מאז הקים את קבוצת הפייסבוק "הולכים בבאר־שבע בלי פחד", חייו של מיכאל לב, תושב באר־שבע, השתנו ללא היכר. מבחור אנונימי שמתפרנס מתיקון והתקנת מזגנים הוא הפך לאדם עם אלפי עוקבים שמתרוצץ בין אולפני הטלוויזיה והרדיו. השבוע הוא אף הוזמן לדיון בכנסת.
רבים רואים בלב גיבור מקומי בזכות הקבוצה שהקים שמטרתה לסייע בזמן אמת לתושבים שמתמודדים עם האלימות הגוברת והפשיעה הגואה ברחובות באר־שבע, בפרט, ובאזור הנגב, בכלל.
אבל הרצון לסייע לתושבים שאינם מוצאים מענה אצל הרשויות המוסמכות גובה מלב מחיר אישי כבד. "בסופו של דבר כואב לי על אשתי והבנות שלי שהן לא רואות אותי בבית", הוא אומר השבוע בריאיון מיוחד. "הילדה שלי רואה אותי בטלוויזיה וצועקת לאשתי 'אבא, אבא'. זה מה שכואב לי, שאני צריך לתת יותר זמן למשפחה שלי ואין לי את הזמן הזה כי כל אחד רוצה שאהיה אצלו, וזה קצת קשה להיות אצל כולם.
"אבל אני יכול לומר שאני עושה את זה למען מטרה קדושה, למען מטרה טובה. אין לי כאן שום רווח, יש לי רק הוצאות. העסק שלי לא עובד כבר שלושה שבועות בגלל שאני מתעסק רק בדבר הזה, אבל אני נהנה לעשות את זה כי אני יודע שאני עוזר למישהו שהוא במצוקה".
מגיעים בעת צרה
לב (32) נשוי ואב לשלוש בנות, נולד בבאר־שבע. את ילדותו העביר תחילה בשכונה ד' ולאחר מכן בשכונה ו' החדשה. הוא למד בבתי הספר היסודיים שז"ר ועמירים, ובתיכון מקיף ג', סיים את השירות הצבאי, הקים משפחה, ופתח עסק לתיקון והתקנת מזגנים.
מעשי האלימות והפשיעה שהולכים ומתרבים באזור הדירו שינה מעיניו. דאגתו גברה ככל שנחשף לעוד ועוד עדויות שתושבים פרסמו ברשתות החברתיות והציגו את המציאות האכזרית שנכפתה על אזרחים תמימים שנפלו קורבן להתנכלויות ופגיעה ברכושם.
קראו עוד>>>
מבחינתו, לשבת בסלון ולקטר על המצב לא בא בחשבון, ולכן החליט לקום ולעשות מעשה. התוצאה - קבוצת המתנדבים שהקים שמטרתה לשמור על ביטחון התושבים והתושבות.
בזכות יוזמתו של לב, התקבצו בתוך שבוע אלפי מתנדבים והוקמו עשרות קבוצות ברשתות החברתיות המונות יותר מ־20 אלף חברים וחברות. כך למשל, לקבוצת הפייסבוק של המתנדבים יש כ־14 אלף עוקבים. "זה מלמד שהתושבים במצוקה אמיתית", הוא אומר.
איך זה עובד?
"נניח אישה עושה הליכה או נוסעת ברכב והיא מרגישה מאוימת ושהיא בצרה, באותו רגע יש אפשרות לשלוח בוואטסאפ מיקום בזמן אמת, כלומר שהמיקום הולך איתך עד שאתה לא מנתק אותו. בשתי לחיצות כפתור זה מגיע אלינו.
