בסיור בג'יפ שלו, ראש מועצת עומר, פיני בדש, אינו מסתיר את התלהבותו והתרגשותו מעוד פרויקט שנבנה ביישוב, ממימי האגם הזורמים ומחברת היי־טק נוספת שהחליטה להצטרף לפארק התעשיות. הוא גם אינו מסתיר כי בזכותו ובזכות הצוות שלו, ובזכות לא מעט עבודה מאומצת, היישוב הפך לאחד האיכותיים והמבוקשים בארץ.
העשייה הציבורית זורמת בעורקיו ובנשמתו של פיני בדש. 33 שנה זכה שוב ושוב באמון התושבים כשפעם אחר פעם, בחירות אחרי בחירות, נבחר לראשות המועצה. אלא שהפעם, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו בסוף חודש אוקטובר, הוא מודיע שהוא מפנה את הבמה למתמודדים אחרים.
כשמזכירים את היישוב עומר, בעצם מתכוונים לפיני בדש, ולהיפך. לא פעם הוא כונה "השריף", "מנהיג הדרום", ו"בולדוזר", ולאיש, שתמיד נושא אקדח, נוצר דימוי של אדם כוחני ובלתי מתפשר הנחוש להשיג את כל המטרות שסימן.
אלא שלמרות הדימוי שנוצר לו, מתברר שבדש הוא גם אדם רגיש. "אני מתרגש לא פחות מכל אותן הפעמים שבהן כן התמודדתי משום שגם פרידה מהתפקיד שזורם בעורקיי הינה מרגשת", הוא אומר בראיון פרישה בלעדי ל-mynet באר שבע והנגב.
הפנים של היישוב
פיני בדש (70), נשוי ואב לשלושה ילדים וסב לשבעה נכדים, שייך לדור שאהבת הארץ והמולדת היא נר לרגליו. הוא השתחרר מצה"ל בתפקיד מ"פ חי"ר בחטיבת הנח"ל ועד היום הוא משרת שירות פעיל במילואים בדרגת תת־אלוף. בימים אלה, כשהקריאות לסרבנות מתגברים, בדש שולח עקיצה, "אני רואה בזה זכות, ומי שלא רוצה לשרת, שיילך הביתה. לא שוחטים פרה קדושה".
בדש הוא בעל תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית (בהצטיינות יתרה) מאוניברסיטת בן־גוריון ובעל תואר B.sc בהנדסת מכונות באוניברסיטת בן־גוריון. יש לו גם רשיון טיס אזרחי.
בין היתר בדש חבר הנהלת ויו"ר פורום רשויות קטנות בשלטון המקומי, יו"ר רשות ניקוז שקמה־בשור, חבר ועדה בוות"ל (לתכנון התשתיות הלאומיות), חבר מועצה ברשות לפיתוח הנגב, יו"ר הוועד המנהל במכללה הטכנולוגית באר־שבע, ועוד.
את הקריירה הפוליטית שלו החל בדש כשנבחר בשנת 1990 לראשונה לראשות מועצת עומר. בשנים 1992–1999 היה חבר כנסת (בכנסת ה־13 וה־14) ברשימת "צומת". בשנותיו בכנסת היה בין היתר חבר ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון, ועדת הפנים ואיכות הסביבה. בעקבות חקיקת חוק איסור כפל תפקידים, התפטר בדש מהכנסת והמשיך לנהל את מועצת עומר עד היום.
"עומר זה מפעל חיים", מדגיש בדש. "מחצית מחיי אני בעומר. לקחתי את עומר כיישוב קטן ולא מוכר, והיום עומר זה מותג בארץ. האמת שהשם פיני בדש מחובר לעומר. כשמישהו היה מלכלך על היישוב בתקשורת או איזה תושב, הייתי מאוד כועס. אמרתי תלכלכו עליי כמה שאתם רוצים, יש לי כתפיים רחבות, אל תלכלכו על היישוב עומר".
