איש מהקהילה הגאה לא השלה את עצמו שהבקשה לקיים מצעד גאווה בנתיבות תעבור בשלום. עוד כשהרעיון היה בחיתוליו, רבים סברו שמדובר במשימה מורכבת בעיר שרוב תושביה דתיים וחרדים.
3 צפייה בגלריה
הפגנה מול ביתה של גלית כהן. "לא הולכים בדרך של התרסה אלא אך ורק בהידברות ושכנוע"
(צילום: פרטי)
ואולם, איש לא שיער שההתנגדות לקיום המצעד תהיה כה חריפה ואלימה עד כדי חשש לפגיעה בחיי אדם.
ההתנגדות המוחלטת של רבים מהתושבים לקיום המצעד בנתיבות התבטאה בין השאר בשימוש בביטויים קשים שהופנו כלפי חברי הקהילה ברשתות החברתיות, בהם אמירות כמו "חולי נפש", "זקוקים לטיפול", "רוצים לטמא את העיר", ועוד.
אבל בכך לא הסתיימה הפרשה, ולפני כשבועיים נופצה שמשת מכוניתה של גלית כהן, אמו של אחד מפעילי הקהילה בעיר. אם לא די בכך, בשבוע שעבר נשלח גם קליע למשרדה של כהן בנתיבות, והמסר היה ברור לכולם.
הציעו חלופות
חברי הקהילה הלהט"בית המזועזעים ביקשו למחות על האלימות שהופנתה כלפיהם ופנו אל המשטרה בבקשה שתאשר להם לקיים עצרת מחאה חוקית ברחבת העירייה.
המשטרה סירבה לאשר את ההפגנה במקום המבוקש והציעה שתי חלופות אחרות: כיכר הכניסה לעיר מכיוון כביש 2444 לרחוב ויצמן או רחבת עפר מול תחנת דלק תפוז על כביש 2444.
את החלטתה נימקה המשטרה בכך שהיא עסוקה במשימות רבות אחרות, ובהן אבטחת ההילולה במירון ואירועי ל"ג בעומר, "דבר המקשה על היערכות בנסיבות אלו", נמסר מהמשטרה.
קראו עוד>>>
עוד הוסיפה המשטרה שיש חשש מפגיעה במפגינים: "בהתאם למידע המצוי ברשות המשטרה ובהתאם להערכת המצב, נמצא כי קיימת ודאות קרובה לפגיעה קשה ורצינית בשלום הציבור ובסדר הציבורי במקום שבו הינכם מבקשים לבצע את המחאה", מסרה המשטרה למארגני המחאה.
נכנעים לקיצונים
גבות רבות הורמו בקהילת הלהט"ב בעקבות סירוב המשטרה לאפשר את קיום עצרת המחאה ברחבת העירייה. "למה יותר קשה להיערך - להילולות עם עשרות אלפי אנשים או להפגנה של כמה עשרות אנשים שמבקשים לממש את זכותם האלמנטרית למחות נגד תופעת האלימות נגדנו? המשטרה פשוט התקפלה בפני הקיצונים", טענו חברי הקהילה.
תגובה חריפה במיוחד הוציאה האגודה למען הלהט"ב והיא האשימה את המשטרה בהתקפלות ובהתרפסות: "משטרת ישראל נכנעה לקיצונים ודחקה אותנו לשוליים וזו פגיעה אמיתית בחופש שלנו להשמיע את קולנו", נכתב בתגובה.
"המשטרה פוחדת להתמודד עם הלהט"בופוביה בנתיבות, וגם העירייה פוחדת. אנחנו לא נפחד ולא נשתוק ולא נוותר כי לחברי וחברות הקהילה הגאה בנתיבות ובכל הארץ מגיע להרגיש בטוחים. יחד עם הפעילים המקומיים, בזמן הקרוב נעדכן לגבי הצעדים הבאים במטרה לקדם מרחב בטוח וסובלנות עבור הקהילה הגאה בנתיבות".