"בכל קבוצה בוואטסאפ יש 257 מתנדבים, כולל אותי, ומי שנמצא הכי קרוב למקום האירוע מגיע ואז אנחנו חוברים אליהם מכל מיני מקומות. אנחנו מגיעים לאותה אישה שמרגישה מאוימת, שואלים אותה אם היא רוצה להתלונן במשטרה ואז לוקחים אותה לתחנה. אם לא, אז אנחנו מלווים אותה הביתה או למקום שהיא מרגישה בטוחה בו, ונותנים סיוע ראשוני כי כרגע היא צריכה ביטחון.
"זה הדבר הראשון שאנחנו עושים, מבינים שהאזרח זקוק לביטחון, מרגיעים אותו, קונים לו משהו לשתות, רואים שהכל תקין ובטוח. אנחנו עוזבים, אבל אני יכול לומר שאני תמיד נשאר בקשר עם אותם אנשים".
כאן למען האזרח
השבוע התלווינו ללב בסיורים בפארקים ברחבי העיר והרגשנו עד כמה נוכחותו משפיעה על התושבים ונוסכת בהם ביטחון. "אני לא מכירה אותו", אומרת אישה שפגשנו בדרך, "אבל שמעתי על הקבוצה שהוא הקים ושהיא עוזרת להמון אנשים.
"מה שיש לי לומר הוא כל הכבוד לו, כן ירבו כמוהו. אבל זה גם מראה עד כמה איבדנו את המשילות, ומצער שאזרחים טובים צריכים להגן על עצמם ועל האוכלוסייה. זו תעודת עניות לממשלה, למשטרה ולעירייה, איך הגענו לדבר הזה?".
הראיון עם לב נקטע מדי פעם בגלל שיחות טלפון שהוא מקבל. הוא לא מסנן אף לא אחת מהן, הוא קשוב ותמיד מראה נכונות לסייע ולעזור. הוואטסאפ שלו ושל המתנדבים מלא בהודעות ופניות של תושבים שמדווחים על אירועים, והמידע שזורם באותן קבוצות מסייע לאתר אירועים חריגים.
בקבוצה מועברות גם הודעות המנחות את התושבים כיצד לנהוג, כמו הודעת הוואטסאפ הזו של תושב ששולח באחת הקבוצות: "לילה טוב לכולם וסליחה על השעה. הערב בשעה 21:00 בערך רכב של אורחים שהגיעו אליי וחנו ממש על הרחוב נגנב. ממליץ לכל מי שחונה ברחוב ויש לו אפשרות לחנות בחניון, להעביר את הרכב עוד הערב לחניון".
אישה אחרת מדווחת על חשודים הנכנסים לפארק נטוש ומטפסים על החומות כדי לפרוץ לדירות. "עכשיו אני מטפל בזה", משיב לב לאותה פנייה בוואטסאפ. "אם את חוששת, תשלחי לי כתובות ונדאג שמתנדבים יעברו שם בכל רבע שעה".
יוצא לכם לפגוש גנבים או תוקפים?
"כמובן".
ומה אתם עושים במקרים כאלה?
"קודם כל הבקשה הראשונית שלי מהמתנדבים היא לא ליצור איתם מגע אם זה באלימות או אם זה בשיח, לא להגיע לשם. המתנדבים שלי הם תושבים שאני מאחל לעצמי חברים כאלה שיהיו לידי כל החיים, הם אנשים בעלי משפחות, לא ילדים או נערים שלפעמים מחפשים את ההתקוטטות הזאת, אנחנו לא כאלה. אני מבקש מהם לא ליצור מגע.
"כל מה שאני רוצה זה לשלוף את הקורבן וללכת, את היתר אנחנו משאירים למשטרה. המקרה הוא של המשטרה, פשוט העניין שלמשטרה קשה להגיע לכל האירועים ויש לה סדר עדיפויות. אני לא מבין את השיקול הזה, אבל זו המערכת ואין מה לעשות.
"קרה לנו שמישהו ניסה לתקוף ואתנו, אבל ברגע שהוא ראה עוד ועוד מתנדבים חוברים לאותו אדם שהותקף הוא הבין את עצמו והלך. צילמנו מספר רכב, העברנו לקורבן שאם ירצה להתלונן יש לו פרטים".
