הלכלוך, ההזנחה והאשפה הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי בבאר־שבע והם השתלטו על הרחובות, הפארקים, הסמטאות, השטחים הפתוחים, ובכל פינה פנויה.
אם עד עתה נהגנו להתרכז בלכלוך ובזבל בשכונות הוותיקות, ברחובות נסתרים ומקומות פחות מוכרים, כלומר "החצר האחורית" של העיר, סיור בעיר חושף מראה עצוב במקומות המרכזיים. ומתברר שגם בהם מצב הניקיון לא פחות גרוע.
זבל, לכלוך ואשפה במרחב הציבורי הם לא גזרה משמיים, אלא מעשה ידי אדם ועניין של סדר עדיפויות של העירייה. הנזק התדמיתי, הכלכלי והסביבתי של היעדר ניקיון ליד תחנות רכבת, שכונות מגורים, פארקים, מוסדות ומיזמים, הוא אדיר, ופוגע מאוד במאמץ להפוך את בירת הנגב לעיר אטרקטיבית שנעים לחיות בה.
בסיור שלנו השבוע בחרנו באקראי בשישה מקומות מרכזיים שנחשבים לראי של העיר, מקומות שבהם עוברים מדי יום אלפי אנשים.
הרושם שאותם מקומות מותירים בעוברים ושבים ודאי אינו משפר את התדמית השלילית שנוצרה לבאר־שבע בכל הקשור לניקיון. התמונות שעולות מהשטח מדברות בעד עצמן, ולא מותירות ספק שמשהו פה אינו מתנהל כשורה.
תושבים ופעילי סביבה מודאגים מהמצב וטוענים כי העיר שמוגדרת כמטרופלין ומתהדרת בסלוגו "עיר ההזדמנויות" חייבת להצדיק את התארים הללו. "איך רוצים להביא לכאן תיירים ותושבים חדשים? רק להרים את העיניים ולהבין שככה לא נראית עיר גדולה ובירת הנגב צריכה להיראות אחרת".
שדרות יעלים: לכלוך בכל מקום
מה בסביבה: מרכז הקליטה "יעלים", פרויקט הדירות היוקרתי "בראשית", בית הספר היסודי הוותיק רמב"ם והמרכז המסחרי.
המפגע: כאן הלכלוך שולט ומצוי בכל מקום. האשפה פזורה בשטח כדרך קבע, עשבייה יבשה צומחת בכל פינה, ובקיצור, תמונה אחת שווה אלף מילים.
הנזק: מרכז הקליטה "יעלים" קולט במהלך השנה אלפי עולים חדשים, והתמונה הראשונה שנגלית להם בבואם לארץ המובטחת היא לכלוך ועוד לכלוך. במרכז הקליטה מבקרים גם נציגים מהארץ ומחו"ל, משלחות ואנשי הסוכנות, והנזק התדמיתי הוא עצום.
מול מרכז הקליטה הולך ונבנה פרויקט הדירות "בראשית", פרויקט יפהפה שמוקם על חורבות בית הספר "קורצ'אק" לשעבר. מישהו חשב על הדיירים העתידיים שרוצים לקנות בפרויקט דירה במיטב כספם? ואם לא די בכך, איזה מסר חינוכי מעבירה העירייה לתלמידי בית הספר רמב"ם שצריכים לדלג בין ערימות האשפה בדרכם למוסד החינוכי?
הרחובות דוד חכם והמלאכה : בלאגן מהסרטים
מה בסביבה: מתחם "סינמה סיטי", אזור התעשייה, מתחם השוק הבדואי לשעבר שבו נערכים מופעים והגשר התורכי.
המפגע: שטחי הציבור הפתוחים מלאים בלכלוך ובזבל, צמיגים וחפצים פזורים, והבלגן חוגג. ההזנחה גדולה כל כך עד שגם המדרכות המיועדות להולכי רגל מכוסות באשפה.
הנזק: אלפי בני נוער וצעירים מבלים באזור זה בעיקר בסופי השבוע, וע לפי התוכנית, הוא היה אמור להיות אחת הפנינות של העיר, אזור מרכזי לבילוי בשעות הפנאי. אבל במציאות המראה רחוק מאוד מלהיות מזמין. והאירוניה חוגגת: מטרים ספורים ממתחם "סינמה סיטי" שוכן אגף גנים ונוף של העירייה. אז גנים ונוף באזור זה אין, אבל לכלוך וזבל יש ויש בשפע.
