המאבק כנגד תופעת הפלישות לאדמות המדינה אינו פוסק. זה שנים פועלות רשויות המדינה כנגד התופעה הזו של השתלטות שלא כחוק על אדמות מדינה. עוד לפני 14 שנים קבע אז מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס ז"ל, בדו"ח אודות טיפול משרדי הממשלה באכיפת דיני מקרקעין, כי "נושאי הבנייה הלא חוקית והפלישה לקרקעות המדינה נמצאים על סדר היום הציבורי מזה שנים רבות. עבירות על חוקי התכנון והבנייה וחוקי המקרקעין הפכו לחיזיון נפרץ והתופעה הפכה למכת מדינה". דומה, שעכשיו, בעידן ממשלת ה"ימין, מלא על מלא", המאבק בתופעה הזו צובר יותר ויותר תאוצה.
בהוראת בית המשפט
בשבוע שעבר, למשל, פונה ביישוב תל שבע מתחם של מגרשים למגורים ומבני ציבור במרכז היישוב אשר נתפס על ידי פולשים. באזור היישוב מולדה נהרסו שלושה מבנים בלתי חוקיים, שניים מתוכם נהרסו על ידי הפולשים עצמם, לאחר שהחליטו להימנע מתביעות כספיות להחזר עלויות פינוי, המוגשות על ידי רשות מקרקעי ישראל כנגד פולשים שאינם מבצעים הריסה עצמית.
ביישוב תל שבע פעלו בשבוע שעבר מפקחי רשות מקרקעי ישראל לביצוע פסק דין לפינוי השתלטות של מסיגי גבול על קרקע בבעלות המדינה, שנועדה לשמש למבני ציבור ולמגרשי מגורים.
מסיגי הגבול, כך התברר, גידרו ותחמו לשימושם האישי שטח של כשלושה וחצי דונם, דבר שמנע את שיווקם של המגרשים הן למגורים והן למבני ציבור. לאור זאת הגישה רשות מקרקעי ישראל תביעה נגד מסיגי הגבול לפינוי הקרקע עוד בשנת 2018.
רק בשבוע שעבר, לאחר הליך משפטי ארוך של חמש שנים, ניתן על ידי בית המשפט פסק דין לפיו יש לפנות את המתחם כולו, לרבות שלושה מבני מגורים, חנות, גדרות וסוללות עפר. מפקחי רשות מקרקעי ישראל, בליווי נציגי ההוצאה לפועל וכוח משטרה, הגיעו למתחם ופינו אותו כמתחייב מהוראת בית המשפט.
בנוסף לכך ביצעו מפקחי רשות מקרקעי ישראל בשבוע שעבר שלושה צווי פינוי קרקע ביישוב מולדה (סעווה) במסגרתם נהרסו שלושה מבנים בלתי חוקיים, כשבאחד מהם פעלה מספרה. שני מבנים נהרסו על ידי הפולשים עצמם, לאחר שהחליטו להימנע מתביעות כספיות להחזר עלויות הפינוי לקופת המדינה, המוגשות כנגד פולשים שאינם מתפנים בעצמם.
פענוח מתוחכם
לפני כשבועיים נחשף כי המאבק כנגד פלישה לאדמות מדינה בנגב הפך למתוחכם יותר. בעקבות פעילות של איסוף מידע מדוקדקת, שנערכה ברשות מקרקעי ישראל, בסיוע מערכת מתקדמת שפותחה ב"רפאל" (מערכות לחימה מתקדמות), נסרקו כמיליון דונם ונעשה שימוש בפיענוח וניתוח מדוקדק של צילומי אוויר, שבעקבותיו פעלו עשרות מפקחי רשות מקרקעי ישראל, בליווי כוחות משטרה, לאיתור פלישות ומיפוי ראשוני של בנייה בלתי חוקית על קרקעות המדינה ברחבי הנגב. השימוש בטכנולוגיה החכמה הזו כבר נתן את אותותיו בפעילות נגד תופעת הפלישות לאדמות מדינה שבוצעה לפני כשבועיים באזור הסמוכים לדימונה, ערד, ירוחם ולהבים.
מנתוני רשות מקרקעי ישראל עולה כי נרשמה בשנתיים האחרונות עלייה של יותר מ־43 אחוז בשיעור הפלישות לקרקעות המדינה ברחבי הנגב. עוד עולה כי רק בחודש האחרון חולקו על ידי מפקחי רשות מקרקעי ישראל לא פחות מ־450 התראות במגזר הבדואי לקראת הוצאות צווי פינוי והריסה לכל אותם מבנים המוגדרים כנגזרת של פלישה וכבנייה בלתי חוקית על אדמות מדינה.
"בסריקה שביצענו ברחבי השטחים הפתוחים בנגב", מציינת מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, עו"ד שירה תם, "ראינו שיש עלייה של ממש בפלישות חדשות ובבנייה בלתי חוקית. על המחזיקים לפנות את הקרקע בעצמם במסגרת הזמן שניתן להם. ככל שהשטחים לא יפונו, נפעל בשיתוף פעולה עם המשטרה כדי לפנות את הקרקע ולבצע את ההריסות תוך השתת עלויות הפינוי על מפרי החוק. תופעת הפלישות לאדמות המדינה בנגב היא רחבת היקף ומשמעותית ומטופלת באופן אינטנסיבי ויום יומי עם הישגים רבים. נמשיך לפעול לפינוי אדמות המדינה מפולשים ומסיגי גבול".
