אחרי הפריצה האחרונה לביתו, יוסי כהן, תושב עומר, סבור שהגיע הזמן לעשות הכל כדי להשיב את תחושת הביטחון לתושבים.
"לפני שאני מתאר את החוויה האישית הקשה שעברה על אשתי, בנותיי ועליי בעומר, אני רוצה להתייחס להגדרת המושג 'היעדר משילות' שכולם מדברים עליו בהקשר של הנגב.
"מבקר המדינה הגדיר 'היעדר משילות' בדו"ח שלו כ'היעדר כושר ביצוע של הממשלה, שבין היתר בא לידי ביטוי בכך שההחלטות שהתקבלו כדין אינן מוצאות מן הכוח אל הפועל, שהמדינה אינה מספקת לאזרחים את השירותים שהיא מחויבת בהם ואת הסדר החברתי שהם זכאים לו ואלה אינם מקיימים את חובותיהם האזרחיות במלואן'.
"בשטח זה נראה כמו הרמת ידיים של הרשויות מול הפשע שמשתולל כאן באין מפרע ולוקח מאיתנו את הדבר הכי בסיסי והוא תחושת הביטחון.
"לבית שלנו בעומר פרצו פעמיים והיו עוד פעמיים של ניסיונות פריצה. הפעם האחרונה הייתה בחודש יולי שעבר, לא בחשכת הלילה אלא באור יום. הפורצים הגיחו מתוך רכב כשהם אוחזים בלום והם החריבו לנו את הבית בברוטליות חסרת רחמים.
"לראות את הבית שנפרץ באכזריות כזו זו חוויה מטלטלת. אשתי והבנות ממש בטראומה מהאירוע הזה כי זה חילול קודש הקודשים של כל אדם. זה מפחיד, משפיל ושומט מתחתיך את תחושת המוגנות שאמורה להיות לכל אחד ואחת בבית שלו.
"אומרים שביתנו הוא מבצרנו, אבל זה ממש לא כך, כי מול החוצפה והתעוזה של הכנופיות האלימות שפועלות בעומר יש אוזלת יד מתמשכת וזה אובדן משילות בהתגלמותו. כאבא אני לא מסוגל לשבת בחיבוק ידיים או לחילופין לשקר לבנות ולאשתי ולומר להן שהמיגון שהתקנתי ישמור עלינו, שהמועצה בשליטה על המצב או שרשויות החוק מטפלות במצב ואפשר להיות רגועים.
קראו גם:
"אי אפשר להיות רגועים ואסור להיות רגועים. הביטחון שלנו מופקר וזו מציאות שאני לא יכול להרשות לעצמי להשלים איתה.
"נמאס לי לשמוע הבטחות, תירוצים, סיפורים על מגמת שיפור ומילים יפות ללא כיסוי. אנחנו רוצים ביטחון ומאמינים שיש דרכים להשיג אותו. הגיע הזמן להפסיק לתרץ ולהתחיל להתאמץ, לחשוב מחוץ לקופסה, להשקיע משאבים, להתייעץ עם מומחים ולבנות תוכנית סדורה להשבת הביטחון לעומר וליישובי הסביבה".
