הגודל כן קובע: מחקר שנעשה על ידי חברת הייעוץ והניהול AVIV AMCG עבור מינהל התכנון במשרד האוצר, בחן את תמהיל הדירות בבאר שבע בשנת 2011 לעומת 2020.
מהמחקר עולה כי בעשור האחרון ניכרת מגמה ברורה של גידול משמעותי בשיעורן של הדירות הגדולות מאוד (130 מ"ר ומעלה), אשר נסק מ-19% מסך הדירות בעיר בשנת 2011 ל-27% בשנת 2020.
זאת, לצד ירידה מתונה בשיעורן של קבוצות הגודל האחרות: הדירות הקטנות עד 70 מ"ר (מ-23% ל-21%), הבינוניות 70-90 מ"ר (מ-25% ל-22%) והבינוניות-גדולות (מ-19% ל-17%).
הסיבה לכך קשורה לשני תהליכים מקבילים: האחד הוא תוספת של מעל 9,300 יחידות דיור חדשות בגודל של 110 מ"ר ויותר (מהן כ-6,000 יחידות בגודל של 150+ מ"ר), והשני הוא גריעה של כ-860 דירות בגדלים בינוניים וקטנים, ככל הנראה במסגרת תהליכי הרחבה ו/או חידוש.
באופן זה הועצם שיעורן של הדירות הגדולות מאוד באופן חריג עד לכדי עיצובו מחדש של התמהיל העירוני.
למרות שלא תמיד יש קשר ישיר בין גודל משק הבית לגודל הדירה, ניתן להניח שמשקי בית קטנים (1-2 נפשות) צפויים להסתפק בדירות קטנות ומשקי בית גדולים בדירות גדולות.
בערי הלוויין מסתפקים בדירות קטנות יותר
ניתוח תמהיל גדלי הדירות בבאר שבע ביחס לערי האזור מציג תמונה מעניינת. בניגוד למצופה, דווקא בירת הנגב מאופיינת בתמהיל המוטה באופן יחסי לדירות גדולות, בעוד ערי הלווין שלה מאופיינות בתמהיל מאוזן יותר בין דירות קטנות וגדולות.
כך למשל, המובילה בשיעור הדירות עד 70 מ"ר היא דימונה (28%), בעוד בבאר שבע שיעורן מגיע לכ-21% בלבד. בקבוצת הגודל 70-90 מ"ר מובילות ערד (30%), דימונה (27%) ואופקים (24.5%), כששיעורן בבאר שבע נמוך יחסית (21.7%).
קראו גם:
מן הצד השני, שיעור הדירות הגדולות מ-110 מ"ר מגיע למעל 40% בבאר שבע - בדומה לאופקים (42%), ולא רחוק מנתיבות (47%), כאשר דימונה וערד רושמות שיעור נמוך של דירות בגודל זה (34% ו-30% בהתאמה).
הסיבה לכך קשורה ככל הנראה למאפייני הבינוי למגורים בבירת הנגב בעשורים האחרונים, אשר בשונה מערים בסדר גודל זה, כוללים היצע גדול של בתים צמודי קרקע, בין היתר מתוך כוונה להתחרות בפרברים המבוקשים כמו עומר, מיתר, להבים ויישובים קהילתיים וכפריים אחרים.