מה אתה אומר לאלה הטוענים שאתם מיליציה שלוקחת את החוק לידיים?
"שמעתי את זה ואתן הסבר קצרצר מה זו מיליציה. מיליציה זו התארגנות צבאית שהיא לא כפופה לממשל שהתארגנה על נשק, על אלות, סכינים, אגרופנים. אנחנו לא שם.
"שמעתי שאמרו שאנחנו לוקחים את החוק לידיים, ואנחנו בפירוש לא לוקחים את החוק לידיים כי אנחנו לא באים לשפוט אף אחד. אנחנו קבוצה שבאה לתת מענה לאזרח שנמצא במצוקה, כמו חבר, אח או אחות. זאת המטרה שלנו. בסופו של דבר אנחנו נותנים לקורבן את האופציה ללכת לתחנת המשטרה ואם הוא צריך אנחנו, אנחנו לוקחים אותו לשם.
"אם יש מקרה קשה, והיה לנו מקרה כזה, אנחנו מתקשרים ל־100 ומזעיקים את המשטרה בזמן שאנחנו בדרך למקום".
בלי פחד
אנחנו מסיירים עם לב בפארקים החשוכים, בשעות המועדות לפורענות. "המצב הזה כואב לי מאוד, בגלל זה הגעתי למקום שהקמתי את הדבר הזה", הוא אומר לנו בגילוי לב ומוסיף, "אבל כאזרח אני צריך איפשהו להיות אופטימי ולנסות ולקוות שבאמת יהיה פה טוב מתישהו. צריך להבין", הוא מבקש להבהיר, "אנחנו לא קבוצה של יהודים נגד בדואים או נגד ערבים.
"אנחנו לא קבוצה של יהודים נגד בדואים או נגד ערבים. אין פה שום עניין של גזענות. פשוט כמו שכולם רואים 95 אחוזים מהפשיעה בבאר־שבע מגיעה מהמגזר, בוא נשים את הקלפים על השולחן"
"אין פה שום עניין של גזענות. פשוט כמו שכולם רואים 95 אחוזים מהפשיעה בבאר־שבע מגיעה מהמגזר, בוא נשים את הקלפים על השולחן. הם מסתובבים עם נשקים, הם מסתובבים עם סמים, הם עושים פה מה שהם רוצים. הם מסתובבים עם רכבים ועושים חראקות מתחת לבניינים.
"עכשיו תהיה הידרדרות כי יצרנו אצלם איזשהו הד, גם הם הבינו שיש פה מישהו, אז כנראה הם ינסו להראות שהם יותר חזקים. אנחנו כאן, אנחנו לא פוחדים, אנחנו נישאר פה ונמשיך להגיע לכל קריאה".
מה אומרים בעירייה על ההתארגנות שלכם?
"ציפיתי שהעירייה תתמוך בנו יותר, לתת מילה טובה, להגיד 'כל הכבוד מיכאל, אתה אזרח טוב' ולחזק אותי, והתאכזבתי. אנחנו באים להחזיר את הביטחון, ואנחנו כאן על אפם ועל חמתם של כולם".
בירת הפשע
ניכר שלמיכאל לב יש בטן מלאה על ההתרחשויות בבאר־שבע ועל העדר פעילות נמרצת ואקטיבית כדי למגר את התופעה הקשה.
מוצדק לכנות את באר־שבע בירת הפשע?
"זאת בירת הפשע וזה מתבטא בגניבות של רכבים שאנחנו עולים עליהן בזמן שאדם מתקשר אלינו כשהוא מציץ מהחלון ורואה איך גונבים לו את הרכב, ואנחנו מגיעים לפני שהוא הזמין את המשטרה. אנחנו מקבלים לפחות שלושה־ארבעה מקרים של גניבות בלילה.
