בשנת 2016 התקיים מפגש של ארגון הבריאות העולמי במסגרתו 184 מדינות חתמו על התחייבות למגר את מחלת ההפטיטיס C מן העולם עד שנת 2030. ישראל התחייבה גם כן במסגרת אותו מפגש למגר את המחלה שכבר מזמן נחשבת לאחת הבעיות הבריאותיות העולמיות הגדולות ביותר.
1 צפייה בגלריה
חוליו בורמן
חוליו בורמן
חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת חץ
(צילום: באדיבות בורמן)
למרות ההתחייבות בישראל לא מיהרו להזיז את הנושא, לא כפי המצופה, כך אומר השבוע חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת חץ, הארגון הישראלי לבריאות הכבד.
"ארגון רופאי הכבד בנו את הרציונל והבסיס לתוכנית הלאומית למיגור המחלה, ומשרד הבריאות אימץ את התוכנית תוך תיקונים", הוא אומר ומוסיף שלקח הרבה זמן מרגע חתימת ההתחייבות של המדינה למיגור המחלה ועד שנחתן חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא.
בינתיים, בכל אותן השנים עמותת חץ ורופאי כבד מרחבי הארץ פעלו במיוחד בחקיקה בכנסת ובעידוד הציבור. בשנת 2021 אמנם נחתם חוזר המנכ"ל אך גם אז נוצרו עיכובים, במיוחד בהעברת רשימות האנשים המוגדרים בסיכון לקופות החולים, כדי שאלה ייצרו עמם קשר ויקראו להם לבצע בדיקות סקר לגילוי המחלה.
ברוכים הבאים למדור "נלחמים בהפטיטיס C" בשיתוף עמותת חץ. כאן תוכלו לקבל את כל המידע על המחלה הנגיפית, דרכי הטיפול ולקבל פרטים על אופן ביצוע הבדיקות במטרה לגלות את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר – מה שעשוי להציל חיים.
המחלה הנה שקטה, אדם שנמצא בגופו נגיף הפטיטיס C לא תמיד ידע על כך, וישנם גם אנשים שיודעים שהם חולים אך משום שהם לא חווים תופעות לוואי הם בוחרים שלא לטפל בה. כאשר המחלה מתקדמת היא קשה לריפוי ונזקיה אדירים, בין היתר ניתן לראות כי חולי הפטיטיס C מגיעים להשתלות כבד, חולים בשחמת הכבד וסובלים מסרטן הכבד.
כיום, כאשר הטיפול נחשב לקל וכשהוא מוביל לריפוי מלא של המחלה בתוך 8-12 שבועות כמעט ללא תופעות לוואי, אין סיבה ממשית שלא לקחת אותו ולמגר את המחלה.
"בארץ התוכנית הלאומית מגדירה ארבע קבוצות סיכון שקופות החולים צריכות לקרוא להם לבוא ולהיבדק: קבוצת הסיכון הגדולה ביותר הם עולים חדשים מברית המועצות, אנחנו מדברים על אנשים מעל גיל 40 שבגלל פרוצדורות פולשניות לא סטריליות שבוצעו במדינות ברית המועצות לשעבר עומדים בסיכון גבוה באוכלוסייה להיות חולים במחלה", מסביר בורמן.
"קבוצה שנייה הם נפגעי הסמים, קבוצה שלישית הם אנשים שקיבלו מנות דם לפני שנת 92, והקבוצה הרביעית היא האסירים. בין אסירים יש הרבה אנשים עם רקע של סמים, ומחקרים בינלאומיים מראה שבין כותלי הכלא שכיחות המחלה גבוהה כי בתוך בבתי הכלא יש קטטות שיכולות לגרום להדבקה, ועלולים להיות סיבות נוספות להדבקה", הוא מסביר.
קראו עוד במדור נלחמים בהפטיטיס C >>
"מאז החתימה על התוכנית הלאומית בפברואר 2021 הקופות היו צריכות לקבל מרשות האוכלוסין רשימות של אנשים שעלו מברית המועצות לשעבר, התהליך הזה לקח הרבה זמן, רק בחודשים האחרונים של שנת 2021 הקופות קיבלו את הרשימות של העולים, ולכן התוכנית הייתה תקועה כמעט שנה", מסביר בורמן ומוסיף שכעת הקופות התחילו לקרוא למטופלים.
"האינפורמציה שיש לעמותת חץ היא שקופות החולים הקטנות החלו לקרוא לאוכלוסייה לבוא ולהיבדק, אבל אין לנו נתונים של קופת חולים כללית", הוא אומר ומציין כי "העמותה מאוד מודאגת מכך שאנשים ייקראו לבוא ולהיבדק מאוחר מידי, יש לנו אנשים בעמותה שזקוקים להשתלה וחלקם אפילו הגיעו לסרטן כבד בגלל שלא אבחנו אותם בזמן. יש בארץ 30 אלף אנשים שצריכים טיפול".
לדברי בורמן התרופה קיימת בסל הבריאות, יש לקופות החולים תוספת תקציב גדולה במיוחד לטיפול בהפטיטיס C ורשימות קבוצות הסיכון ישנן, "אבל אנחנו נמצאים בעשרה אחוז מהקצב שהיינו רוצים לראות בשלב הזה. קופות החולים צריכות לקחת אחריות ולתת קצב מתאים לצורך של התוכנית הלאומית, יש לנו את כל הכלים למנוע את הסבל הזה".
שירות לציבור. בחסות AbbVie ישראל וגיליאד סיאנסז ללא מעורבות בתוכן.



פורסם לראשונה: 16:16, 15.05.22