אבטחה לתגבר, פשיעה למגר
בספטמבר 2022 נכנס לתוקף חוק העזר לגביית אגרת שמירה ואבטחה כדי לחזק את הביטחון האישי של התושבים. בכספים הללו העירייה הקימה את "מוקד רואה", התקנת מצלמות במרחב הציבורי, הפעלת אופנועים וסיורים, ועוד.
הרבה סיורים לא נראים בשטח, ונוכחותם ברחובות מעטה עד אפסית. בקושי פה ושם ניידת. בשנה שעבר פרסמה המשטרה נתונים על העבירות השונות, ומחלקת המחקר של חברת "מדלן" פענחה אותם והנגישה לפי ערים ושכונות. מהנתונים עלה שבאר־שבע נמצאת בראש רשימת הערים עם עבירות רכוש, גניבות רכב ועבירות מין, כאשר שכונות ג' ו ד' מככבות בנתונים המפוקפקים.
אמנם נכון, המשטרה היא האמונה על ביטחון התושבים ותפקידה למגר את התופעה, אך הרשות המקומית חייבת לשים את נושא ביטחון התושבים בראש סדר העדיפויות, ולהשקיע את מירב המאמצים כדי שהתושבים ירגישו בטוחים ומוגנים.
לטפל בשפכים מהשכנים
עשרות מיליוני שקלים הושקעו בשנים האחרונות בהקמתו של פארק נחל באר־שבע, המשמש כמוקד בילוי לתושבי העיר ולמבקרים המגיעים למקום מחוץ לעיר. אך לצד האטרקציות במקום, המבקרים ותושבי השכונות בסביבה נחשפים לריחות המהווים מטרד סביבתי. סוגיית השפכים המגיעים מאזור חברון שברשות הפלסטינית ונשפכים לערוץ נחל באר־שבע, מוכרת וידועה, ונמשכת שנים.
תושבים משכונת נווה נוי ושכונות סמוכות נוספות מבקשים דבר אחד: "תמנעו את השפכים והריחות כי זה חשוב לבריאותנו וחשוב לסביבה". יש לציין כי נושא השפכים טופל ביתר שאת בשנים האחרונות ונעשים מאמצים גדולים כדי למנוע מטרדים סביבתיים, אך יחד עם זאת, יש להמשיך במאמצים לטפל בסוגיה החשובה לכולנו.
להעיר את העיר העתיקה
רחוב סמילנסקי בעיר העתיקה בבאר־שבע נחשב לרחוב המוזיאונים והפאבים בעבר, אבל כיום, חוץ משני בתי קפה לאורכו, הרחוב שומם, וברוב שעות היום ריק מאדם. סמילנסקי הוא מדגם מייצג של העיר העתיקה שמוצאת את עצמה שוב ושוב בשיממונה, ובהעדר מאסות של מבקרים ומבלים, כפי שרבים קיוו.
התחרות עם מרכזי המסחר הגדולים פגעה בעיר העתיקה קשות, אולם אי אפשר לתלות את הסיבה רק התחרות מול חנויות המותגים החדשות. נראה שהצעדים שננקטים כדי לעורר את העיר העתיקה ולהפוך אותה לאטרקטיבית למבקרים, מעטים מדי, ולא מושקעת מחשבה מעמיקה יותר, וטיפול נקודתי כזה או אחר לא מספיק.
על אף מיליוני השקלים שהושקעו בשנים האחרונות, העיר העתיקה לא מוצאת את הדרך לפרוץ קדימה ולהחזיר עטרה ליושנה, שתחזור לשיא גדולתה בשנות ה־70 וה־80 של המאה הקודמת. אולי כדאי לחשוב גם על הרחבת האירועים והפסטיבלים שימשכו קהל גדול, דוגמת פסטיבל סמילנסקי ותיאטרון הפרינג' שהפעיל מתחמים שונים ברחבי העיר העתיקה עם מגוון אירועים והצגות.
להשקיע ב'וותיקות'
הפער בין חדש לישן מזדקר היטב בעיניים, כשרואים את בניית השכונות החדשות במעטפת של העיר, אל מול השכונות הוותיקות שמשתרכות מאחור. אמנם מספר תוכניות "פינוי בינוי" יצאו לפועל, לדוגמה, בגוש עציון ובווינגייט בשכונה ג', ותוכנית דומה תצא לפועל ברחוב יעקב אבינו בשכונה ד', ועוד פרויקטים אחרים, אולם מדובר בטיפה בים. הפער הולך ומתרחב, והשכונות הוותיקות תקועות.
אחת הבעיות הבולטות אלה התשתיות הישנות שקורסות: מדרכות, שבילים, מבנים ישנים ותשתיות תת־קרקעיות. העירייה פועלת בכיוון התחדשות עירונית, אולם מדובר בתהליכים איטיים ולעיתים מסורבלים בשל בירוקרטיה מעייפת ומייגעת. הגיע הזמן לדחוף את הנושא ביתר שאת, ולקצר זמנים כדי שהשכונות הוותיקות יתבססו ויתחזקו ולא יתרוקנו מתושבים.
הרכבת מתעכבת
בעידן שבו המרחקים מתקצרים בין ערים ויישובים, בין מרכז ופריפריה, ובין צפון לדרום, תושבי באר־שבע מוצאים את עצמם בזמני נסיעה ממושכים, מייגעים ומעייפים, ולמה? כי אין רכבות ישירות ליעדים שהנוסע מבקש.
