"כאיש מאמין אני יודע שבכל דבר רע יש משהו טוב. זה תלוי בנו, מה אנחנו רוצים לראות ועלינו לראות את הטוב. כאנושות עלינו להתנגד לשנאה ולאלימות. אני כאן בזכות אמי, אשתי ובנותיי. לעולם לא אמעיט בחשיבות לעזור לנשים כמו בנותיי. המטרה שלי היא להפיץ תקווה לעולם, מאחר שהנשים הן אלה שיכולות לשנות את העולם ולהפוך אותו לטוב יותר. הן אלה שיכולות לחולל את השינוי כדי שיהיה טוב לכולנו".
3 צפייה בגלריה
ד"ר איזלדין אבו אלעיש עם משפחתו. שוקל לחזור
ד"ר איזלדין אבו אלעיש עם משפחתו. שוקל לחזור
ד"ר איזלדין אבו אלעיש עם משפחתו. שוקל לחזור
(צילום: פרטי)
כך אמר בסוף השבוע שעבר ד"ר איזלדין אבו אלעיש, בשיחה מיוחדת ל"ידיעות הנגב" אחרי שהעניק מלגות לשמונה סטודנטיות מאוניברסיטת בן־גוריון מטעם הקרן שהקים "בנות למען החיים" (Daughters For Life).

עשה היסטוריה


את קרן "בנות למען החיים" הקים אלעיש לפני 13 שנים לזכר שלוש בנותיו שנהרגו שנה קודם לכן, בחודש ינואר 2009, בשלהי מבצע "עופרת יצוקה", מפגיעת פגז טנק של צה"ל שנורה לעבר ביתו.
ד"ר אבו אלעיש, רופא פלסטיני שהתגורר אז בג'בליה שבצפון רצועת עזה, עשה בשעתו היסטוריה כשהיה הרופא הראשון מרצועת עזה שעבד בבית חולים בישראל.

3 צפייה בגלריה
ד"ר איזלדין אבו אלעיש. "יצרתי חיים  מהאסון  שנפל עלינו"
ד"ר איזלדין אבו אלעיש. "יצרתי חיים  מהאסון  שנפל עלינו"
ד"ר איזלדין אבו אלעיש. "יצרתי חיים מהאסון שנפל עלינו"
(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון)

תחילה עבד בבית החולים "סורוקה" ולאחר מכן במרכז הרפואי "שיבא". כשלושה חודשים לפני פרוץ מבצע "עופרת יצוקה" מתה אשתו של ד"ר אבו אלעיש ממחלת הסרטן והוא נותר לטפל בשמונת ילדיהם. כעבור כשלושה חודשים נהרגו שלוש בנותיו ועוד בת נפצעה.
ואולם, הטרגדיה שנחתה עליו, כך הוא מספר בשיחה עימו, לא שברה את רוחו. חודשים אחדים אחרי האסון היגר עם משפחתו לקנדה ופתח בקריירה אקדמית ורפואית באוניברסיטת טורונטו, שם הוא משמש פרופסור מן המניין בתחום הוראת רפואת הציבור.
"לאחר האסון חשבתי כיצד להפוך את האסון האישי שלי לאור ולתקווה", הוא מציין. "למדתי מהבנות שלי שלא פותרים סכסוכים ומחלוקות בדרך של אלימות. כולנו כבני אדם טועים, אבל יש דרך אחרת כדי לפתור את אותן מחלוקות וסכסוכים".
אבל לצערנו אנחנו נמצאים עשרות שנים במציאות של אלימות. מאז האסון האישי שלך היו עוד מבצעים צבאיים ברצועת עזה שגבו חיי אדם משני הצדדים, ולא רואים את האור שבקצה המנהרה.
"זה נכון, אבל האלימות לא תקרב שום פתרון אלא רק תרחיק אותו. יש דרך של חוכמה, דרך של שקיפות, דרך של קירוב לבבות. לא צריך ללכת לדרך של שנאה ושל הסתה".
וזה מה שעמד לנגד עיניך כשהחלטת להקים את קרן המלגות?
"אני מאמין שהעולם הזה שבו אנו חיים הוא מלא אתגרים ללא הפסקה וחייבים לתת לנשים את הכלים לנהל אותו. האישה היא זו שנותנת לנו חיים, היא עמוד השדרה של האוכלוסייה. אני בטוח בכך. הנשים יכולות לשפר את העולם שלנו. לפיכך, הקמתי את הקרן שמסייעת לנשים במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ללא הבדל של דת, גזע ומין. המטרה היא לבנות חיים, לקרב לבבות ולטעת תקווה. הקרן מעניקה מלגות לסטודנטיות בשנה האחרונה ללימודיהן שהתגברו על קשיים, וכעת תורמות לקהילה תרומה יוצאת דופן לשיפור חייהן של נערות וצעירות ללא הבדל דת, מוצא אתני או אזרחות".

