"באותה שבת שחורה של השביעי באוקטובר", סיפרה השבוע צעירה, תושבת אופקים, "הייתי אצל בן הזוג שלי שמתגורר בשכונת מישור הגפן. היינו אז עדים למתקפת המחבלים על העיר. ירי מכל הכיוונים בשכונה, ראינו כיצד המחבלים יורים בתושבים ברחוב. זה היה טבח לכל דבר.
"היינו נצורים בחדר קטן בדירה במשך מספר שעות עד שהורשינו לצאת. חמישה חודשים אחרי, ואני עדיין בחרדות בלתי פוסקות וסיוטים. הגשתי בקשה למוסד לביטוח לאומי להכיר בי כנפגעת פעולות איבה והבהירו לי שאני צריכה לשלוח מסמכים המאשרים את מצבי. שלחתי על פי בקשתם, ועד היום זכיתי לכל מענה. בשלב מאוחר יותר אפילו הודיעו לי כי התיק בענייני נסגר מבלי שבכלל התאפשר לי להשמיע את קולי".
צעירה נוספת, אף היא תושבת אופקים, סיפרה השבוע כי "הייתי יחד עם אחותי אצל חבר בשכונת מישור הגפן. אחותי הגישה בקשה למוסד לביטוח לאומי להכרה כנפגעת פעולות איבה ובקשתה אושרה כשהיא זוכה לסיוע כספי. אני, שהייתי יחד איתה, הוכרתי כנפגעת פעולות איבה, אבל ללא קבלת סיוע כספי. מה שווה ההכרה הזו ללא הסיוע הכספי. אני מטופלת אצל פסיכולוג, לוקחת תרופות.
"חווינו על בשרנו טראומה נוראית באותה שבת. חדרו למרחב הפרטי שלנו, למקום שאמור היה להיות הכי בטוח עבורנו. בנס יצאנו מהאירועים הללו בחיים. לא קיבלתי עד היום כל הסבר לאי ההכרה בי כנפגעת פעולות איבה. זה פשוט לא הגיוני".
מדלגים על רחובות
דניאל אורי, מנהל אגף שירות לתושב בעיריית אופקים, שבתוקף תפקידו הוא מופקד על המרכז למיצוי זכויות כדי לעודד תושבים לתבוע את הכרתם כנפגעי פעולות איבה, מציין בשיחה איתנו כי "המוסד לביטוח לאומי הכיר בתחילת הדרך רק במספר מצומצם של רחובות בשכונת מישור הגפן, שתושביהם יוכרו כנפגעי פעולות איבה. סיירנו בשעתו עם ראשי הביטוח הלאומי ברחובות של אותה שכונה, ובסופו של דבר היה רחוב אחד שהוכר ורחוב צמוד אליו לא הוכר ורחוב מקביל נוסף כן הוכר.
"כלומר, נראה לאנשי הביטוח הלאומי שהמחבלים כאילו דילגו על רחוב כזה או אחר. למרות שהצגנו להם תיעודים המעידים על מתקפת המחבלים בשכונה, נותרנו עם מספר מצומצם של רחובות שתושביהם הוכרו כנפגעי פעולות איבה. התחושה היא שבמוסד לביטוח לאומי לא מבינים את חומרת האירוע".
להערכתו של דניאל אורי, הוגשו עד היום באמצעות המרכז למיצוי זכויות כ־2,000 בקשות של תושבי העיר למוסד לביטוח לאומי להכיר בהם כנפגעי פעולות איבה, וכמספר הזה ואף יותר מתושבי העיר הגישו את בקשותיהם באופן עצמאי.
"אדם שגר ברחוב הפיקוס באופקים", סיפר השבוע טל מגרה, חבר מועצת העירייה, "מעבר לכביש שבו המחבלים החנו את רכביהם והספיקו לירות במכוניתה של אחת הקורבנות ולהביא למותה, היה עד למתקפת הירי של המחבלים בעת שחזר מבית הכנסת לביתו. הרחוב בו הוא מתגורר אינו מוכר לביטוח הלאומי. בנו נדרש לטיפול פסיכולוגי ומרכז החוסן המקומי אינו עומד בעומס והם נאלצים לפנות לטיפול פרטי שעולה כסף רב. לו הוא היה זוכה לסיוע כספי, המענק הזה יכול היה לספק להם טיפול ראוי לבן שלו.
