בתים נטושים, שטחים ציבוריים מוזנחים, היעדר משווע של שירותים בסיסיים, וצעירים שעזבו ומחפשים את עתידם במקומות אחרים. בשכונת נחל בקע בבאר־שבע הזמן עצר מלכת, שום פרויקט משמעותי לא הוקם, הסכמי הגג שהביאו לפיתוח ושדרוג תשתיות בשאר חלקי העיר פסחו על נחל בקע, והשכונה פשוט נותרה מאחור.
ואיך זה נראה בשטח? בנחל בקע לא תמצאו ולו סניף בנק אחד, אין סניף דואר, אין בית ספר יסודי ואת השירותים הבסיסיים ביותר התושבים מקבלים מהשכונות הסמוכות, ובעיקר משכונת נווה נוי.
"אני מצטערת לומר, אבל כאן זה בית אבות אחד גדול", אומרת תושבת ותיקה בשכונה, "הצעירים עזבו ונשארו המבוגרים. אין להם מה לחפש כאן, זו שכונה שאין בה כלום. מרוב ששקט כאן אתה לפעמים משתגע. בחורף כל המים עולים בגלל צינורות ישנים, זה לא בסדר".
דורכת במקום
שכונת נחל בקע, הממוקמת דרומית לשכונת נווה נוי, הוקמה בשנת 1991 בתקופת כהונתו של ראש העירייה המנוח, יצחק (איז'ו) רגר. המטרה הייתה לפתח את העיר בחלקה הדרומי וליצור איזון התיישבותי בשטח המוניציפאלי.
זמן קצר קודם לכן נפתחו שערי ברית המועצות לשעבר וזרם העולים הלך והתגבר. כדי לשכן את אלפי העולים החדשים הוקם אתר קרוואנים בין שכונת נווה נוי לבסיס מחנה נתן ובסמוך לשכונת נחל בקע.
יותר מ־2,300 קרוואנים הוצבו במקום ואלפי עולים חדשים שוכנו בהם. בשנת 1995 פונה אתר הקרוואנים שהיה מאוכלס בצפיפות גבוהה והתושבים עברו להתגורר בבתים אמריקאים שנבנו בנחל בקע בשיטת הבנייה הקלה. ואולם, הסטיגמה שהודבקה לשכונה נותרה גם היום, ויש מי שעדיין מכנה אותה "שכונת הקרוואנים".
מאז ועד היום נראה ששכונת נחל בקע דורכת במקום והתושבים הגיבו בהתאם: האוכלוסייה החלשה נותרה בשכונה, בעוד האוכלוסייה החזקה יותר, הן מבחינה סוציו־אקונומית והן מבחינת כושר עבודה, עזבה לשכונות אחרות בתוך העיר ומחוצה לה.
לסיור בשכונה מתלווה יו"ר ועד השכונה, אנטולי פרנדיוק (57), נשוי ואב לשלושה ילדים. שניים מילדיו עזבו את השכונה, ורק בתו הקטנה שמשרתת בצה"ל עדיין מתגוררת בבית. הוא עלה לישראל בשנת 1992 וארבע שנים לאחר מכן עבר עם משפחתו לשכונת נחל בקבע. פרנדיוק הוא מוותיקי השכונה.
מה הסיבה שנחל בקע לא התפתחה כמו שכונות אחרות?
"בזמנו קמה קבוצה של אנשים שאכפת להם, הגענו ללשכתו של ראש העירייה הקודם, יעקב טרנר, דיברנו על הבעיות של השכונה, והוא פתח את הפגישה במשפט שמאוד צרם לכל המשתתפים, הוא אמר: 'אני רוצה להביע את היחס שלי שהקמת השכונה הייתה טעות'".
קראו עוד>>>
פרנדיוק אינו שותף לדעה שהקמת השכונה הייתה טעות, ומנתח את הדברים מנקודת ראותו. "משרד הפנים ומשרד השיכון עשו מהשכונה בית דיור מוגן כי חלק גדול מהתושבים היו ונשארו ברמה סוציו־אקונומית מאוד נמוכה, וזה קובע את האופי של השכונה. אנשים טובים ונהדרים, אבל חלשים מבחינה סוציו־אקונומית. לצעירים אין מקום וסיבה להישאר, אין בנייה, והבתים בגודל של 60 מ"ר. צעירים בדרך כלל לא נשארים עם ההורים, גם אם מגדילים את הבית ומוסיפים תוספת, ולכן עוזבים".
שכחו את הדרום
לא מעט תוכניות מגירה היו לשכונת נחל בקע, כולן עסקו בפיתוח מאסיבי ובבניית אלפי יחידות דיור שיעירו את השכונה מתרדמתה העמוקה.
