אינדיאנה ג'ונס בנגב? לפני כשלושה שבועות תפסו אנשי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות חוליה של שישה שודדי עתיקות באתר באר כלך שבנגב. השודדים נתפסו על חם בתוך בור כשהם חופרים כדי למצוא מטמון עתיק או ממצא ארכיאולוגי אחר בעל ערך.
באתר העתיקות באר כלך יש שרידים של באר ובורות מים עתיקים, מערות קולומבריום, קברים קדומים ומחצבה לאבני בנייה. ארכיאולוגים מעריכים שבאתר התנהלו חיים החל מתקופת הברונזה ועד לתקופה העותמאנית.
5 צפייה בגלריה
חשיפת שודדי עתיקות באתר באר כלך. חלק מהשודדים נעזרים בשייח'ים
(צילום: היחידה למניעת שוד)
לכידתם של חברי חוליית השודדים בסוף החודש הקודם התאפשרה בזכות מידע מודיעיני שהגיע ליחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. במהלך פעילותם של אנשי היחידה זוהו לא רק ששת החשודים בחפירות הלא חוקיות באתר, אלא גם שני תצפיתנים שהיו אמורים להזהיר את החשודים מפני כל מי שעלול להפריע להם במלאכתם.
ההמשך כבר נראה כמו סצנה מסרט: אנשי היחידה התגנבו אל הבאר והפתיעו את חברי חוליית השודדים אי שם במעמקי האדמה. ברשותם של החשודים בשוד נמצאו כלי חפירה והם הובאו לחקירת המשטרה. בחקירתם סיפרו החשודים, תושבי תל שבע והפזורה הבדואית, שהם בסך הכל טיילו במקום ובחרו לבלות בתוך הבור.
בסיום חקירתם פתחה רשות העתיקות בהליכים משפטיים נגד חברי החוליה בכוונה להגיש נגדם כתבי אישום.
סיפורים ואגדות
אין זה המקרה היחידי של ניסיון לשדוד עתיקות מאתרים ארכיאולוגיים באזור הנגב. "לצערנו, חלק מהתושבים באזור נוטים להאמין לאגדות על מטמוני זהב מהתקופה העות'מאנית שקיימים באזור הדרום", מציין מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, אמיר גנור.
"אנחנו ברשות העתיקות מזהים מגמה גוברת שבה חוליות של שודדי עתיקות יוצאות לשטח, לאתרי העתיקות, כשהן מצוידות בכלי חפירה, סורקות אחרי סימנים עלומים בשטח וחופרות בורות עמוקים באתרי העתיקות תוך פגיעה במורשת של כולנו.
"חלק מהחוליות נעזרות בשייח'ים מקומיים במגזר הבדואי. השייח' אמור לסייע באיתור הזהב ובלחימה בשד ששומר על האוצר במעמקי האדמה וזאת על ידי אמירת לחשים וכישופים במהלך החפירה".
רק בחודש האחרון, כך מציינים ברשות העתיקות, נלכד באזור משאבי שדה שברמת הנגב אחד השייח'ים המוכרים בחברה הבדואית ועוד כמה חשודים בעת שחפרו באתר בנחל חגב.
בישראל, מסבירים ברשות העתיקות, פועלת מכונה משומנת היטב המזינה ומפעילה את שוק העתיקות. בתחתית ניצבות אותן חוליות של חופרים המאורגנות בקבוצות של חמישה עד עשרה אנשים. אותן חוליות חפירה יוצאות בדרך כלל באישון לילה מהכפרים באזור כשהן מצוידות בכלי חפירה ובציוד משוכלל לגילוי מתכות.
קראו עוד>>
בדרך לשוד העתיקות החופרים הורסים ובוזזים כל דבר הנקרה בדרכם. האתרים המועדפים על שודדי העתיקות הם בעיקר אתרים של שרידי יישוב יהודי מימי בית שני שבהם אפשר למצוא מטבעות נדירים מימי המרד ברומאים, מטבעות בעלי ערך רב בשוק העתיקות.
רוב מטמוני הכסף מוחבאים במחילות תת־קרקעיות באותם אתרים ארכיאולוגיים ששימשו בעבר את המורדים היהודיים במאה הראשונה והשנייה לספירה.
החוליה הבאה בשרשרת השודדים היא המתווכים והראיסים המקומיים. הם מממנים את חוליות החופרים, מספקים להן את הציוד ואת כלי החפירה, והם גם מקבלים או רוכשים את שלל השוד ומוכרים את הפריטים העתיקים לסוחרי עתיקות ולאספנים.
כידוע, ככל שהמטבע או הממצא נדיר יותר, מאמיר מחירו בשוק העתיקות. מחירם של המטבעות הנדירים ביותר עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ואף יותר מזה.
הבהלה לזהב
מעשה שוד העתיקות בבאר כלך מצטרף לשישה מעשי שוד דומים שאירעו בשנה האחרונה באזור הנגב.