"לצערי הרב, היו חסרים מטפלים רבים עוד לפני השביעי באוקטובר, ובאירוע קיצון שכזה, יש עוד יותר מחסור, והמדינה לא נותנת עליו את הדעת וזו חוצפה. גם על ההכרה מביטוח לאומי צריך להילחם, וכל רחוב שזוכה להכרה, זה לאחר מאבק. הופקרנו בשביעי באוקטובר ואנחנו ממשיכים להיות מופקרים".
לא זכאים לתגמולים
סוגיית אי הכרת המדינה בתושבי אופקים כנפגעי פעולות איבה, על כל המשתמע מכך, בעקבות אירועי השביעי באוקטובר, בהם קיפחו את חייהם כ־50 מתושבי העיר, אינה יורדת מסדר היום, לפחות ככל שמדובר בתושבי העיר עצמם.
הסוגיה הזו גם תעלה מדרגה בקרוב לאחר שבעיריית אופקים מתכוונים להגיש עתירה בנושא לבית המשפט העליון נגד המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון.
כזכור, הודיע בשעתו המוסד לביטוח לאומי כי הוא מכיר רק בתושבים המתגוררים בשני רחובות בלבד בשכונת מישור הגפן בעיר כנפגעי פעולות איבה, רחובות 'תמר' ו'הגורן', ומאוחר יותר התווספו לרשימת הזכאים להכרה גם תושבי רחוב 'האתרוג', הנמצא מחוץ לאותה שכונה.
המשמעות של אותה הודעה היא שבעצם מרבית מתושבי העיר שחוו את טראומת אותה שבת שחורה של השביעי באוקטובר, כתוצאה ממתקפת המחבלים הרצחנית על העיר, לא מוכרים עד כה כנפגעי פעולות איבה, ולפיכך גם אינם זכאים לתגמולים מצד המדינה, קרי מהמוסד לביטוח לאומי.
"זה פשוט לא יעלה על הדעת שתושבי העיר אינם מוכרים על ידי המדינה כנפגעי פעולות איבה", אומרת יהלומה זכות, תושבת אופקים, מייסדת מרכז החוסן באופקים וכיום מנכ"לית עמותת "חוסן קהילתי אופקים" ופעילה חברתית ותיקה. "הנהגת המדינה לא רואה באותה עין את תושבי העיר כפי שהיא רואה ומכירה בתושבי כל אותם יישובים בעוטף עזה שפונו מבתיהם עם פרוץ המלחמה. אנחנו גם לא נכללים במסגרת התוכניות של מנהלת תקומה, על כל המשתמע מכך.
"המדינה גם החליטה בשעתו לא לפנות את תושבי אופקים בעקבות אירועי השביעי באוקטובר, למעט אותם תושבים שמתגוררים במספר מצומצם של רחובות בשכונת מישור הגפן. אגב, עד היום, חמישה חודשים ויותר מפרוץ המלחמה, יש תושבים שטרם שבו לבתיהם בשכונה שנפגעה".
בעצם, אין להשוות בין המרחק הגיאוגרפי של אופקים לזה שנמצאים בו יישובי העוטף הסמוכים וקרובים לגדר המערכת עם רצועת עזה?
"יש קירבה גיאוגרפית לרצועת עזה. אופקים נמצאת בסיכון מעשי של ירי רקטות מרצועת עזה. רוב השכונות הוותיקות בעיר הן ללא ממ"דים. חשוב לציין שרוב של המיגוניות בעיר היו נעולות בשביעי באוקטובר, לאחר שהן הפכו עם הזמן למחסנים של תושבים. כך גם היה עם לא מעט מקלטים בעיר, שהפכו אף הם למחסנים והיו סגורים באותה שבת שחורה. חוץ מזה, מדובר בפגיעה בשגרת החיים שלנו. תושבים בעיר חוו טראומות נוראיות בעקבות מתקפת המחבלים. נהרגו עשרות מתושבי העיר, בתים נפגעו באופן פיזי, תשתיות נפגעו".
זכות מתארת את מצבם של התושבים ואומרת: "אנחנו חיים בשגרת חירום. יתרה מזאת, אנשים, תושבי העיר, שעבדו ביישובי העוטף, חלקם כמטפלים בקשישים, חלקם בעבודות ניקיון, איבדו את מקור פרנסתם מאז פרוץ המלחמה. נגרם להם גם נזק נפשי וגם נזק כלכלי, והמדינה לא מכירה בהם כמובטלים ולא מפצה אותם. בחודשים הראשונים אופקים היתה כמו בסיס צבאי, אבל המדינה לא הכירה בנו כאזור מלחמה. מטבענו, אנחנו יודעים לשרוד, אבל לא יודעים למצות את זכויותינו".
