הרבה אנשים רוצים לעשות שינוי בחיים, אבל באותה נשימה פוחדים ממנו. שינוי אמנם אמור להוביל אותך להתחדשות, פריחה, והתקדמות לעבר מטרה חדשה שהצבת לפנייך, אבל החשש מהיציאה מאזור שנחשב נוח מונע מרבים לעשות את הצעד הזה.
שינוי גם מביא עמו סוג של אי ודאות. לא יודעים מה יהיו תוצאותיו, מה יהיו ההשלכות עם בואו, ומה תהיינה ההתחייבויות. למעשה לא ברור מי נהיה לאחר השינוי.
השייטת נועה לסרי לא פחדה לעשות את הצעד הזה. להיפך, היא הלכה אליו במלוא המוטיבציה ובלב שלם.
קראו גם:
רק לפני כארבעה חודשים לסרי והשותף שלה לסירה טל שדה זכו במדליית הכסף אליפות העולם במפרשיות 470 לצוותים מעורבים (צוות של גבר ואישה) עד גיל 24. השניים סומנו כמועמדים לסגל האולימפי לקראת אולימפיאדת פריז 2024, ובאיגוד השיט תלו בהם תקוות גדולות.
ואז בא השינוי. לסרי הפתיעה את כולם והודיעה כי לאחר מחשבות רבות החליטה לפרוש מספורט מקצועי. לאחר הפרישה היא מיהרה להירשם ללימודים באוניברסיטת בן גוריון, ובמקביל, עברה להתגורר בבאר־שבע.
"הרגשתי שאין לי מספיק דלק ואנרגיה פנימית להתחיל עוד קמפיין לקראת אולימפיאדת פריז 2024", היא מסבירה את הצעד הלא שגרתי. "זה מאחוריי, ואני התמקמתי במקום אחר לגמרי. אני מאוד שמחה על הצעד הזה"
התחילה בטניס
לסרי (21) גדלה ביישוב גבעת עדה להורים חובבי ספורט. אמה מתמחה בהכשרת מאמני פילאטיס, ואביה רוכב בשעות הפנאי על אופניים.
הקשר הראשון שלה עם ספורט התרחש ביום הולדת שלוש כשקיבלה מחבט טניס במתנה. כשהייתה בת חמש הוריה כבר רשמו לחוג טניס ביישוב.
כשהייתה בה תשע בלט הכישרון של לסרי בטניס, והמאמנת שלה החליטה להעביר אותה להתאמן ביקנעם כדי שהילדה המוכשרת תתקדם מבחינה מקצועית.
כשהייתה בת 11 עברו הוריה להתגורר בבנימינה שקרובה יותר ליוקנעם. בגיל 12 לסרי החלה להתאמן בנתניה כדי להתקדם עוד יותר מבחינה מקצועית, ותוך שנתיים של אימונים התברגה בין הטניסאיות המובילות בארץ לגילה.
בשנת 2014 דורגה לסרי ראשונה בארץ עד גילאי 16, ושנה לאחר מכן הוכתרה כסגנית אלופת ישראל עד גילאי 18. באותה שנה גם זכתה באליפות ישראל בטניס חופים.
בשנת 2016, כשהייתה בת בגיל 17, ביצעה לסרי שינוי חד מבחינה ספורטיבית, והחלה את דרכה בענף השיט.
"גרתי בבנימינה, שזה עשר דקות מהים", היא מספרת. "אמא של השייט דן פרויליך, שהשתתף באולימפיאדת ריו 2016, מכירה אותי, והציעה לי לנסות את ענף השיט. הצטרפתי לאימון עם דן, ובסיומו הוא אמר שיש לי פוטנציאל וששווה לי להשקיע בענף.
"החלטתי לעזוב את הטניס ולעבור לשיט. התחלתי להתאמן בשיט בגיל 17, שזה נחשב ממש מאוחר, וזה כמעט ולא קורה בענף הזה", אמרה לסרי.
לסרי לא בדיוק ידעה מה מצפה לה. הים והשיט היו סביבה חדשה ולא מוכרת, אבל העובדה שהיא אוהבת ספורט אתגרי סייעה לה לעשות את מעבר החד.
כבר לאחר כחצי שנה הוכתרה לסרי לאלופת ישראל לנוער בסירת 470 יחד עם צוף זמט, ולאחר תקופה קצרה סיימו השתיים במקום השביעי באליפות אירופה לנוער באיטליה.
