ראשית החודש שעבר. בני משפחה, תושבי אחד מיישובי הנגב, בדיוק סיימו את ארוחת השבת ופרשו לשנת לילה, אבל במקום שנת לילה שלווה הם התעוררו לסיוט שהסעיר את המדינה כולה.
זמן קצר אחרי חצות פרצו שלושה צעירים רעולי פנים תושבי הכפר הבדואי ביר הדאג' והפזורה הבדואית לבית המשפחה. הפורצים נכנסו לחדר הילדים, האירו בפנס על הילדים שישנו, ועל פי החשד, שהפך עם הזמן לכתב אישום, אחד הפורצים כבן 17 תקף את בת המשפחה, ילדה בת עשר, וביצע בה מעשה סדום ומעשה מגונה.
למשמע צעקותיה של הילדה ההורים התעוררו, ואולם בינתיים הספיקו הפורצים להימלט עם שלל של כמה עשרות שקלים וכמה צעצועים. ימים אחדים אחר כך נעצרו המעורבים בזמן שהם פרצו למתקן של חווה חקלאית ברמת הנגב.
כחודש וחצי עבר מאז אותו לילה, וא', אביה של הילדה הנפגעת, מגדיר אותו "חלום בלהות".
בראיון ל"מיינט באר שבע" הוא מספר השבוע כי "רעולי פנים, בני מוות, עשו לילדה בת עשר את מה שהם עשו כשהיא שוכבת במיטתה, במקום הכי בטוח בעולם, עם שמלת השבת שלה ואתה מבין שאם הייתי יורה, אני הייתי האשם. מדובר בחוסר משילות.
"זו ממש הפקרות. אם הייתי יורה, הייתי מוצא את עצמי בכלא. לא יכול להיות שעבריינים עושים מה שהם רוצים ולי אין אפשרות להגן על עצמי".
מה הרגשת כשהבנת מה קרה לבת שלך?
"אתה לא יודע מאיפה זה נוחת עליך. אתה לא יודע מאיפה זה מגיע אליך. אתה מרגיש שנכנס אליך שד לבית והופך לך את כל החיים ברגע אחד. פשוט סיוט. המקרה הזה הוא מקרה קצה שנכנס לקודש הקודשים, כאשר פורץ נכנס לחדר של ילדה ומרשה לעצמו לעשות ככל העולה על רוחו מתוך ידיעה שהוא מוגן יותר ממני ומהקורבן שלו".
זו תחושה קשה ביותר.
"ודאי. זו תחושה קשה מאוד. מבחינתי זו תחושה שאנחנו נמצאים בגלות מוחלטת. הפושע הוא הצדיק לצורך העניין, והנפגע הוא זה שאשם. זו תחושה מאוד מתסכלת לחיות כך".
קראו עוד >>>
קטסטרופה לאומית
חודש וחצי אחרי אותו לילה נוראי, אביה של הילדה מספר כי "אנחנו מטפלים בה ואנחנו מתחזקים. ברמה האישית אנחנו נתקדם. ברור שזה אירוע שמשנה את החיים וגם משנה את התודעה. אירוע כזה משפיע עליך חזק.
"אנחנו משפחה חזקה מאוד. אנחנו לוקחים את המקרה הזה ממקום אמוני של התחזקות, מקום של לעלות ממנו למקום יותר חזק, יותר גבוה.
"לאנשים אין ביטחון אפילו בתוך הבית, במיטה שלך, במקום שצריך להיות קודש הקודשים, המקום הכי בטוח ומוגן שלך. אם אדם לא מרגיש בטוח ומוגן בביתו, אז הטרור השיג את מטרתו"
"אנחנו רואים כאן קטסטרופה ברמה הלאומית, מעבר לרמה האישית שלנו. המקרה שלנו הוא רק הטריגר. אם זה היה קורה לכל אחד אחר, הוא היה מתפרק. זה דבר שמפרק חיים. בנות ישראל הן הדבר הכי קדוש שיש. לאורך כל ההיסטוריה, עם ישראל לא שתק על מקרים כאלה. שבט בנימין נשחט בזמנו על רקע של מקרה אונס. זה מקרה שאסור בתכלית האיסור. אסור לעבור על כך לסדר היום. זה נכון לגבי כל עבירות המין לסוגיהן".
המקרה שלכם העלה לסדר היום הציבורי את סוגיית חוסר הביטחון האישי של תושבי הנגב.