קחו לדוגמה: נסיעה מבאר־שבע לאשקלון נמשכת שעתיים ועוד 24 דקות: יציאה מתחנת באר־שבע צפון (תחנת האוניברסיטה), עצירות בתחנות להבים, קריית־גת, קריית־מלאכי, מזכרת בתיה, רמלה, לוד, תל־אביב - ההגנה. המתנה ברציף תל־אביב - ההגנה 11 (להחלפת רכבת) ומשם לתחנות הבאות: צומת חולון - וולפסון, בת ים - יוספטל, בת ים - הקוממיות, ראשון לציון - משה דיין, יבנה - מערב, אשדוד - עד הלום, אשקלון, ויש עוד לא מעט דוגמאות לשעות הארוכות שתושבי הנגב מבלים במסלולים מייגעים.
הגיע הזמן לייעל את השירות ולא רק בסיסמאות, ולהפעיל רכבות ישירות בנסיעה מקוצרת, ובכך ליישם שוויון בין כל הנוסעים, ולא משנה מאיזה מיקום הם בארץ. ראש העירייה הבטיח לפני שנים שיפעל לשיפור שירותי הרכבת, להנגשת בירת הנגב למרכז, להפעילת קווים קצרים והפעלת קו ישיר מבאר־שבע לנתב"ג. לצערם של התושבים, כלום לא קרה. ההיפך, בימי המלחמה קווים רבים מושבתים ואחרים הפכו לארוכים עם צורך בהחלפה בתל־אביב.
ניקיון: הסברה לצד אכיפה
בפינת רחוב השלום בשכונה ג', בסמוך למקלט ציבורי, אי אפשר להחמיץ את ערימות האשפה והפסולת המפוזרים בשטח לצד העוברים והשבים. מדובר במראה שכיח בשכונות הוותיקות, שמצביע על העדר טיפול בסוגיה שהפכה לתופעה ומטרידה את התושבים.
נכון, כמו שאומר הפתגם "לטנגו דרושים שניים", כלומר העירייה תתרום את חלקה בפתרון בעיית הניקיון המעיקה, בעוד התושבים יקפידו על שמירה נקייה של סביבתם.
בפועל, נושא הניקיון על היבטיו מוטל בראש ובראשונה על הרשות המקומית, לה יש את הכלים להתמודד עם הנושא, כולל הסברה ואכיפה. מה עוד, שאין מדובר בנושא נקודתי, השכונות הוותיקות מלוכלכות ולא נקיות, ומדובר כאן בכשל מערכתי. אין איזור בעיר שאתה מסתובב ונראה נקי. העדר הניקיון בולט בצדי השכונות, בסמוך למוסדות חינוך ומרכזים מסחריים, ובסמוך לתחנה המרכזית והרכבת. הגיע הזמן להתייחס לתופעה בכובד ראש ולמצוא פתרונות יצירתיים.
לזרז בנייה חדשה
תוכניות התחדשות נועדו לשכונות הוותיקות שסובלות מתשתיות לקויות והעדר פיתוח מתקדם וראוי. אחת התוכניות שיכולה למנף את שכונה ג' הוותיקה היא תוכנית "מתחם אורות". מדובר בתוכנית שתאפשר יציאה וכניסה חדשה לשכונה, כלומר, חיבור של רחוב השלום לרחוב גרשפלד, דרך הקומנדו הצרפתי, תוך החייאתו ושיקומו.
דבר חשוב נוסף, במסגרת התוכנית ייהרסו 112 יחידות דיור קיימות ושטחי מסחר. מדובר במבנים ישנים ועייפים, ובמקומם יוקמו מאות יחידות דיור במבנים של שש עד עשר קומות. במסגרת זו נשקלת אפשרות להרוס את מבנה "רמט", הישן שנחשב לפיל לבן, כדי להשלים את רשת החיבור לרשת החיבור החדשה. יש לציין שהוסרו רוב המכשולים לביצוע התוכנית על ידי דחיית התנגדויות, והעירייה דחתה את רובן.
לשווק את התיירות
באר־שבע היא לא עוד עיר זניחה, היא מתפקדת כעיר מחוז, המטרופולין הרביעי בגודלו בישראל. לא בכדי אימצו את הסלוגן "עיר ההזדמנויות של ישראל" בשל מעמדה, וכן בשל התכנים שיצקה בשנים האחרונות בכל הקשור להקמת מיזמים תיירותיים, בהם אגם פארק נחל באר־שבע, מתחם "באר־אברהם", פארק "קרסו למדע", "מדבריום", ועוד, לצד מוסדות אקדמאים, רפואה, קריית תיקשוב, סייבר והיי־טק.
קראו גם:
הגיע הזמן שהעיר לא רק תתבסס על תקציבים ממשלתיים, אלא תדע לגייס הון מתיירות נכנסת מהארץ ומחו"ל. בעידן הגלובליזציה של הסרת גבולות ומחיצות, לתיירות חשיבות מכרעת על הכלכלה המקומית, על שיווק תדמיתה ועל יכולתה לפתח את התעסוקה, כי תיירות מניבה מקורות תעסוקה ועוד הזדמנויות לפיתוח מסעדות, מוקדי בילוי ותרבות עשירים.
