פארק נחל באר־שבע המשתרע על 5,300 דונם מציע לתושבים ולמבקרים כמה וכמה נקודות עניין, ובהן אמפיתיאטרון, ספורטק, טיילת, שבילי אופניים, שטחים פתוחים, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, ועוד.
אבל אין ספק שאחת האטרקציות המרכזיות בפארק רחב הידיים הוא האגם המלאכותי המשתרע על פני 90 דונם ונחשב לאגם השני בגודלו בישראל.
השבוע כשביקרנו בפארק פגשנו בכניסה זוג הורים צעירים לשני ילדים שעשו את דרכם לאגם המלאכותי. זו הפעם הראשונה שהם באים לבלות באגם, וניכר שהם היו מוקסמים מהמתחם. "נראה מדהים", אומרת האם מיכל בזמן שהיא מוציאה קופסאות אוכל ומניחה אותן על שולחן הבטון. "מתי אפשר לשוט באגם עם סירות משוטים? זה יכול להיות נחמד".
עוגן תיירותי?
נכון לעכשיו אין עדיין סירות, אבל ייתכן שבקרוב המצב ישתנה. לאחרונה פרסמה החברה הכלכלית לפיתוח באר־שבע מכרז לבחירת זכיין שיפעיל באגם מעגן סירות שיצטרף להיצע האטרקציות במתחם.
האגם המלאכותי המכיל מים מושבים (מי קולחין) ומערכת של שלוש בריכות אקולוגיות המסננות את המים בעזרת צמחיית מים מטהרת (צמחיית ווטלנד) ניצב במרכז מתחם הכולל טיילת רחבה שלאורכה מדשאות, שולחנות וכיסאות ישיבה מוצלים, מזרקה, גשר מחבר ועשרות דונמים של צמחייה.
רבים רואים באגם בפרט, ובפארק, בכלל, פרויקט מחולל שינוי המגלם פוטנציאל אדיר לפיתוח ושדרוג העיר. עם זאת, האם האגם אכן יממש את הפוטנציאל הגלום בו ויהפוך לעוגן תיירותי חשוב בבירת הנגב? את השאלה הזו שאלנו את אנשי המקצוע ואת המעורבים בפרויקט השאפתני.
הים של באר־שבע
אדריכל תומר כהן, בעל משרד "תור אדריכלים" בבאר־שבע שמתכנן בימים אלה את מתחם בתי הקרקע בפרויקט "מחיר למשתכן" בשכונת הפארק הנמצאת בסמוך לאגם, פרויקט ראשון מסוגו בארץ, אומר כי "לבאר־שבע יש מספר אייקונים ומיזמים מחוללי שינוי, ואני חושב שהאגם הוא מיזם מחולל שינוי לחלוטין שימשוך אליו תיירות מכל מקום בארץ.
"יש לאגם ערך מוסף אדיר לדעתי בעיר שמייעדת את עצמה להיות מטרופולין, וכל מיזם בסדר גודל כזה מקרב אותה לחלום של מטרופולין חזקה ותוססת שמייצרת גם תיירות פנים וגם תיירות חוץ וגם מקומות תעסוקה".
כלומר, מיזם בסדר גודל כזה יכול להאיץ את הפיתוח הסביבתי?
"כשאני מסתכל מבחינה אדריכלית על הדבר הזה, אז אני חושב שלשכונה חדשנית כמו שכונת הפארק שמכילה לא מעט פונקציות בשימושים מעורבים כמו מבני ציבור, אז מיזם כזה שהוא בסמוך לשכונה מייחד אותה לחלוטין.
"יש את נחל באר־שבע שעד לא מזמן חוץ משפכים שהוזרמו אליו לא תרם כלום לעיר, ועל רצף הנחל הזה יש לא מעט מיזמים ופרויקטים שהאגם הוא חלק מהם. בראייה עתידית כל נחל באר־שבע והרצף שלו הולכים להיות עורק מאוד חשוב שיהיו בו בתי מלון, האגם, אמפיתיאטרון, שכונות מגורים, תהיה תעסוקה. אפשר לקרוא לאגם 'הים של באר־שבע'".
מנוע צמיחה כלכלי
בשנים האחרונות מסתמן שהחלק המזרחי של העיר, לכיוון היציאה לכביש דימונה, הופך לציר מרכזי בעיר הנהנה מפיתוח מואץ. חוץ מפארק נחל באר־שבע והאגם, גם שכונת הפארק החדשה, סניפים של רשתות ענק כמו "איקאה" ו"דבאח", אזור התעשייה עמק שרה ומתחמי אולמות אירועים מהגדולים בעיר.
קראו עוד>>>
כמו שמציין אדריכל תומר כהן, חשיבותו של האגם היא לא רק בהיבט התיירותי אלא גם בהיבט של הפיתוח הסביבתי של האזור כולו.
