עיריית אופקים עתרה השבוע לבג"ץ בדרישה להכיר בכל תושבי העיר כנפגעי פעולות איבה. בנוסף, מבקשת העירייה הכרה ברשות כחלק בלתי נפרד ממנהלת תקומה, וקבלת המענים השונים שמעניקה המנהלת בכל הקשור לתחומי הרווחה, החינוך, התעסוקה וכו' - גם לעיר ולתושביה.
1 צפייה בגלריה
הכניסה לאופקים
הכניסה לאופקים
הכניסה לאופקים
(צילום: רעות שמעוני)

"ב-7 באוקטובר הפכה אופקים ל"קו ראשון" של מדינת ישראל", נכתב בעתירה, "זאת שעה שהגיעו אליה 18 מחבלים, אשר רצחו בדם קר עשרות תושבים ואף פצעו עשרות נוספים. אלפים נפגעו בנפשם, וייאלצו להתמודד כל חייהם עם הטראומה הקשה שחוו באירועי האיבה. על אף האמור, מתעקשים משרדי הממשלה השונים בממשלת ישראל להתחפר בקריטריון שרירותי ומפלה".
עו"ד רינת מסד סמולניק, המייצגת את העירייה, מפרטת בעתירה מדוע ההנמקות שסופקו ע"י משרדי הממשלה אינן רלוונטיות: "המענים השלמים והמשמעותיים הוענקו על פי מרחק של 7 ק"מ מעזה. זהו מבחן שנוצר לפני כ-20 שנה בהתאם לאיום הרקטי מהרצועה, אשר ב-7 באוקטובר לא היה רלוונטי, לאור העובדה שאירועי האיבה והיקף הנפגעים הרב לא נבעו (בעיקרם) מפגיעות בשל ירי רקטי, אלא בשל חדירת מחבלים ומסע רצח וטרור".
"ההחלטות שקבעו את ההכרה הרוחבית בתושבים כנפגעי פעולות איבה, כמו גם ההחלטות שקבעו את גדריה של מנהלת תקומה, שבות ועושות עוול עם תושבי העיר אופקים", מוסיפים בעירייה, "ומפלות אותם לרעה למול אחיהם ביישובים האחרים".
"אופקים ותושביה נפגעו באופן אנוש באירועי 7 באוקטובר, תוך שעשרות מתושביה נרצחו בדם קר, נפצעו או נפגעו, ורבים סובלים מטראומה נפשית קשה", מסכמים בעירייה. "ממשלת ישראל הפלתה את תושבי העיר אופקים 3 פעמים: ראשית בכך שנמנעה מלהכיר בכלל תושבי העיר כנפגעי פעולות איבה, שנית בכך שלא העניקה את המענקים לתושבי העיר שהוכרו כנפגעי פעולות איבה, ושלישית בכך שלא כללה את העיר תחת פעילותה של מנהלת תקומה. הקמת מנהלת תקומה היא מהלך מבורך, אולם לנוכח היקף הפגיעה האדיר באופקים, כמו גם קרבתה הגיאוגרפית לישובים שנכללים בפעילות המנהלת – יהיה זה מן הצדק לכלול גם את אופקים ותושביה".

קראו גם:

העירייה מסיימת בבקשה לקביעת מועד דיון דחוף בעתירה, וזאת נוכח העובדה כי תושבי אופקים זקוקים בחיי היומיום למענים השיקומיים מכוח חוק נפגעי פעולות האיבה, ובמסגרת פעילות מנהלת תקומה.