למנוע חיכוך
"במהלך החודשים האחרונים", ציין שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, "נחשפתי להיקף תופעת גזילת הקרקעות, הפלישות הבלתי חוקיות והנזק האדיר שנגרם למדינת ישראל מהעבריינות בנגב. הבטחנו להיאבק בתופעה, ואנו מקיימים. אני מקווה שנצליח לצמצם משמעותית את התופעה ולהימנע מהליכים משפטיים מיותרים".
לדברי מנהל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט, "השימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, כגון אלה שחברת 'רפא"ל' סייעה לנו לפתח, מאפשר לאתר פלישות והפרות שימושים בקרקע הציבורית בהיקף חסר תקדים. הגילוי של הפרות אלו בשלבים הראשוניים יצמצם חיכוך, יחסוך למדינה הליכים משפטיים מורכבים וארוכים, ויסייע לנו לשמור טוב יותר על אדמות המדינה. אין ספק כי המשך הפעילות יחדול לחלוטין את תופעת הפלישות למקרקעי ישראל".
בנייה לא חוקית
בעוד פעילות מפקחי רשות מקרקעי ישראל מתנהלת בשטח, תופעת הפלישות לאדמות מדינה בנגב מגיעה לא אחת לערכאות משפטיות, שנמשכות שנים. באחרונה, למשל, הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר־שבע, במסגרתה דורשים בעלי קרקע יהודים לפעול לפינוי בדואים שפלשו לשטח פרטי שבבעלותם סמוך לנבטים, לאחר שכבר חלף עשור מאז התחייבה המדינה בבית המשפט כי תפנה את הפולשים ותחזיר את השטח לבעליו.
אלא, שמהעתירה שהוגשה לבית המשפט עולה כי לא רק שהשטח לא פונה, אלא שמאז אותה התחייבות של המדינה הספיקו הפולשים לבנות על השטח עוד מאות מבנים בלתי חוקיים. מהעתירה עולה כי בני אחד השבטים במגזר הבדואי השתלטו על שטח סמוך לנבטים ובתוך כך פלשו לחלקה בבעלות יהודית פרטית והקימו עליה מספר רב של מבנים, כאשר בשלב מסוים המדינה עצמה אף בנתה בשטח מספר מבני חינוך עבור בני השבט.
עתירה קודמת שהגישו בעלי הקרקע לפני כעשור נדחתה על בסיס התחייבות המדינה בפני בית המשפט לפעול לפינוי המשפחות מהשטח. עוד מתברר כי במהלך העשור האחרון הכשירה המדינה בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים מגרשים ברהט שהוקצו חינם לבני השבט ופעלה להידברות עם נציגי השבט בניסיון לקדם את מעברם בהסכמה. עיריית רהט התנגדה לקלוט את בני השבט בטענה שהיא זקוקה לאותם מגרשים לטובת הגידול הטבעי של אוכלוסיית העיר הבדואית הגדולה, ואף עתרה נגד התוכנית, אך העתירה נדחתה בחודש יוני האחרון.
מבקשים צדק
נתונים שחשפה באחרונה תנועת "רגבים" מצביעים על כך שהמדינה לא עמדה בהתחייבויותיה, וכי לאורך השנים רק כ־15 משפחות חתמו על הסכם פינוי מהשטח, אך גם ההסכם הזה טרם מומש.
במקביל, כך עולה מנתוני תנועת "רגבים", נמשכת הבנייה באותו שטח פרטי בבעלות העותרים, ונוספו עליו עוד מאות מבנים חדשים, ולאור זאת הוגשה העתירה החדשה בדרישה לפינוי השטח.
"במשך יותר מעשור", אומר עמנואל לזר, רכז דרום בתנועת "רגבים", "אנו מלווים את בעלי הקרקע שפנו לבית המשפט כדי לקבל את רכושם בחזרה ולזכות בצדק המגיע להם בזכות ולא בחסד. בית המשפט דחה את העתירה וקבע שעלינו להמתין להסדרה שהמדינה התחייבה לבצע. בפועל, במשך השנים שחלפו נבנו מאות מבנים לא חוקיים חדשים על הקרקע ומולם נחתמו קומץ 'הסכמי הסדרה' שכלל לא מומשו. ההתנהלות הזו מוכיחה מעל לכל ספק, שטענות המדינה כי היא פועלת להסדרה אינן מחזיקות מים".
להכיר בכפרים
ככל שמדובר באנשי המגזר הבדואי, מבחינתם לא מדובר בתופעה של פלישה והשתלטות על אדמות מדינה בנגב, כי אם בכוונת רשויות המדינה להצר את צעדיהם של הבדואים ולנשלם מקרקעות, עליהן הם התיישבו, לטענתם, עוד לפני קום המדינה.