אריק מייקלסון, מנכ"ל JNF ישראל השותפה לפרויקט האגם ומימונו, סבור שיש למיזם ערך עצום. "אנחנו רואים חשיבות עליונה וחשיבות קיומית בעתיד של תושבי ישראל ובעידוד צמיחה דמוגרפית ואיכות החיים בכל מובן, גם בצפון וגם בדרום. בתוך כך אנחנו רואים חשיבות עליונה בחיזוק המוקדים המרכזיים של חבלי הארץ האלה, אז באר־שבע היא יעד מפתח".
עוד מוסיף מייקלסון, "הפיתוח של באר־שבע הוא יעד אסטרטגי ויעד קריטי על מנת לפתח את כל דרומה של מדינת ישראל. מתוך זה אנחנו מנסים כמה שיותר להצמיח ולעודד ולפתח מגוון רחב של תחומים, אחד המרכזים שבהם הוא תחום התיירות, הפנאי, הנוי והנופש.
"כל הדברים האלה משפיעים על איכות החיים של האנשים ועל הרצון לחיות במקומות האלה. צריך לעודד את התושבים המקומיים, וזה מהווה מנוע צמיחה כלכלי. זאת החשיבות של האגם בתוך הראייה האסטרטגית הזו".
כשמייקלסון מדבר על מנוע צמיחה כלכלי חשוב, הוא מתכוון לשני דברים עיקריים: צמיחה דמוגרפית ושיפור איכות החיים. מבחינתו, האגם אינו עומד לבדו אלא מצטרף לבניית שכונה של אלפי דירות המיועדות הן למשפרי דיור והן לאנשים שבאים מבחוץ ומעוניינים להשתקע בעיר.
זאת ועוד, מייקסלון מספר שבקרוב ייבנה בציר נחל באר־שבע ובסמוך לאגם מרכז ללימודי ישראל, חדשנות וטכנולוגיה. "יש כאן מכלול שלם ואדיר שהאגם הוא אחת האטרקציות המרכזיות ואחד הפנינים והיהלומים המרכזיים המהווים מוקד משיכה ופיתוח לאזור כולו". לסיום מגלה מייקלסון, "אנחנו ממשיכים את המומנטום של הפרויקט הזה לקראת דברים נוספים שעשינו ושאנחנו ממשיכים לעשות".
אנחנו על המפה
עם אתרי התיירות בדרום המשווקים לקבוצות מטיילים ולמטיילים יחידים נמנים אתרים מוכרים כמו אזור ים המלח, מצפה רמון והר הנגב המערבי, הערבה הדרומית וגם באר־שבע. פארק נחל באר־שבע הצטרף באחרונה לרשימת היעדים האטרקטיביים המוצעים למטיילים.
רחלי ממן, תושבת באר־שבע המוציאה זה שבע שנים קבוצות טיולים לכל הארץ, ממליצה למטיילים לבקר במתחם האגם.
8 צפייה בגלריה
רחלי ממן, מארגנת קבוצות מטיילים ברחבי הארץ: "אנחנו תמיד דואגים להכליל את באר־שבע במפת התיירות"
(הרצל יוסף)
"אתן דוגמה. כשאני מביאה קבוצה לאתר כמו מצפה בית אשל בבאר־שבע או למצפה רמון או לאתר אחר בדרום, אנחנו תמיד דואגים להכליל את באר־שבע במפת התיירות כדי שיכירו יותר את באר־שבע, גם מבחינה תיירותית ותרבותית. אנחנו תמיד דואגים להכיר למטיילים עוד חלקים ועוד אתרים בעיר כמו את העיר העתיקה, בית הקברות הבריטי, מוזיאון אנז"ק, הגן האוסטרלי, ועוד כל מיני מקומות על מנת להכיר את העיר כי זה חשוב".
מה דעתך על באר־שבע מבחינת תיירות?
"באר־שבע מתפתחת מכל הבחינות. רוביק דנילוביץ' מביא את הסייבר ואת הקדמה ומפתח המון אתרים, כמו לדוגמה פארק ההיי־טק. חשוב לשים את באר־שבע על המפה. באופן אישי, ולא רק כמוציאה קבוצות טיולים, חשוב להציג את העיר באור שונה וחיובי. חשוב לי שיכירו את באר־שבע האחרת, לא רק איזו עיר מהפריפריה.
"מי שלא באר־שבעי לא רואה את העשייה הזו בפועל, הוא לא נחשף לזה, הוא שומע על זה דרך התקשורת, הוא שומע על ראש עירייה שעשה ומפתח. אבל מי שלא באר־שבעי וחי פה, לא יכול להכיר ולדעת בפועל על ההתפתחות האדירה".
