על פי כל ההערכות, חיים בישראל כיום 50,000 אנשים שבתוך גופם קיים נגיף ההפטיטיס C, נגיף שיכולות להיות לו השלכות קשות על הבריאות אם המחלה מתקדמת.
לעומת זאת, אצל הרוב המוחלט של החולים יכולים סיבוכים אלה יימנעו על ידי טיפול אנטינגיפי חדש, פשוט וקצר שטומן בחובו מעט תופעות לוואי אם בכלל. מדוע אנשים לא עושים זאת? אולי הדבר קשור לכך שעד לפני מספר שנים הטיפול בנגיף היה קשה, ארוך, עם לא מעט תופעות לוואי ואחוזי הצלחה נמוכים יחסית.
"עד שנת 2015 הטיפול להפטיטיס C ניתן בזריקות, פעם בשבוע ולמשך שנה. טיפול זה היה כרוך בתופעות לוואי קשות וגם אם המטופלים עמדו בו, אחוזי הצלחת הטיפול עמדו על 40%", מסבירה פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי "שיבא".
ברוכים הבאים למדור "נלחמים בהפטיטיס C" בשיתוף עמותת חץ. כאן תוכלו לקבל את כל המידע על המחלה הנגיפית, דרכי הטיפול ולקבל פרטים על אופן ביצוע הבדיקות במטרה לגלות את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר – מה שעשוי להציל חיים.
הפטיטיס C (דלקת כבד הנגרמת על ידי נגיף ההפטיטיס C) ברוב המקרים תהיה נטולת תסמינים, אך ב-30% מכלל החולים המחלה עלולה להתקדם לאורך השנים ולהוביל לכשל בתפקוד הכבד, סרטן ראשוני של הכבד וצורך בהשתלת כבד.
"בניגוד לטיפול הקודם, התרופות כיום הן פורצות דרך בתחומן, ניתנות דרך הפה, אורך הטיפול הוא בין 8 ל-12 שבועות ונטילת הטיפול כרוכה במעט מאוד תופעות לוואי", מסבירה פרופ' זיו.
הנתון המדהים באמת דווקא קשור לאחוזי הריפוי: "התרופות מביאות לריפוי מלא במעל ל-95% מכלל המטופלים. בשנת 2018 משרד הבריאות הכניס את התרופות החדשות לסל הבריאות בישראל עבור כל החולים עם הפטיטיס C, ללא קשר לאיזה משבעת זני הנגיף או מה דרגת חומרת המחלה, כל נשא של הנגיף יכול לקבל את הטיפול החדש".
למרות ההתקדמות העצומה בהשגת ריפוי מלא מהנגיף והכנסת הטיפול לסל, המודעות למחלה בארץ עדיין נמוכה, גם בקבוצות הסיכון העיקריות של המחלה בקרב האוכלוסייה שהם: עולים ממדינות חבר העמים, אנשים שקיבלו עירויי דם ותוצרי דם לפני שנת 1992, מכורים לסמים המשתמשים בסם בהזרקה לווריד.
"אנחנו חיים באבסורד", אומר חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת "חץ" – ארגון ישראלי לבריאות הכבד. "כי קיים טיפול בסל הבריאות שיכול למנוע מאנשים להגיע לסרטן הכבד, השתלת כבר ומוות, אבל החולים לא מגיעים. מדובר על מספר קטן יחסית של אנשים שמועמדים לטיפול אבל הם לא יודעים שיש להם את המחלה כי אין להם סימפטומים".
מדינת ישראל יצאה בתוכנית לאומית למיגור נגיף ההפטיטיס C בשנת 2021. לדברי בורמן קופות החולים החלו בצורה פרואקטיבית לקרוא לקבוצות הסיכון באוכלוסייה לבוא ולהיבדק, אך כדי לעמוד ביעד שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי והוא מיגור המחלה עד שנת 2030 , יש צורך לאתר כ- 4,000 ל- נשאים של הנגיף בקבוצות הסיכון בשנה, ובשנה האחרונה יעד זה נראה עדיין רחוק מאוד.