שומרים על עצמאות
במהלך השנים קידם בדש פרויקטים רבים בעומר, והיריעה קצרה מלהכיל את כולם. נמנה את מקצתם: מערכת חינוך עצמאית לבני שבעה חודשים ועד כיתה י"ב, כולל בניית תיכון מהיפים והמובילים בארץ, הקמת פארק ההיי־טק הראשון בדרום שבו עובדים כ־4,000 עובדים, הקמת מכון טיהור מהמתקדמים בישראל, הרחבת פעילויות התרבות לכל הגילים, הקמת מרכזי ספורט, תנועות נוער, ועוד.
מה לדעתך הדבר הכי משמעותי שעשית?
"הדבר הכי משמעותי שעשיתי ושבעצם הציל את היישוב הזה והביא אותו לאן שהגיע הוא פינוי שבט טראבין. הפינוי לקח לי כמה שנים טובות, סיכנתי את חיי וחיי אשתי וילדיי, זרקו עליי רימונים במשרד, בבית, הלכתי שלוש שנים עם מאבטחים. שמונה שנים הייתה שמירה על הבית 24 שעות. פינוי שבט טראבין שישב לנו על הגדר ומירר לנו את החיים היה המהלך שבעצם הקפיץ את היישוב, הוציא את עומר ממעגל הפשע, ואיפשר לנו את הרחבת היישוב ואת החוסן הביטחוני של היישוב, מה שהמדינה לא הצליחה לעשות לא פה ולא בנגב בכלל".
נוסף על כך, בדש לקח על עצמו להפוך את עומר ליישוב עצמאי כדי "לא להיות שכונה של באר־שבע, ולהיות יישוב מוביל בארץ", כך לדבריו.
איך עושים את זה?
"הייתי צריך חוסן כלכלי והחלטתי להקים את פארק ההיי־טק. אז כולם התנגדו, בערד התנגדו, בבאר־שבע התנגדו, אבל הייתי חבר כנסת והייתי חזק. פיתחנו את פארק התעשייה ושיווקנו לבד והיום הפארק נותן לנו מעל 40 אחוזים מההכנסות העצמיות של היישוב, ונותן לנו חוסן כלכלי. עוד דבר, הקמנו מערך חינוך עצמאי. הילדים שלנו למדו בתיכון אשל הנשיא ובבאר־שבע, והקמתי בית ספר תיכון שגם להקמתו באר־שבע וכל הרשויות מסביב התנגדו".
גם מכון הטיהור היישובי הוקם בגלל סירובו של בדש להתחבר למערכת הביוב של באר־שבע, ונוסף על כך, הוא דאג גם להרחיב את תחום השיפוט של היישוב. "הגדלנו את שטח השיפוט מ־8,000 דונם ל־19,000 דונם. הרחקנו את באר־שבע מאיתנו ואת כל היישובים האחרים והגדלנו את היישוב ל־10,000 תושבים כדי להיות עצמאיים".
התחזיות התגשמו
בשנותיו הרבות בראשות מועצת עומר ובפוליטיקה הארצית בדש לא היסס לומר את אשר על ליבו. שוב ושוב נאבק על דמותו של הנגב והתריע מפני הסכנות הנשקפות מאובדן המשילות, הפשיעה והאלימות שמאיימים על החיים בנגב, בפרט, ובארץ, בכלל. עד לפני כמה שנים היו שסברו כי עמדותיו קיצוניות, אולם עם חלוף השנים, התחזיות הקודרות של בדש התגשמו והפכו למציאות כואבת.
"שלושים שנה אני מתריע על חוסר המשילות בנגב, על היעדר הביטחון האישי, על זה שיש פה שתי מדינות, על זה שיש כלכלה שחורה, על זה שיש שני חוקים: החוק הבדואי והחוק הישראלי", הוא אומר. "אני שמח שבשנה האחרונה כולם התעוררו ומתחילים ליישר איתי קו".
בדש אומנם פורש מראשות המועצה, אבל את זמנו ומרצו הוא מתכוון להמשיך ולהשקיע בקידום הנגב. "אני מסיים פה את תפקידי ומתנתק מהמוניציפאלי בעומר, ואני הולך להשקיע במרחב הנגב, בנושא החזרת המשילות, במאבק בנושא הביטחון האישי, בנושא הקמת היישובים היהודיים בנגב שזה גם חלק מהמשילות", הוא מדגיש ומוסיף, "התיישבות זו משילות. אין התיישבות, אין משילות. בציר 25, הכביש לדימונה, אנחנו עובדים עכשיו על הקמה של חמישה יישובים יהודיים חדשים בנגב".
