בבוקר השבת השחורה התעורר פקד עמירם בוטבול, קצין המודיעין בתחנת רהט, למשמע הדי הירי והאזעקות התכופות ומיד עשה את דרכו לתחנת המשטרה המקומית.
"הבנתי מיד שמדובר באירוע חריג", הוא מספר, "חברתי למספר שוטרים ויצאנו לכיוון אופקים. בהמשך, המפקד שלי החליט שניסע לכיוון האזור בו התקיימה מסיבת הנובה, סמוך לקיבוץ רעים, על מנת לחלץ שוטרים ומבלים".
דבר לא הכין את פקד עמירם בוטבול (38), נשוי ואב לשני ילדים, תושב היישוב כרמית הסמוך למיתר, לאירוע במהלכו הוא וחבריו השוטרים ייתקלו בעשרות מחבלים וינהלו קרב שיוביל לפגיעתו הקשה, כשחייו נתונים בסכנה והוא מטלטל בין חיים למוות.
"ניהלנו קרב יריות קשה מול עשרות מחבלים והצלחנו לחסל לא מעט מהם", משחזר בוטבול. "במהלך חילוץ הנפגעים מאזור המסיבה, הרכב המשטרתי שלנו נפגע מירי המחבלים ונאלצנו להמשיך לחלץ אותם באמצעות רכב של מחבלים שחיסלנו בקרב. בעת פעולת החילוץ נפגעתי קשה מירי בבטני ופוניתי לבית החולים 'סורוקה'. במשך שבועיים הייתי מורדם ומונשם. עברתי מספר ניתוחים ולאחר כחודשיים של אשפוז שוחררתי הביתה".
לאבד בקרב עשרות חברים
כתוצאה מהפגיעה הקשה איבד בוטבול את אחת מכליותיו, נפגע במעיים ובחוליות עמוד השדרה ואיבד את השמיעה באחת מאוזניו. בקרוב הוא עתיד לעבור ניתוח מורכב בבטנו. לאחר אשפוז של חודש במחלקת טיפול נמרץ, שבוע נוסף במחלקה הכירורגית ושלושה שבועות נוספים במחלקת השיקום ב'סורוקה', שוחרר בוטבול לביתו בדצמבר האחרון, ומאז הוא בתהליך שיקום ב'בית הלוחם' בבאר שבע, שכולל פיזיותרפיה וטיפולים נוספים.
שנה אחרי, איך אתה מתמודד עם המציאות שנכפתה עליך?
"מעבר למצב הפיזי, אני גם מתמודד מנטלית עם אובדן של עשרות חברים מהמשטרה, שנפלו במהלך הקרבות באותה שבת שחורה. החברים האלה היו משמעותיים מאוד עבורי ובבת אחת איבדתי אותם. בנוסף, כמובן, אני מתמודד עם מצבי הגופני. נכפתה עליי מציאות שלא הכרתי קודם לכן. עד המלחמה הוגדרתי כאדם חזק וכספורטאי ועכשיו אני מתעורר למציאות אחרת לגמרי, גם פיזית וגם מנטלית".
מהן התחושות?
"זה נס גדול מבחינתי, שיצאתי מהאירוע הזה בחיים. הגעתי במצב קריטי לבית החולים. לא הייתי רחוק ממציאות אחרת, בה לא הייתי שורד את הפציעה האנושה שלי. מה שקרה לי, זה נס אלוקי. זה נס גדול, שלאחר מה שעברתי מרגע הפציעה והניתוחים המורכבים, השתחררתי ממחלקת השיקום של בית החולים כשאני על הרגליים ובמצב טוב. האירוע הזה זה נוגע בי כל הזמן והפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי. מקנן בי הרצון לחזור כמה שיותר מהר לעבודה במשטרה, לחזור לחברים שלי, לחזור לעשייה כמה שיותר מהר. לחזור לשגרה זו תחושה של שליחות".
קראו גם:
יכולות יוצאות דופן
"עמירם הגיע אלינו לחדר הטראומה במחלקה לרפואה דחופה במצב קשה מאוד", מציין פרופ' עמית פרנקל, רופא בכיר במחלקה לטיפול נמרץ ב'סורוקה'. "לאחר ייצוב מצבו, הוא הועבר לחדר ניתוח ומשם למחלקה לטיפול נמרץ כללי כשהוא מורדם ומונשם. הפציעה שלו דרשה התערבות של צוותים רפואיים מתחומים שונים.
"הוא שהה אצלנו תקופה ארוכה, עבר ניתוחים והנשמה ממושכת. בסופו של דבר הצליח עמירם לגייס כוחות שנמצאים בו והפתיע את כולנו בהתאוששות מהירה וחזרה למשפחתו. ראינו מקרים רבים של פצועים קשה, אבל מה שמאפיין גיבורים כמו עמירם, זה שהם מגייסים יכולות יוצאות דופן כדי להחלים ולחזור לחיק יקיריהם".
פרופ' פרנקל, שמשמש גם כרופא קהילתי במרפאה במיתר, מוסיף: "היה לי הכבוד לשמור על קשר עם עמירם גם לאחר שחרורו מבית החולים. כרופא בקהילה, אני ממשיך לטפל בו כשהוא מתאושש בביתו".
