ביום שני הקרוב באצטדיון בלומפילד תנסה הפועל באר שבע לזכות בפעם השנייה בתולדותיה בגביע המדינה כשתפגוש במשחק הגמר את מכבי פתח תקווה. בפעם היחידה שהאדומים עשו זאת עד עכשיו הייתה בעונת 1996/97 אז לבשו את מדי הקבוצה ג'ובאני רוסו, סיאד חלילוביץ', סתיו אלימלך, שי הולצמן ואחרים והיא נחשבת לאחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה של המועדון.
השבוע נפגשו בבית האדום ארבעה שחקנים מאותה קבוצה מיתולוגית. אורן סגרון, שרון אביטן, שמעון ביטון וגדי חזות יחד עם עוזר המאמן דאז, שלמה אילוז שהעבירו חוויות מאותו משחק נוסטלגי נגד מכבי תל אביב בגמר וזרקו כמה המלצות ליוסי אבוקסיס לקראת המשחק הקרוב.
"לפני משחקים חשובים אלי גוטמן (מאמן הקבוצה דאז, כ.ק.) היה לחוץ", נזכר שרון אביטן, כיום המנהל המקצועי של מחלקת הנוער במועדון. "הוא היה משדר לפעמים בהלה. למשל, כשלפני המשחק כולם מסתובבים בעצבים, בלחץ ובסטרס, הוא עומד וככה מסתכל על השחקנים של היריבה ואומר לנו בשקט: 'וואו וואו, תראו איך הם בנויים'. תמיד הוא היה מאדיר את היריבה לעומתנו ממקום של פחד. בסופו של דבר היינו עולים למגרש ומוכיחים מי אנחנו".
מה עוד הוא היה עושה?
ביטון: "הוא היה אומר גם, 'איזה רגליים יש להם. רק לשחקנים שלנו יש רגליים של עופות'".
כאן בעצם נכנס לעבודה עוזר המאמן. "שלמה הביא לנו את הברכה ובעיקר היה מצליח להוריד מאיתנו את הלחצים", טוען אביטן ופותח פתח לשלל שבחים בשמו של אילוז ותפקידו באותה עונה היסטורית. "שלמה היה הסמל של הקבוצה במשך שנים ארוכות. הוא היה הגורם המקשר בינינו לבין ההנהלה או המאמן ואם היינו צריכים להעביר מסר מסוים למעלה, הוא היה שומע אותנו ומדבר עם מי שצריך".
חזות: "אגב, היום זה הג'וב של אליניב ברדה. גם הוא מרגיש את השחקנים. הוא חי איתם במשך שנים בחדר הלבשה ויודע ומכיר אותם".
איך היה שלמה כעוזר מאמן?
סגרון: "שלמה היה מקשיב לנו ופותר בעיות כאלה ואחרות אבל כשהיה שחקן, באימונים הוא לא אהב את מי שעושה לו קונצים כמו סיבוב על המקום, כל מיני תחבולות, כדרור מיותר ועוד. אם חלילה וחס העברת לו במקרה את הכדור בין הרגליים, סיכוי גבוה שהיית מסיים את האימון על המיטה של אלכס (פרישמן, הפיזיותרפיסט). היה הולך לך על הרגל עם כל הלב".
אילוז (צוחק): "שמע, זה היה הייעוד שלי כנראה באותה עונה. פשוט הרגשתי אותם כי הרי רק שנה לפני כן שיחקתי איתם והייתי חלק מהם. היו הרבה משחקים שהייתי עובר משחקן לשחקן ומדבר איתו על מה מצפים ממנו ומה הוא צריך לעשות. ככה גם לפני הגמר נגד מכבי תל אביב".
הפנדל של ביטון
אין ספק שהזכייה ההיא בגביע צרובה להם עמוק בזיכרון ותישאר כך עד סוף החיים. עבור רובם הגביע היה התואר המשמעותי היחיד בו זכו בקריירה. כזכור, אז בדרך לגמר הפועל באר שבע עברה את רמת השרון, (0:3, הולצמן, בסיס ואביטן), בהמשך באר שבע הדיחה בשמינית הגמר, (0:0), בפנדלים את מכבי פתח תקווה ולאחר מכן גם כן אחרי תיקו מאופס ב-120 דקות האדומים הדיחו את הפועל כפר סבא כשאת הבעיטה המכריעה מבקיע שמעון ביטון.
"הוא הבקיע והצלחנו לתפוס אותו רק בסופר פארם מרוב שהוא חגג", עוקץ אביטן את חברו הטוב שמסביר את הצד שלו בסיפור. "אחרי 120 דקות גוטמן בא אלינו ואמר ארבע שמות של בועטים", נזכר המגן השמאלי. "ואז הוא חיפש את הבועט החמישי ובינתיים כל השחקנים מסתכלים למטה, משחקים אותה עושים מתיחות ברגליים רק כדי לא לפגוש את המבט שלו ולא לשמוע את השם שלהם. ואז אני היחיד שמסתכל לו בעיניים ואומר לו, 'אני רוצה להיות הבועט את האחרון'. הוא עונה לי ככה בהפתעה גמורה – אתה?! אמרתי לו 'כן, מה קרה'. הוא לא הבין בכלל מה לי ולפנדלים אבל אישר. בגלל זה חגגתי ככה אחרי שכבשתי".
