ירידה בשיעור של 15 אחוז במתן היתרי בנייה עבור יחידות דיור בכל אזור הנגב, צניחה של כ־60 אחוז בהתחלות בנייה של דירות בבאר שבע וכ־25 אחוז באופקים, ומעל לכל מצוקה כלכלית של חברות הבנייה בנגב וכפועל יוצא מכך גם איחורים משמעותיים של מסירת דירות ומבני ציבור. זו התמונה הנדל"נית באזור הנגב לאור המציאות המלחמתית בה אנחנו נתונים זה 9 חודשים.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו בשבוע שעבר בנושא התחלות וגמר בנייה לתקופה המתייחסת לחודשים אפריל 2023־מרץ 2024, עולה כי בעוד שבחודשים אפריל 2022־מרץ 2023 הונפקו באזור הנגב והדרום 13,493 היתרי בנייה עבור יחידות, הרי שבתקופה שבין החודשים אפריל 2023־מרץ 2024 צנח מספר היתרי הבנייה שהונפקו באזור לכדי 11,240. ירידה של 2,250 היתרים.
זאת ועוד: על פי נתוני הלמ"ס, נרשמה בתקופה שבין החודשים אפריל 2023־מרץ 2024 ירידה משמעותית בשיעור של 59 וחצי אחוזים בהתחלות הבנייה בבאר־שבע לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן. במספרים מוחלטים מדובר בירידה מ־2,183 דירות שהוחל בבנייתן בבירת הנגב בחודשים אפריל 2022־מרץ 2023 ל־885 דירות שהוחל בבנייתן בחודשים אפריל 2023־מרץ 2024.
תמונה דומה גם נרשמה בתקופה הנסקרת באופקים, בה ירד מספר הדירות שהוחל בבנייתן מ־704 דירות בחודשים אפריל 2022־מרץ 2023 ל־529 דירות בתקופה המקבילה השנה.
למציאות המלחמתית, בה נתון אזור הנגב, יש "תרומה" נכבדה למציאות הזו, לאחר שמאז השביעי באוקטובר, עת נאסר על עשרות אלפי עובדי הבניין הפלסטינים להגיע לעבודתם באתרי הבנייה ומצד שני גם לא נמצאה חלופה הולמת לגיוס כוח אדם במקומם, ירדה פעילותן של חברות הבנייה באזור עד כדי השבתה כמעט מוחלטת של לא מעט אתרי בנייה, מה שמביא קבלנים בנגב לכדי מצוקה כלכלית, חלקם עומדים בפני פשיטת רגל.
העובדים: חסרי הכשרה
באחרונה עלו וצצו תוכניות שונות להקלת המצב, כמו הבאת פועלי בניין זרים, מהודו ומסרי לנקה וגיוס של ישראלים שיוכשרו לעבודות בענף הבנייה. קבלני האזור לא תולים בכל אותן תכניות תקוות רבות.
"לפני המלחמה", סיפר לנו אורן עובדיה, בעלי חברת הבנייה "א.ע, סמך", הבונה באזור הנגב, "העסקתי 25 עובדים פלסטינים. עם פרוץ המלחמה הופסקה עבודתם ורק לאחר חצי שנה קיבלתי עשרה עובדים מסרי לנקה".
העובדה הזו שיפרה את המצב?
"בכלל לא. עלויות כוח האדם של העסקת אותם עובדים הן מטורפות בהשוואה להעסקת פועלים פלסטינים. חוץ מזה, יש חוסר בכוח אדם מקצועי בתחום הבנייה. לפחות מחציתם של העובדים הזרים הם חסרי הכשרה מקצועית ובמקום שאני אבנה וילות, אני נאלץ להכשיר את אותם עובדים וללמד אותם את המקצוע ועוד על חשבוני. רק עכשיו, לאחר ארבעה חודשים, סיימנו את תהליך ההכשרה והם ייכנסו לעבודה".
