רוב האנשים שחולים בהפטיטיס C כלל לא ירגישו בתסמינים עד שלב מאוד מתקדם של המחלה, לכן עצם העובדה שהם מרגישים בסדר או לא חווים תסמינים אינה מעידה על חומרת המחלה או על הצורך בטיפול וזוהי גם אחת הסיבות הנפוצות לכך שאנשים טועים לחשוב שכל עוד הם לא חשים תסמינים - הם בסדר.
"במקרה הכי שכיח אנשים מאובחנים כאשר מזהים אצלם בבדיקה שגרתית הפרעה באנזימי הכבד", מסביר ד"ר אוהד עציון, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד במרכז הרפואי סורוקה. "בעקבות ההפרעה בבדיקות הדם אותם מטופלים נשלחים לבירור ולבדיקת נוגדנים נגד הפטיטיס C, אם היא יוצאת חיובית נדרשת בדיקה נוספת לאימות כי קיים זיהום פעיל".
ד"ר עציון מסביר שבדיקת האימות היא בדיקה ראשונית, אם היא יוצאת שלילית היא שוללת את המחלה לחלוטין, שכן סביב 25% מהאנשים שנדבקו בהפטיטיס C וחוו מחלה חריפה מבריאים בכוחות עצמם. "זוהי גם הסיבה שחייבים לבצע בדיקת PCR".
ברוכים הבאים למדור "נלחמים בהפטיטיס C" בשיתוף עמותת חץ. כאן תוכלו לקבל את כל המידע על המחלה הנגיפית, דרכי הטיפול ולקבל פרטים על אופן ביצוע הבדיקות במטרה לגלות את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר – מה שעשוי להציל חיים.
במידה ובדיקת ה-PCR יוצאת חיובית, הדבר מעיד על הדבקה פעילה שדורשת טיפול. "בדיקות הנוגדנים הן בדיקות דם, אלה בדיקות ראשונות, פשוטות לביצוע והן יכולות להיות מוזמנות על ידי רופא המשפחה", מסביר ד"ר עציון.
"הן נותנות תשובה היכן הבן אדם נמצא – האם הוא שלילי או חיובי או האם הוא נחשף למחלה והיום בסדר. ברגע שהבדיקה חיובית יש להחליט אם לעשות בדיקות נוספות לבחון את סטטוס המחלה, וכמובן לדבר עם החולים ולבדוק האם יש סימנים של מחלה מתקדמת. במידת הצורך יש להפנות לרופא מומחה כדי להעריך את חומרת המחלה באמצעים מתקדמים".
תרופות חדשות שינו את מהלך המשחק מול המחלה
ד"ר עציון מסביר שהטיפול כיום פשוט וקצר ולכן המגמה הנה שרופאי המשפחה יאבחנו ויטפלו בחולים ברמת הקהילה, או יתייעצו עם מומחים לקבלת הדרכה לגבי האם להתחיל טיפול ואם כן איזה טיפול. כיום מתמקדים בכמה קבוצות סיכון, העיקריות שבקבוצות הסיכון הם יוצאי ברה"מ לשעבר ורומניה וכל מי שעבר פרוצדורות רפואיות עם חשש למכשור רפואי לא סטרילי, ומי שקיבל מוצרי דם לפני 1992.
"השינוי הגדול בשנים האחרונות הוא כניסת התרופות החדשות. הטיפול בתרופות קצר ופשוט והוא טומן בחובו מעט תופעות לוואי אם בכלל", מסביר ד"ר עציון.
לדבריו, ישנם שני פרוטוקולים של טיפול – האחד הוא לשמונה שבועות והשני הוא לשניים עשר שבועות, כאשר הטיפול נלקח בכדורים ולא בהזרקות כמו בעבר. "במהלך הטיפול מבצעים בדיקת PCR לפני הטיפול ולאחריו, אם בדיקת ה-PCR יוצאת שלילית לאחר שלושה חודשים מסוף הטיפול הווירוס לא קיים יותר בדם", מסביר ד"ר עציון ומדגיש כי גם תופעות הלוואי שבטיפול הקודם באמצעות הזריקות היו קשות, כמעט ואינן מורגשות אם בכלל בטיפול החדש.
"התופעות יכולות להיות קלות, חלק מהמטופלים לא מרגישים אותן כלל ואלה שכן חווים תופעות לוואי לא הפסיקו את הטיפול בגללן, התרופות בטוחות והסבילות אליהן מאוד גבוהה ואינה מפריעה לתפקוד היום יומי. עם זאת, אם לוקחים תרופות אחרות במקביל יש להתייעץ עם רופא מומחה כדי למנוע התנגשות בין תרופות".
קראו עוד במדור "נלחמים בהפטיטיס C" >>
ומה עושים כאשר מגלים את המחלה בשלב מתקדם?
"אנחנו מטפלים בכולם, גם בחולים שממתינים להשתלת כבד עם מחלה מתקדמת. הטיפול בחולים מתקדמים יהיה ביחידות השתלת הכבד כי עצם הטיפול בטווח הקצר יכול להחמיר את המחלה ויש לבצע את הטיפול תחת השגחה, דבר שאין צורך לבצע עם האוכלוסייה הרגילה", אומר ד"ר ציון ומציין כי לרוב האנשים שחלו וטופלו יצאו בדיקות חיוביות לנוגדני הפטיטיס C.
"הדבר לא מעיד על נוכחות הנגיף בדם וזה לא אומר שום דבר על המהלך הקליני של המטופלים. מי שטופל והווירוס סולק מגופו לא צריך לעקוב אחרי רמות הנוגדנים בהמשך".
שירות לציבור. בחסות AbbVie ישראל וגיליאד סיאנסז ללא מעורבות בתוכן.
