סוף השבוע הזה היה כולו בסימן פתיחת המשחקים האולימפיים ביפן, שם תיערך אולימפיאדת טוקיו 2020, שבדומה לטורניר היורו בכדורגל שהסתיים זה עתה, נדחתה מהשנה שעברה בגלל משבר הקורונה.
לאולימפיאדה הזו יצאה המשלחת הישראלית הגדולה ביותר אי פעם המונה 90 ספורטאים וספורטאיות שייצגו את המדינה במגוון של ענפים.
קראו גם:
המשלחת הישראלית בולטת בעיקר בענף הג'ודו בזכות שגיא מוקי ופיטר פלצ'יק, וכמובן גם בענף ההתעמלות האומנותית בזכות לינוי אשרם שרק בסוף השבוע שעבר זכתה בחמש מדליות זהב בגרנד פרי תל־אביב.
הפעם אומנם אין נציגות לנגב במשחקים האולימפיים, אבל דור העתיד כבר מתאמן במרץ, וייתכן שבאולימפיאדות הבאות נראה שני מתעמלים תושבי הנגב שרים בגאווה את ההמנון על הפודיום כשמדליית זהב מונחת על צוואריהם.
להיות טובים
מדובר באחים פבל וקסניה רדיוק מבאר־שבע שבשבוע שעבר השיגו הישגים מכובדים למדי בענף הקפיצה בטרמפולינה. פבל (9) הוא אלוף ישראל בדרגה 2 (עד גיל 10 - ד.כ.) לבנים, ואילו קסניה (7) זכתה במקום השלישי באותה דרגה לבנות.
"כיף מאוד להיות אלוף ישראל בתחרות", אומר פבל כשהוא משחק במדליה המונחת על צווארו. "שמחתי מאוד שניצחתי בתחרות ואני רוצה להמשיך ולהיות טוב. כיף לי בטרמפולינה, למרות שבתחרות עצמה אתה צריך להיות מרוכז מאוד ולדייק בתרגילים ופחות במה שקורה מסביב".
"אני מאוד אוהבת את הטרמפולינה ומעדיפה את זה על דברים אחרים", מוסיפה אחותו קסניה. "אני אוהבת לנצח בתחרויות, אבל יותר חשוב להמשיך ללמוד דברים חדשים בכל פעם. אני בכל פעם מתקדמת עוד קצת וזה כיף".
עתיד מבטיח
הספורטאים הצעירים שייכים לאגודת מ.ס באר־שבע ומתאמנים אצל המאמן רוני טסלר. "שניהם מאוד מוכשרים, חזקים, אמיצים וגמישים", אומר טסלר על המתאמנים הצעירים שלו. "אבל חשוב מכך הם גם מתמידים, מנסים דברים חדשים וצמאים ללמוד. אלו תכונות חשובות מאוד בטרמפולינה, בפרט, ובהתעמלות בכלל, ולהערכתי אם הם ימשיכו להתמיד, בשנים הבאות נוכל לראות אותם הופכים למובילי הענף בארץ. יחד עם תימור אובאמיקין, שגדל אצלנו ונחשב כבר היום לאחד הספורטאים הטובים במסגרת הקפיצה בטרמפולינה".
הענף שפבל וקסניה מתחרים בו נחשב אומנם לפופולרי פחות בקרב חבריהם לבית הספר, אבל זה לא מונע מחבריהם לפרגן לשני האחים כשהם זוכים בעוד תחרות.
"החברים שלי עוד לא יודעים שזכיתי בתחרות, אבל כשאני זוכה הם לא עושים מזה עניין ובעיקר מפרגנים לי על כך", אומר פבל.
"החברות שלי חושבות שאני יותר גמישה וטובה יותר בשיעורי ספורט", אומרת קסניה.
"פבל הוא חזק מאוד ברגליים וקופץ גבוה ביחס לגילו", אומר טסלר על אלוף ישראל. "הוא אומנם צנום במבנה הגוף שלו, אבל הוא יודע לנצל את משטח הקפיצה על מנת להגיע לגבהים טובים ולבצע תרגילים".