בשנת 2017, במסגרת הסכמי הגג שנחתמו בין העירייה למשרד הבינוי והשיכון, הוצעה תוכנית לבניית 3,500 יחידות דיור בבנייה רוויה ובנייה צמודת קרקע מסביב לשכונת נחל בקע בניסיון לחבר בינה לבין שכונת נווה נוי. לשכונה המאוחדת אף נבחר שם - רובע נוי, אולם חמש שנים אחר כך נותר מהתוכנית הגרנדיוזית רק השם.
מהנדס בכיר מהנגב שעוסק בתחום ההתפתחות האורבנית ומכיר את התוכניות לפיתוח באר־שבע ושכונותיה, מונה בשיחה עם "ידיעות הנגב" ו"מיינט באר שבע" את הסיבות למצבה העגום של שכונת נחל בקע ומסביר מדוע לדעתו היא לא התפתחה.
6 צפייה בגלריה
אנטולי פרנדיוק, יו"ר ועד השכונה: "אין דואר, אין סניף בנק ואת טיפת חלב אני חושב שהעבירו למקום אחר"
(צילום: הרצל יוסף)
"השכונה הזו תוכננה והיא חלק מתוכנית המתאר של באר־שבע. לפי תוכנית המתאר, הייעוד של השטח הזה הוא מגורים, וזה נעשה מתוך מחשבה שיש פיתוח די מאוזן של דרום העיר וצפון העיר.
"בחלק הצפוני אנחנו יודעים שיש את שכונת רמות, שכונת רקפות וכלניות, ובחלק הדרומי יש את שכונת הפארק, מה שנקרא רובע הנחל ורובע בקע, כשרובע בקע כולל שטחים מדרום לנחל באר־שבע שזה נווה נוי ועד לגבולות של קריית יהודית. זו התוכנית".
אז מה עושים כדי להפיח חיים חדשים בנחל בקע?
"אולי כמו ביישובים אחרים בארץ ובעולם, החלק הצפוני של העיר הוא תמיד אקטיבי, ולכן כדי שהחלק הדרומי של באר־שבע יפותח ויהיה ברמת ביקוש טובה, צריך לעשות פעולות מואצות של פיתוח. אם ישווקו קרקעות בצפון העיר או בדרום, בטוח שהיזמים יעדיפו להשקיע במגרשים בצפון, שם יש יותר ביקוש מאשר בדרום העיר.
"השכונה היא היום רק חלק קטן מהתוכנית הכוללת ויש תכנון שלם של בינוי בין הגדר של קריית יהודית ועד נחל בקע, ושם יש תוכנית לאלפי יחידות דיור נוספות. כדי לשווק אותן צריך לעצור את השיווק בצפון ולהתחיל לפתח בדרום".
והעובדות בשטח מדברות בעד עצמן: השכונות הוותיקות בעיר זוכות לתקציבי עתק המיועדים לפיתוח תשתיות ובנייה של יחידות דיור, שטחי תעסוקה ומסחר, ועוד.
דוגמה לכך היא שכונה ג': רק בחודש שעבר אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את הפקדתה של התוכנית להתחדשות עירונית במתחם קולנוע אורות שבמרכז שכונה ג' הכוללת הקמת מאות יחידות דיור ב־20 רבי קומות. יתרה מזו מתוכננות תוכניות התחדשות במסגרת פינוי בינוי בשכונה ד', בשכונה ה' ובעוד שכונות.
הזנחה מתמשכת
הביטוי הכי מוחשי לכך ששכונת נחל בקע נותרה מאחור הוא האתר שבו שכנו בעבר אותם קרוואנים שהוקמו בימיה הראשונים. היום האתר מלא בפסולת ואשפה, זכר לאותו אתר שהיה במקום לפני 30 שנה. איש לא טרח לנקות את השטח ולפנות את הפסולת שמהווה מפגע סביבתי.
"היתושים עוקצים אותנו בלילות. אנשים משליכים כאן פסולת באין מפריע ולא דופקים חשבון לאף אחד. כנראה את אף אחד זה לא מעניין", מתלונן תושב השכונה המתגורר לא הרחק מאתר הפסולת המאולתר.
אנחנו ממשיכים לסייר בין רחובות השכונה עם פרנדיוק ונעמדים מול בית הרוס של הדיור הציבורי, יש לא מעט כאלה בשכונה הוותיקה.
