסתובבנו בין כל ענפי המשק. המבוגרים התחבאו וזרקו לעברנו ממתקים".
למי היית שולח משלוח מנות ומה היית שם בו? "הייתי שולח משלוח, אבל ללא מנות, למנהיג חמאס ברצועת עזה, יחייא סינואר. הייתי שם בו תמונות של החיילים החטופים שלנו ומבקש ממנו לגלות אנושיות ולשחרר את החיילים והאזרחים שנמצאים בשבי. כשישחרר אותם, אשלח לו משלוח מנות מלא בתוצרת מקומית מאשכול. זאת כסמל לבחירה בחיים, צמיחה והתפתחות שהאזרחים משני צדי הגבול מייחלים להם".
המלכה אריאלה
מי אני: אריאלה אלון, יושבת ראש נעמת נגב מאוחד.
למה התחפשתי בילדותי: "אני בת שש, לצד אחי הגדול אליאס, מחופשת למלכת אסתר, חלומה של כל ילדה באותה תקופה".
תחפושת אהובה: "בדרך כלל התחפשנו ל'קאובואית', לאחות או לחיילת".
האם תתחפשי השנה או שתסתפקי במסכה של הקורונה? "את המסכה שלי אקשט בשלל מדבקות צבעוניות, אצרף לה כיסוי עיניים מבריק, פאה וגלימה, ואלך כך לשמוע את מגילת אסתר".
זכרונות ילדות מפורים: "בחג הפורים חל יום הולדתה של אמי שנפטרה שבוע לאחר פורים האחרון. בכל שנה חגגנו יחד כל המשפחה את יום הולדתה בסעודת פורים מלאת התבשילים המסורתיים והעוגיות הטוניסאיות הטעימות הטבולות בדבש שהכינה במו ידיה. נהגנו ללכת בערב לבית הכנסת לשמוע קריאת מגילה ולירות באקדח קפצונים ולהרעיש ברעשנים בכל פעם שקראו בשמו של המן".
למי היית שולחת היום משלוח מנות ומה היית שמה בו: "השנה, לו יכולתי, הייתי שולחת משלוח מנות מתוק בצורת כתר לכל אישה ומכניסה לתוכו פתק בו כתוב 'את מלכה, האמיני בעצמך והצליחי".
ותודה לאמא יקרה
מי אני: טראוויס ווריק, שחקן הפועל באר־שבע בכדורסל
למה התחפשתי בילדותי: "התחפשתי לערפד, הייתי בן שש או שבע בתמונה הזו. אז אני די בטוח שזה היה הרעיון של אמא שלי לתחפושת הזאת".
תחפושת אהובה: "התחפשתי לכל מה שהיה לנו. אמי עשתה עבודה טובה בהפיכת בגדים רגילים לתחפושות מאולתרות. הבונוס היה גם האיפור שהיא הייתה עושה לנו, היא תמיד יודעת להכין יש מאין".
האם תתחפש השנה או שתסתפק במסכה של הקורונה: "אני אסתפק במדים של הפועל באר־שבע השנה ולגבי פורים אנחנו נצטרך לחכות לשנה הבאה. עלינו להישאר בטוחים, מרוחקים, כדי שנוכל להמשיך לשחק העונה בלי סגרים ובלי הפרעות נוספות".
זיכרונות ילדות מפורים: "בהחלט אהבתי לעשות רעש עם הרעשן וליהנות מממתקי השוקולד כילד. בדרך כלל הזיכרונות שלי מבוססים על אוכל ואלה היו די טעימים".
למי היית שולח משלוח מנות ומה היית שם בו: "הייתי שולח חבילה להוריי. לא ראיתי אותם הרבה מאוד זמן בגלל נגיף הקורונה, אז הייתי שולח להם תמרים וחלבה כדי ליהנות עם קפה הבוקר שלהם. אני יודע שהם ייהנו מזה".
הכי צבעונית שיש
מי אני: מיכל מלמוד (22), כוריאוגרפית וסטודנטית לחינוך גופני, באר־שבע
למה התחפשתי בילדות: "מגיל צעיר יחסית, רוב התחפושות שלי מאוד צבעוניות ומיוחדות. אהבתי מלכות, נסיכות ודמויות מסרטים למיניהן. כמה שיותר צבעוני יותר כיף".
