עוד סוף שבוע קטלני בכבישי הנגב: ביום שישי בלילה, סמוך לחצות, התקבל במוקד 101 של מד"א נגב דיווח על רכב שהתנגש בגדר הפרדה בכביש 40 בין צומת גורל לכניסה לשכונת רמות בבאר־שבע.
חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו בשטח טיפול רפואי לשני צעירים כבני 20 שנפצעו פצעים בינוניים והם פונו למרכז הרפואי "סורוקה" כשהם סובלים מחבלות בכל חלקי גופם.
לא חלפו שעתיים, ובסמוך לשעה 02:00 התקבל במוקד מד"א עוד דיווח על רכב שהתהפך בשכונה 32 ברהט. התוצאה - נער כבן 15 פצוע קשה שפונה למרכז הרפואי "סורוקה" עם פגיעת ראש.
דקות אחדות לאחר מכן הוזעקו צוותי מד"א לכביש 310, בקטע שבין היישוב הבדואי תראבין לבין צומת הנשיא, בעקבות דיווח על רכב שנפל מגשר.
בתאונה הזו התוצאות היו קשות יותר: חובשים ופרמדיקים של מד"א קבעו במקום את מותו של צעיר בשנות ה־20 לחייו ופינו למרכז הרפואי "סורוקה, עוד שני צעירים שנפצעו פצעים קשים וסובלים מחבלות רב־מערכתיות.
בשבת בצהריים, סמוך לשעה 13:00, נפצע צעיר כבן 26 שהתהפך עם רכבו סמוך לתחנת הדלק "תפוז" ברהט. הצעיר הפצוע פונה במצב בינוני לבית החולים כשהוא בהכרה וסובל מחבלת ראש.
מוצאי שבת, בסמוך לשעה 20:30. שלושה כלי רכב מעורבים בתאונת דרכים בכביש 25 בין מושב נבטים לשגב שלום. מותו של עטיה אלעתאמין, צעיר כבן 25, תושב שגב שלום, נקבע במקום ולבית החולים פונו עוד שלושה פצועים בשנות ה־20 לחייהם, האחד במצב בינוני ועוד שניים במצב קל.
אלעתאמין, יש לציין, הוא ההרוג ה־300 בתאונות דרכים ברחבי הארץ מתחילת שנת 2021.
מחכים לשדרוג הכביש
מנתוני עמותת "אור ירוק" המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושהגיעו לידי "ידיעות הנגב" לרגל שבוע הבטיחות בדרכים שחל השבוע, עולה שהכבישים האדומים ביותר באזור הנגב בעשור האחרון הם כביש 31 הנמתח מצומת להבים ועד צומת זוהר שבאזור ים המלח, וכביש 232 בקטע שבין צומת סעד לכרם שלום.
קראו גם>>>
הנתונים מראים שבכביש 31, לאורך 72 ק"מ, אירעו בעשור האחרון (2011–2021)346 תאונות דרכים שבהן נפגעו 1,017 בני אדם, מהם 55 הרוגים ו־128 נפצעו קשה.
בכביש 232, נתיב התחבורה הראשי של אזור הנגב המערבי, אירעו בעשור האחרון, לפי אותם נתונים, 83 תאונות דרכים. בתאונות אלה נפגעו 190 בני אדם, מהם 11 קיפחו את חייהם ו־32 נפצעו קשה.
זה שנים מנהלים תושבי האזור מאבקים לשדרוג הכביש הקטלני הזה המשרת לא רק את תושבי האזור אלא גם את יחידות צה"ל המוצבות על גבול רצועת עזה, ואת מאות המשאיות המובילות מטענים וסחורות למעבר כרם שלום בדרך לרצועת עזה.
נכון לעכשיו, מתוך קטע כביש שאורכו כ־60 ק"מ שודרגו רק כ־11 ק"מ בקטע שממעבר כרם שלום עד לקיבוץ ניר יצחק. 50 הקילומטרים הנותרים ממתינים עדיין לשדרוג, שאמור לכלול הרחבת הכביש לשני נתיבים לכל צד, התקנת תאורה לאורך הכביש והסדרת צומתי הכניסה ליישובים הממוקמים לאורך תוואי הכביש.