מי לדעתך אחראי למצב בנגב שרבים מזהים בו ניצנים של אנרכיה?
"אני מטיל את האחריות על כל ממשלות ישראל לדורותיהן, וזה לא משנה ימין או שמאל. כל הממשלות שהתרעתי בפניהן שאיבדנו את הנגב, ויש לי פה מכתבים שהוצאתי לאהוד ברק ולביבי נתניהו, לאולמרט ולכולם. זה תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא רצה להתעסק איתו. כולם טיאטאו את הבעיה מתחת לשטיח כי קשה להתמודד מול הבעיה של הבדואים. לפני מבצע 'שומר החומות' התרעתי מה הולך להיות. הטסתי אלופים והטסתי שרים והראיתי להם מה קורה בנגב. אמרתי להם שיש פה 40,000 צעירים עם תעודת זהות ישראלית שאמא שלהם פלסטינית ואין להם שום זהות ישראלית. כולם מאורגנים בכנופיות פשע עם נשקים ועם רכבי 4x4 וביום הדין הם משנים את הכיוון ללאומנות והופכים חלק מהאויב שלנו, וזה מה שקרה ב'שומר החומות'. לכן אמרתי לראשי היישובים, חייבים יישובים יהודיים אם אתם לא רוצים 'שומר החומות 2'".
יש תקווה שהמשילות תשוב לנגב או שזה אבוד?
"אני מטבעי תמיד אופטימי, לא אעזוב בחיים את הנגב. נולדתי בנגב ואמות בנגב. אני לא מתכוון לעזוב את הנגב. אני אופטימי כי זאת לא גזרה משמיים, איך אני אומר תמיד - זה לא מן אללה, זה מעבדאללה. זה דבר שמחליטים".
לא נשבר
בדש מדגים את דבריו בפינוי גוש קטיף. "המדינה החליטה לפנות יישובים שקמו על פי חוק, והתיישבו בהם על פי חוק, והביאה כוחות צבא ומשטרה, ופינו בסוף. גוש קטיף הוא מודל של ממשלה שמחליטה", הוא מציין. "יש פה 3,000 כפרים בנגב, מקבצי מגורים, ואי אפשר להקים 3,000 יישובים, צריך להחליט על עשרה עד 20 יישובים בדואיים בנגב ולרכז את כולם לתוך היישובים האלה, ומי שלא רוצה, יש לפנות אותו בכוח".
היו לך נקודות שבירה שבהן שאלת את עצמך למה אתה צריך את כל זה?
"ההיפך. בלילה ששרפו לי את המטוס, לקחתי את הנשק הצבאי שלי ורצתי לשם. אשתי אומרת לי 'פיני, שזה לא ישבור אותך, זה רק עניין של כסף'. הפסדתי הרבה כסף אני ושותפיי, אבל שום דבר לא ישבור אותי. כל האיומים מחזקים אותי. אני מסתובב 24/7 חמוש, אני לא נרתע. אגב, בדואים מכבדים כוח ומעריכים כוח, עם כל מה שהיה עם טראבין, אני במערכת יחסים מצוינת איתם. עזרתי להם ואני אמשיך לעזור להם בעתיד. אני הכי הרבה עוזר למגזר הבדואי".
אתה יכול לתת דוגמה?
"בכל התוכניות בוועדות המחוזיות אני מנסה ליישר איתם קו. כשבא אליי מישהו מחורה ומבקש תוספת קומה, אני אומר לו למה קומה? תבקש ישר עוד ארבע קומות שתהיה לך את האופציה. צריך לעלות גם לגובה, אי אפשר רק לרוחב".
קראו גם:
הכל נשאר במשפחה
לראשונה זה עשרות שנים בדש לא יתמודד בבחירות לראשות המועצה, אולם השם בדש ימשיך לככב בקמפיינים לקראת הבחירות שייערכו ב־31 באוקטובר. ארז בדש, אחיינו של פיני בדש, יתמודד לראשונה לראשות המועצה, עובדה המוסיפה עניין רב לבחירות שעד לאחרונה היו מנומנמות.
