"כאב שגרם לי להתפרץ ולהטיח בפני המדינה, שבאטימותה, באוזלת ידה ובנוסחאות השבלוניות שהיא מדקלמת מעמיקה את פערי הבריאות ופוגעת בחייהם של תושבי הנגב". כך הגדיר ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', את ביקורתו החריפה כנגד התנהלותן ומדיניותן של ממשלות ישראל לאורך עשרות שנים בכל הקשור לפערי הבריאות בין אזורי הארץ השונים לבין הנגב, אותה הוא השמיע במהלך כנס "הנגב במרכז" לקידום מדיניות בריאות בפריפריה, שהתקיים ביום שלישי באוניברסיטת בן גוריון.
1 צפייה בגלריה
רוביק דנילוביץ' במהלך דבריו בכנס. "לא נרפה"
רוביק דנילוביץ' במהלך דבריו בכנס. "לא נרפה"
רוביק דנילוביץ' במהלך דבריו בכנס. "לא נרפה"
(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון)
קראו גם:
דנילוביץ' קרא לשר הבריאות, ניצן הורוביץ, שנטל אף הוא חלק בכנס, ולממשלת בנט־לפיד "לפרוץ את הקופסא", כהגדרתו, להתגבר על החסמים ולממש את התוכניות והפרויקטים לשיפור מערכת הבריאות בנגב.
"הדברים שאני משמיע", פתח דנילוביץ' ואמר, "אינם מהראש ולא מהלב, אלא מהבטן. הם יהיו כואבים מאד. מדינת ישראל פוגעת באופן גס ובוטה בזכויות האזרח של תושבי ובתושבות הנגב ופוגעת לאורך שנים בבריאותם. זה לא אני אמרתי. צריך לקרוא את דו"חות מבקר המדינה ואף אחד לא מתעורר. מדובר על החיים שלנו, על הבריאות שלנו".

"יש תקווה"

דנילוביץ' ציין בדבריו את החלטת הממשלה משנת 2014 בדבר הקמת בית חולים נוסף בנגב, החלטה שעד כה טרם יושמה. "לא יכול להיות שבנגב יהיה רק בית חולים אחד", אמר דנילוביץ', "בעוד שבשאר אזורי הארץ יהיו כמה בתי חולים. החלטת הממשלה דאז על הקמת בית חולים שני בנגב היתה בגדר בשורה. כולם דיברו אז על החשיבות ההיסטורית בהקמת בית חולים נוסף בנגב ועד כמה פערי הבריאות הם עמוקים ועד כמה זה פוגע בחיי אדם. בכיר במשרד האוצר אמר לנו אז, ש'זה לא יקרה, זה לא כלכלי'. אמרתי לו אז שלהקים את באר־שבע, דימונה, ירוחם, מצפה רמון ותל שבע זה גם לא כלכלי. בכלל, אזרחים זה לא כלכלי. אמרתי לאותו בכיר באוצר, שאני מודה לאלוהים שהוא לא היה ליד בן גוריון כשהוא הכריז על הקמת המדינה".
בדבריו העלה דנילוביץ' שורה של נושאים המבטאים את פערי הבריאות בין אזור הנגב לשאר אזורי הארץ. בין השאר מדובר בהקמת מרכז אלצהיימר, שאמור להיבנות מכספי תרומות, אך תקוע כבר שנים. למרות המחסור החריף ברופאים וברופאות, המועצה להשכלה גבוהה עדיין לא מאשרת לימודי רפואה ליותר מ־120 סטודנטים לרפואה באוניברסיטת בן גוריון. דנילוביץ' גם העלה את סוגיית המחסור החריף בקלינאי תקשורת ובמרפאים בעיסוק בנגב ואת העובדה שהמדינה אינה מפשירה תקנים במוסדות האקדמיים להכשרת אנשי מקצוע פרא־רפואיים.
"אני חושב שיש היום תקווה", סיכם דנילוביץ' את דבריו בכנס, "זו ההזדמנות של שר הבריאות ושל הממשלה החדשה. זו יכולה להיות שעתכם היפה. אם לא נהיה ממוקדי מטרה ולא מקבלים החלטות, הדברים לא יקרו. הגיע הזמן לקבל החלטות, לצמצם את הפערים הרפואיים הנוראיים וליצור שינוי מעשי. לא נרפה וניאבק בכל כוחנו".

לצמצם פערים

שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ציין בדבריו בכנס, כי "צמצום פערים והנגשת השירות לכל מי שזקוק לו בכל חלקי הארץ היא המחויבות שלי כשר הבריאות. הפערים בבריאות בין המרכז לפריפריה הם בלתי נסבלים ובשנים האחרונות הם רק מעמיקים. נגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה שגדלו בנגב, ילמדו בנגב ויישארו לעבוד בנגב".
דנילוביץ': "זו ההזדמנות של שר הבריאות ושל הממשלה החדשה. זו יכולה להיות שעתכם היפה. אם לא נהיה ממוקדי מטרה ולא מקבלים החלטות, הדברים לא יקרו"
מנהל המרכז הרפואי "סורוקה", ד"ר שלומי קודש, אמר: "המחסור ברופאים משפיע יותר ויותר על יכולת הבחירה שלנו ושל המתמחים. יש די שדות קליניים בדרום להכשרת רופאים לדרום. תנו לנו לנצל אותם למשימה הלאומית שלנו. תנו לנו להכשיר רופאים לדרום ולא לתוכניות של סטודנטים מחו"ל וגם לא להכשרת רופאים לאזורים אחרים בארץ שרוויים ברופאים. המשמעות היא תעדוף המשאבים העומדים לרשות הגופים השונים ובהם סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון".
במהלך הכנס הוצגו נתוני הפערים בשירותי הבריאות בנגב לעומת אלה שבמרכז הארץ. כך, למשל, בבית החולים "סורוקה" יש 1,150 מיטות אשפוז, שמשמעותן 1.65 מיטות לכל מאה אלף תושבים בעוד שבתל־אביב שיעור מיטות האשפוז עומד על שתי מיטות לכל מאה אלף תושבים. בתל־אביב גם עומד מספר הרופאים לכל אלף נפש על 5.5 רופאים בעוד שבאזור הנגב שיעור הרופאים לכל אלף נפש עומד על 2.1 רופאים בלבד.
כל העדכונים - חדשות באר שבע