פרויקט שדרוג הכביש, שלמעשה אושר עוד לאחר מבצע צוק איתן לפני כשבע שנים, מותנה כעת באישור תקציבי במסגרת תקציב המדינה הקרוב.
לדברי ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, "אחרי שנים של מאבק עיקש, הצלחנו לשמחתי להביא לכך שהמשך הרחבת כביש 232 נכלל בחוק ההסדרים בתוך תקציב המדינה. משרד התחבורה הקצה 150 מיליון שקל להמשך ההרחבה, מצומת ניר יצחק עד לצומת מגן. המקטע האחרון, בין צומת מגן לצומת סעד, יתוקצב בתקציב המדינה ב־2023.
7 צפייה בגלריה
ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני: "הרחבת כביש 232 הוא פרויקט לאומי, מציל חיים"
(הרצל יוסף)
"תמונת המצב כרגע היא שיש תכנון מפורט למקטע שבין ניר יצחק לצומת מבטחים, ו'נתיבי ישראל' עובדים כעת על התכנון של המשך המקטע עד לצומת מגן. יש תקציב להרחבה ובקרוב אמורות להתחיל העבודות בשטח".
ירקוני מציין עוד כי מתוך העובדה שמועצת אשכול היא מועצה חקלאית אמורה תכנית שדרוג כביש 232 לכלול גם מעברים חקלאיים, אך מה שמעכב את התוכנית הן אי ההסכמות עם אחד היישובים במועצה על מועד בניית המעבר החקלאי.
"אני מקווה", אומר ירקוני, "שאי ההסכמות ייפתרו בהקדם. הרחבת כביש 232 הוא פרויקט לאומי, מציל חיים, שהתושבים נאבקו עליו שנים רבות יחד עם המועצה. אנחנו נעשה הכל למען בטיחות וביטחון כלל תושבי המועצה, שהפרויקט ייצא לדרך בהקדם האפשרי ולא יתעכב. כל עיכוב עלול לעלות בחיים".
צמתים אדומים
מיפוי של הצמתים המסוכנים ביותר בכבישים הבין־עירוניים באזור הנגב שעשתה עמותת "אור ירוק" על סמך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מראה שכמה צמתים באזור הנגב מוגדרים, נכון לשנים 2018–2020, צמתים מסוכנים שגבו חיי אדם ושבהם נפצעו עשרות אחרים.
לפי הנתונים, מספר הנפגעים הגבוה ביותר בתאונות דרכים נרשם באותה תקופה נסקרת במחלף שרה הסמוך לבאר־שבע: 55 בני אדם נפגעו בצומת זה, מהם 53 נפצעו קל ושניים נפצעו קשה. בצומת שוקת עמד מספר הנפגעים על 35, מהם 34 בני אדם נפצעו קל ואחד נפצע קשה.
בצומת הכניסה למושב תאשור עמד מספר הנפגעים על 30, בהם שני הרוגים, שניים פצועים קשה ו־26 פצועים קל. בצומת ערערה עמד מספר הנפגעים על 15, כולם במצב קל.
בצומת גילת עמד מספר הנפגעים באותן שנים על 14, כולם במצב קל ובצומת להבים היו גם כן 14 נפגעים, בהם שלושה במצב קשה ו־11 במצב קל.
"רבים מדי איבדו את חייהם ואת היקרים להם בכבישי הנגב שחלקם בעלי תשתית מסוכנת, סלולים כנתיב אחד לכל כיוון ובמקרים רבים ללא הפרדה בין הנתיבים", מציין גורם בעמותת "אור ירוק". "בנוסף, בהרבה מהמקרים הכביש צר, ללא שוליים וללא תאורה בשעות החשיכה, הכניסות והיציאות מהיישובים לא מוסדרות ומסכנות את משתמשי הדרך והתושבים.
"משרד התחבורה לא יכול לחכות שיהיו עוד הרוגים בכבישי הנגב, ולכן חייבים לשפר את התשתיות בכבישים האדומים והמסוכנים בהקדם כדי למנוע את ההרוג הבא".
