עיר חרדית נוספת עומדת לקום בנגב. לאחר שבאחרונה יצאה לדרך התוכנית להקמתה של העיר כסיף, שאוכלוסייתה תמנה כ־100 אלף תושבים, סמוך לתל ערד, תוך כינוסה של הוועדה המיוחדת לבנייתה של העיר החרדית החדשה, החליטה ביום שלישי השבוע המועצה הארצית לתכנון ובנייה להמליץ לממשלה על הקמת עיר חרדית נוספת.
שמה של העיר החדשה יהיה "תלה", על שטח של כ־4,000 דונם בתחום שיפוטה של המועצה האזורית בני שמעון, מצפון ללהבים וסמוך לעיר רהט.
על פי התוכנית, צפויה העיר החדשה לאכלס כ־80 אלף תושבים וייבנו בה כ־15 אלף יחידות דיור. החלטתה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה התקבלה ברוב של 14 נגד 7.
יצוין כי החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה היא בגדר תקדים, לפיו עומדת להיבנות עיר על שטח קיים בתחום השיפוט של מועצה אזורית. ממינהל התכנון נמסר בתגובה לפניית "ידיעות הנגב" בנושא, כי הנושא יוסדר לקראת הקמתה של העיר החדשה. "מדובר בהחלטת ממשלה", כך נמסר, "שתצריך תכנון מפורט".
הורדה במחירי הדיור?
מדובר למעשה בתוכנית שמקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ומטה התכנון הלאומי, בהתאם להחלטת ממשלה מחודש אפריל אשתקד. אז, אגב, היה מדובר על יישוב עירוני לאוכלוסייה הכללית, ולאו דווקא בדגש על אוכלוסייה חרדית.
בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה הוצג תזכיר תכנוני שסקר את מאפייני המרחב בו מוצע היישוב החדש, וכן הוצגה סקירה רחבה על מאפייני החברה החרדית וצרכי הדיור של אוכלוסייה זו. הקמת העיר החדשה מהווה חלק מהפתרונות לדיור לצרכי האוכלוסייה החרדית, שחלקם יתבטאו במסגרת ערים ייעודיות למגזר החרדי, וחלקן במסגרת שכונות ייעודיות בערים מעורבות.
מרשות מקרקעי ישראל ומטה התכנון הלאומי נמסר כי המועצה הארצית הכריעה כי הישוב ייועד לאוכלוסייה החרדית במקום עיר לאוכלוסייה הכללית, וזאת לאור ממצאי התזכיר המקורי שהוצג בפניה, המצביעים על השפעות חברתיות וכלליות על העיר באר־שבע והערים הנוספות במרחב.
"המועצה סברה", כך נמסר, "כי במיקום זה קיים יתרון להקמת יישוב חדש, ובפרט לאוכלוסייה החרדית. במסגרת התזכיר שהוכן לבחינת המיקום הושם דגש על נגישות גבוהה לעיר החדשה וקרבתה ליישובים קיימים באזור".
יחד עם זאת, הדגישה המועצה הארצית, כי ככלל, קיימת העדפה להרחבה וחיזוק של יישובים קיימים והימנעות מהקמת יישובים חדשים, בהתאמה למטרות תמ"א 35, בהן שמירה על השטחים הפתוחים, ייעול השימוש במשאב הקרקע, ריכוז הפיתוח במרקמים העירוניים, מניעת פירבור וחיזוק העירוניות.
קראו גם:
שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, ציין בתגובה להחלטת על הקמת העיר החרדית החדשה, כי "אני שמח ומברך על קידום היוזמה להקמת עיר חרדית חדשה בנגב. מלבד התרומה הגדולה להמשך הורדת מחירי הדיור באמצעות הגברת ההיצע, אנו מבצעים תיקון היסטורי כחלק מהפקת לקחים מדו"ח מבקר המדינה, שכזכור קבע מפורשות כי האוכלוסייה החרדית קופחה בסוגיית הדיור. הערים החדשות הייעודיות הן הזדמנות עבור זוגות צעירים רבים, מהם הורים לפעוטות המתגוררים בעל כורחם ביחידות דיור בתת תנאים, לדיור ראוי ובר השגה".
מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט, אמר: "הקמת עיר חדשה בנגב הינה חלק ממדיניות שמקדמת רשות מקרקעי ישראל בשנים האחרונות מתוך חשיבות עליונה בפיתוח והתיישבות הנגב. הצלחנו להפוך את המגמה בשיתוף פעולה עם הרשויות ותוך ארבע שנים הגדלנו את היצע המגורים מ־10,000 יחידות דיור ל־27,000 יחידות דיור. בכוונתנו להמשיך ולקדם את ההתיישבות בנגב".
"פגיעה ביישובים קיימים"
כצפוי, ההחלטה להקים עיר חרדית נוספת בנגב, גוררת לא מעט התנגדויות. ראשי רשויות בנגב כבר הביעו בעבר ביקורת על ההחלטה, למרות שמאז שונתה כאמור התוכנית המקורית ותלה אמורה להפוך בעתיד לעיר חרדית ולא לעיר מעורבת שעשויה למשוך אוכלוסיה חזקה מבאר־שבע ויתר הערים בנגב, בכפוף לקבלת הטבות מס מהממשלה.
מהחברה להגנת הטבע נמסר: "אין כל היגיון - לא תכנוני, לא כלכלי, לא חברתי, לא סביבתי, לא נופי ולא אקולוגי, בהקמת יישוב חדש בנגב. מכל ההיבטים הללו, יש עדיפות ברורה וחד משמעית לחיזוק ועיבוי יישובים קיימים ולא להקמת עוד ועוד יישובים חדשים. יישוב חדש רק יפגע ביישובים הקיימים באותו המרחב הזקוקים לחיזוק ובטח שלא להחלשה".
מהמועצה האזורית בני שמעון נמסר בתגובה על ההחלטה להמליץ על הקמת העיר החרדית החדשה על שטח מתחום שיפוטה של המועצה: "פיתוח ההתיישבות בנגב הוא אחד מהדברים המרכזיים בהם צריכה להשקיע מדינת ישראל. לפתח את היישובים הקיימים, לייצר מקומות תעסוקה שימשכו לכאן עוד תושבים, להשקיע בתחבורה, בחינוך, ובתשתיות. בנגב ישנם עשרות יישובים שצמאים להשקעה ממשלתית ולפיתוח, מכל קצוות החברה הישראלית ומכל המגזרים. יש בערי הנגב ובמרחב הכפרי עשרות אלפי מקומות להרחבת ההתיישבות. יש עיר מתוכננת ל־18 אלף תושבים בכסיף, יש שכונות מתוכננות בערים הקרובות. אין כל הגיון להקים ישוב חדש בנגב, באזור בו ישנם יישובים קיימים שזקוקים לפיתוח, על אדמות חקלאיות ומשאבי טבע, ובניגוד לדעתם של גורמי המקצוע. זו החלטה הרסנית שיש לה השלכות לכל הערים והיישובים בסביבה ולפיתוחם".