תוואי הרכבת (דרך חברון והסביבה): לא נהנים מהדרך
מה בסביבה: אזור התעשייה והמסחר בדרך חברון, תחנת רכבת מרכז, בנייני המשרדים החדשים ברוטשילד - דרך חברון ומכאן גם אפשר לראות את האמפיתיאטרון המטופח.
המפגע: הררי פסולת וזבל פזורים כאילו מדובר במזבלה. לנוכח המצב הנורא והאיום בשטח, ספק רב אם מישהו מהפיקוח העירוני אי פעם ביקר כאן שלא לדבר על נקיטת אכיפה כלשהי. בהיעדר כל אלה אין זה מפתיע שאיש הישר בעיניו יעשה - אנשים מצפצפים על החוק ומזהמים את הסביבה באין מפריע.
הנזק: ברוכים הבאים לבאר־שבע. המראה הנשקף מחלונות הקרונות ומקבל את פניהם של נוסעי הרכבת שבאים לבירת ההזדמנויות מורכב מהרים של זבל, פסולת בניין ואשפה.
אין ספק שמדובר בפגיעה תדמיתית קשה, וזה בלי להזכיר את הפגיעה בסביבה.
"מה אתם מתפלאים?", אומר עובד באזור. "המצב הזה קיים זה שנים רבות, כולם יודעים שזו מזבלה, ואפילו אנשים ממקומות אחרים באים עם רכבים ושופכים את הזבל כאן. אני מכיר אנשי עסקים שברחו מכאן כי המקום לא מתאים להם כי הוא ממש מוזנח".
דרך בן־גוריון (חניון רכבת צפון): מראה לא מזמין
מה בסביבה: תחנת רכבת צפון, פארק מרמלדה, המעונות החדשים של הסטודנטים, אוניברסיטת בן־גוריון וברקע פארק ההיי־טק "גב־ים".
המפגע: צמחייה יבשה מסביב לחניון הרכבת, לכלוך וזבל בדרכי הגישה וחפצים ישנים שפזורים על רקע הגשר המחבר את תחנת הרכבת לפארק ההיי־טק "גב־ים".
הנזק: אומרים שהשגרירים הכי טובים של באר־שבע הם אלפי הסטודנטים שבאים לעיר ולומדים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. ואולם, אותם שגרירים שבאים לאוניברסיטה ברכבת ובאוטובוסים ודאי לא מקבלים רושם חיובי ממראה הלכלוך וממצב הניקיון במתחם.
לא כך אמורה עיר שמתיימרת להיות מודרנית ומושכת להציג את המרחב הציבורי שלה, ודאי שלא בשער הכניסה והיציאה שלה שבה עוברים עשרות אלפי נוסעים.
רחוב התלמוד: קבלת פנים לא נעימה לבאי הישיבה
קראו גם:
מה בסביבה: ישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" הידועה, המועצה הדתית ופרויקט מגורים חדש.
המפגע: דרכי גישה שמיועדים להולכי רגל חסומים בזבל שהצטבר, צמחייה יבשה מקבלת את פני הבאים והלכלוך הפך לסימן ההיכר של רחוב זה.
הנזק: אלה התמונות שמקבלות את פניהם של מאות התלמידים, המורים ואנשי הצוותים החינוכיים שמגיעים מדי יום לישיבה הנחשבת. את אותם מפגעים פוגשים גם זוגות שרוצים להינשא וכל מי שבא למשרדי המועצה הדתית. גם הדיירים החדשים שמאכלסים את פרויקט המגורים שנבנה כאן נאלצים לראות את המראות האלה מבעד לחלונות ולמרפסות.
"זה ממש לא נעים", אומרת אחת הדיירות שפגשנו כשהיא בדרכה לביתה. "אתה רואה את כל ההזנחה הזאת מלמעלה וזה עושה לא טוב".
לשאלה, מה לדעתה העירייה צריכה לעשות כדי לטפל בבעיה, היא משיבה, "העירייה צריכה לקחת יוזמה ולהתחיל לנקות את השטח וגם לקנוס אנשים שמשליכים פסולת. זה פוגע בכולנו וזה פוגע בערך הנכסים. מי יקנה דירה בסביבה כזו מלוכלכת?".