מקווה לחזור


14 שנים אחרי ששכל את שלוש בנותיו, ד"ר אבו אלעיש מדגיש שהוא אינו רואה עצמו קורבן. "החלטתי להפוך את האסון הזה לאתגר ולהזדמנות ולא להישבר", הוא מציין. "אני לא רואה את עצמי כקורבן, אלא כמי שמוביל מסר שהחיים הם בידינו, וכי ניתן לייצר חיים טובים יותר. האחריות מוטלת על כל אחד מאיתנו, אבל קודם כל על המנהיגים משני הצדדים. המנהיגות היא זו שאחראית לכל מה שקורה. תראה מה קורה כיום בישראל ומה קורה ברצועת עזה. משני הצדדים האנשים רוצים לחיות בשלום ובשלווה. אני מבחינתי יצרתי חיים מהאסון שנפל עלינו כדי להביא תקווה מהכאב והסבל שלנו".
ד"ר אבו אלעיש מתגורר היום עם משפחתו בקנדה. "אני שומר על קשר עם מקום הולדתי ולפחות פעמיים בשנה אני מגיע לבקר את המשפחה שלי ברצועת עזה", הוא מספר. "שם נמצאים הזיכרונות שלי. דבר ראשון אני פוקד את בית הקברות שבו טמונות הבנות שלי ומספר להן על הפעילות שלי כדרך הנצחה שלהן וגם נשבע להן שלא שכחנו אותן ושלעולם לא נשכח אותן. הבנות שלי שנהרגו חיות בקרבי דרך הקרן שהקמתי והפעילות להנצחתן".

3 צפייה בגלריה
בטקס הענקת המלגות באוניברסיטת בן־ גוריון. "לאחר האסון  חשבתי כיצד להפוך את האסון האישי  שלי לאור ולתקווה"
בטקס הענקת המלגות באוניברסיטת בן־ גוריון. "לאחר האסון  חשבתי כיצד להפוך את האסון האישי  שלי לאור ולתקווה"
בטקס הענקת המלגות באוניברסיטת בן־ גוריון. "לאחר האסון חשבתי כיצד להפוך את האסון האישי שלי לאור ולתקווה"
(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון)

יש כוונה לחזור?
"אני מאוד מקווה לחזור. יש מגעים שאחזור לקראת שנת הלימודים הבאה לאוניברסיטת בן־גוריון כפרופסור מן המניין, תוך כוונה להקים מכון מיוחד בתחום רפואת הציבור שאני גם אוביל אותו. העולם זקוק לזה. זו גם תהיה פריצת דרך. מבחינתי זו גם תהיה סגירת מעגל".

להפיץ טוב


בטקס הענקת המלגות לשמונה הסטודנטיות ציין נשיא אוניברסיטת בן־גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ, כי "הסטודנטיות קיבלו את המלגה מקרן שנוסדה על ידי רופא מעזה, שלמד באוניברסיטת בן־גוריון, לזכרן של בנותיו שנהרגו בעזה במהלך מבצע צבאי. זה לא מובן מאליו. יש שיעורים רבים שעלינו ללמוד, רבים מהם תלויים בצורה שבה אנו רואים את הדברים. כך למשל מנקודת מבט אפידמיולוגית אנחנו יכולים לשאול האם שנאה מופצת בצורה זהה שבה מופץ הווירוס? אם כן, מצד שני, איך מפיצים אהבה? כאשר אנו מסתכלים על החברה הישראלית כיום, האם אנחנו כאוניברסיטה יכולים לפזר אווירה חיובית? האם אנו יכולים לדבר על נושאי ליבה של החברה ללא שנאה? זה בדיוק מה שהקרן שהקים ד"ר אבו אלעיש עושה. היא מפיצה נקודת מבט חיובית לעולם. הקרן המדהימה הזו חוברת בדיוק לנקודת המבט שלנו באוניברסיטה - להביא שינויים חיוביים לישראל ולעולם".

קראו גם:

ד"ר אבו אלעיש השתתף גם בטקס מרגש במכללה האקדמית אחוה שם קיבלו סטודנטיות תעודת הוקרה ומענק מהקרן. הטקס התקיים במעמד נשיאת המכללה האקדמית אחוה, פרופ' יפעת ביטון, יו"ר הוועד המנהל, שרה פרידמן, דיקן הסטודנטים, ד"ר מיכל רביבו שטיינר, דיקני בתי הספר, ראשי מחלקות, סגל אקדמי, בני משפחות הסטודנטיות ורבים נוספים.
פרופ' יפעת ביטון, אף היא דמות מנהיגותית מרכזית בישראל לקידום ערכי זכויות אדם ושוויון, הדגישה בדבריה את החיבור המיידי והעמוק לד"ר אבו אלעיש ודרכו: "השארת רושם עצום של אדם שלמרות שספג את האובדן הקשה מכל, בחר לתעל את כל הכוחות והמשאבים על מנת להביא לעולם חיוביות, דווקא לנשים, דווקא במזרח התיכון, דווקא באחוה. קרן בנות לחיים היום היא חלק בלתי נפרד ממשפחת אחוה".