עם גיוסה לצה"ל קיבלה לסרי מעמד של ספורטאית מצטיינת, מעמד שאיפשר לה להתאמן מדי יום ללא הגבלה.
במהלך השירות צבאי חברה לסרי לגיל כהן, שהשתתפה כבר בשתי אולימפיאדות, והשתיים הפכו לצוות קבוע בדגם 470.
בשנת 2018 הצמד לסרי־כהן השתתף באליפות העולם שנערכה בדנמרק, ובמהלכה השיגו את הקריטריון לאולימפיאדת טוקיו 2020.
בספטמבר 2019 הפתיעה לסרי כשהודיעה על פרידה מכהן. "לא רציתי להמשיך להפליג איתה", היא מספרת. "זה לא שהיה איזה סכסוך ספציפי. הרגשתי שמספיק לי, והחלטתי להיפרד לפני שבאמת יפרוץ סכסוך לא נעים ולא מכובד".
המשמעות של הפרידה הזו מבחינתה של לסרי הייתה גדולה: ויתור על ההשתתפות באולימפיאדת טוקיו, אליה כיוונה במלוא המרץ בשנים האחרונות, תוך השקעה יום־יומית עצומה לצד ויתור על חיי חברה.
"נכון, זה היה קשה מבחינתי כי נאלצתי לוותר על השתתפות באולימפיאדה", היא אומרת, "אבל השקט הנפשי שלי היה חשוב לי יותר מכל דבר אחר".
בדיעבד את מאוכזבת שלא יצאת לאולימפיאדה?
"להשתתף באולימפיאדה זה חלום של כל ספורטאי, וזו הייתה המטרה שלי מרגע שהתחלתי לשוט. עבדתי קשה בשביל המטרה הזו במשך ארבע שנים, תוך שאני מוותרת על המון דברים. אבל אני לא מתחרטת על מה שעשיתי. למדתי המון באותן ארבע שנים מבחינה מקצועית, וזה עזר לי בהמשך הדרך. צברתי ניסיון וידעתי איך הדברים צריכים להתנהל".
"זה לא זה"
לסרי ניסתה להדחיק את המחשבות על הוויתור על השתתפות באולימפיאדה באמצעות שיט באופן אישי ובודד במשך כחצי שנה. ואז הגיעה הצעה לחבור לשייט טל שדה, שכן ילדות מגבעת עדה, ולהפוך לצוות שיתחרה בקטגוריית זוגות מעורבים.
השניים החלו להתאמן יחד תוך שהם מציבים מולם יעד ברור: השתתפות באולימפיאדת פריז 2024.
במרץ 2021 לסרי ושדה קצרו הישג מרשים: מקום שני באליפות העולם הראשונה בשיט מפרשיות דגם 470 לזוגות מעורבים.
ארבעה חודשים לאחר מכן, ביולי 2021, רשמו לסרי את שדה הישג מרשים נוסף: מדליית כסף באליפות העולם לנוער (עד גיל 24) שנערכה באיטליה. התחרות כללה צוותים של עד גיל 24, כך שצוותים בוגרים רבים מרחבי העולם התמודדו בשיוטים השונים.
בעקבות ההישגים המרשימים נכנסו לסרי ושדה לרשימת המועמדים להשתתפות באולימפיאדת פריז 2024, והם זכו לתמיכה רבה מהוועד האולימפי ומהאיגוד השיט, שתלו בהם תקוות גדולות.
ואז הגיע השינוי הגדול מבחינת לסרי. אחרי מחשבה עמוקה היא החליטה על פרישה מהספורט המקצועי לטובת מעבר לבאר־שבע והתחלת לימודים באוניברסיטת בן גוריון.
"אחרי הזכייה במדליית הכסף בקיץ הגעתי מבחינה מקצועית לתחנה האחרונה לפני התחלת קמפיין אימונים רציני, תובעני וקשה של שלוש שנים לקראת אולימפיאדת פריז 2024.
"התחלתי בתהליך מחשבתי ארוך עם עצמי והגעתי למסקנה ששיט לא מתאים לי יותר", היא מסבירה את ההחלטה הדרמטית שלה לפרוש. "לא רציתי להוליך אף אחד שולל, לא את המאמן, לא את טל שדה, ולא את אנשי האיגוד ואנשי הוועד האולימפי".