המשטרה דחתה את טענותיה של האגודה למען הלהט"ב ומסרה: "בניגוד לנטען, המשטרה לא ביטלה את המחאה והציגה חלופות שאליהן ההיערכות בשלב זה נמשכת. היערכות משטרת ישראל מתבססת כבכל אירוע הן על תמונת המודיעין והן על הערכות המצב. נמשיך לאפשר את חופש הביטוי והמחאה כחוק ולמנוע מימוש כוונותיהם של אלו המבקשים לפגוע בזכות זו ולהפר את הסדר הציבורי וביטחון התושבים".
מעיריית נתיבות נמסר: "כידוע, העירייה לא מוסמכת לאשר ולא מוסמכת למנוע את המצעד. אז לא ברור למה אנחנו צריכים להגיב לטענות מופרכות מסוג זה".
בעין הסערה
גם השבוע הרוחות בנתיבות עדיין סוערות וגלית כהן מצאה עצמה בעין הסערה בעל כורחה, רק בגלל היותה אמו של אחד מחברי הקהילה המקומית.
בשיחה עימה היא רומזת שלדעתה יש עוד גורמים המעורבים בהחלטת המשטרה שלא לאפשר לחברי הקהילה למחות ברחבת העירייה. "אני חושבת שזה משהו מעבר למשטרה, אני לא חושבת שלמשטרה יש את המילה האחרונה", היא מציינת, "אני חושבת שעומדים מאחורי זה הרבה גורמים והרבה פוליטיקה, אני לא חושבת שזה בוטל בגלל המשטרה".
עם זאת, כהן אינה מקלה ראש באזהרות המשטרה שהמפגינים עלולים להיפגע. "אני חושבת שחיי אדם הם מעבר לכל אג'נדה ולכל אמונה. לצערי הרב, זה הגיע למצב שהמשטרה אילצה אותם לבטל בגלל הסיכונים".
את חושבת שיש מי שרוצה לפגוע במפגינים?
"אני חושבת שכן. אני חושבת שכל החבר'ה שנגד היו יוצאים מדעתם, ויכול להיות שזה היה נגמר רע מאוד".
גלית כהן (48), גרושה ואם לארבעה ילדים, היא יועצת מס עצמאית בעלת משרד בנתיבות. בנה ירין כהן (25) משרת בצבא קבע והם מתגוררים במושב מעגלים. ירין יצא מהארון לפני כשמונה חודשים, אף שלדברי אימו "זה היה באוויר זה כמה שנים".
מה הייתה התגובה שלך כשירין יצא מהארון?
"היה לי קשה, אבל חיבקתי אותו ואמרתי לו שאני אוהבת אותו בכל מחיר, וזה לא ישנה את האהבה שלי אליו. אם זה מה שעושה אותו מאושר אין לי מה לעשות חוץ מלחבק ולאהוב אותו".
בזכות בנך סוגיית הקהילה הגאה בנתיבות עלתה לסדר היום. מה את חושבת על כך?
"אני חושבת שזכותו של כל אדם לעשות מה שהוא רוצה ואיך שהוא מרגיש, אף אחד לא יכול להכתיב לאף אחד את מי לאהוב וממי להתרגש. זה מה שהוא החליט, טוב לו וככה הוא רוצה לחיות את החיים שלו, אז אני איתו. הוא הבן שלי בכל דרך ובכל מחיר ובכל צורה.
"אני לא אוהבת את הילד שלי לפי תנאים. זה לא פשוט לאימא שהבן שלה גיי, אבל כשאת מבינה שזה מה שעושה אותו מאושר וככה טוב לו, מי אני שאגיד לו לא".
את חוששת שיפגעו בך?
"ודאי, היו דברים מעולם. היה את המקרה של שירה בנקי (הנערה שנרצחה במצעד הגאווה בירושלים ביולי 2015 - י.ל.), האירוע בברנוער (רצח שני חברי הקהילה בתל־אביב באוגוסט 2009 - י.ל.), זריקות של לבנות חבלה בירושלים. זה לא יש מאין, היו דברים.