"אני חושב שצריך להתחיל לבנות מסביב ובתוך השכונה, בלי זה לא יהיה שווה", אומר פרנדיוק בתשובה לשאלה מה צריך לעשות כדי שהשכונה תהיה תוססת ופעילה. "אין דואר, אין סניף בנק, ואת טיפת חלב אני חושב שהעבירו למקום אחר. רצינו לפתור את הבעיה ופנינו למוסדות וקיבלנו תשובה שהתקן בשביל לפתוח מרפאת קופת חולים נגיד הוא 5,000 תושבים ויש לנו בסביבות 2,700 תושבים. בעבר היו יותר מ־3,000 תושבים, אבל כמו שאתה רואה, יש עשרות כמו הבית ההרוס והנטוש שאנחנו רואים. אנשים עוזבים, צעירים עוזבים".
למרות הבעיות הרבות והפתרונות שאינם נראים באופק, פרנדיוק מביע אופטימיות. "לפני כשלושה שבועות התקבלה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה תוכנית להקים מרכז מסחרי בשכונה", הוא מספר. המרכז המסחרי אומנם לא ייבנה מחר בבוקר ומדובר בתהליך העשוי להימשך כשנתיים, אבל עבור פרנדיוק והתושבים מדובר בבשורה משמחת המעוררת בהם תקווה שאולי מישהו יתעורר ויוציא את נחל בקע מהקיפאון שנכפה עליה.
הכל מוזנח
באחד הרחובות אנחנו תופסים את בנימין איחייב, תושב שכונת נחל בקע מזה 30 שנה. איחייב (39), מצביע על ההזנחה בשולי הבתים ומפנה אותנו לערימות הפסולת המפוזרת והלכלוך מסביב.
"שנים שלא נעשה כלום, כמו שאתם רואים השכונה מאוד מוזנחת, ליד תחנת האוטובוס תמיד תמצאו זבל שלא מפנים, הכל שרוף, זרוק, בתים סגורים ומוזנחים, אנשים פולשים לתוך בתים של דיור ציבורי, לי נראה ששכחו אותנו", הוא חוזר ואומר.
מה צריך לעשות לדעתך?
"פשוט לפתח את השכונה, אין כאן לילדים מה לעשות, אין פה מה לעשות למבוגרים, אין פה לא קופת חולים לא חנויות, שום דבר, הצעירים בורחים מפה, העירייה שכחה אותנו, לא צריך הרבה לדבר, תסתובבו פה, רואים רק זבל, תסתכלו איך הבתים נראים, כמו במלחמה, חלונות סגורים, הכל מוזנח", הוא אומר בייאוש.
פועלים להתחדשות
מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "מדובר בשכונה שהוקמה בשנות ה־90 במנותק מהעיר (לקליטת עולי בריה"מ), ללא כל מוסדות ציבור, חינוך, מסחר ופנאי, ובשנים האחרונות עוברת השכונה שינויים דרסטיים במטרה לחזק את התושבים ולהעניק להם מגוון שירותים. בעשור האחרון הושקעו תקציבים רבים לצמצום הפערים, לטובת חידוש תשתיות, שיפוץ רחובות, הקמת גנים ציבורים, הצבת מתקני משחק וכושר, ניטעו עצים, ופותחה צמחיה מותאמת אקלים".
עוד נמסר כי "בשנים האחרונות פועלת עיריית באר־שבע עם ועד השכונה ובוחרים ביחד את הפרוייקטים וסדרי העדיפויות לקידומם. לפני מספר שנים נחנך בשכונה מרכז קהילתי חדש ואטרקטיבי המנוהל יחד עם תושבי השכונה, בו מתקיימים חוגים ופעילויות רבות.
"המרכז הקהילתי הישן הוסב למעון יום נוסף (שני) שפועל בשכונה. בנוסף, שופץ מגרש הספורט והועבר לניהול משותף של התושבים והמרכז הקהילתי. ילדי השכונה לומדים בבית הספר מענית בנווה נוי, וזוכים לשירותים חינוכיים מהטובים בעיר".
בעירייה ציינו עוד כי "בשנים האחרונות פעלה העירייה מול רשות מקרקעי ישראל להוצאת מכרז להקמת מרכז מסחרי בלב השכונה, שישרת את כל התושבים. המרכז המסחרי נמצא בימים אלה לקראת הוצאת היתר. לאחר בנייתו יוכלו התושבים ליהנות גם משירותים מסחריים, שירותי דואר, ועוד. במקביל לפעולות העירייה, ועד התושבים ושותפים נוספים ממשיכים לפעול לחידוש ושדרוג השכונה.
"יש לציין כי העירייה מקדמת מול משרד השיכון מהלך כולל של התחדשות עירונית והרחבת השכונה, כולל הקמת מבני מגורים חדשים ואטרקטיביים, זאת במסגרת תוכנית 'לב לנוי', שתעבה את השכונה, תחזק אותה ותחדש אותה".
לעדכונים: חדשות באר שבע