לפני כחודש וחצי למשל נתפסה בשעת מעשה חולייה של שודדי עתיקות, תושבי שגב שלום, באזור נחל סכר ליד משאבי שדה. החוליה כללה ארבעה חופרים ושייח' מקומי שהוביל את החבורה אל האוצר הנחשק שהיה טמון, כך לפי המידע שהיה בידיהם, בבור עמוק סמוך לערוץ הנחל.
כדי להגיע אל אותו אוצר, חברי החוליה לא רק חפרו בור, אלא פגעו פגיעה בלתי הפיכה באתר עצמו, אתר בעל ערך ארכיאולוגי בפני עצמו.
"מעשי השוד באזור הנגב שונים ממקרי שוד באזורים אחרים בארץ", מציין מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות באזור הנגב והדרום, גיא פיטוסי, "באזור שלנו מתאפיינים מעשי השוד בחיפושים אחרי זהב".
יש זהב בנגב?
"כבר שנים ארוכות מתרוצצות במגזר הבדואי למשל אגדות ושמועות על כך שהטורקים ששלטו בארץ במשך כ־400 שנה ועד שנת 1917 הותירו אחריהם, בטרם נכבשה ארץ ישראל על ידי הבריטים, אוצרות זהב באתרים שונים ברחבי הנגב, ובעיקר בסמוך למסילת הרכבת ותחנות הרכבת של השלטון העותמאני.
"האגדות סביב אוצרות הזהב האלה שכביכול מוטמנים באתרים האלה מעבירות את האנשים על דעתם והם יעשו הכל כדי לשים עליהם את ידיהם".
זורעים הרס
פיטוסי יודע לספר על תעשייה שלמה של מפות לאיתור אותם אוצרות המופצות בפזורה הבדואית ומציתות כל דמיון. "מן הסתם", מדגיש פיטוסי, "מדובר במפות מפוברקות שמקורן בטורקיה ובירדן והן מוצאות את דרכן לפזורה הבדואית ולשטחי הרשות הפלסטינית בדרכים לא דרכים, ומכאן הדרך לשוד של אתר כזה או אחר קצרה".
לשודדי העתיקות יש יעדים מועדפים?
"האתרים המועדפים הם אלה שסמוכים לתשתית הרכבת הטורקית, אבל יש גם אתרים נוספים באזור כמו איזה בור מים עתיק שהשמועה אומרת שהוטמן בו אוצר של זהב או איזה קבר שייח', שעל פי האגדה, נקבר בו שייח' מכובד יחד עם האוצר שהיה ברשותו.
"העניין הוא שאם אותה חוליית שודדים יודעת או חושבת שהיא יודעת שבאותו אתר טמון האוצר הנכסף, הם מביאים איתם טרקטורים כבדים וגדולים וכלי חפירה עצומים, ובדרך אל האוצר הם יהרסו את המקום ויגרמו לו נזק בלתי הפיך.
"לפעמים זה מזכיר לי את מעשי ההרס של אנשי דעאש בעיראק שהרסו מבנים עתיקים ואתרים ארכיאולוגיים בעלי ערך היסטורי בלי שניתן בכלל לתקן את אותם נזקים. לא אחת הנזקים הם עצומים בלי שהשודדים הגיעו בכלל לאיזושהי תוצאה, כשהם מותירים אחריהם הרס רב".
"תופעת שוד העתיקות רק הולכת ומתרחבת עם הזמן", מטעים גיא פיטוסי, "יש בתופעה הזו הרבה פולקלור של אגדות ושמועות כמו גם שימוש וסיוע לשודדים מצידם של שייח'ים שמצטרפים לאירועים הללו בפעילות של כישופים שונים וגירוש שדים מאותו אתר שנשדד. את השודדים זה לא מעניין שהם גורמים נזק בל ישוער ושאנחנו נשארים מול שוקת שבורה".
עד כמה התופעה הזו נפוצה באזור הנגב?
"באזור הנגב יש עשרות מקרי שוד בשנה. אנחנו מצליחים לתפוס חלק מחוליות השודדים. תופעת מעשי השוד היא מאוד נרחבת. הנזקים הנובעים מכך הם גם ארכיאולוגיים וגם מדעיים.
"אם המדינה הייתה לוקחת את הנושא הזה ברצינות, היו מוצבים כאן באזור חמישה מפקחים ולא מפקח אחד כמו שקורה כאן בפועל. היכולת שלי להתמודד עם המציאות הזו של מעשי שוד עתיקות היא מועטה. זו מציאות שאני מפקח על כל אזור הנגב ואמור לתת את המענה מול שודדי העתיקות.
"על מנת להילחם בתופעה הזו יש להקצות משאבים נוספים, גם בכוח אדם וגם בתקציבים לפעולה בהתאם".