"חזיון נפרץ"
צביקה פסטרנק, אדריכל ויועץ תיירותי, מתייחס לפרויקט האגם ואומר: "כאדריכל שעוסק בתכנון תיירותי, נקראתי לפני מספר שנים לתכנן את שימור מצפה אשל. התרגשתי בעשייתי זאת כאדריכלות אחרת המשמרת את ההרס וקווי המיתאר בלבד של המבנים שנותרו משנת 1948.
"באותו מתחם, בפארק נחל באר־שבע נשלמת בימים אלה הקמתו של אגם מלאכותי. אגם במדבר הוא תמיד חזיון נפרץ, אך כשמוטמעות בו אפשרויות בילוי של שיט, הסעדה וכל הנכלל בשהות ליד מים, הוא הופך לאתר תיירותי ייחודי".
כשפסטרנק מדבר על אתר תיירותי ייחודי, הוא מתכוון ל"מראה ייחודי של מקווה מים במדבר, בהיותו פוטנציאל לקהל מגוון ורב גילאי, בהיצע אטרקציות המאפשרות שהות ארוכה באותו אתר, והן בהיותו מחבר לאטרקציות האחרות של פארק נחל באר־שבע".
פסטרנק רואה בהקמת האגם כאתר משמעותי. "אני נזכר אני במילותיו של נתן אלתרמן שנכתבו בספרו 'כוכבים בחוץ'. 'גם במראה נושן יש רגע של הולדת'. לאחר ביקורי במקום, אם יורשה לי להשתמש במילותיו, אכתוב כי 'גם במראה רטוב במדבר יש רגע של הולדת'".
מגשים חזון
ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', גאה בפרויקט. "הפכנו חלום גדול למציאות. האגם בפארק נחל באר־שבע הוא האגם המלאכותי הגדול ביותר במדינת ישראל. מדובר על אטרקציית תיירות, פנאי ובילוי לאומית שתמשוך מבקרים ותיירים. בשותפות אמיצה ובתמיכה של jnf ארה"ב, קק"ל וממשלת ישראל הפכנו את החצר האחורית של העיר לעוגן תיירות ותרבות פנאי תוסס, שוקק ומלא חיים".
לדברי דנילוביץ', לאחר שיושלמו כל העבודות במקום, ויחד עם השותפים, יכריזו על פתיחה ועל האירועים שיתקיימו בפארק, וסביב האגם בפרט. "האגם יצטרף לעוגנים שכבר פועלים בתחומי פארק נחל באר־שבע: האמפיפארק, הספורטק, המדשאות, הטיילות ומתחמי המשחק".
דנילוביץ' מאמין בכוחו של הפרויקט להניע קדימה את העיר. "לעיר באר־שבע פוטנציאל תיירותי אדיר, משימתנו הקרובה היא לדאוג למימושו כחלק משותפויות הנרקמות זה עתה עם משרדי הממשלה, המגזר העסקי - מלונאים, מסעדנים, ועוד, לצד חיבורים עם שותפים נוספים.
8 צפייה בגלריה
ראש עיריית באר־ שבע, רוביק דנילוביץ': "לעיר באר־שבע פוטנציאל תיירותי אדיר"
(שי שמואלי)
"העיר באר־שבע נחשבת כמוקד יוצא דופן בחשיבותו לתרבות תנכ"ית־יהודית, ביזנטית ועות'מנית, בין שלל האתרים השונים, העיר העתיקה שבתחומיה נמצאים באר אברהם, השוק העירוני, ומבנים ארכיטקטוניים ייחודיים. עברה של באר־שבע מתחבר ישירות לעתידה. בשנים האחרונות אנו עדים לתנופת פיתוח היסטורית לצד זו פורצת הדרך, החדשנית, כמרכז ידע בינלאומי, וכמרכז בילוי תרבות ופנאי מטרופוליני מוביל במדינת ישראל".
כמה זה עולה?
כ־450 מיליון שקלים, מתוכם כ־100 מיליון שקלים עלות הקמת האגם המלאכותי. מדובר בפרויקט לאומי שהמימון שלו מתקציבי פיתוח, כלומר מתקציבים ממשלתיים, קק"ל ותורמים לפרויקט ידידי קק"ל בארה"ב.
התחזוקה של האגם היא מהתקציב השנתי השוטף של העירייה, הכולל שיטור עירוני ושמירה על הסדר ומניעת וונדליזם ברכוש ציבורי, נושא המחייב השקעה גם באמצעים טכנולוגיים, ניקיון המתחם ופינוי אשפה, טיפול בצמחייה, ועוד. המתחם מסביב לאגם מונגש לבילוי משפחתי הכולל אטרקציות סביבו: מסעדות, בתי קפה, מתקני משחקים ומיזמים חווייתיים אחרים לכל המשפחה. פארק נחל באר־שבע בכלל, והאגם בפרט, נכללים במפת התיירות בנגב כחלק מציר של אתרים אטרקטיביים המשווקים לתיירות פנים וחוץ, וכן לקבוצות מאורגנות של מבקרים.
לעדכונים: חדשות באר שבע