"זה מתבטא בהטרדות מיניות של נשים שעושות הליכה או מטיילות בקניון, בדקירות, אנשים שמסתובבים עם נשק לא חוקי, אלימות בפארקים. אז ביטחון אין כאן בעיר הזאת. יש פה המון מגדלים, המון פארקים, המון דברים יפים, אבל הדבר העצוב הוא שאנחנו לא יכולים ליהנות מזה".
מה הביא אותך לעשות מעשה ולהקים את הקבוצה?
"בסופו של דבר הדאיג אותי מה אני עושה עם הבנות שלי שעוד עשר שנים ירצו לטייל לבד, והתשובה שאני אצטרך לומר להן שאין סיכוי שזה יקרה כי אני מת מפחד שיקרה להן משהו. לא היה איזה טריגר אחד שהביא אותי למצב לעשות מעשה, אלא רצף של אירועים בפרק זמן מסוים שכללו הטרדות מיניות של בחורות במרחב הציבורי.
"היה למשל מקרה של בחורה שהולכת מחוץ לפורום בבאר־שבע ובני מיעוטים פשוט עוברים עם הרכב ונוגעים בישבנה ומעלים את זה לרשתות החברתיות. יש להם המון אומץ למטרידנים האלה".
בימים אלה לוח הזמנים של לב עמוס מאוד בפגישות ודיונים על מצב הפשיעה. השבוע הוא גם הוזמן לכנסת כדי לתאר בפני נבחרי הציבור את מה שחווים התושבים, ואילו נזקים הפשיעה גורמת.
לדבריו, הוא מתכוון להציג את הדברים כהווייתם, בלי צנזורה ובלי לייפות את המציאות. לתחושתו, היוזמה שלו עושה את שלה והדברים זזים בזכות התעוררות הציבור.
מה אומרים בבית על הפעילות שלך?
"יש לי אישה מדהימה, יובל. היא תומכת בי, היא דוחפת אותי ומוותרת על הקריירה שלה בשבילי כדי שאני אצליח. היא מגדלת את הבנות שלנו כמעט לבד כי אני לא בבית.
"ההורים קצת חוששים, אבל גם תומכים. אבא שלי מאוד גאה בי וגם אמא שלי מאוד גאה בי על מה שאני עושה. הם מקבלים המון פניות מחברים, וזה ממלא אותם בגאווה, אבל הם גם קצת חוששים שירצו לפגוע בי, אז הם קצת נרתעים מהסיפור".
ומה אתה צופה שיהיה בעתיד? המצב ישתפר או יחמיר עוד?
"אני אופטימי לגבי המצב. אם לא הייתי אופטימי, לא הייתי מנסה, ואני גם יודע שאנחנו נצליח".
המשטרה והמתנדבים
עיריית באר־שבע סיכמה עם המשטרה על תיגבור פרשים ברחובות העיר ‰ במקביל, נפגש מפקד המחוז הדרומי עם ראשי הפורום לקידום הנגב והבטיח לקדם גיוס מתנדבים למשמר האזרחי
בזמן שמחאת תושבי הנגב תופסת תאוצה בכל הנוגע לאובדן הביטחון האישי, מנסים במשטרה לשדר שכל העסק נמצא תחת שליטה ולהגביר נוכחות ברחובות באר־שבע.
סדרת האירועים בחגים הוציאה רבים מהתושבים משלוותם והעלתה את סוגיית הפשיעה והבריונות לראש סדר העדיפויות, כאשר הדרישה מרשויות החוק היא למגר את התופעה מהשורש ולא להסתפק בטיפול נקודתי.
"אלו סימנים של אובדן משילות טוטאלי והשתלטות מזויינת על המרחב הציבורי", אומרים פעילים למען הנגב שמודאגים מהמצב.