יהלומה זכות, שהמושג "חוסן קהילתי" טבוע בדמה, גם קובלת על כך ש"במציאות של היום, המדינה יודעת להציע לתושבים או טיפול פסיכולוגי או טיפול במסגרת מרכז חוסן. לא לכולם מתאים לשבת מול פסיכולוג, אדם זר, ולשפוך בפניו את כל מצוקותיהם. לא לכולם מתאים המענה שנותנת המדינה. אני מכירה לא מעט אנשים במסגרת הפעילות שלי שמעדיפים לקחת תרופות הרגעה במקום ללכת למרכז חוסן או לפסיכולוג. זה פשוט עוול לגרום לאנשים להיות במציאות הזו ולא להכיר בהם כנפגעי פעולות איבה לאחר מה שהם חוו באותה שבת שחורה. המדינה צריכה לקחת אחריות בנושא ולענות על צרכי התושבים".
מענק הסתגלות
סוגיית אי ההכרה בתושבי אופקים כנפגעי פעולות איבה נדונה בשבוע שעבר גם במישור הפרלמנטרי, כאשר הצעתם של חברי הכנסת אלמוג כהן ("עוצמה יהודית") ונאור שירי ("יש עתיד") בדבר "הפקרת העיר אופקים לאחר אירועי השביעי באוקטובר" נדונה כ"דיון מהיר" בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה, בראשותו של ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס).
באותו דיון עלה כי המדינה אינה מכירה באסון אירועי השביעי באוקטובר בעיר אופקים, ששכלה 50 מתושביה ואלפי אזרחים היו מעורבים בתופת שהתחוללה אז בעיר, אך כל תושביה אינם זכאים למענה או פיצוי בטענה שהעיר ממוקמת כ־30 ק"מ מגדר המערכת עם רצועת עזה ולא בטווח של 0-7 ק"מ, המזכה לפיצוי ותגמולים מהמדינה.
במהלך הדיון עלה כי "בהיעדר טיפול ראוי על ידי המדינה, תושבי העיר אופקים מרגישים מופקרים. העיר לא נכללת במנהלת תקומה על כל המשתמע מכך, תושבי העיר אינם מוכרים בביטוח הלאומי כנפגעי פעולות איבה, אלא אם כן הם היו במגע עם מחבל, או באותן השכונות בהן היו מחבלים בפועל, על אף הנזק הנפשי העצום שנגרם לכל תושבי העיר. תושבי אופקים לא פונו ולא מכירים בהם כמפונים. מי שפונה מרצון לא זכאי לפטור מתשלום ארנונה ולדחיית תשלומי משכנתא. התשתית העירונית וכן היכולת לספק שירותים לתושבים נפגעו. מרכזי החוסן עמוסים, ופערי המיגון מקשים על קיום שגרת חיים תקינה, לרבות במסגרות החינוך".
במהלך הדיון גם עלה כי לעומת אופקים, כללה המדינה את שדרות במינהלת "תקומה", תושביה פונו וקבלו מענק הסתגלות ראשוני בסך של כ־30 אלף שקל בשתי פעימות, כל אחת בסך של כ־15 אלף שקל, ותושבי שדרות גם זכאים לקבל תגמולים על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
קראו גם:
בתוך כך ביקשה הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים מהמשטרה להעביר למוסד לביטוח לאומי אישור ותיאור מיקומי הלחימה באופקים בשביעי באוקטובר לצורך הכרה בתושבי העיר כנפגעי פעולות איבה הזכאים לקבל תשלומים מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ולעדכן את הוועדה על היישום בפועל.
הוועדה גם ביקשה ממשרד האוצר לבחון מתן מענק הסתגלות לתושבי העיר העיר אופקים בעקבות אירועי השביעי באוקטובר ולהשוותו למענק הראשוני שקבלו תושבי שדרות בסך של כ־30 אלף שקל בשתי פעימות. כמוכן, ביקשה הוועדה מהמוסד לביטוח לאומי להשיב לוועדה מהם הקריטריונים שמזכים את תושבי העיר אופקים בקבלת תגמולי איבה לפי החוק, ללא הצגת מסמכים.
"ראש הממשלה הבטיח"
"הפעילות הפרלמנטרית שלי בנושא", אמר ל"מיינט באר שבע והנגב" ח"כ אלמוג כהן, תושב אופקים, "החלה מרגע שנודע לי על המענק החד פעמי שניתן לתושבי העוטף. מיד עם היוודע הדבר הגשתי בקשה לדיון דחוף ליו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, ובו ביקשתי להזמין את גופי הביצוע (הביטוח הלאומי, צה"ל והמשטרה). משלא התקבלו תשובות מספקות, העליתי את הטענות בפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והודעתי כי לא אוכל לתמוך בתקציב המדינה. ראש הממשלה הינחה את יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, ואת אנשי משרדו לפתור את הנושא".