באחרונה גם פורסם, כי מתגבשות תוכניות להכשרת ולהעסקת עובדים ישראלים לענף הבנייה. יש לזה בכלל היתכנות?
"אני לא תולה בזה תקוות. זה נועד לכישלון. אני לא רואה את הצעירים הישראלים מגיעים לעבוד בבנייה. אין לזה כל היתכנות".
ההסכמים: לא מתקיימים
אורן עובדיה מפנה את האצבע המאשימה כלפי הממשלה. "נחתמו בשעתו הסכמים מטעם המדינה להבאת עשרות אלפי עובדי בניין ממדינות כמו הודו וסרי לנקה", מציין אורן עובדיה, "בפועל הגיעו רק כ־20 אחוז ממה שהוסכם והובטח. המדינה אשמה בזה. גם חלק לא מבוטל ממי שהגיע כלל לא הוכשר לעבוד בענפי הבנייה ואנחנו צריכים להכשיר אותם על חשבוננו. המדינה צריכה לאפשר את כניסתם של עובדים פלסטינים, כמובן במגבלות ביטחוניות כמו עובדים מעל גיל 50, או שיביאו עובדים מקצועיים מחו"ל. כרגע, אין לנו לא את זה ולא את זה. להביא סתם עובדים לא מקצועיים, זו לא בעיה. הבעיה היא להביא כוח אדם מקצועי שיעבוד מיד בבנייה בפועל. עכשיו אנחנו צריכים להכשיר אותם וגם עלות העסקתם היא כפולה".
תסביר?
"אני משלם משכורת מלאה לעובד לא מקצועי, כשבפועל אני זה שמכשיר אותו לעבודה על חשבוני במקום שהממשלה תבוא ותגיד שאני אקח את אותו עובד בחינם והמדינה היא זו שתכשיר אותו לעבודה על חשבונה. אני גם משלם וגם מכשיר את העובד הזר על חשבוני במקום שהמדינה תעשה זאת".
אורן עובדיה מצייר תמונה קשה בענף הבנייה בנגב. "כחצי שנה", הוא מספר, "אתרי הבנייה בנגב היו סגורים. תזרימי המזומנים עמדו על אפס. לא היו הכנסות. הבנקים לא עוזרים לנו ולא נותנים אשראי וכך גם לגבי הגורמים הממשלתיים. אני מכיר חברות בנייה בנגב שפשטו את הרגל ונסגרו. המשמעות הקשה לא פחות מהמציאות הזו גם משפיעה על הלקוחות שלנו. הם צריכים להוסיף כספים על עלות הבנייה שנגזרת מעלויות העסקת כוח האדם מחו"ל. עלות הבנייה מתייקרת בעשרות אחוזים וזה מתגלגל אל הלקוח. גם יש עיכוב אוטומטי של כחצי שנה במסירת פרויקט כזה או אחר לרוכשי הדירות.
"הממשלה צריכה להחליט לכאן או לכאן. לא יכול להיות מצב, שלממשלה אין כיוון ותכלית אסטרטגית לגבי מצוקת ענף הבנייה בנגב. הקבלנים יושבים וממתינים, עלויות הבנייה רק עולות ועולות ואנחנו חיים במציאות של אי ודאות. אנחנו חייבים לדעת לאיזה כיוון הממשלה הולכת בתחום ענף הבנייה. בינתיים, אין לנו כל תשובה בנושא וגם לא נותנים לנו פתרונות".
המצוקות: מפסידים כסף
מציאות דומה חווה גם אלי בן־מוחא, בעלי חברת הבנייה "א.ב. רון בנייה ויזמות", הבונה אף הוא באזור הנגב. "מאז תחילת המלחמה", הוא מספר, "נשארתי בלי פועלים ואין לי אפשרות להתקדם בפרויקטים שאני בונה. גם אין אפשרות לקחת פרויקטים וגם יש קושי למסור פרויקטים לרוכשים. זו בעיה רצינית. אנחנו באיחור של תשעה חודשים, לא מגלגלים כספים והכל תקוע במקום".