הביקורת הציבורית החריפה שבאה לידי ביטוי במלוא העוצמה ברשתות החברתיות, גרמה לנקיטת מספר פעולות של המשטרה ועיריית באר־שבע. מפגש דחוף התקיים בין מפקד המחוז הדרומי של המשטרה, ניצב פרץ עמר, וצוות הפיקוד הבכיר לראש העירייה, רוביק דנילוביץ', והוחלט על הגברת שיתוף הפעולה בין המשטרה לעירייה.
במקביל, פרשי המחוז הדרומי לקחו חלק בסיורים במתחם הקניות 'ביג' כחלק מההיערכות לשמירת הסדר במרחב הציבורי.
ניסיונות המשטרה להרגיע את השטח נמשכו עם פגישתו של ניצב פרץ עמר יחד עם מפקד מרחב הנגב, תת ניצב נחשון נגלר, וקצינים בכירים נוספים, עם ראשי הפורום לקידום הנגב, המשמש כארגון הגג של ההתארגנויות האזרחיות בדרום.
בישיבה סוכם על הידוק שיתוף הפעולה בין המשטרה לפורום. כחלק מפעילות זו, משטרת המחוז תקדם את גיוסם של תושבים אשר מעוניינים להתנדב במשטרה במסגרות המשמר האזרחי בנגב.
יש לציין שבעבר רבים ביקשו להתנדב לשירות במשמר האזרחי, אבל הבירוקרטיה בדרך לאישור מנעה מרבים מהם להמשיך בהליך הגיוס.
אורטל פרלמן־שמואלי וג'ולי קייט, מראשי הפורום, מסרו בתגובה: "אנו מודות לצמרת מרחב דרום על הפגישה החשובה. אנו שמחות על הידוק שיתוף הפעולה בין הפורום לקידום הנגב לצמרת המשטרה. מטרתנו היא להחזיר את תחושת הביטחון לתושבי הדרום, ואנו נרתום את כלל מרצנו וכוחנו למשימה חשובה זו".
מצטיידים בגז מדמיע
"בתקופה האחרונה אני בהחלט רואה עלייה במכירת מוצרי ההגנה העצמית אצלנו בחנות", מספרת ורה מרטנס, מוכרת בחנות "ריקושט" במרכז "ביג" בבאר־שבע.
"תרסיס פלפל הוא המוצר המבוקש ביותר שאנשים מחפשים לקנות כי כיום כבר לא חוקי למכור אלה טלסקופית כמו שיש לשוטרים וסוהרים, אבל אנשים כן שואלים ומחפשים".
לדבריה, פילוח האוכלוסייה הרוכשת את התרסיס הוא מאוד ברור ואפילו מובן. "רוב האנשים שרוכשים את הגז הן בעצם נשים בגילאים צעירים יותר. יש גם לא מעט בני מיעוטים שרוכשים גז פלפל".
האם את רואה עלייה בכמות הרכישות שאנשים מבצעים למוצרים הללו?
"כן, ובאופן חד משמעי. בתקופות שבהן הפאניקה הציבורית גדולה יותר, זה בהחלט מתבטא בכמות גדולה יותר של מוצרים שאנחנו מזמינים לחנות. אם להעריך - הגידול בכמות ההזמנות שאנחנו מבצעים לחנות עולה כמעט במאה אחוזים מאשר בתקופה רגילה.
"ראינו את זה במהלך מבצע 'שומר החומות' וגם בשבועות האחרונים כשהנושא הזה שוב נמצא בראש סדר היום של התושבים".
היתרון הבולט בשימוש בגז הוא שתרסיס הפלפל יעיל מאוד, מצד אחד, ולא גורם לנזק בלתי הפיך, מצד שני. למרות זאת, על מנת לרכוש גז פלפל, הקונה צריך להיות בן 18 ומעלה.
"אנחנו מספקים הסבר בסיסי על השימוש בגז", מסכמת מרטנס. "חשוב להשתמש בגז בתבונה על מנת שלא לפגוע בעצמך במהלך השימוש, ושהמוצר אכן יעשה את העבודה המצופה ממנו".
לעדכונים: חדשות באר שבע
