סוגיית המבנים המסוכנים שאינם עומדים בתקנים המחמירים עלתה בשבוע שעבר שוב לכותרות בעקבות רעידות האדמה העוצמתיות שפקדו השבוע את טורקיה וסוריה וגבו את חייהם של אלפי בני אדם.
רעידות האדמה האלה, שהורגשו היטב גם בחלקים נרחבים בישראל, הן תזכורת כואבת למה שעלול לקרות בישראל כאשר תתרחש גם כאן רעידת אדמה עוצמתית, ומעלות שאלות נוקבות באשר להיערכות המדינה לתרחישי קיצון ולהרס בממדים עצומים.
לא עומדים בתקן
סוגיית המבנים המסוכנים בבאר־שבע נידונה לא פעם בדיונים בוועדות, בדו"חות ביקורת ובנתונים שפרסמו ארגונים. אלה חזרו והתריעו כי מדובר ב"פצצה מתקתקת" המסכנת את התושבים.
הבעיה שמדאיגה את המומחים במיוחד היא המבנים הישנים בשכונות הוותיקות בעיר, בהן שכונה א', ב', ג', ד', ה', ו', שיכון דרום, ועוד שכונות ותיקות. במקצת המבנים האלה נעשו גם שינויים פנימיים העשויים להשפיע על חוזק המבנים ועמידותם.
"עד שנכנס התקן לרעידות האדמה, נבנו הרבה בתים, גם צמודי קרקע אבל בעיקר בתים של בנייה רוויה, ובעיקר בתים על קומות עמודים שזאת הייתה אופנת הבנייה בשנים הראשונות של המדינה שלא יכולים לעמוד בתקן לרעידות אדמה, וכמובן שיש חשש ליציבות שלהם אם יקרה אירוע של רעידות אדמה", מסביר מהנדס בכיר מהדרום בשיחה עם "ידיעות הנגב".
ומה לגבי הממ"דים שחסרים במבנים רבים בשכונות הוותיקות?
"סיפור הממ"דים הוא כמובן סיפור הביטחון של הדיירים בזמן אירוע מלחמתי, אבל ממ"ד שקיים בבניין תורם גם הוא ליציבות הבניין כי הוא מקשיח את הבניין ומחזק אותו. זה הולך ביחד, כי ברגע שנכנסו עם השנים גם הממ"דים, אז הנושא של הקשחת הבניין ויציבות הבניין השתפרה גם כן".
מערכות ישנות
השאלה המהותית היא כיצד מחזקים מבנים ישנים אלה, ובעניין זה אומר המהנדס, "מדובר כביכול בהיערכות למה שצפוי לקרות ולא במה שכבר קורה, ואז תשומת הלב היא פחותה והבעיה פחות נלקחת בחשבון", הוא אומר. "אבל הנושא העיקרי הוא שמדובר בדרך כלל בנכסים פרטיים. אני מדבר על מבני מגורים ישנים שלא עומדים בתקן, בדרך כלל האוכלוסייה מבוגרת, ובדרך כלל גם אין לה את האמצעים הכלכליים לחזק את הבניין ולשמור על הקיום התקין שלו".
לכך מתווספים גורמים כמו הזנחה של מערכות הבנייה והקונסטרוקציה והזנחה של מערכות המים והביוב הגורמת להיווצרות מים בסמוך לבניין, לשקיעת היסודות, ולערעור מערכות הבניין. "כל זה מתקשר לזה שאלה בניינים ישנים, מערכות ישנות, אוכלוסייה חלשה, ואז נדרשת התערבות של המדינה", אומר המהנדס.
כזכור, לפני כחמש שנים פונו עשרות משפחות מבניין בכיכר קפלן בשכונה א' בבאר־שבע מחשש שיקרוס בשל שקיעה וערעור יסודות הבניין. בסופו של דבר הבניין שוקם במימון של גופים ממשלתיים ושל הדיירים והם הורשו לשוב למבנה המחוזק והמשוקם.