עולם ומלואו
על פי נתוני רשות העתיקות, אירעו בשנה האחרונה כ־50 מעשי שוד עתיקות באזור הנגב. שבע חוליות שודדים שהיו אחראיות, כך על פי החשד, לחלק ממעשי השוד האלה נתפסו בפעילותם של אנשי רשות העתיקות בסיוע פקחי רשות הטבע והגנים ומשמר הגבול.
"כ־20 אחוז ממקרי שוד העתיקות בארץ מתבצעים באזור הנגב", מציין גנור. "תופעת שוד העתיקות קיימת עוד ממאות קודמות. בסך הכל זו פרנסה קלה לשודדים. להם יש כמובן מניע כלכלי בכל הסיפור הזה, אבל עבורנו כל אתר שנפגע זה נזק בלתי הפיך".
אפשר לכמת את הנזק הכלכלי של מעשי השוד האלה?
"קשה מאוד. לא תמיד אתה יודע מה נגנב וקשה לאמוד את ערכם של העתיקות שנגנבו. כאשר חופרים וגונבים כמות עצומה של מטבעות עתיקים בלי שאתה יודע באיזו כמות מדובר, קשה לך להעריך את הנזק הכספי. גם קשה מאוד לשחזר הרס של מבנים עתיקים שנבנו לפני אלפי שנים. באזור הנגב יש כ־7,000 אתרי עתיקות. כל אתר שנפגע הוא עולם ומלואו".
עושים צחוק מהחוק
חוק העתיקות שנחקק עוד בשנת 1978 קובע שפגיעה באתר עתיקות או השחתתו בכל צורה היא עבירה פלילית הגוררת אחריה עונש מאסר בפועל של עד חמש שנים. הממונה על אכיפת חוק העתיקות, כולל מניעת עבירות לפי אותו חוק, הוא רשות העתיקות.
החוק אוסר על כל חפירה או שימוש באמצעים אחרים כמו גלאי מתכות לחיפוש עתיקות בכל תחומי המדינה. לכאורה אמור אותו פיקוח לצמצם את המוטיבציה לשוד עתיקות וסחר בלתי חוקי בעתיקות, אבל המציאות בשטח נראית אחרת לגמרי.
"כל מי שאנחנו תופסים, אנחנו נוקטים נגדו הליך משפטי ומגישים נגדו כתב אישום", מציין אמיר גנור. "העניין הוא שמערכת המשפט נוהגת בסלחנות וברחמנות כלפי אותם נאשמים ומטילה עליהם עונשים של חצי שנת מאסר עד שנה וחצי של מאסר בפועל, לא יותר מזה, כפי שהחוק מאפשר. לפעמים העונשים קלים עוד יותר".
גיא פיטוסי מציין, "אני כבר הרבה שנים בתפקיד הזה ובכל התקופה הזו אני זוכר רק מקרה אחד שבית המשפט המחוזי בבאר־שבע גזר עונש של שנה וחצי על חוליית שודדים, תושבי הרשות הפלסטינית. ברוב המקרים זה מסתיים בעונשי מאסר על תנאי או בקנס כספי.
"לכן, מבחינתם של השודדים הפשע משתלם. יש מקרים שבהם אני חוקר את החשודים בשוד עתיקות, מביא אותם למשטרה, ומתברר לי שהם משתחררים לבתיהם עוד לפני שהגעתי הביתה בתום יום העבודה. זה מאוד מתסכל. הענישה הקלה לא מרתיעה את השודדים, שחוזרים שוב ושוב כדי לשדוד עתיקות".
עם זאת, אף שלפי חוק, הסמכות לטפל בפשיעה בתחום העתיקות נתונה בידי רשות העתיקות ולא בידי המשטרה, מתברר שבשנה האחרונה מתקיים שיתוף פעולה ייחודי וראשון מסוגו בין אנשי היחידה למניעת שוד עתיקות בנגב לבין שוטרי תחנת העיירות.
מדובר ביוזמה משותפת של מפקח היחידה למניעת שוד עתיקות במרחב הנגב מטעם רשות העתיקות, גיא פיטוסי, ושל סגן מפקד תחנת העיירות, רפ"ק יוסי אסנפי.
שיתוף הפעולה כולל סיורים של שוטרים מהתחנה באתרי עתיקות באזור, הרצאות של אנשי רשות העתיקות וביקורים במחסני אוצרות המדינה, שם מאוחסנים פריטים שנמצאו באתרים, בין שבחפירות ארכיאולוגיות ובין שמדובר בפריטים שנשדדו ונתפסו.
"שיתוף הפעולה הזה כבר הוכיח את עצמו", מציין פיטוסי. "בשנה האחרונה זכינו לסיוע של המשטרה בדרך לתפיסת חוליות של שודדי עתיקות והשוטרים גם עומדים מקרוב על תופעת שוד העתיקות באזור".
לעדכונים: חדשות באר שבע