תחפושת אהובה: "בפורים של השנה שעברה התחפשתי לדמות של יסמין מאלאדין. הייתה תחפושת מאוד מושקעת ויפה. זה היה ממש רגע לפני הסגר הראשון שעוד היו מסיבות למיניהן. אני מאוד אוהבת את סרטי דיסני ומחזות זמר, ולהתחפש לדמות מסרט זה בהחלט הדבר האהוב עליי".
האם תתחפשי השנה או תסתפקי במסכה של הקורונה? "ברור. קודם כל, כשיש לי הזדמנות לעשות שואו אני לוקחת אותה בשתי ידיים. אני מניחה שאתחפש למשהו שקשור לדמות מסרט כלשהו, אבל עדיין אין לי רעיון קונקרטי בראש. כמובן שתהיה גם מסכה מתאימה כי לפני הכל הבריאות שלנו היא החשובה ביותר".
זכרונות ילדות מפורים: "בבית הספר 'נווה מנחם' בו למדתי בילדות, בכל שנה היינו משחקים בכיתה 'גמד וענק'. איכשהו כל שנה הייתי מקבלת מתנות הזויות מהגמד שלי. פעם זה היה שקית אוכל עם חמש חתיכות קורנפלקס, מחדד, מחק, ועוד דברים שנראה לי ששלפו מהשרוול למרות שאני השקעתי בצד השני. אפשר לומר שלא השקיעו בי במיוחד".
למי היית שולחת משלוח מנות ומה היית שמה בו? "למבוגרים ולקשישים שחיים בהוסטלים ובתי אבות. בכל שנה, גם כתלמידה וגם כסטודנטית להוראה, אני משתדלת לבקר במקומות הללו. השנה כמובן שבעקבות משבר הקורונה כמעט ולא יתאפשר לבקר את האנשים היקרים והמיוחדים הללו. הייתי שולחת להם משלוח מנות ענק עם המון דברים טעימים שיעשה להם טוב בלב ובנשמה. אני מקווה שבקרוב נוכל כבר לבקר".
תמיד נסיכה
מי אני: מרינה גלייזר, נשואה ואמא לשלושה ילדים וסבתא לשלושה נכדים, מנהלת מחלקת אירועים וקליטת עלייה בעיריית ערד.
למה התחפשתי בילדותי: "התחפשתי בעיקר לנסיכה".
תחפושת אהובה: "אפיפיור".
האם תתחפשי השנה או שתסתפקי במסכה של הקורונה: "השנה כנראה שלא אתחפש, אסתפק בכתר על הראש שקיבלתי מחבר יקר, מנהל הספרייה העירונית, עופר סלע".
זיכרונות מפורים בילדותי: "בעיקר ריח משכר של אוזני המן עם פרג שהכינה סבתא שלי".
למי היית שולחת משלוח מנות ומה היית שמה בו: "השנה נכין משלוחי מנות לילדי משפחות עולים שהגיעו בשנתיים האחרונות לעיר. המשלוח כולל משחק ללימודי עברית, הכנת רעשן, ממתקים ואוזני המן עם פרג. לאור איסור התקהלות וללא אפשרות לקיים מסיבות גדולות עירוניות, נבקר את העולים ונעניק להם משלוח מנות".
אין גיל לפורים
מי אני: קמילה קידר (44), נשואה ואמא לשלושה ילדים, אדריכלית, באר־שבע.
למה התחפשתי בילדותי: "בילדותי חייתי ברוסיה ושם לא חגגתי את חג הפורים. עליתי לארץ בגיל 20 ומאז התאהבתי בחג הזה. חג משמח וכייפי, ומאז אני לא מוותרת על חגיגת פורים כולל תחפושת. אין גיל לפורים ואני נהנית מזה".
תחפושת אהובה: "התחפושת האהובה עליי היא נסיכה. אני מאוד אוהבת את השמלות הארוכות, הן הכי רחוקות מחיי היומיום שלי. השמלה הארוכה בסגנון של פעם הופכת בעיניי את התחפושת לקסומה מהאגדות".
האם תתחפשי השנה או שתסתפקי במסכה של הקורונה: "גם השנה ולמרות הקורונה אני מתכוונת להתחפש. עדיין לא החלטתי למה אתחפש. אנחנו נחגוג יחד עם חברים קרובים בקפסולה אינטימית, אבל חמה ואוהבת".
למי היית שולחת משלוח מנות ומה היית שמה בו: "הייתי שולחת לכל אלה שאמרו לי לא בתחילת דרכי המקצועית כמעצבת פנים ולא האמינו בי. בזכותם הצלחתי ובזכות האמונה שלי בעצמי".
עוד חדשות באר שבע
