האם בעיית השפכים החמורה בנחל באר-שבע תבוא על פתרונה לאחר שנים של גרירת רגליים מצד הרשויות? בדיון שנערך אתמול (יום ראשון) בבג"צ, קבעו השופטים ניל הנדל, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, כי המדינה תציג בתוך עשרה ימים (עד יום רביעי הבא) רשימה ברורה של פעולות שבכוונתה לנקוט בתקופה הקרובה כדי לפתור את בעיית הזיהום בנחל.
בעיית השפכים בנחל באר-שבע היא מפגע סביבתי שנמשך זה שנים ארוכות. מקורם של רוב השפכים המגיעים לערוץ הנחל הם מאזור הר חברון, כאשר המרכיב העיקרי של אותם שפכים הוא תוצר של תעשיית השיש באזור חברון לצד פסולת ביתית ושפכים ביתיים. בהיעדר טיהור שפכים בשטחי הרשות הפלסטינית, השפכים המזוהמים זורמים דרך נחל חברון לערוץ נחל באר-שבע, ממנו הם ממשיכים לנחל הבשור וגורמים זה שנים למפגעי ריח, זיהום מים ויתושים, שמהווים מטרד לתושבי האזור.
בעתירה שהגישה עיריית באר-שבע יחד עם רשויות נוספות, כמו המועצות האזוריות אשכול ובני שמעון ומועצות מיתר ועומר, ועמותת 'אדם טבע ודין' עוד לפני שבע שנים, נדרשה המדינה לספק פתרונות למטרדים הקשים ולפעול להפסק של הזרמת השפכים לנחל. המדינה אמנם התחייבה להקים מערך טיפול בשפכים על מנת שיהיה ניתן להשתמש בהם להשקיית שדות חקלאיים באזור, אך למרות זאת מערך הטיהור שהוקם אינו מספיק כדי לטפל בכמות השפכים ומי הקולחין זורמים לערוץ נחל באר-שבע.
קראו גם:
במסגרת הדיון שנערך אתמול בבית המשפט העליון, הצביעו עיריית באר-שבע ושאר הרשויות העותרות, באמצעות עורכות הדין ד"ר ציפי איסר איציק ועמית ביטון ממשרד ליפא מאיר ושות', על כשלים חמורים במערך הטיפול שמקדמת המדינה. כך, למשל, טענו הרשויות העותרות במהלך הדיון, כי בניגוד להתחייבות המדינה, הזרמת השפכים לנחל מעולם לא הופסקה וכי בערוץ הנחל שאמור להיות נחל אכזב, זורמים עדיין במשך כל השנה מים מזוהמים.
עוד עלה בדיון, כי מתקן התפיסה, שאמור לתפוס את מי השפכים בנחל חברון ולהובילם למתקן לטיהור שפכים סמוך לצומת שוקת פועל ללא הסדרה תכנונית וללא רישיון עסק ויוצר מפגעי ריח קשים. עוד עלה, כי מתקן טיהור השפכים בשוקת מזרים לאורך השנה מי קולחין שאינם באיכות המותרת בהזרמה לנחלים. בדיון גם התברר, כי רשות המים הוציאה באחרונה צו הרשאה המתיר למפעילי המתקן לטיהור שפכים בשוקת להזרים מי קולחין לנחל באר-שבע באיכות של השקיה חקלאית ללא הגבלה, למרות שאותו מתקן אינו מסוגל להביא את השפכים המטופלים בו לאיכות הנדרשת בגלל רמות גבוהות של מליחות ונתרן במים וכי חברת 'מקורות' אינה יכולה לספק את כל כמות המים השפירים הנדרשת כדי למהול את כל מי הקולחין המזוהמים.
במהלך הדיון אמנם הודו נציגי המדינה, כי יש מקום לשנות ולשפר את אופן הטיפול בנושא, אך הרשויות העותרות הסתייגו מהעובדה שהמדינה לא הציגה מועדים קונקרטיים לפעולות וליעדים השונים בדרך לטיפול בזיהום נחל באר-שבע.
בהחלטת בג"צ לקצוב למדינה עשרה ימים להגשת רשימת הפעולות הנדרשות ביחס לסוגיית הטיפול בזיהום בנחל, ציין השופט ניל הנדל, כי "למען הסדר הטוב, וכדי להתקדם בצורה יעילה בבירור העתירה, על באת כוח המשיבים (הממשלה ומשרדי ממשלה והרשות הממשלתית למים וביוב – ע.ב.מ) להגיש בתוך עשרה ימים, בצורה מסודרת, את רשימת הפעולות הנדרשות, שהוצגו במהלך הדיון. זאת כדי למנוע אי הבנות וכדי ליצור שקיפות ביחס להתנהלות המשיבים בעניינים הרלוונטיים לעתירה".
בעקבות החלטת בג"צ אמרה עו"ד ציפי איסר איציק, באת כוח הרשויות העותרות, כי "החלטת בית המשפט מחזקת את עמדת העותרות, כי אין די בדיבורים על הצורך בנקיטת פעולות לטיהור נחל באר-שבע וכי לאחר שבע שנים מאז הוגשה העתירה הגיעה העת לשים סוף לסחבת בטיפול בזיהום הנחל. כמו שלא ניתן היה להסכים לכך ששפכים כאלה יזרמו לנחל הירקון בתל-אביב, גם לתושבי באר-שבע והנגב מגיע ליהנות מנחל באר-שבע שאינו תעלת שפכים. אנחנו מקווים כי לממשלה שהכירה בחשיבות הנגב ועם אישור התקציב, יהיה קל יותר למצוא את הסכומים הנדרשים לטיפול בזיהום נחל באר-שבע כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד".
כל העדכונים - מיינט באר שבע