"יש לנו 50,000 אנשים בישראל הנושאים את הנגיף בגופם, חלק מהאנשים הנמצאים בקבוצות הסיכון אינם מוכנים להגיע ולהיבדק לנוכחות הנגיף למרות שמוצע להם לבצע את הבדיקה, בדיקת דם פשוטה אצל רופא המשפחה", אומר בורמן.
"זאת לא משימה קלה, אנשים אדישים ואומרים "לי זה לא יקרה, חבל שהמשאבים והתעדוף שנתנו על ידי משרד הבריאות למחלה לא מנוצלים למיגור המחלה והדבר הנורא מכל הוא שאנשים שהמחלה תתקדם אצלם יכו על חטא שלא באו להיבדק".
כאשר משווים את אחוזי ההצלחה (95%) אל מול האחוזים הגבוהים של התקדמות המחלה (30%), נראה זה אך סביר שאנשים שנמצאים בקבוצות סיכון ייגשו במהרה לבצע את הבדיקה לאיתור הנגיף וימנעו מעצמם וממשפחתם סבל מיותר.
על פי המחקרים בתחום, מערכת החיסון של הגוף שלנו תעלים את הנגיף לאחר חשיפה ראשונה ב-20 עד 30 אחוזים מהמקרים. 70 עד 80 אחוזים מהאנשים שנדבקו מהנגיף יפתחו מחלת כבד כרונית שתתקדם אצל כ-30% באופן איטי וממושך במשך 20-30 שנים אם לא יטופלו מחלת כבד מתקדמת יכולה להתבטא במצב הנקרא שחמת הכבד שבו רקמת הכבד הבריאה מוחלפת ברקמה צלקתית שאיננה מתפקדת.
50 אחוזים מהחולים עם שחמת יתקדמו לכשל בתפקוד הכבד, 1-4 אחוז מהם יפתחו סרטן כבד ראשוני בשנה. אצל יחידי סגולה ניתן יהיה להציע השתלת כבד, אך אצל כל השאר הכשל יסתיים במוות.
"עדיין מגיעים אלינו חולים שחושבים שהטיפול הישן הוא הטיפול שקיים היום. הם אינם מודעים לקיום טיפול החדש וכשאני מסבירה על הטיפול החדש ועל אחוזי הריפוי הגבוהים הם מגיבים בשמחה רבה. עכשיו קיימת האופציה לקבל את הטיפול במסגרת סל הבריאות, הטיפול כרוך בתופעות לוואי מעטות, ניתן לתקופה קצרה, וניתן להשיג ריפוי מלא", אומרת פרופ' בן ארי.
קראו עוד במדור "נלחמים בהפטיטיס C" >>
"אני קוראת לכל מי שנמצא בקבוצות הסיכון המוזכרות לעיל להגיע לרופא/ת המשפחה ולבקש לבצע את בדיקת הדם הפשוטה לנוכחות הנגיף (ללא כל עלות). גם מי שלא שייך לקבוצות הסיכון ומעוניין להיבדק יכול לבקש מרופא המשפחה הפנייה והיא תבוצע", מסבירה פרופ' בן ארי.
לדבריה קיים חשש מסוים בקרב אנשים לגלות את הנגיף עקב סטיגמה הקיימת בציבור סביב המחלה וכן מחשש שהגילוי (אם יימצאו חיוביים לנגיף) יפגע בביטוח הרפואי או במקום העבודה. עם זאת, על אותם אנשים לקחת בחשבון שבשלב מסוים המחלה עלולה להידרדר אצל חלקם, לעומת אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד של ריפוי מהמחלה, דבר שיכול למנוע מלכתחילה פגיעה כל שהיא בזכויותיהם.
שירות לציבור. בחסות AbbVie ישראל וגיליאד סיאנסז ללא מעורבות בתוכן.
פורסם לראשונה: 19:09, 28.02.22