קריית גנים ('סנטרל פארק'): לזאת קראו שכונת דגל?
מה בסביבה: פרויקט המגורים "סנטרל פארק" ומרכז הטניס.
המפגע: השטחים הפתוחים רחוקים מלהיות נקיים והדבר נראה גם היטב ליד הבתים החדשים ובסמוך להם. במקום ריאות ירוקות יש כאן לכלוך.
הנזק: שכונת קריית גנים החדשה שנבנתה על חורבות אצטדיון "וסרמיל" המיתולוגי נחשבת לאחת משכונות הדגל של העיר שנבנו בעשר השנים האחרונות. בתוך השכונה הוקמו מגדלי מגורים מרשימים והשכונה מתאכלסת בעיקר בזוגות צעירים.
"מילא שבשכונות הישנות שמהן הגענו התשתיות ישנות והכל נראה מוזנח, אבל כאן? זו שכונה חדשה שצריכה להיות מצוחצחת ונקייה, למה לא מנקים?", תוהים דיירים ששוחחנו איתם. ושאלה זו חוזרת על עצמה שוב ושוב.
יש לציין כי יש כאן לא מעט פארקים ומדשאות, אולם לצידם בולט היעדר הניקיון והוא צורם מאוד.
מתקשים לעמוד ביעדים
אגף איכות הסביבה בעיריית באר־שבע האחראי לניקיון רחובות, פינוי אשפה, הדברה ומניעת מחלות מזיקים, מלחמה בכלבת וטיפול בבעלי חיים, ועוד, הוא אחד האגפים הזוכים לנתח הגדול ביותר מתקציב העירייה.
בשנת 2023 תקציב איכות הסביבה עומד על כ־148 מיליון שקל, ו־44 מיליון שקל מתקציב זה מיועדים לניקיון רחובות. יש לזכור שהעיר גדלה והתרחבה מאוד בעשור האחרון ונבנו בה שכונות חדשות בעקבות הסכמי הגג שנחתמו, עובדה שחייבה את העירייה להקצות יותר תקציבים ומשאבים לטיפול בניקיון בשכונות הללו.
בשל כך תקציב אגף איכות הסביבה אינו נשאר סטטי והוא עולה בהתאם לצרכים וליעדים שהוגדרו. לדוגמה: בשנת 2019 תקציב הביצוע של אגף איכות הסביבה עמד על כ־139 מיליון שקל, ומאז הוא עלה בכל שנה.
עם זאת, בעיית הניקיון בעיר אינה טמונה רק בתקציבים, אלא גם בפיקוח על קבלנים וזכיינים שמבצעים את העבודות בעבור העירייה ומספקים לה שירותים. הן העירייה והן הקבלנים מחויבים לפעול לפי ההסכמים שהם חתמו עליהם. על הרשות המקומית בראש וראשונה, לוודא, מצד אחד, שהקבלנים מיישמים את ההסכמים במלואם, ומצד שני, שהם משרתים את האינטרסים של הציבור והעיר.
העירייה: משקיעים בניקיון
דובר עיריית באר־שבע, אמנון יוסף, מסר בתגובה: "עיריית באר־שבע משקיעה רבות בטיפול בניקיון העיר ובשמירה על איכות הסביבה.
האגף לאיכות הסביבה פועל באופן שוטף ומדי יום בפינוי האשפה ובניקיון בשכונות העיר. עובדי האגף פועלים כיום בשטחים ציבוריים בהם מושלכת אשפה ופסולת בניין, באמצעות צווי ניקיון. נגד המשליכים מוטלים קנסות כבדים ומוגשות תביעות לבית המשפט בגין עבירה זו".
בנוסף, נמסר בתגובה, "מדי יום פועלים צוותים רכובים לאסוף פסולת גושית ברחבי העיר. האגף לאיכות הסביבה קורא לתושבים לדאוג לשמירת הניקיון בסביבת מגוריהם ולהימנע מהשלכת פסולת במקומות אסורים, וכן להוציא את הגזם ופסולת גושית בימים שנקבעו לפינוי.
בנוגע לפסולת על תוואי הרכבת לכיוון תחנת מרכז, עיריית באר־שבע, יחד עם המשרד להגנת הסביבה וגורמים נוספים, מקדמים תוכנית לפינוי הפסולת המוטלת באזור".
