בערב רביעי הקרוב (19 ביולי) ימלאו 30 ימים לפטירתו של שחקן העבר של הפועל באר-שבע - אלברט קדוש ז"ל.
בבית המשפחה בעומר תפילות וסעודת המצווה ולמחרת, ביום חמישי, יתקיים בבית העלמין ביישוב טקס גילוי המצבה.
קראו גם:
קדוש, שנפטר בגיל 64 ממחלה קשה, היה קפטן קבוצת הנוער של הפועל באר־שבע בתחילת שנות ה־70, וזכה עם הקבוצה באליפות המדינה.
בשנים 1978-1986 היה קדוש, ששיחק כמגן וכקשר, בין השחקנים הבולטים של הקבוצה הבוגרת.
לצד יכולת טובה שהציג על כר הדשא, קדוש היה אישיות ספורטיבית יוצאת דופן, דבר שהוביל לכך שכל שחקן רצה להיות בסביבתו.
קדוש, שגדל ברחוב הכנסת בשכונה ד', היה לאורך השנים איש צנוע, נעים הליכות, וחבר אמיתי שאהב לעזור לזולת.
רק מעטים יודעים שלקדוש יש חלק צנוע גם בשינוי הגדול שעבר המועדון בו גדל וצמח מאז רכשה אלונה ברקת את הפועל באר־שבע.
בקיץ 2007 נותרו כמה מכשולים לפני החתימה על רכישת הקבוצה על ידי ברקת מאלי זינו.
אחד המכשולים היה תשלום סכום כספי לא קטן לקדוש אחרי שזכה בתביעה שהגיש נגד המועדון בשל פציעה ביד.
גורמים שהיו מעורבים בעסקת העברת הבעלות מזינו לברקת פנו לקדוש וביקשו ממנו להגיע לפשרה כדי לאפשר להליך המכירה לצאת לפועל. קדוש לא חשב פעמיים - ונתן אור ירוק מבחינתו לביצוע העסקה.
קדוש היה מהבודדים משחקני העבר של הקבוצה לדורותיה שנהגו להגיע לכל משחק של באר־שבע ב"טרנר". לו ולבני משפחה יש מנוי בשער 1, והם ידועים כאוהדים שרופים.
"אבא היה מחובר חזק מאוד לקבוצה", סיפרה השבוע עינב עסיס־קדוש, בתו של השחקן המנוח. "זה היה גם בתקופה שהיה שחקן הפועל באר־שבע אבל גם אחרי שפרש. בתקופות הפחות טובות של באר־שבע היה לו קשה לראות את הקבוצה, אבל הוא לא הרים ידיים. ההצלחות של באר־שבע בשנים האחרונות מילאו אותו גאווה והוא חש סיפוק אדיר".
עינב אומרת שלעולם לא תשכח את יום המשחק מול בני סכנין במאי 2016, שבסיומו באר־שבע זכתה באליפות אחרי 40 שנה.
"אבא היה בכוננות כל היום כאילו הוא עצמו צריך לשחק", משחזרת עינב. "הוא היה נרגש, סבל מכאבי בטן ולא היה לו תיאבון. הפועל באר־שבע הייתה חלק בלתי נפרד ממנו".