"קסניה לעומתו היא מאוד אמיצה, שזה משהו שלא קורה הרבה בשכבות הגיל האלה", ממשיך טסלר ומספר על נקודות החוזק של האחות הצעירה. "אני מעריך שהיא מעל רמת הגיל שלה לפחות בשתי דרגות קושי. היא לא מפחדת לבצע תרגילים ולעיתים גם אני, כמאמן שלה, מופתע מהדברים שהיא מצליחה לעשות או לפחות מנסה לעשות".
ומה לגבי העתיד? נכון לעכשיו שני המתעמלים לא מסתכלים רחוק מדי. "אני אצפה במשחקים האולימפיים בטלוויזיה", אומר פבל. "אני כבר יודע שאצטרך להתאמן מאוד קשה בשביל להיות שם יום אחד. עד אז אשלב בין הלימודים בבית הספר לאימונים".
שמחים בהישגים
במשפחת רדיוק, מתברר, התפוחים לא נפלו רחוק מהעץ. ההורים של פבל וקסניה, שניהם עסקו בעבר בפעילות ספורטיבית באופן תחרותי, אך לא עוסקים בתחום כיום. "אני הגעתי מענפי הג'ודו והקליעה למטרה", מספר האב, ד"ר מקסים רדיוק. "אשתי, יקטרינה, התחרתה בגיל צעיר בתחרות קפיצות למים. שנינו הלכנו לקריירות אחרות, אבל הפעילות הספורטיבית עדיין חשובה לנו".
"פבל הוא תחרותי מאוד באופי שלו", מעיד מקסים בחיוך. "הוא לפני תחרות פשוט מחליט שהיום הוא מנצח, ולשמחתי, לא מעט פעמים הוא גם מגיע ומנצח. ברגע שהוא מוצא תחום שמעניין אותו, הוא יושב ולומד, קורא ומנסה וממש משקיע בו שעות על גבי שעות".
כהורים שדוגלים בפעילות ספורטיבית, מקפידים מקסים ויקטרינה ללוות את ילדיהם באימונים והתחרויות. "החלוקה בינינו היא שלאימונים אשתי לוקחת אותם, אבל בימים של תחרויות אני לוקח אותם, נמצא איתם ומחזיר אותם בסוף לבאר־שבע".
עד כמה חשוב לך, כהורה, להיות איתם בזמן שהם מתחרים?
"מבחינתי, גם אם זה אומר שאני באותו יום סוגר את המרפאה, זה מה שאני אעשה", הוא עונה בנחרצות. "זה נכון שיש זכיות ויש הישגים, אבל אנחנו נמצאים שם גם, ובעיקר, כשהתחרות לא הייתה טובה וצריך לנחם אותם. הם אומנם משתתפים כבר באופן תחרותי, אבל לא כל ספורטאי, ובטח בגילאים האלה, יודע לקבל את ההפסד כמו שצריך. אחד ממשפטי המוטיבציה הגדולים שנאמרו הוא 'לא משנה כמה חזק אתה מכה - אלא כמה חזק אתה מסוגל להיפגע ולהמשיך הלאה' וזו המטרה שלי כהורה. למרות תחושת ההפסד, להיות שם בשביל הילד שלי ולעזור לו לקום ולהמשיך הלאה".
מבחינת מקסים, שכאמור היה ספורטאי בעברו, לא בטוח שעתיד הילדים נמצאו דווקא בספורט. "לצערי הממשלה בארץ לא רואה בספורט ככלי לפיתוח דור העתיד. יש עובדות שמראות שלא מעט מצליחנים ברחבי העולם עסקו בספורט בשלב כזה או אחר בחיים ונעזרו ביכולות שלהם בכדי להגיע לאן שהגיעו".
"אני מעריך מאוד את רוני המאמן", מסכם מקסים. "הוא עושה מעל ומעבר עבור הילדים ומשתדל לפתח אותם כמה שאפשר, אבל בסופו של דבר התמיכות צריכות להגיע ממקומות אחרים. כרגע, כשזה בכספים קטנים ובתמיכות מינימליות, אנחנו יכולים להתמודד עם זה. מה יהיה בעתיד? קשה לי לענות".
כל העדכונים - חדשות באר שבע