"לרשות מקומית אסור לטפל בנכסים פרטיים על פי חוק", מסביר המהנדס, "ולכן דרושה התערבות של המדינה בחקיקה. כמו שעשו את פרויקט הממ"דים בעוטף עזה, צריך לעשות פרויקט בערים וביישובים, כמובן על פי סדרי עדיפויות של מצב המבנים, ועוד".
פצצות מתקתקות
בחודש יוני עד נובמבר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול של הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים. בדיקת עומק בנושא נעשתה בארבע רשויות מקומיות, בהן גם באר־שבע. הנושאים העיקריים שנבדקו: חוקי עזר ונהלים לטיפול במבנים מסוכנים, הליכי ההכרזה על מבנים מסוכנים והטיפול בהם, טיפול במבני ציבור מסוכנים, סיוע לבעלי מבנים מסוכנים או למחזיקים בהם, ועוד.
ממצאי דו"ח המבקר חושפים כי מתוך 208 הרשויות המקומיות במדינה לכ־86 אחוז יש חוקי עזר ישנים ולא עדכניים שנחקקו לפני שנת 2010. זה המקרה בעיריית באר־שבע, שבה נמצאו פערים בהגדרות הבסיסיות המעידים על פערים באופן טיפולן במבנים מסוכנים ובזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבבעלותם מבנים מסוכנים או שהם מחזיקים בהם.
קראו גם:
"מבנים מסוכנים שאינם מטופלים עלולים להיות בגדר 'פצצה מתקתקת' המעמידה בסיכון את כל מי שבסביבתם, וכן מעמידה את המחזיקים, את הבעלים ואת הרשויות המקומיות בפני השלכות משמעותיות שלא תמיד הם ערוכים להן", קבע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
יש לציין שאחת היוזמות שעיריית באר־שבע מקדמת כדי לחזק את המבנים הישנים היא פרויקטים להתחדשות עירונית כמו פינוי־בינוי שבמסגרתם הוקמו ויוקמו אלפי דירות חדשות במקום הישנות. הכדאיות הכלכלית של פרויקטים אלה גדולה, ולכן קבלנים מעדיפים אותם על פני תמ"א 38 (תוכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה) שאינה מניבה תשואות.
זמן להתעורר
בחודש ינואר 2022 חשף "ידיעות הנגב" נתונים מדאיגים מממצאי דו"ח של התאחדות הקבלנים ו"בוני הארץ" שעסק במבנים החשופים לקריסה בזמן רעידות אדמה וירי רקטות וטילים. מנתוני הדו"ח עלה כי נכון לחודש יוני 2020 היו בבאר־שבע כ־48 אלף דירות ללא ממ"ד מתוך 79,255 כלל הדירות בעיר.
יו"ר ארגון הקבלנים בנגב וממלא מקום נשיא התאחדות הקבלנים "בוני הארץ", אלי אביסרור, קורא למדינת ישראל להתעורר בעקבות האסון שהתרחש השבוע בטורקיה. "אני שוב מתריע וקורא בפני הממשלה: תושבי הפריפריה אינם חיים בשטח הפקר. ידוע כי רוב המבנים הישנים נמצאים באזורי הפריפריה שבצפון וככאלה גם בדרום, ואלה בדיוק האזורים שבהם עלולים לקרוס מבנים ישנים על יושביהם. רק כשיהיו אבידות בנפש המדינה תיזכר להתעורר? על הממשלה לפעול באופן מיידי ולקדם את תוכניות פינוי־בינוי גם בפריפריה ולהתיר חסמים בירוקרטיים מעכבים".
מה עלול לקרות אם תהיה רעידת אדמה חזקה ועוצמתית בישראל?