ח"כ כהן ציין כי בחודש ינואר 2023, כאשר פגעו בהטבות המס של תושבי דימונה, הוא נהג באופן דומה, וראש הממשלה אכן נענה לבקשתו.
איך זה מתיישב עם הצהרתו של שר האוצר, כי לא יפתח את תקציב המדינה ולו בשקל אחד?
"ראש הממשלה ויו"ר הקואליציה הבטיחו כי יימצא פתרון הולם לתושבי העיר אופקים, כפי שקרה בדומה עם אחינו בשדרות. כרגע אנחנו בבדיקה על גובה ותנאי התקציב שהמהלך ידרוש. בכל אופן מדובר בסכום לא גבוה, והתכנון שייצא מהתקציב הקיים של ביטוח לאומי ולא יצריך החלטת ממשלה או שינויי תקציב כללי".
האם ההכרה בתושבי אופקים כנפגעי פעולות איבה תסתכם במענק חד פעמי או שמדובר בהכרה ארוכת טווח?
"המענק הינו מענק חד פעמי והקריטריון של נפגעי פעולות איבה כבר חל על תושבי אופקים ואין צורך לגעת בו. המצב האבסורדי ובו בעיר הגיבורים ישנם תושבים שנאלצים לבחור בין מזון למשפחתם לטיפול נפשי או תומך, הוא מצב שאין בכוונתי לאפשר. הצדק צריך להיעשות ולא רק להיאמר".
עיריית אופקים תעתור לבג"צ
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "אין החלטה לתושבי אופקים. כל התביעות שהוגשו לביטוח לאומי מועברות לרשות המאשרת במשרד הביטחון וההחלטות בהן מתקבלות בהתאם לדין".
בתוך כך הודיע השבוע המוסד לביטוח לאומי כי מהראשון באפריל הקרוב כבר לא יהיה ניתן להגיש תביעת הכרה כנפגע פעולות איבה "קו ראשון".
בהודעת אגף שירות לתושב בעיריית אופקים, שהועברה לתושבי העיר, נמסר כי "חשוב להדגיש כי לאחרונה הגיעו המגעים שקיימה העירייה עם ביטוח לאומי ומשרד הביטחון למבוי סתום. לכן תוגש עתירה לבג"צ בימים הקרובים. עם זאת, ועל מנת לא לפספס את המועד להכרה כנפגעי פעולות איבה (קו ראשון), אנחנו קוראים למי שרואה עצמו כזכאי להכרה הזו - נא להזדרז להגיש".
מעיריית אופקים נמסר כי "למוסד לביטוח לאומי אין באמת קריטריונים ומשנה סדורה ואחידה לאלו שזכאים להכרה כנפגעי פעולות איבה 'קו ראשון'. כמו כן, ההוכחות הביורוקרטיות שדורש ביטוח לאומי משתנות מעת לעת, אינן אחידות ואינן רציונליות. אנחנו עדים לכך שתושבים שהיו באותו זמן ובאותו אירוע - באחד הכירו ובשני לא, למרות שלשניהם אותו סיפור מקרה ואותה סיטואציה".
היועצת המשפטית של עיריית אופקים, עו"ד רינת מסד־סמולניק, שיגרה ביום שני מכתב לראש הממשלה ולשרי הביטחון והעבודה, בו ציינה כי "אי הכרה בכלל תושבי העיר אופקים כקו ראשון לנפגעי פעולות איבה כמתבקש ותשלום המענקים, הינה החלטה לא סבירה, לא מידתית, לא שוויונית ולא ברורה, החלטה שפוגעת בזכות הבסיסית לשוויון בין כל תושבי היישובים שאליהם חדרו המחבלים וביצעו מעשי זוועות בבוקר שמחת תורה".
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי "הביטוח הלאומי פועל על פי חוק התגמולים ואין לו אפשרות חוקית אחרת. נפגע איבה מוכר על ידי הרשות המאשרת במשרד הביטחון ולאחר מכן הטיפול והסיוע ממשיכים בביטוח הלאומי ולאורך כל החיים. הביטוח הלאומי ימשיך לעשות ככל יכולתו לסייע לנפגעי הטרור במסגרת כל האפשרויות העומדות לרשותו".