חזות: "שמעון יצא ענק אז. יש על הכתפיים של הבועט החמישי משקל כבד מאוד. יש לך כמה שניות להחליט לאן אתה בועט ואם אתה לא יודע בדיוק מה אתה הולך לעשות לפני אז שם קורות הטעויות".
איך הגעתם למפגש מול מכבי תל אביב בגמר לאור ההגמוניה שלה על הפועל באר שבע במשך שנים רבות?
אביטן: "היה לנו סוג של מחסום פסיכולוגי באופן כללי לפני משחקים נגד מכבי תל אביב אבל דווקא לפני הגמר היה לנו ביטחון בעצמנו בגלל היכולת של הקבוצה לאורך העונה וגם בגלל שלמכבי של אותה עונה היתה קבוצה שסיימה באמצע הטבלה. לגמר הגענו בתחושה ברורה שלא חוזרים בלי הגביע".
חזות: "מה שעשה עליי רושם חזק מאוד זו השיחה מאיז'ו רגר (ראש העירייה המנוח שהיה אז בימיו האחרונים) שביקש מאיתנו בספיקר של הנייד להביא לו את הגביע. היה לו קול של איש חולה מאוד. הוא ריגש אותנו".
ביטון: "תמיד היה לנו קשה מולם אבל היתה לנו מוטיבציה כפולה, גם לקחת את הגביע על הראש שלהם וגם להוריד להם את האף על השחצנות שהם הפגינו כלפינו".
הם באמת נתנו לכם הרגשה כזאת?
חזות: "בטח. שנים אחורה זה היה ככה".
סגרון: "יאמר לזכותו של אלי גוטמן, (המאמן היחיד שהביא גביע), שתמיד היה יסודי. ניתח את היריבה מכף רגל ועד ראש. תמיד שם את הדברים ברורים על הלוח. לא זכור שהשתמש בביטויים כאלה אבל זוכר שביקש שבמנהרה של השחקנים להימנע מחיבוקים ולחיצות ידיים. שיידעו שבאנו לקחת גביע".
ביטון: "אלי גוטמן לא אהב את ההתרפסות בפני השחקנים של מכבי תל אביב. לפני הגמר גוטמן שידע שאני חבר של עופר מזרחי ושל ניר קלינגר והוא בא אלי במיוחד ואמר לי, אתה לא אומר להם אפילו שלום. תיזהר, אם אני רואה אותך במסדרון אומר להם שלום, אתה לא עולה לגמר".
ומה קרה בסוף?
ביטון: "הם עברו לידי ואמרו שלום ואני לא עונה להם. לא מסתכל לכיוון שלהם אפילו. הם כעסו עליי וקיללו אותי. בסוף המשחק גיליתי להם שזאת היתה ההוראה שלו".
ההשפעה של הזרים
אוהדים רבים עדיין חושבים שההשפעה של שלושת הזרים באותה תקופה (רוסו, חלילוביץ' וסולוב) הייתה מכרעת בהצלחה של הקבוצה. "אני לא חושב שזו טענה מדויקת", אמר שמעון ביטון, "היתה לנו קבוצה טובה מאוד ובעיקר מאומנת טקטית וממושמעת בגלל שיטת האימון של גוטמן שיישם עלינו לא מעט מהטריקים שאיתם הוא הצליח אחר כך להפוך למאמן מוביל בישראל".
אביטן: "די, תפסיק עם השטויות האלה. סולוב הבלם היה שחקן בינוני, ג'ובאני היה אז שחקן בוסר שלא סיפק את הסחורה ברוב המשחקים החשובים. מצד שני, היו לנו שחקנים מקומיים עם טונות של ניסיון".
אילוז: "שמע שרון, נראה לי שגם היום אתה זוכר את כל ההרכבים באותה עונה".
אביטן: "כמו קומפיוטר".
חזות: "חלילוביץ' היה השחקן שלנו, הכינור שניגן וסידר הכל ובלי ספק שהוא היה המוביל אבל אני חושב שנכון שהיו לנו זרים מצוינים באותה עונה אבל גם אנחנו תרמנו את חלקנו".
יש אוהדים שיגידו שהקבוצה הנוכחית של הפועל באר שבע, עם כל המגרעות שלה, לא היתה משאירה לכם סיכוי.
סגרון: "קשה להשוות בן הקבוצות. יש עמדות שבשנת 1997 היו לנו שחקנים טובים יותר מהיום ויש עמדות שפחות אבל אם תשאל את אותם אוהדים עם איזו קבוצה הם יותר מזדהים התשובה שלהם תהיה ברורה בעיניי. היינו אז 6-5 שחקני בית בהרכב ויותר מ-14 שחקני בית מתוך 22 שחקני סגל".
