קולות נפץ והדי פיצוצים העירו בבוקר שבת את מאמן הקראטה והשופט הבינלאומי פרדרג (פג'ה) רוגוז'רסקי, תושב קיבוץ מגן שנושק לרצועת עזה.
"חשבתי שזה חלק מחגיגות שמחת תורה", סיפר רוגוז'רסקי (50). "לא הבנתי מה קורה בחוץ. יצאתי עם הכלב, ופתאום ראיתי את כל חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ רצים לכיוון הנשקייה. באותו רגע שהבנתי שיש כאן אירוע ביטחוני לא שגרתי".
קראו גם:
רוגוז'רסקי אסף את הכלב והשניים נכנסו לממ"ד בבית. למרבה המזל, הוא מדגיש, שני בניו לא היו בבית. מטיה, הבן הבכור, היה באותה עת בהשתלמות מאמני קראטה בחו"ל, והבן הצעיר יותר, ניקולה, חייל בשירות סדיר שמשרת באחד הבסיסים על גבול הרצועה, בילה את חופשת סוף השבוע בבית משפחת חברתו באחד המושבים באזור קריית־גת.
בשלב מסוים בזמן השהייה בממ"ד רוגוז'רסקי מבין שמחבלים מסתובבים בקיבוץ. "היו דיבורים על 20 מחבלים שחדרו לקיבוץ", הוא אומר.
המחבלים הסתובבו ברחבי הקיבוץ במשך כמה שעות וניהלו קרבות עם חברי כיתת הכוננות, כאשר התושבים שוהים בחרדה גדולה בחדרים המוגנים.
המאמן הוותיק מספר שהנחישות של חברי כיתת הכוננות והתגובה המהירה שלהם מנעה מהמחבלים לחדור לבתי התושבים, ובכך נמנע אסון גדול.
בשלוש בצהריים בערך, כך מספר רוגוז'רסקי, הגיעו כוחות צה"ל למגן, חברו לחברי כיתת הכוננות - ויחד חיסלו את המחבלים.
"מלחמה בקיבוץ"
עד שכוחות צה"ל הגיעו, פרק זמן שנראה לרוגוז'רסקי כמו נצח, הוא ישב בממ"ד עם כדור בקנה של האקדח האישי שלו, מוכן לכל תרחיש אימה.
"במשך שעות ארוכות אני שומע קולות של ירי ופיצוצים. זו הייתה ממש מלחמה בתוך הקיבוץ", הוא מתאר. "כאשר כוח צה"ל הגיע לקיבוץ, הוא חבר לכיתת הכוננות, ויחד הם עברו מבית לבית כדי לוודא שאין מחבלים וכדי לשחרר את התושבים שהיו נעולים בממ"דים", מספר המאמן.
3 צפייה בגלריה
מכוניות הרוסות מירי בכביש באזור רעים. "את המראות בכביש ממגן לבאר־שבע אני לא אשכח לעולם"
(צילום: יובל חן)
קצת לפני מוצאי השבת התושבים קיבלו אישור לצאת מהבתים. רבים מהם ניצלו את ההזדמנות כדי להגיע לבתיהם של קרובי משפחה ולוודא שהם שרדו את היום הקשה והבלתי נתפס.
"כמו רבים מחבריי, גם אני ניצלתי את ההזדמנות כדי לעשות סיבוב בקיבוץ ולראות שהכל בסדר עם האנשים שקרובים אליי", הוא אומר. "לצערי, שמעתי על הרוג מכיתת הכוננות ושני פצועים קשה".
מאוחר יותר התבשר המאמן על חבר קיבוץ שנעדר. אותו חבר, כך סיפרו לרוגוז'רסקי, חזר בבוקר שבת ממרכז הארץ. בני משפחתו הצליחו ליצור איתו קשר בשעה עשר בבוקר, ולאחר מכן הקשר נותק, והרכב שלו אותר ריק בצומת גילת.