מה אתה אומר על התמודדותו של אחיינך?
"התושבים צריכים לראות מי המועמדים, ומי יש לו את הכישורים הכי טובים לנהל את היישוב, ולפי זה הם יחליטו. מה הקשר בדש או לא בדש? אין קשר. יש פה שלושה מועמדים כרגע, אולי יהיו יותר, תעמידו את שלושת המועמדים, כל אחד והכישורים שלו, מי יכול להמשיך ולהצמיח את היישוב ולחזק את היישוב. כבר שמעתי שאני הולך להיות מנכ"ל הפארק ואני הולך להיות המנחה, אז לא, ברגע שאני עוזב פה, אני מתנתק מעומר והולך לרמה של הנגב. אני לא הולך להתערב לאף אחד פה. אני משאיר פה מערכת מסודרת".
ארז בדש מתאים לתפקיד?
"אומרים 'מה זה, מעבירים מלוכה?'. אני לא מעביר מלוכה. בהתחלה הרמתי גבה כשהוא החליט להתמודד כי יש לו מועצה תעשייתית, אין שם תושבים ויש לו עוד הרבה שנים להיות שם, אבל שכנעו אותו. לא הצעתי לו ולא המלצתי לו להתמודד, וזה לא עניין של מלוכה. אני לא הולך לנהל אותו ואני לא הולך להיות מנכ"ל הפארק. אני לא יודע מאיפה אנשים כל הזמן מגיעים עם הפייק ניוז. הוא מספיק רציני וחזק ושם המשפחה הוא לא רלוונטי כאן. יש מועמדים, תשפטו כל אחד לפי היכולות שלו. מי שאכפת לו מעומר ומעתיד עומר שיצביע למי שהוא חושב שהוא הכי טוב".
מה דעתך על הטענה שעומר הוא יישוב אליטיסטי?
"לא כל האנשים פה הם פרופסורים, יש פה אוכלוסייה מגוונת. בשנים האחרונות האוכלוסייה השתנתה קצת, זה כבר לא רק שמאל והיום יש פה אשכנזים, ספרדים, שמאלנים, ימניים. הוא נחשב לאליטיסטי בגלל שהוא יישוב רק של וילות, רמת שירות מאוד גבוהה, רמת החינוך מושקעת פה, רמת הניקיון, רמת התחזוקה, יישוב מאוד ירוק ועוד. עומר הוא מותג ברמה הארצית".
זמן לטיולים
אף שחגג כבר 70 אביבים, בדש הוא איש נמרץ מאוד והוא אינו מתכוון לעצור, גם אחרי פרישתו מהמועצה.
עם היד על הלב, לא תתגעגע לאקשן?
"יכולתי לכהן עוד שתי קדנציות לפחות מבחינה אנרגיות. בלילה כשאני הולך לישון אני מחכה לבוקר כדי להמשיך לעבוד. יש לי יכולת לעוד 20 שנה, אבל אני חושב שהגעתי ביישוב לטופ, ואני מפנה את זה לאחרים בתקווה שישמרו על הקיים ויתפתחו הלאה. מפעל חיי כרגע הוא הקמת יישובים חדשים בנגב, להביא אוכלוסייה חדשה ממרכז הארץ לנגב, לעזור לפתרון בעיית הבדואים, לייעץ, לדחוף, לעזור".
מה אמרו בבית כשהודעת שאתה לא מתמודד בבחירות הקרובות?
"בבית לחצו עליי כבר בקדנציה הקודמת לא להתמודד. יש לי שבעה נכדים, יש לי מטוס, יש לי ג'יפ, ואין לי זמן לטייל. אני הולך לטייל הרבה ברחבי הארץ, ואני מתכוון גם לחרוש את חו"ל. כל יום שעובר לא חוזר. אני כבר בן 70 ואני לא רוצה לצאת מפה בכיסא גלגלים. בין לבין אני מקבל הרבה הצעות מהמרכז לניהול פרויקטים עם שכר מטורף שמציעים לי. אני עדיין חושב, אני לא רוצה לעבוד קשה, אבל את שאר הזמן של אקדיש לטובת הנגב".