"העניין כאמור הוא לא רק המקרה האישי שלנו, אלא ברמה הלאומית. אי אפשר לעבור במקרה כזה לסדר היום. זה נכון לגבי עבירות מין בכל המגזרים. ענישה כמעט שלא קיימת במקרים כאלה. עברייני מין יכולים לעמוד לדין על עבירות מין שהם ביצעו, ובסופו של ההליך המשפטי יוטל עליהם עונש של כמה חודשי עבודות שירות. רמת הענישה כלל לא תואמת את רמת הפגיעה בקורבן העבירה".
האם חשבת באותו לילה על הסיטואציה שאליה נקלעו בשעתם שי דרומי ואריה שיף?
"זה בתודעה כל הזמן. הפורצים ברחו ולא הספקתי לקחת נשק ולירות בהם. אם הם היו בידיים שלי, אז הם לא היו יוצאים חיים מהאירוע הזה".
חשבת לירות לעבר אותם פורצים?
"רציתי לירות בהם. הייתי יורה בהם לעבר הידיים והרגליים בכל דרך אפשרית. הם פשוט ברחו ולא הספקתי לירות. ראיתי אותם במנוסה עוד לפני שהספקתי להיות עם הנשק".
הדרום הפרוע
א' מותח ביקורת חריפה על רשויות המדינה. "סוגיית הפשיעה בנגב היא לא דבר חדש לאף אחד", הוא אומר. "יש כאן אוזלת יד של המדינה. זו אוזלת יד של כל המערכות, של מערכת האכיפה כמו גם של המערכת המשפטית. בסופו של יום הדברים צריכים להיקבע בשטח.
"לא יכול להיות מצב שאדם יהיה קורבן פעמיים - פעם אחת קורבן של המעשה עצמו ופעם נוספת גם קורבן של ההליך המשפטי. אדם צריך לדעת שהוא יכול להגן על עצמו בלב שלם ולדעת שהוא מוגן ולא להיות קורבן פעמיים. הוא צריך להוכיח את חפותו למה הוא הגן על עצמו".
אתה מרגיש שהנגב הולך והופך לסוג של "הדרום הפרוע"?
"לחלוטין. אנחנו נמצאים במציאות של חוסר משילות באזור הנגב. יש תחושה שהנגב הפך לגמרי לסוג של הדרום הפרוע. זה לא חדש, זה כבר מזמן. עכשיו זה הגיע לנקודת שיא שזה זעזע את הציבור בגלל המקרה שלנו, אבל המציאות הזאת קיימת כבר שנים. אנחנו במשך שנים רואים כאן את אוזלת היד הזאת כשטרקטורונים משתוללים פה.
"רעולי פנים מסתובבים באזור באופן חופשי, משתוללים ופוגעים וזורעים הרס וחורבן בכל דבר אפשרי. המקרה שאירע לילדה שלי הוא מקרה קצה, כשפורץ נכנס לחדר של ילדה ומתיר לעצמו לעשות מעשה כזה מתוך ידיעה שהוא מוגן יותר מהקורבן שלו. זו תחושה קשה ביותר. תחושה מתסכלת לחיות במציאות הזו".
פחד משתק
בעוד כמה ימים ייערכו הבחירות לכנסת ה־24. סוגיית חוסר המשילות בנגב וחוסר הביטחון של תושבי האזור מעסיקה לכאורה גם את נבחרי הציבור וראשי המפלגות שנפגשים עם התושבים ומבטיחים שידאגו להגביר את ביטחונם האישי של התושבים. היה אפילו מי שהציע למנות בממשלה העתידית שר לענייני ביטחון הנגב והגליל.
ואולם א' אינו מתרשם מההצהרות האלה. "הכל פאקה פאקה", הוא מציין, "נבחרי הציבור באים ומבטיחים ומפריחים הצהרות בדבר המשילות באזור, אבל כלום לא קורה לצערנו הרב".
הגדרת את התקיפה של בתך מעשה טרור ופשע מלחמה.
"חד משמעית. זאת מלחמה ומעשה טרור לכל דבר, זה ג'יהאד לכל דבר ועניין. לג'יהאד יש כמה רבדים. יש ג'יהאד של מלחמה פיזית כמו להתפוצץ באוטובוסים, וכשהטרוריסטים רואים שזה לא הולך, אז הם עוברים לג'יהאד מסוג אחר של לאנוס ולהשחית, גם אם מדובר בקורבן שהיא ילדה תמימה בת עשר. מקרה כזה דומה לא פחות מאשר לפיגוע התאבדות באוטובוס".
