שבועות הוא חג מתן תורה, אבל גם חגם של החקלאים העבריים שעבורם הוא מציין את עמלם ותוצרת יבוליהם. כיום נחגג חג השבועות והביכורים בעיקר בקיבוצים, במושבים, בקהילות ובבתי ספר, וגם היום רבות מהמסורות של פעם השתמרו בחגיגות אלה כמו מנהג הבאת ביכורים בעגלות סוסים, התלבושת הלבנה, זרי הפרחים על ראשי החוגגים, ועוד.
משאיות ססגוניות
בעזרת הארכיון של גואל דרורי וספרו "פעם צילמתי - כאן נולדה עיר" התוודענו לתצלומים נדירים וסיפורים מרגשים מחג הביכורים הראשון שנחגג בבאר־שבע ב־7 ביוני 1954 בהתלהבות עצומה.
"חג הביכורים הראשון נחגג ברוב פאר והדר", מספר גואל דרורי. ואכן, רבים הצטופפו והריעו בהתרגשות לתוצרת החקלאית שהובלה בשיירת המשאיות העמוסות בשבעת המינים שעברה ברחובות. כל משאית הובילה את אחד משבעת המינים ש"נשתבחה בהם ארץ ישראל", כמאמר הפסוק בספר דברים: גפן, חיטה, שעורה, רימון, תאנה, זית ותמר.
השיירה יצאה מגן רמז (מאחורי המסגד) ברחוב העצמאות בעיר העתיקה, ועברה לאורך רחוב העצמאות כשההמונים עומדים בצדי הדרך ומריעים לה.
משם פנו המשאיות אל רחוב הרצל והמשיכו עד לקולנוע "קרן" (כיום מגדלי קרן בסמוך למלון ל"אונרדו") שנחנך כמה חודשים לפני האירוע. בסוף התהלוכה נערך טקס ברחבת קולנוע "קרן".
מוסדות וארגונים רבים, נציגי מגזרים וקהילות, השתתפו בחגיגות, בהם המועצות האזוריות בנגב, עיריית באר־שבע, מושבי העולים, קיבוצים, משתלות, בתי ספר חקלאיים, אנשי אילת, מחצבים, מפעלי ים המלח, מפעלי חרושת בבירת הנגב, וכמובן ילדי בתי הספר בכפר ובעיר.
שרים את ההמנון
אליהו טלמון, אז ילד בן עשר, נזכר, "קיבלתי מאלי נבון ז"ל, מנהל בית ספר 'מצדה' באותה עת, קטע להקראה. בחזית עמדו אלפי אנשים ואני זוכר את ההקראה המרגשת עד היום".
באותו מעמד חולק לקהל דף עם מילות השיר "המנון לבאר־שבע" שכתב והלחין עמנואל זמיר, ולבמה עלתה הזמרת והשחקנית אהלה הלוי ששרה בפאתוס את ההמנון.
מסופר כי לא היה ילד בבאר־שבע שלא הכיר ולא שר את ההמנון לכבוד חג הביכורים, למרות מילותיו הקשות להבנה ולהגיה שהיו שונות כל כך מהשפה המדוברת.
עמנואל זמיר, כותב ההמנון, היה מלחין, משורר ומחנך ישראלי ומהיוצרים החשובים בזמר העברי ובחוגי השירה בציבור בשנות ה־50. ב־19 ביוני 1962, כשהיה רק בן 40, נפצע אנושות בתאונת דרכים ונפטר כעבור שלושה שבועות מפצעיו.
אהלה הלוי, ששרה את "המנון לבאר־שבע", הייתה בתו של משה הלוי, במאי תיאטרון "האהל" (שעל שמו היא קרויה) ושל השחקנית לאה דגנית.
בתום לימודיה בתיכון התקבלה הלוי ללהקת הצ'יזבטרון שעליה פיקד אז חיים חפר. בין השאר הייתה הלוי הזמרת הראשונה ששרה את "הפרוטה והירח". בהמשך, נישאה לשחקן שייקה אופיר ולבני הזוג נולדו שני ילדים - אלעד ועתליה. הלוי נפטרה בשנת 2010, והיא בת 82.