בשעות הערב הבן הצעיר של רוגוז'רסקי יצר קשר עם אביו והביע רצון לחזור לקיבוץ מבית משפחת חברתו שבאזור קריית־גת. האבא הפציר בו להישאר עוד יום בבית חברתו עד שהמצב באזור יירגע.
"הבן שלי היה בהלם מהסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות, ושכללו צילומים של מחבלים מסתובבים באין מפריע בבסיס בו הוא משרת", מספר רוגוז'רסקי. "הוא היה במצב רוח ירוד מאוד כשהבין שכמה מחבריו לבסיס נרצחו במהלך חדירת המחבלים".
"פינוי גופות"
רוגוז'רסקי הצליח לעצום עין למשך כמה שעות בלילה שבין שבת לראשון. עם אור ראשון, כ־24 שעות אחרי התופת שחוו תושבי מגן, יצא המאמן לטיול ליד הבית עם הכלב. תוך זמן קצר הוא עשה דרכו חזרה לממ"ד אחרי שקיבל הודעה שעליו להישאר בבית ובקרבת מרחב מוגן בגלל חשש להימצאות מחבלים באזור.
רוגוז'רסקי, שתכנן לצאת לבית אמו בבאר־שבע כדי לשנות אווירה, נאלץ לדחות את התוכנית לצאת לבירת הנגב.
החשש ממחבלים שנמצאים ליד הקיבוץ התאמת בצהריים. מחוץ ליישוב פרצו חילופי אש קשים בין מחבלים רבים ללוחמי צה"ל, שנעזרו בטנקים כדי לחסל את אנשי החמאס שניסו לפרוץ לקיבוץ.
כמה שעות לאחר שהקרבות הסתיימו קיבלו תושבי מגן אישור לצאת מהקיבוץ. רוגוז'רסקי ניצל את חלון ההזדמנויות שנפתח לפרק זמן לא ידוע כדי לנסוע לבית אמו בבאר־שבע, שם פגש את בנו הבכור, שהצליח למצוא מקום בטיסה של אלעל כדי לחזור מחו"ל לישראל, ואת בנו הצעיר שהגיע מבית חברתו באזור קריית־גת.
"את המראות בכביש בדרך ממגן לבאר־שבע אני לא אשכח לעולם", אמר רוגוז'רסקי. "עשרות מכוניות שרופות ומנוקבות בכדורים, זכר לטבח הגדול שביצעו המחבלים. באזור גם היו אנשי זק"א שפעלו בפינוי הגופות. ראיתי דברים שמעולם לא חשבתי שאראה ליד הבית".
את האיחוד המשמח בבאר־שבע ניצלו רוגוז'רסקי ושני בניו גם כדי לאחל מזל טוב לאמו, ניצולת שואה שחגגה יום הולדת 85.
"רצינו לחגוג כמו תמיד באיזו מסעדה, אבל ברור שבגלל המצב אפילו לא חשבנו על זה", אמר המאמן. "לפחות הצלחנו להגיע לבית של אמא ולאחל לה מזל טוב".
לאחר ארוחה משפחתית ומנוחה נסעו המאמן עם שני בניו לאחד המושבים בסמוך לקריית־גת. מערב ראשון הם מתגוררים במקום ובכוונתם להישאר במושב עד שהמצב באזור עוטף עזה יירגע ויאפשר חזרה לבית בקיבוץ מגן.
"אני לא מבין גדול בענייני ביטחון, אבל מעריך שהיה כאן מחדל גדול", אמר רוגוז'רסקי רגע לפני שסיים את השיחה. "לא יכול להיות שתהיה חדירה מסיבית כזו של הגדר בכמה מקומות, והצבא לא הגיב. עוד יותר גרוע הוא שלקח לצבא משהו בין שש לשבע שעות להגיע ליישובים רבים בעוטף כדי להילחם במחבלים. ואיפה המודיעין? אני מעריך שהחמאס תכנן את הפלישה הזו במשך תקופה ארוכה, אז איך אחד מחילות המודיעין הטובים בעולם לא עלה על זה?".