"המושג 'פלישות' אינו מגדיר באופן נכון את מצב הקרקעות בכפרים", אומר ל"מיינט באר שבע", ח"כ ואליד אלהואשלה (רע"מ), "אלה המרחבים של הכפרים שבהם נולדו תושבי הכפרים, ההורים שלהם ודורות לפניהם. אלה מרחבים, קרקעות, שמדינת ישראל מסרבת, בעזרת לוליינות משפטית, להכיר בזכות התושבים להכרה בכפרים ולזכות לשימוש בקרקעות ההיסטוריות שלהם. לקרוא לפגיעה של ממשלות ישראל לדורותיהם 'פלישה' על ידי תושבי הכפרים היא הוספת חטא על פשע. אני קורא למדינה לקחת אחריות על אזרחיה, להפסיק את הריסת הבתים, ולהכיר בכפרים כולל תכנון וביצוע תשתיות, אזורי מסחר ותעסוקה למען עתיד הנגב כולו".
"לא מדובר בתופעה של פלישות לאדמות מדינה", אומר ל"ידיעות הנגב" עטייה אלעצאם, ראש מועצת הכפרים הבלתי מוכרים, "אלה הן טענות סרק. יש מי שהתיישב על אותן קרקעות עוד מלפני עשרות ומאות שנים, הרבה לפני קום המדינה. המטרה של רשות מקרקעי ישראל היא להפקיע את הקרקעות מהבדואים. התשתית להפקעת הקרקעות מוכנה והמדינה מגבה את הפעילות הזו".
מה הפתרון לדעתך?
"במקום להפקיע ולהרוס בתים, צריך לתכנן ולאפשר לבדואים לגור כמו כל אזרח במדינה. רודפים אותנו ומגרשים אותנו מהאדמות שלנו".
מדובר בתופעה של פלישות לאדמות מדינה בניגוד לחוק?
"כל הטענות האלה הן טענות סרק רק כדי להצדיק את התנהלות המדינה. הטענות לגבי פלישה, כביכול, מועלות כדי לתת לגיטימציה לרשויות להתנכל לאוכלוסייה הבדואית. חבל שהמדינה עושה כך ודוחפת אותנו לתהום וזה מסוכן".
"יוצרים שנאה"
"הנגב הוא גדול והוא מספיק לכולם", אומר אחמד (שם בדוי), תושב אחד הכפרים הבלתי מוכרים, שביתו נהרס לאחרונה, "והבדואים יושבים רק על שלושה אחוזים משטחו של הנגב. הורסים לנו את הבתים מבלי לתת לנו אלטרנטיבה למגורים. הרסו לנו את הבית ואני נאלץ כיום לגור עם משפחתי, שכוללת חמישה ילדים, בבית של בני משפחתי שמארחים אותנו ומאפשרים לנו לגור אצלם. אנחנו כולנו נדחסים לתוך בית אחד בדוחק ובצפיפות. המדינה הורסת לנו את הבית ולא נותנת פתרון".
מה באשר לטענות לגבי פלישה לקרקע?
"יש לנו קרקעות שרשומות כתביעת בעלות, אבל המדינה לא מוכנה לדבר איתנו. בתי המשפט דוחים את תביעות הבעלות שלנו. הריסת הבתים רק יוצרת שנאה. כאשר הילדים שלנו רואים את הבית שלהם נהרס לנגד עיניהם, זה נשאר להם בזיכרון. זו תחושה קשה מאוד כשהורסים לך את הבית ומפנים אותך מהאדמה עליה אתה מתגורר".
תיאום עם התושבים
מרשות הבדואים נמסר בתגובה כי "גופי האכיפה פועלים בעזרת צילומי אוויר ולא מאפשרים בניה חדשה ללא היתר באף מקום בנגב ומוציאים מיד התראות והורסים את המבנה. אין לתושבים זכות או אפשרות לבנות ללא היתר גם אם מדובר בשכונה המיועדת להסדרה. רק לאחר סיום התכנון ואישורו במוסדות התכנון ניתן להוציא היתר בנייה. רשות הבדואים פועלת בהתאם להמלצות ועדת השופט אליעזר גולדברג ז"ל, שאושרו בממשלה ולפיהם מרבית התושבים יוסדרו במקומם או בהעתקה קרובה למקום מגוריהם הנוכחי".
קראו גם:
עוד נמסר כי "התכנון מתבצע בתיאום עם התושבים המוכנים לשתף פעולה. המדינה לא תאפשר לתושבים להחליט שאינם מוכנים להסדיר את התיישבותם ובמקרה כזה, בהתאם לחוק, המדינה תפתח להם מגרשים והם יעברו לגור בהם. התכנון נעשה למגרשים מפותחים של עד 750 מ"ר המיועדים למגורים, אותם מקבלים תושבי הפזורה ללא תמורה, ובנוסף לכך, גם מענק של 250 אלף שקל. הבדואים אינם נדרשים לוותר על תביעות הבעלות כתנאי להסדרת ההתיישבות. תביעות הבעלות יידונו בנפרד במסגרת הסכם פשרה על הקרקע".