געגועים לשכונה
רפי שטרית (79), לשעבר סגן וממלא מקום ראש עיריית באר־שבע, השתתף בחגיגות רבות, אולם מה שנחרט בזכרונו אלו אירועי הילדות. "יש געגוע לימים בשכונה ד'. בחג השבועות התנהלו קרבות מים אדירים. ספרדי או אשכנזי, גבר, אישה, זקן או ילד, חמושים בדלי, גיגית, אגרטל או כלי קיבול אחר, ארבו זה לזה ושפכו זה על זה מים צוננים, עד כי בכל השכונה כולה לא נותרה דמות אחת יבשה או פיסת אדמה ללא שלולית".
שטרית זוכר איך לא פסחו על איש. "אף אחד לא קיבל פטור מההשתתפות בקרב, גם מי שבילו את כל הלילה בבית הכנסת, בתיקון שבועות. איזה שמחה, כמה געגוע לימי התום ההם".
סלסלות פרי
הילדים של אז נזכרים בחג השמח ומלא ההכנות, ובעיקר ההווי שנלווה לו בבתי הספר ובשכונות.
חג השבועות עבור אבי כהן (72) זכור במיוחד מבית הספר היסודי "דגניה" בבאר־שבע. "היו מבקשים מהתלמידים להביא ביכורים לבית הספר. ילדים היו מביאים פירות וירקות בסלסלות עגולות בצבעים וכל מיני קישוטים. אלה היו בעיקר ילדים ממשפחות אמידות. אצלנו המצב הכלכלי בבית לא היה מי יודע מה, אז אמא שלי היתה מקשטת קופסת נעליים מקרטון, שמה בתחתית עשב ירוק, ועל זה פירות וירקות, אבל עד שהייתי מגיע לכיתה כמעט ולא נותר פרי בקופסה. הילדים היו חוטפים את הפירות וירקות ואוכלים, הייתי מתעצבן מאוד, היום אני רואה זאת כחוויה של פעם".
עו"ד מינה קלמן־חדד (64), חברת מועצת עיריית באר־שבע, עלתה לישראל מרומניה עם הוריה כשהיתה בת עשר. בפעם הראשונה היא מספרת שחוותה מסיבת ביכורים וההתרגשות היתה עצומה.
"לא היה לנו כלום, הגענו ממשטר קומוניסטי, אבא היה אסיר ציון, הגענו לאיזה מחסן ליד איזה וילה בנתניה. למרות המחסור, אבא אירגן לי כמה גרושים וקנו לי סלסלת טנא, מילאתי אותה בחיטה, שיעורה ועוד משבעת המינים, ולקחתי את זה לבית הספר כמעט היחידה שהגיעה עם סלסלת טנא. הגשתי את הטנא כשהייתי לבושה עם שמלה לבנה וכתר פרחים על הראש. ידעתי שאבא עשה מאמץ גדול לקנות לי כדי שאשמח, אחר כך נודע לי, כי הוא הלך לעבודה ברגל כדי לחסוך את הגרושים בנסיעה לאוטובוס בשביל סלסלת הטנא".
סלינו על כתפינו
את חג השבועות יחגגו ברחבי הנגב במגוון אירועים וחגיגות בקיבוצים, במושבים, ביישובים ובערים. חג השבועות נחגג ברחבי הנגב בשלל גוונים וצבעים ועם מיטב מאכלי החג.
בקיבוץ להב שבמועצה האזורית בני שמעון יתקיימו מופעים, שירה בציבור, מוזיקה וריקודים לצד מאכלים מסורתיים מיוחדים.
קראו גם:
בקיבוץ ניר עוז שבמועצה האזורית אשכול ייערך טקס הבאת ביכורים כמיטב המסורת המקומית, טרקטורים יסיעו ילדים, וברחבת הקיבוץ יהיו שירה וריקודים באווירה ישראלית מגבשת ושמחה.
גם ברחבי בירת הנגב באר־שבע יתקיימו כמה אירועים, הבולט בהם הוא אירוע "טנא של כוכבים, טבע וצלילים" בפארק "הסופרים" שיכלול יריד ביכורים, דוכני תוצרת מקומית, מאכלי חג, עמדות יצירה, סדנאות סאונד, ועוד שלל פעילויות לציבור הרחב שמוזמן לבוא וליהנות באווירה מיוחדת מתחת כיפת השמיים.