"אני חושבת שאנשים שהולכים באיזושהי אמונה עיוורת' ומבחינתם המטרה מקדשת את כל האמצעים, כן יכולים להגיע למצב של סיכון חיי אדם ומבחינתם זה בשם השם. אני לא יודעת באיזה שם של אלוהים הם פועלים כי אלוהים שאני יודעת ושאני מכירה אוהב את כולם במידה שווה, אבל כנראה שיש אנשים שחושבים אחרת. אם להיות ריאלית, אני חוששת, אבל זה לא יגרום לי להפסיק את החיים שלי ולהתחיל להתחבא.
"אני אדם מאמין, אני מאמינה בבורא עולם ושמה שצריך לקרות יקרה, אני סומכת עליו. אני לא אברח ולא אתחבא כי לא עשיתי שום דבר רע. חטאי היחיד שעמדתי לצד הבן שלי".
בוחרים בדרכי שלום
חודש יוני הוא חודש הגאווה, וגם בנגב, כמו ברחבי הארץ, יהיו לא מעט אירועים ומצעדים. התהלוכה המרכזית תהיה בבאר־שבע ב־16.6 וישתתפו בה אלפי צועדים וצועדות לצד אנשי ציבור המזוהים עם קהילת הלהט"ב. אין ספק שהאירועים האחרונים בנתיבות, שמעלים שוב לסדר היום את האלימות כלפי קהילת הלהט"ב בארץ, בכלל, ובנגב, בפרט, יהיו אחד הנושאים שיככבו בנאומים שישמעו באירועי הגאווה.
התחושה בקרב לא מעט מחברי הקהילה הלהט"בית בדרום היא שבנושא שוויון הזכויות נעשה צעד אחד קדימה ושניים אחרונה.
"זה בהחלט מפחיד", אומר בכיר בקהילה בדרום, "אולם בניגוד לעבר, היום אנחנו יותר מאוחדים ומלוכדים. לא ניתן לקומץ לבטל את ההישגים שלנו. אנחנו לא הולכים בדרך של התרסה אלא אך ורק בהידברות ושכנוע. הכל בדרכי שלום".
נופר עיני, חברת הוועד המנהל של עמותת "הבית הגאה" בבאר־שבע והדרום, מספרת שחברי הקהילה הגאה בנתיבות בסך הכל ביקשו לממש את זכויותיהם. "ברגע ששמעו שהם רוצים לעשות מצעד, התחילו להיות אמירות מאוד פוגעניות וגילויי אלימות כלפיהם, הרבה מאוד מהאשמות וההסתה הזאת באה מגורמים ברשות. כלומר לא רק מאנשים פרטיים, אלא מאנשים שאמורים לייצג אותם כתושבי נתיבות ולשמור על האינטרסים שלהם".
בשל האיומים נסוגו חברי הקהילה בנתיבות מקיום המצעד וביקשו במקום זה לקיים אירוע. "כשאתה אומר אירוע, זה אירוע פרטי, כמו שאני יכולה ללכת לעשות בת מצווה לכלב שלי, אני עושה אירוע של עצמי וזה לא אמור לעניין אף אחד", מסבירה עיני. "הבעיה שלנו הייתה, גם כחברי קהילה דרומיים, לא רק בבאר־שבע, שקודם כל התשובה הייתה אלימה.
3 צפייה בגלריה
נופר עיני, חברת הוועד המנהל של עמותת הבית הגאה בבאר־שבע והדרום: "שברו רכב ושלחו קליעים"
(צילום: פרטי)
"כלומר, המצעד, הרעיון של סובלנות ושוויון וחיים משותפים בעצם, התקפל בגלל אלימות. שברו רכב ושלחו קליעים, אלו דברים שמבחינתנו הם לא נתפסים. אני מכבדת את נתיבות ומכבדת את האופי של העיר", מדגישה עיני, "אבל אני לא מכבדת את האלימות הזאת, וזה מה שאני מוקיעה".
בימים אלה נבחנת חלופה לקיים הידברות בין חברי הקהילה הגאה בנתיבות לבין תושבי העיר בדרך בלתי אמצעית כדי להפיג את המתח וליצור שיח מכבד וענייני. "התשובה לאלימות היא ליצור דיאלוג, אנחנו מתעקשים על הדיאלוג הזה, אנחנו מתעקשים על קירוב הלבבות הזה", אומרת עיני.
לעדכונים: חדשות באר שבע