למי מפנים את האצבע המאשימה?
"הממשלה היא זו שצריכה לשחרר את צוואר הבקבוק הזה ולתת פתרונות. אני, למשל, עובד על פרויקטים של מוסדות חינוך ולא עומד בלוח הזמנים של מסירת הפרויקטים הללו. המדינה לא מתחשבת בנו. למעשה, הממשלה לא סופרת אותנו. יש תחושה של פשיטת רגל. הממשלה לא רואה אותנו ולא מתחשבת במצוקות שלנו שנובעות מהמציאות המלחמתית. אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות. זה כבר פוגע גם בבריאות שלנו".
אלי בן־מוחא מוסיף ומציין, כי "בינתיים, אנחנו רק מפסידים כסף ולא מצליחים לספק את הסחורה. הקבלנים מגיעים לכדי התמוטטות ולא מצליחים לעבוד ולהתפרנס. הכתובת היא הממשלה שלא אכפת לה מאיתנו. במקום להביא לארץ עובדים לא מקצועיים, היה עדיף שהממשלה תשלח את הקבלנים לחו"ל כדי שאלה יבחרו ויגייסו את כוח האדם המתאים. לא יכול להיות מצב שהמדינה תביא לכאן עובדים זרים, שלחלקם הגדול אין בכלל שום ניסיון בעבודות בנייה. זה מצב בלתי נסבל".
התוכניות: הכשרה ומענקים
על פי המתווה שאישרה בשעתו הממשלה לטיפול במחסור כוח האדם בענף הבנייה, מדובר היה בהבאת כ־30 אלף עובדים זרים, בעיקר מהודו ומסרי לנקה, כשבפועל הגיעו לאזור הנגב כמה אלפים בודדים בלבד.
כחלק מההיערכות לקבלת עובדים זרים לענף ובכך להגדיל את הנגישות והזמינות לעובדים זרים בקרב הקבלנים בנגב, הוביל באחרונה ארגון הקבלנים מהלך שבמסגרתו הצטרפו לחברות בארגון כעשרה תאגידי כוח אדם המורשים על ידי משרד הפנים להעסיק עובדים זרים בענף הבניין.
"למרות ההחלטות שהתקבלו על ידי הממשלה, ובהן 'מתווה יוסי שלי' בדבר הבאת עובדים זרים להחייאת הענף", אומר אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים בנגב וממלא מקום נשיא התאחדות בוני הארץ, "אנחנו מבינים שעד שנראה תוצאות בשטח להחלטות הממשלה, אנחנו חייבים להאיץ את הטיפול כדי לסייע לקבלנים. כל עיכוב בהבאת עובדים זרים ארצה חורץ את גורל הענף. קבלנים, חברות ביצוע ותשתיות בסכנת קריסה שלא לדבר על ציבור רוכשי הדירות שלא יקבלו את דירתם בזמן, מוסדות חינוך ובריאות שלא ייפתחו בעקבות עיכובים במסירה. לכן, כל עובד שמגיע לאתרי הבנייה בדרום הוא משמעותי וחשוב לפעילות הענף וליציבות הכלכלית".
בצל משבר כוח האדם החמור ממנו סובל ענף הבנייה בארץ בכלל ובנגב בפרט, ממשיכים בארגון הקבלנים בנגב במאמצים לגיוס כוח אדם לענף. בשיתוף עם הקרן לעידוד ענף הבנייה בישראל מתגבשת בארגון הקבלנים בנגב תוכנית לקליטת עובדים ישראלים לענף הבנייה, הכוללת הכשרה מקצועית ומענק למעסיקים.