7 צפייה בגלריה
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת "אור ירוק": "צמתים מהווים נקודת תורפה ברשת הכבישים"
(דוברות "אור ירוק")
לדברי מנכ"ל עמותת "אור ירוק", ארז קיטה, "צמתים מהווים נקודת תורפה ברשת הכבישים כי מדובר במפגש בין דרכים עם קונפליקט מובנה של השתלבות עם נהגים אחרים וכלי רכב אחרים בכביש ובשל כל הסיכון לתאונה עולה. במשרד התחבורה צריכים לתעדף את שיפור הבטיחות באותם צמתים מרובי נפגעים".
איפה המשטרה?
בציבור יש תחושה שהמשטרה אינה מפגינה נוכחות בכבישי האזור. הדעה הרווחת היא שאם כחולי המדים היו נוכחים יותר בכבישים, הנהגים היו נרתעים מלבצע עבירות תנועה, בין שמדובר בחציית צמתים באור אדום, בנהיגה במהירות מופרזת או בנהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים.
"אנחנו מודעים לתחושה הזו בציבור, תחושה של מיעוט נוכחות משטרתית בכבישים", אומר ל"ידיעות הנגב" רפ"ק חיים חן, קצין התנועה של מרחב הנגב במשטרת ישראל.
7 צפייה בגלריה
רפ"ק חיים חן, קצין התנועה של מרחב הנגב במשטרה: "ההתמקדות שלנו היא בעיקר בצירים שעל פי ניתוח שלנו יש בהם תאונות דרכים קטלניות רבות"
(דוברות המשטרה)
"ההתמקדות שלנו היא בעיקר בצירים, שעל פי ניתוח שלנו, יש בהם תאונות דרכים קטלניות רבות. אנחנו משקיעים את הכוחות שלנו בכבישים שמתרחשים בהם תאונות מסכנות חיים. סדר העדיפויות שלנו הוא להציל חיים".
נראה שלאחרונה הולכות ומתרבות תאונות הדרכים באזור, כמו גם הבריונות בכבישים. כיצד מתמודדים עם המציאות הזו?
"אנחנו מתייחסים בכובד ראש לתופעה הזו. בכבישי הנגב יש לנו צירי תנועה ארוכים ביותר עם נפח נוסעים גבוה. אנחנו מבצעים פעילות אכיפה ממוקדת גם בבאר־שבע וגם ביישובי המגזר הבדואי במסגרת המאבק שלנו בבריונות בכבישים. נכון, יש עלייה בהיקף תאונות הדרכים באזור בתקופה האחרונה".
אכיפה מסיבית
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני אגף התנועה במרחב הנגב, אירעו מתחילת השנה ועד השבוע 37 תאונות קטלניות בכבישי הנגב. בתקופה המקבילה אשתקד הסתכם מספרן ב־34 תאונות.
"רוב התאונות הן תאונות עצמיות שנגרמות כתוצאה מאיבוד שליטה של נהגים על ההגה, נהיגה במהירות מופרזת או נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים", מציין רפ"ק חן. "זה מה שמאפיין את התאונות באזור. אנחנו ממקדים אכיפה מסיבית כנגד התופעות האלה. בבאר־שבע, למשל, ביצענו פעילות אכיפתית בדגש על מעבר נהגים בצמתים באור אדום.
"רוב תאונות הדרכים בבאר־שבע נגרמות מחציית כלי רכב את הצמתים באור אדום. חלק מהתאונות גם נגרמות כתוצאה מחציית הולכי רגל את הכביש שלא במעבר חצייה".
פעילות האכיפה בכבישים נותנת את אותותיה?
"בפעילויות הללו אנחנו תופסים לא רק נהגים שמשתוללים בכבישים או שנוהגים תחת השפעת סמים ואלכוהול, כי אם גם כאלה שנוהגים מבלי שהוציאו אי פעם רשיון נהיגה או כאלה שבית המשפט פסל את רישיונם.
"הנהגים הללו נעצרים ונחקרים על ידי בוחני תאונות דרכים במרחב הנגב והתיקים בעניינם מועברים ליחידת התביעות לצורך הגשת כתבי אישום נגדם בבתי המשפט. אנחנו גם משביתים את כלי הרכב שלהם ל־30 יום".
גם במספר כלי הרכב שהושבתו הייתה השנה עלייה. בעוד בשנה שעברה השביתה המשטרה יותר מ־200 כלי רכב בגלל ביצוע עבירות מסכנות חיים ונהיגה ללא רשיון או בתקופת פסילת רשיון, השנה נרשמה עלייה בשיעור של כ־15 אחוז במספר כלי הרכב המושבתים ומספרם האמיר ל־230.
