סופה של אגדה: אליהו עופר, מהבולטים בשחקני הפועל באר-שבע בשנות השישים והשבעים, הלך לעולמו בגיל 78.
"דבאש", שהסב את שמו לעופר, זכה עם המועדון בשתי האליפויות ההיסטוריות בשנים 1975- 1976.
אליהו עופר נולד בלוב ועלה לארץ בגיל 7. כבר בגיל צעיר הפך עופר לאחד מהשחקנים המובילים בקבוצה, הוא שיחק בעמדת הקישור והיה הבועט הקבוע של בעיטות ה 11 מטר, בעיטות קרן וזריקות החוץ ארוכות טווח. לאחר פרישתו עבר עופר לקריירת אימון, אימן את הפועל באר-שבע, בית"ר ירושלים ואת מכבי שעריים.
קראו גם:
מועדון הפועל באר-שבע הוציא הודעה בה מבכה את מותו: "אליהו עופר, שחקן ומאמן העבר של המועדון, הלך לעולמו. אליהו שיחק לאורך כל הקריירה שלו במועדון וזכה עמו בשתי האליפויות הראשונות בתולדותיו. לאחר פרישה ממשחק פעיל, אליהו פנה לקריירת אימון ובמהלכה אימן את הקבוצה במספר קדנציות. אנו מחזקים את משפחתו בשעה זו ומאחלים שלא ידעו עוד צער".
ראש העירייה, רוביק דנילוביץ, הספיד את עופר: "אליהו (לילו) עופר, האיש והאגדה הלך לעולמו. הקפטן המיתולוגי, שהביא עם חבריו את האליפות הראשונה. השחקן עם הנשמה הענקית ובעיטות הבננה שהיו מזוהות איתו. המאמן שתמיד קידם והעדיף שחקני בית צעירים, נתן בהם אמון והפיח בהם תקווה. לילו, בפשטותו ובחכמת החיים שלו, היה גם חלק מרכזי בשינוי מסלול חיי.
"בהחלטה שלו לנפות אותי מהסגל של הפועל באר שבע לקראת עונת המשחקים 90/91. הוא העריך מאוד את הכישרון שלי אבל הסביר לי בחום אבהי, למה כדאי לי לשנות כיוון בחיים. תמיד שהיינו נפגשים, סיננתי לעברו: ״לילו, אתה ׳אשם׳ בכך שאני ראש העיר!״. ליוויתי אותו בשנים האחרונות (כשהתמודד בריאותית) ושמרנו על קשר. לפני כחודש, בשעת בוקר מוקדמת, התקשרה אליי בתו נטע ואמרה לי: ״אבא ביקש שתבוא אליו״. הגעתי אליו הביתה (יחד עם אברהם נומה הגדול, שיבדל״א) , הוא כבר איבד את ראייתו, החזקתי את ידו והעלנו יחד זיכרונות. צחקנו, התרגשנו והזלנו דמעה. לא ידעתי, שהוזמנתי להיפרד. לילו היקר, אהבתי אותך! העיר באר שבע אבלה ומרכינה ראשה, לזכרו ולכבודו של אחד מבניה היקרים, שחרוט בספר הזהב של בירת הנגב, עירו של אברהם אבינו. יהי זכרו ברוך".