"כבר למעל משמונה חודשים", מציין אלי אביסרור, "שאנחנו במצוקה ומחסור קשה בעובדים. היוזמה לשילוב עובדים ישראליים היא ברת מימוש ועל כולנו להיות רתומים ומחויבים להצלחתה. כולי תקווה שהתמריצים להשתלבות בענף יביאו לכוח אדם מקומי ואיכותי ויפחיתו את התלות בעובדים זרים".
קראו גם:
מנכ"ל ארגון הקבלנים בנגב, אלעד דדון, אומר כי, "ענף הבנייה והתשתיות הוא אחד מהסקטורים העסקיים שנפגעו באופן הקשה ביותר כתוצאה מהמלחמה. מחסור משמעותי בכוח אדם, ריבית גבוהה במשק, עליות מחירים בשל סגירת יחסי הסחר עם טורקיה ועלויות הייבוא של חומרי גלם. התוכנית לעידוד העסקת עובדים ישראלים נועדה להכניס לענף כוח אדם איכותי וזמין ובכך להעניק יציבות לקבלנים. למדנו בדרך הקשה את מחיר התלות בעובדים המגיעים ממקור אחד בלבד. לכל עובד ישראלי יש אפשרות לקבל תוכנית הכשרה ללא עלות ומענק התמדה מכובד מאוד ובמקביל כל מעסיק שיקלוט עובדים ישראליים יתוגמל כספית. אנו בארגון רואים בתוכנית הזדמנות לפתרון הבעיה. ככל שיוכשרו יותר עובדים ישראלים, כך נשמור על פעילות רציפה ויציבה עבור הקבלנים והענף כולו".
העתיד: אופטימיות זהירה
התוכנית להכשרת עובדים ישראלים לענף הבנייה היא במסגרת מיזם משותף של משרד הבינוי והשיכון, הקרן לפיתוח ועידוד ענף הבנייה בישראל, התאחדות בוני הארץ, הסתדרות עובדי הבניין והתאחדות קבלני השיפוצים, בהיקף של מיליון שקל להכשרת עובדים ישראלים בענף הבנייה.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר השבוע, כי בימים אלה מקדם המשרד בשיתוף משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי תוכנית חדשה נוספת למתן מענקים לישראלים שיחלו לעבוד בענף הנדל"ן. בין השאר מציעה התוכנית מענק של עד 14 אלף שקל לחצי השנה הראשונה של עבודה בענף.
לדברי שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, "ענף הבנייה והנדל"ן הוא בין מנועי הכלכלה החשובים ביותר של מדינת ישראל, לא פחות חשוב מההיי־טק ותחום בו ניתן לצמוח ולפתח קריירה משמעותית".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, מציין, כי "המיזם שפורסם השבוע מהווה צעד אקטיבי נוסף בשורת הפעולות בהם נוקט המשרד לצורך כניסת ישראלים לתחום הנדל"ן. תוכנית ההכשרות מדייקת את המענה לצרכי הענף ומהווה מקפצה לכניסתם של עובדים ישראלים חדשים. אני צופה כי כבר בקרוב נראה את ניצני תוכניות אלו משפיעים הלכה למעשה על אתרי הבנייה".
כאמור, בקרב הקבלנים בנגב, עימם שוחחנו, לא נרשמה אופטימיות רבה נוכח אותן תכניות לגיוס כוח אדם לענף הבנייה. "אני לא מכיר ישראלים שיסכימו לעבוד כיום בענף הבנייה", אמר לנו אחד הקבלנים, "תגיד לי את האמת, אתה היית שולח את הבן שלך לעבוד היום באתר בנייה? היית מסכים שהוא יעמוד יום שלם על הפיגומים או שהוא ירצף דירות ויישב שעות ארוכות על העגורן? אני לא מכיר מישהו כזה. אלה הן תוכניות שנועדו לכישלון. כך או כך, אנחנו חיילים של המדינה. השירות שלנו הוא בבניין הארץ, אבל אנחנו מרגישים שנשארנו ללא אמא ואבא".