"במדינה יש עשרות אלפי מבנים הדורשים חיזוק, ולא רק באזור המרכז. בנגב לא נעשה דבר לחיזוק מבנים כי הקרקע זולה ואין כדאיות עסקית לכך. על הממשלה לגבש תוכנית ראויה, להשקיע בכך כספים ולעודד משקיעים. בשונה מטורקיה, מדינת ישראל קטנה בשטחה ואירוע של רעידת אדמה יוביל בוודאות לפגיעה קשה בחיי אדם בהיקפים שלא נראו כמותם ולשיתוק המשק. בישראל לא מדובר בשאלה אם תהיה רעידת אדמה אלא בשאלה של מתי היא תקרה ובאיזו רמת מוכנות נגיע אליה כמדינה".
"אנחנו חיים באזור פעיל טקטונית"
"רעידת האדמה שאירעה בשבוע שעבר בדרום תורכיה, מזכירה לכולנו שאנו חיים באזור פעיל מבחינה טקטונית וכי יש להיערך כראוי לרעידת האדמה החזקה הבאה שתגיע", אומר ד"ר דגן בקון-מזור, ראש המחלקה להנדסת בניין במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון בבאר-שבע.
"כידוע, גבולה המזרחי של מדינת ישראל נמשך לאורך השבר הסורי אפריקאי. חלקים רבים מהנגב שצמודים לגבולה זה של המדינה כולל ערים שנמצאות קרובות יותר או פחות לאזור שייתכן ויהווה מוקד לרעידות העתידיות", מסביר בקון-מזר ומוסיף: "ערים אלה, דוגמת באר-שבע או דימונה, כוללות מבנים רבים שנבנו לפני שנת 1980, בטרם נקבעה התקינה המודרנית לעמידות מבנים במקרים של רעידות אדמה. עובדה זו, כמו גם כישלונה של תמ"א 38 שמטרתה המקורית כללה חיזוק מבנים אלה לקראת רעידות עתידיות, דורשות היערכות מוגברת. כידוע, ניסיונה של המדינה לקדם תכנית לחיזוק מבנים התבסס על השבחת נכסים, אך בפועל התברר כלא כדאי מבחינה כלכלית ליזמים בערי הנגב בחישוב עלויות כל פרויקט חיזוק אל מול עלות הקמת פרויקט מגורים חדש".
מה צריך לדעתך לעשות?
"כעת נדרשות רשויות הנגב והמדינה להשקיע זמן ומשאבים רבים בבדיקת מבנים, עמידותם לרעידות אדמה ובמקרה שמתגלים ליקויים המעידים על חוסר עמידותו של מבנה – לטפל בכך. הליך זה דורש סקירה מפורטת של מבנים רבים, דבר הדורש כוח אדם רב של מהנדסי בניין מקצועיים המתמחים בהנדסת מבנים לרעידות אדמה, שישתתפו בכל שלבי התהליך. הסמכת מהנדסי בניין אלו תגיע הודות להשקעה מצד המדינה במוסדות להשכלה גבוהה, שינהיגו תכנית לימודים המתמקדת בתחום זה. חשוב לזכור, כי השקעה זו מצד המדינה תחזיר את עצמה הודות לנזק הרב שייחסך מאתנו במקרה חירום".
מעיריית באר־שבע נמסר: "בימים אלו מקדמת עיריית באר־שבע באמצעות המנהלת להתחדשות עירונית 16 מתחמים לפינוי־בינוי ברחבי השכונות הוותיקות. במסגרת אותה תוכנית יינתן מענה לכ־3,000 יחידות דיור ישנות. במקומן ייבנו מעל 16,000 יחידות דיור חדשות בליבת העיר בסטנדרטים ובתקנים הנדרשים אשר יתנו מענה מבחינת תשתיות וצרכי ציבור וכן מרחב ציבורי איכותי. בנוסף, מקודמת כיום תוכנית להתחדשות בניינית אשר תחליף את תמ"א 38 במטרה לייצר תמריצים נוספים ותיתן מענה ברמת הבניין הבודד לעשרות מבנים נוספים ברחבי העיר מבחינת מיגון ועמידות בפני רעידות אדמה".
