אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואיתן סטיבה שותפים לניסוי ראשון מסוגו המתנהל בימים אלה בתחנת החלל הבינלאומית שאליה הצטרף האסטרונאוט הישראלי בשבוע שעבר. נבחנת בו השאלה מה קורה לפעילות המוח בזמן מסעות ארוכים בחלל כאשר הגוף נמצא זמן ממושך בתנאי חוסר כבידה.
1 צפייה בגלריה
ד"ר אורן שריקי ( משמאל) והסטודנט אופיר אלמגור במרכז החלל קנדי שבקייפ קנוורל על רקע השיגור של החללית
(צילום: באדיבותו של ד"ר אורן שריקי)
האסטרונאוט הישראלי מנצל את שהייתו בתחנת החלל הבינלאומית לביצוע שורת ניסויים בטכנולוגיות ובפיתוחים מדעיים של מדענים ישראליים. באחד המחקרים, בהובלת ד"ר אורן שריקי העומד בראש המחלקה למדעי הקוגניציה והמח באוניברסיטת בן-גוריון, נבדקת הפעילות החשמלית במוח (EEG) בתנאי חלל.
למען קידום המחקר לקח עימו סטיבה קסדה למדידת פעילות מוחית, כאשר הוא ושני אסטרונאוטים נוספים עורכים באמצעותה מספר מדידות בתנאי מיקרו-כבידה. מדידות אלו יושוו למדידות שביצעו האסטרונאוטים לפני השהייה בחלל ולמדידות שיבוצעו לאחר שובם לכדור הארץ.
קראו גם:
המדידה הראשונה בחלל התבצעה ב-12 באפריל ובימים הקרובים ייערכו מדידות נוספות. ניתוח תוצאות המדידות נעשה על-ידי ד"ר שריקי ואופיר אלמגור, סטודנט מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח בבן-גוריון, שנמצא במרכז החלל קנדי שבקייפ קנוורל, פלורידה. שניהם צפו בשיגור של סטיבה ושלושה אנשי צוות נוספים לחלל, על סיפונה של החללית דרגון.
המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם חברת הסטארטאפ brain.space, אשר פיתחה את הקסדה, ויש לו שני יעדים עיקריים: הראשון - להדגים את ההיתכנות המעשית של מעקב אחר שינויים אורכיים בפעילות המוח ובתפקוד הקוגניטיבי במהלך שהייה מתמשכת בחלל; והשני - לזהות ולכמת את השינויים, כדי לנטר את בריאות המוח ומערכת העצבים של אסטרונאוטים.
מסעות ארוכי טווח בחלל, כגון מסע עתידי למאדים, מחייבים פיקוח על המוח ומערכת העצבים של אסטרונאוטים. מחקרים קודמים נעשו באמצעות מערכות EEG מבוססות ג'ל מוליך, שהינן מסורבלות ומורכבות מאד להתקנה בתנאי חוסר כבידה.
במערכת הנוכחית יותר מ-100 אלקטרודות "יבשות" שאינן מצריכות שימוש בג'ל מוליך כמו במערכות EEG מסורתיות. הניסוי מתבצע בשיתוף עם חברת הסטארטאפ הישראלית brain.space.
"אנו מאמינים כי יש חשיבות רבה לאפיין את ההבדלים בפעילות המוח בעת מנוחה ובמהלך ביצוע משימות קוגניטיביות בחלל", אומר ד"ר שריקי. "תוצאות הניסוי עשויות לאפשר קבלת החלטות טובות יותר עבור טיסות חלל בעתיד תוך שמירה על בריאות האסטרונאוטים".
קשריו של איתן סטיבה עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב החלו לפני זמן רב: הוא היה ממקימי מרכז אפריקה על שם תמר גולן, ותומך בו כבר למעלה מעשור שנים.
פרופ' לין שלר, ראשת מרכז אפריקה על שם תמר גולן, חשה גאווה גדולה על הישגו של סטיבה, וסיפרה על הקשרים המיוחדים שנרקמו איתו. "איתן סטיבה הוא אחד התורמים המייסדים של מרכז אפריקה על שם תמר גולן", סיפרה פרופ' שלר.
"קשריו ההדוקים עם יבשת אפריקה נוצרו כאשר פגש את תמר גולן, כשהייתה שגרירת ישראל באנגולה, וקשריו העסקיים במדינה זו היו בראשית התהוותם. תמר חשפה את איתן ליופי ולמורכבות של היבשת העצומה הזו, ועזרה לו להבין את הרקע ההיסטורי שתרם למציאות של היום".
לדברי פרופ' שלר, מחויבותו של איתן סטיבה ליבשת אפריקה בכלל, והקשרים של ישראל עם לא מעט קהילות ברחבי היבשת השחורה, הניעו אותו להקים את מרכז אפריקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
שלר: "מרכז אפריקה שואף להגשים חזון של יחסים מועילים והדדיים בין אינטרסים ישראלים ואפריקאים, והמגוון העצום של התוכניות נתמך בנדיבות על ידי איתן ורעייתו אורה כבר למעלה מעשר שנים".
איתן סטיבה היה גם הכוח המניע שעמד מאחורי הקמת תוכנית MA חדשה, 'קהילות מקיימות אפריקאיות', שהושקה השנה. התוכנית מפגישה תלמידים מכל העולם, ויוצרת סביבת למידה ייחודית להתמודדות עם הנושא המורכב של קיימות בפיתוח קהילה באפריקה.
לסיכום אומרת פרופ' שלר: "אנשי הסגל והסטודנטים במרכז אפריקה על שם תמר גולן מודים מאוד לאיתן ולאורה סטיבה על מסירותם העמוקה ותרומתם לימודי אפריקה באוניברסיטת בן-גוריון. נדיבותם ותמיכתם סייעו לנו לעשות שינויים משמעותיים בקרב סטודנטים ישראלים ובקרב קהילות מקומיות באפריקה".