לדברי רפ"ק חן, "המאבק שלנו בתאונות הדרכים בכבישי האזור מתבטא גם בהגברת הנוכחות המשטרתית תוך שיתוף פעולה של תחנות האזור וסיוע של מסוק משטרתי ושל סיירת אופנועים וגם בפעילות הסברתית בבתי הספר ובבסיסי צה"ל באזור. האכיפה המוגברת והממוקדת שלנו מביאה השנה ליותר תוצאות בהשוואה לשנים קודמות".
"שנת כישלון"
תאונות הדרכים גובות מחיר יקר מהחברה הישראלית. השכול מתדפק על דלתות בתיהן של עשרות משפחות מדי שנה והן מצטרפות למשפחות הרוגי תאונות הדרכים.
השבוע מציינים בישראל את שבוע הבטיחות בדרכים, ובמסגרת אירועי שבוע הבטיחות לזכר הרוגי תאונות הדרכים ולמען הבטיחות בדרכים, פרסמה בימים אלה עמותת "אור ירוק" את הנתונים הכואבים של הרוגי תאונות הדרכים משנת 1980 ועד לחודש אוגוסט שעבר, קרי יותר מ־40 שנה.
לפי אותם נתונים, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נהרגו בבאר־שבע 258 בני אדם בגלל מעורבת בתאונות דרכים. ברהט נהרגו 70 בני אדם, בערד 25 ובאופקים 23 בני אדם קיפחו את חייהם בתאונות דרכים.
יצוין שהנתונים אינם כוללים רבים מיישובי המגזר הבדואי בנגב שלגביהם אין נתונים באשר למספר ההרוגים בחלק מאותן שנים בארבעת העשורים האחרונים.
"תאונה רודפת תאונה ואסון רודף אסון", מציין קיטה, "שנת 2021 היא שנת כישלון של המדינה בצמצום תאונות הדרכים. תמונת המצב היא עגומה ועצובה. כ־300 משפחות שכולות נוספו השנה למשפחת השכול, ולצערי, אנחנו עלולים לעבור את רף 350 ההרוגים השנה. זהו מספר בלתי נתפס אשר רחוק מאוד מכל היעדים שנקבעו בתוכנית הלאומית.
"צמצום תאונות הדרכים חייב להיות יעד לאומי, ולכן ממשלת השינוי צריכה לשנות גם את סדרי עדיפויות. לממשלה הנוכחית יש הזדמנות להציל את חייהם של עשרות ישראלים בכל שנה ולמנוע צער וכאב ממשפחות רבות. הגדלת התקציבים לבטיחות בדרכים של כולנו תמנע צער וסבל ממשפחות רבות".
משנים מציאות בשטח
ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד הציב את המלחמה בתאונות הדרכים כיעד ראשון במעלה ופועל באופן מתמיד, ביחד עם הגופים והמשרדים הרלוונטיים, לצמצום מספר הנפגעים בתאונות הדרכים.
"התקציב השנתי המושקע על ידי משרד התחבורה במאבק בתאונות הדרכים מסתכם במיליארדי שקלים, והוא כולל בין השאר טיפול במוקדי סיכון, פיתוח תשתיות בטיחותיות, הקמת מעקות בטיחות לאורך הכבישים, גשרים להולכי רגל, טיפול בהפרדות מפלסיות, הצבת טכוגרף ברכבים כבדים, ועוד.
"כל אלה הם פרויקטים מצילי חיים ממדרגה ראשונה אשר משנים את המציאות בשטח. המשרד פועל במספר אפיקים נוספים כמו קידום רגולציה להחמרת הענישה על נהגים מועדים לפורענות ותעדוף כבישים המהווים סיכון בטיחותי.
"המשרד, באמצעות חברות התשתיות שבאחריותו, ימשיך ללא לאות לטפל במוקדי הסיכון בכל רחבי הארץ ולהגדיל את תקציב מוקדי הסיכון ובכך להמשיך ולצמצם את מספר הנפגעים כתוצאה מתאונות הדרכים".
לעדכונים: חדשות הנגב