אביטן: "זו קביעה היפותטית כי אתה לא יכול באמת לבדוק מה יקרה. אני מכיר את שתי הקבוצות הללו. לנו היו שחקני הכרעה ברמה גבוהה מאוד".
חזות: "תספור בכמה התקפות בממוצע במשחק היינו מגיעים לרחבה של היריבה וכמה הם עושים את זה היום. תוציא את מההרכב את ז'וסוואה ותראה מה נשאר לך".
ביטון: "אל תגזים גדי. הכדורגל היום שונה לחלוטין. לנו היו אז מלא שטחים ריקים. היום הכל לחוץ ואין לך שנייה לחשוב".
חזות: "בסדר, אז ז'וסוואה ועמית ביטון (בנו של שמעון, כ.ק.)", מעיר חזות וכל הנוכחית מתפוצצים מצחוק. "אם היינו ממשיכים עוד עונה עם אותו סגל אני מאמין שהיינו זוכים באליפות אבל אלי להב (היו"ר דאז) החליט שמספיק לו".
ערב הגמר בשבוע הבא, אפשר לדעתכם לנסות ולהשוות בין חלילוביץ' לז'וסוואה?
אביטן: "ז׳וס שחקן יותר מוכשר בעיניי מאשר חלילוביץ' אבל הבוסני היה שחקן שסוחף את הקבוצה. שניהם מדהימים גם אם כל אחד בסגנון שונה".
ביטון: "שניהם עשו דברים מדהימים עבור הפועל באר שבע. מדובר בשחקנים ברמה גבוהה מאוד ולהשוות ביניהם לא יהיה קורקטי מצידי".
חזות: "הם באמת שונים לגמרי למרות שברמה הטכנית הם שחקנים ברמה גבוהה. חליל היה טוב כבר במשחקים הראשונים. לז'וסוואה לקח יותר זמן להיפתח. אני מאמין שאם היו לידו עוד שניים שלושה שחקנים איכותיים, הוא היה עוד יותר טוב. אני חושב ששניהם מהשחקנים הזרים היותר טובים שנחתו בארץ".
סגרון: "חלילוביץ' שיחק איתנו בקבוצה שהיתה הישגית והביאה גביע. כרגע הוא מוביל על ז'וסוואה. ז'וסוואה יותר מסוכן לשער, מבקיע יותר אבל מחייב את המאמן לשחק עם שני קשרים אחוריים שיתנו מרחב פעולה התקפי. בגדול אני עם הבוסני".
"באר שבע טובה יותר"
אתם חושבים שיש פייבוריטית במשחק הקרוב?
ביטון: "אני לא חושב שבגמר גביע, במשחק אחד שכל הקופה נמצאת שם, יש פייבוריטית קלאסית. על הנייר אולי כן וזו הפועל באר שבע אבל עליה גם מונח כל הלחץ כי אם מכבי פתח תקווה תפסיד את הגמר, יגידו שזה היה צפוי. אם הם ינצחו, יגידו שהם עשו הפתעה".
סגרון: "עם כל הצניעות ועם כל הכבוד שאני רוחש למכבי פתח תקווה, אני חושב שאם מנתחים את סגל השחקנים, מאמן, מסורת וגודל המועדון, הפועל באר שבע פייבוריטית. כל זה טוב לפרשנות עד לשריקת הפתיחה. כאחד ששיחק בגמר של 1997 שבו לא היינו פייבוריטים אבל ניצחנו וגם כמי שנטל חלק בגמר של 2003 שבו כן היינו פייבוריטים ברורים נגד הפועל רמת גן מהליגה השנייה ולצערי הפסדנו, אז את היתרון ביחסי הכוחות לפני המשחק יש להביא למגרש ולנצח".
אז מה הפועל באר שבע צריכה לעשות כדי לחגוג בשני הבא עם גביע המדינה?
ביטון: "להתחיל את המשחק עם לחץ גבוה בחצי המגרש של מכבי פתח תקווה ולנסות להכריע את המשחק כמה שיותר מהר כדי לא לגרום להסתבכות כמו נגד בני יהודה. על פניו היה צריך להסתיים ב-0:5 וכמעט הפסדנו אותו. חייבים ליזום ולנצל מצבים באחוזים גבוהים יותר".
סגרון: "קודם כל שכל ה-11 או ה-14, ייתנו 100%. באר שבע טובה יותר. זה אמור להספיק".
חזות: "כל שחקן צריך להגיע לגמר עם מוטיבציה. זה משחק בודד וכל אחד צריך להביא את עצמו במאה אחוזים. אם הם ינתקו את מה שקרה עם אלונה, ובפלייאוף ויתרכזו רק בתוצאה, תהיה הצלחה. השחקנים חייבים להבין כמה משקל מונח עליהם ועל המשכיות המועדון אפילו הייתי אומר. כל אחד צריך לעלות עם רעל בעיניים. מכבי פתח תקווה היא קבוצה צעירה ואין להם מה להפסיד. הם ירוצו בלי סוף וינסו להפתיע. חייבים לשדר להם מהתחלה שהגביע הזה נוסע לבאר שבע".