מה בדיוק גרם לך לקבל את ההחלטה הזו?
"הרגשתי שאין לי מספיק דלק ואנרגיה פנימית להתחיל עוד קמפיין. בקמפיין הקודם עם גיל כהן למדתי שאין דבר בטוח בספורט, ושצריך להתרכז גם בדברים אחרים. אחרי האליפות באיטליה הרגשתי תחושת רייקנות, ולא היה לי עוד את הדרייב הפנימי. הייתה לי תקופה מדהימה כשייטת, ונהנתי מאוד עם טל שדה, אבל הרגשתי שזה לא זה. לאחר שעשיתי חשבון נפש הגעתי למסקנה שאני רוצה להמשיך את החיים בכיוון אחר".
בוועד האולימפי ובאיגוד השיט הופתעו מהצעד של לסרי. גורמים רבים פנו אליה וניסו לגרום לה לשנות את דעתה, אך היא הייתה נחושה בהחלטתה.
"הרבה אנשים דיברו איתי לאחר ההחלטה שקיבלתי", היא מספרת. "גם אני הייתי צריכה להסביר לכל מיני גורמים את הצעד שלי כי אתה לא סתם קם והולך. יש אנשים שקיבלו את זה ויש כאלה שפחות".
לסרי לא הייתה מוכנה לצאת לשלוש שנים אינטנסיביות כדי לעמוד ביעדים ובמטרות של גורמים אחרים.
"אם הולכים לצעד כזה, שכולל הרבה הקרבה, אז זה רק בשביל עצמי", היא מסבירה. "נהניתי מאוד להתאמן ולהתחרות עם אדם מדהים כמו טל שדה, כך שהיה לי קשה לקבל החלטה כזו ממקום שהיה לי טוב. בסופו של דבר ידעתי שמצפות לי שלוש שנים קשות, במהלכן רוב הזמן אני צריכה להתאמן בחו"ל. אם אתה לא עושה את זה ב־200 אחוז של רצון וכיף, אז עדיף שלא".
יש סיכוי שאת חוזרת בך מההחלטה הזו ושבה להתאמן ולהיערך לאולימפיאדה הבאה?
"אני חושבת שהעגלה כבר יצאה לדרך בלעדיי. אני מרגישה שכל יום שעובר לא חוזר. הייתי רגילה לעשות שלושה־ארבעה אימונים ביום לצד אימוני כושר ואורח חיים של ספורטאי מקצוען עם משמעת מטורפת. אני לא שם עכשיו, וככל שעובר הזמן אני מרגישה שזהו, זה מאחוריי. אני התמקמתי במקום אחר לגמרי, ואני מאוד שמחה על הצעד הזה".
לימודי גיאולוגיה
לאחר שהשתחררה מהצבא ובמקביל לאימונים היא החלה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, ואף השיגה ציון גבוה במבחן הפסיכומטרי. עם החלטתה לפרוש מספורט מקצועי לסרי שמה לעצמה יעד ללמוד באוניברסיטה.
לסרי התקבלה לשנה א' בלימודי גיאולוגיה במחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת בן גוריון, ועברה להתגורר בדירה עם שתי שותפות סמוך לאוניברסיטה.
היא לא התנתקה לגמרי מהספורט. לסרי מתאמנת בחדר הכושר במרכז הספורט באוניברסיטה, וגם נוהגת לרוץ ברחובות העיר להנאתה.
"לפני שנרשמתי לאוניברסיטה הגעתי למסקנה שאני לא רוצה לאתגר את עצמי עוד פעם ולהיכנס ללחץ של לימודים אינטנסיביים", היא מסבירה מדוע בחרה ללמוד גיאולוגיה. "החלטתי שאני רוצה ליהנות מהחיים, ובמקביל, ללמוד משהו שמעניין אותי בעיקר בשביל הנפש, ושיאפשר לי לעשות עוד דברים חוץ מהלימודים".
איך את מרגישה בבאר־שבע?
"הבנתי מהר שבבאר־שבע יש את האנשים הכי חברותיים בארץ. אני ממש נהנית מהעיר הזו. הכל ממש מתחדש כל הזמן, יש מלא סטודנטים, תמיד שוקק חיים, ויש מלא אפשרויות מה לעשות בכל רגע. אני ממש שמחה על הצעד שעשיתי".