איך התקיפה של בתך משפיעה על מציאות החיים שלכם?
"מאז אותו מקרה כולנו, אנשי האזור, ישנים עם סכינים, גרזנים ואקדחים מתחת לכרית. זו תוצאה של פחד מהטרור. זה פשוט משתק את האנשים. זו בעצם הכוונה של הטרור. להפחיד ולשתק את האנשים אפילו בתוך ביתם.
"לאנשים אין ביטחון אפילו בתוך הבית, במיטה שלך, במקום שצריך להיות קודש הקודשים, המקום הכי בטוח ומוגן שלך. אם אדם לא מרגיש בטוח ומוגן בביתו, אז הטרור השיג את מטרתו. הכל כדי לשבש את שגרת החיים".
הגיע הזמן להתעורר
כשחג הפסח עומד בפתח, א', כמו רבים מתושבי האזור, אינו חש שהוא יצא מעבדות לחירות ככל שמדובר בביטחון האישי ובפשיעה באזור. "אנחנו נמצאים בשיא העבדות", הוא אומר. "במציאות העכשווית שלנו המושג 'מעבדות לחירות' לא מתקיים לצערנו הרב. נדרש פה שינוי יסודי מאלף ועד תו בכל מערכות השלטון".
איך ממשיכים לחיות במציאות הזאת?
"ממשיכים לחיות. אני אישית נכנסתי ללוחמה בכל העניין הזה ועושה כל מה שאני יכול כדי להילחם בתופעה הזו בכל דרך אפשרית. מנסים להפעיל לחץ על הרשויות שיתחילו לזוז ולפעול כמו שצריך".
"ברור לי", מטעים א', "שאם לא תהיה כאן הרתעה אמיתית שתגרום נזק גדול מאוד לכל אותם אלה שהיו מעורבים בצורה ישירה או עקיפה במקרה שלנו, המצב רק ימשיך ויחמיר. לא נשקוט עד שלא נראה שינוי רציני בשטח. כרגע זה הכל דיבורים.
"ענישה כמעט שלא קיימת במקרים כאלה. עברייני מין יכולים לעמוד לדין על עבירות מין שהם ביצעו ובסופו של ההליך המשפטי יוטל עליהם עונש של כמה חודשי עבודות שירות"
"אנחנו שואפים לכך שכל אישה או ילדה יוכלו להסתובב בשטח וביישוב מגוריהם, וכמובן בבתיהן, באופן חופשי ובטוח בלי לפחד שיטרידו אותן ויציקו להן, ושלא יפגעו בהן. אנחנו מאוד קרובים למציאות של מרד החשמונאים שפרץ על רקע של גזירה של איסור לנעול את השערים של הבתים. רשות הפרט ורשות הכלל התערבבו. כל אחד יכול היה להיכנס לבתי מגורים ולעשות שם כרצונו, לבזוז, לאנוס ולרצוח.
"זו הייתה אז עילה למרד. להערכתי, אנחנו מאוד קרובים היום למצב הזה, למציאות של מרד החשמונאים בשעתו. הגיע הזמן שיהיה כאן שינוי. הגיע הזמן שנתעורר".
"זאת רק ההתחלה"
תושבי היישוב שבו מתגוררת הילדה טוענים שאחד מבני משפחתו של המואשם באונס בת העשר איים עליהם.
בשבוע שעבר העבירה באת כוחה של משפחתה של הילדה, עו"ד רוני אלוני־סדובניק, לפרקליט מחוז הדרום ולוועדה מטעם משרד הביטחון המכירה באירועים מהסוג הזה כאירועי טרור, ראיות לכך שכמה ימים לאחר האונס הגיע ליישוב מגוריה של הילדה אחד מבני משפחתו של הנאשם במעשה ואיים על כמה מתושבי היישוב.
"הוא הגיע ליישוב ואיים על התושבים תוך שהוא מדגיש כי המעשה שבוצע בילדה הוא בגדר של התחלה וכי זה היה בגדר של מסר לתושבי היישוב", מספרת עו"ד רוני אלוני־סדובניק ל"מיינט באר שבע".
עו"ד אלוני־סדובניק מציינת עוד, "אנחנו כבר מתארגנים למקרה שבו בית הדין הבינלאומי בהאג יחליט להעמיד לדין ישראלים בגין פשעי מלחמה, ואז אנחנו נגיע ונציג את אותו מקרה של אונס הילדה כפשע מלחמה שבוצע על רקע לאומני".
לעדכונים: חדשות באר שבע
