בעקבות המתקפה מרצועת עזה וירי הטילים, הודיע מטה החירום של עיריית באר־שבע על פתיחת המקלטים הציבוריים שרובם ממוקמים בשכונות הוותיקות. אלא שרוב המקלטים נותרו ריקים ולא נעשה בהם שימוש מאחר שקיימת בעיית נגישות.
חלקם רחוקים מהבתים ואין סיכוי שאוכלוסיית המבוגרים תצליח להגיע בתוך 60 שניות למקלט. "איך בדיוק אמא שלי בת 83 תרד למקלט?", שואלת אביבה, שמתגוררת בשכונה ג', "המקלט הציבורי טוב לצעירים שיכולים לקפוץ לשם, אבל לא לאנשים מבוגרים".
התושבים מציינים כי בלתי אפשרי לרוץ למקלט בשכונה, גם אם הוא מרוחק מספר מטרים, כיוון שלעיתים הירי נורה בצרורות. "קשה לנו והיה חייב לעשות משהו אחרי כל כך הרבה מבצעים, מיגונית קרובה שתעזור בעיקר למבוגרים", אמרו תושבים.
רץ למדרגות
בעיית הנגישות קיימת גם במקלטים ציבוריים אחרים מאחר שרבים מהתושבים שמתגוררים בשכונות הוותיקות הינם מבוגרים, חולים ונכים, ומתקשים בניידות.
במקלט ברחוב רבי עקיבא בשכונה ד' המצב דומה. המקלט מרוחק עשרות מטרים מבנייני המגורים, הוא נפתח בשבת כמו יתר המקלטים בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
תושב המקום, פנסיונר, הדגיש כי הוא לא משתמש במקלט. "באזעקות יצאתי למדרגות של הבניין וככה עשיתי כל פעם שהיתה אזעקה, להגיע למקלט? אין סיכוי, וגם זה לא נוח, עד שאתה מתארגן הטיל יכול להתפוצץ".
בשכונת נחל בקע הוצבו מיגוניות כמעט בכל רחוב בנוסף למקלטים הקבועים שישנם, ועל כך מברכים התושבים, אלא שבעיית הנגישות קיימת גם כאן. "הבעיה שהקשישים לא מספיקים להגיע בתוך דקה", אומר יו"ר ועד שכונת נחל בקע, אנטולי פרנדיוק, "מכל המיגוניות האלה נדמה לי שרק מיגונית אחת מונגשת לכיסא גלגלים, וזו בעיה".
עוד סוגיה שעליה מצביע אנטולי פרנדיוק: "על פי פיקוד העורף, הבתים שלנו הוכרזו 'כשטח פתוח', כלומר, גם אם אני נמצא בתוך הבית, אני צריך לשכב על הרצפה ולשים את ידיים על הראש כמו בשטח פתוח, כי אצלנו הבתים מעץ וקירות מגבס".
חזי כהן (66), תושב שכונה ג', מתאר את המצב: "המקלטים הציבוריים היו נכונים לשנות ה־60 או ה־70 ולא מתאימים למצב של היום, הם לא נותנים שום מענה לאוכלוסייה המבוגרת, בטח לא לנכים עם בעיות ניידות. המקלט טוב למי שעובר במקרה בשכונה ונקלע לאזעקה, גם אני לא משתמש במקלט ומעדיף להישאר בבית, לא ראיתי אדם קשיש נכנס למקלט".
נשארים בבית
261 המקלטים הפרוסים ברחבי העיר הם באחריות העירייה למוכנותם לשעת חירום, והעירייה משקיעה בשנים האחרונות משאבים כדי לשמור על כשירותם. כחלק משמירה על המקלטים הם משמשים בכל ימות השנה עמותות וארגונים ציבוריים וולונטריים, ובשעת חירום הם נפתחים לציבור כדי שיישמשו אותם למחסה.
בעקבות המתקפה בשבת מעזה שכללה ירי טילים וחדירת מחבלים, נפתחו המקלטים הציבוריים, אולם הם לא התאימו לסיטואציה מאחר שהתושבים נדרשו להישאר בבתים, וכך המקלטים נותרו ללא שימוש, ורק בודדים שנקלעו לאזעקה בדרכם והיו בסמוך למקלט ציבורי תפסו שם מחסה.
קראו גם:
המקלט ברחוב הלפרין בשכונה ג' נותר שומם ואנשים העדיפו להסתתר בחדר המדרגות שמומלץ בהעדר אלטרנטיבה אחרת. ואילו המיגונית המוצבת בשוק העירוני בבאר־שבע לא הצריכה שימוש מאחר שסוחרים מעטים מאוד הגיעו לשוק וכך גם הלקוחות.
להיות מוכנים
בלא מעט בנייני מגורים בשכונות הוותיקות בבאר־שבע ישנם מקלטים פרטיים משותפים. במסגרת היערכות העירייה לשעת חירום, ועל פי הנחיות פיקוד העורף, נדרשים התושבים להכין בקביעות את המקלטים הפרטיים שברשותם ולפעול באופן רציף לתקינות תחזוקתם וכשירותם לשעת חירום.
התושבים נדרשים להכין את המקלט בבית המגורים על מנת שיהיה כשיר וראוי לשהייה בו, בין היתר לנקוט בפעולות הבאות: לדאוג לנקות את המקלט ולאוורר אותו ולפנות ציוד כבד ומיותר, לבדוק את תקינותן של מערכות האוורור, המים, הביוב והחשמל, להסדיר את דרכי היציאה, הכניסה ויציאות החירום, להוציא חומרים דליקים ורעילים או חומרים אחרים העשויים להפריע לחוסים במקלט או לסכנם, ועוד.
מקלט מוכן לשעת חירום הוא מקום נעים ובטוח ליושביו ומשמש הגנה לדיירים כפי שלא מעט דיירים עשו, כאשר ירדו למקלטים המשותפים ושהו בו עד להסרת האיום.
