בני ובנות כיתת "לילך" מקיבוץ בארי איבדו ב-7 באוקטובר שניים מחברי כיתתם , התאומים ליאל וינאי חצרוני זיכרונם לברכה, שנרצחו באותה שבת שחורה בביתם שבקיבוץ.
אמש (יום חמישי) התקיים בקיבוץ צאלים אירוע סיום שנת בר המצווה של כיתת "לילך", שהוקדש לזכרם של ינאי וליאל חצרוני ולזכרם של חברי צוות הנוער הבוגר של הקיבוץ שליוו את הכיתה ונרצחו אף הם בטבח של אותה שבת שחורה – ליאור טרשצ'נסקי, כרמל בכר ואלון אבן זיכרונם לברכה. לזכרם של ליאל וינאי הוצבו על הבמה שני כיסאות ריקים.
"לפני תשעה חודשים", ציינו נציגי כיתת "לילך", "היינו עוד כיתה בבארי שמחכה לחגוג את שנת בר המצווה כמו כולם, אבל אז בשביעי באוקטובר כל מה שתיכננו התנפץ לנו בפרצוף. ליאל וינאי היו חלק בלתי נפרד מהכיתה שלנו ולכל מקום שהם הגיעו אליו הם הפיצו אור ואהבה. כל פעילות גדולה שעשינו השנה – הכל היה מוקדש להם. השנה הזאת לא היתה פשוטה והיו רגעים של משברים וכאבים או רגעים שחשבנו שאין לנו סיכוי להצליח. לא ויתרנו על פעילויות חשובות וניסינו לעשות הכל כאילו אנחנו עדיין בבארי".
נציג הורי הכיתה, דן אלגרנטי, שאיבד את חמו, יורם בר-סיני, באותה שבת שחורה, אמר כי "טבח השבעה באוקטובר בבית שלנו, בבארי, המיט עלינו אסון נורא, אסון כל כך גדול שאני לא מצליח לתאר אותו במילים ואני גם לא אנסה כי אני לא ממש מבין אותו. לפעמים נדמה לי שזה יהיה חלק מרכזי בשארית חיינו.
"בכל רגע הלב נחמץ ומתכווץ כשבדמיון עולים כל הזמן אלה שהיו צריכים להיות פה ואינם, ליאל וינאי האהובים והמתוקים, ילדים רכים שהספיקו מעט והם אינם כאן על הבמה וחסרונם שובר את הלב. אנחנו עצובים מאוד גם כשאנחנו שמחים מאוד. היום אנחנו שמחים ועצובים מאוד ואיכשהו סוג של שמחים בכל זאת ולמרות זאת".
קראו גם:
מזכיר קיבוץ בארי, גילי מולכו, ברך את ילדי בר המצווה וציין, כי "למרות הקשיים והתגרים שעברנו יחד כקהילה לאחר השביעי באוקטובר אתם מראים לנו את הכוח והתקווה שיש בכם ובעתיד שלנו. הבגרות היא לא רק חובת מצוות, אלא גם לקיחת אחריות, מתן דוגמא אישית והבנה עמוקה של ערכי החברות והרעות שמאחדים אותנו בימים קשים".
מולכו גם קרא לממשלת ישראל "לשחרור כל החטופים שלנו וכל החטופים האחרים כמה שיותר מהר, עכשיו ומיד. הלב שלנו איתם ועם משפחותיהם ואנו מייחלים ליום שבו ישובו הביתה בשלום יחד עם הציפייה ליום בו נוכל להביא לקבורה בבארי את חברינו שנרצחו בשבי האויב".
אירוע סיום שנת בר המצווה של קבוצת "לילך" כלל מופע של בני ובנות המצווה, גלישה באומגה, תרגילים על גשר חבלים וכן מפקד אש, אשר גולת הכותרת בו היו כתובות האש של שמות ילדי הקבוצה, בהם גם שמותיהם של ליאל וינאי חצרוני זיכרונם לברכה.
מנהל החינוך של קיבוץ בארי, אריה תבל, אמר, כי "שום דבר באירוע סיום שנת בר המצווה אינו מובן מאליו. למעשה האירוע הזה נוצר יש מאין. קבוצת 'לילך' ספגה מכה אנושה. היא איבדה חברים לקבוצה וכמו קהילת בארי כך גם הם מצאו את עצמם פליטים במלון בים המלח עם אתגרים אינסופיים בכל עניין ותחום. לצד הקושי והשכול צריך היה הרבה מאוד נחישות, יצירתיות ורצון טוב מצד הנערים, הצוות וכל מי שבא איתם במגע כדי להגיע לרגע הזה. הנוער הזה הוא הסמל והמופת לתקומת בארי".
