"החוק שעבר חוקק בניגוד לכל רעיון של חקיקת חוקי יסוד ושינוי שיטה של ניהול מדינה בהסכמה רחבה. החוק מזיק רק מעצם חקיקתו בהוויה כחברה ישראלית. זה שבר פתוח משמעותי. כמו גם נזקים חמורים במישור רחב של נושאים, עצם מימוש החוק שחוקק שכל מטרתו אינה להועיל לנו האזרחים, אלא לאפשר מינויים לא תקינים, שחיתות וסיאוב. זה ייעשה בשל החלשת בית המשפט ושומרי הסף. נדרש להמשיך ולפעול כנגד החקיקה הזו ונגד החוק הזה".
את הדברים האלה אמר בכאב גדול ניצב בדימוס אמנון אלקלעי, לשעבר ממלא מקום מפקד מחוז הדרום במשטרה, בערב יום שני, רגעים אחרי שחוק עילת הסבירות עבר.
ולא קל לו בימים אלה בכלל. ניצב בדימוס אלקלעי, שעזב את המשטרה ב־1 במאי 2021 ופשט את המדים רשמית לאחר חופשת שחרור בתחילת השנה שעברה, מגדיר את המצב במדינה היום כמצב חירום לכל דבר. זאת גם הסיבה שהוא פעיל במחאה נגד הרפורמה המשפטית.
כבר שבעה חודשים, מיומה הראשון של המחאה, הוא מתייצב עם אשתו בהפגנות ובצעדות המחאה, עוד כשאלה נערכו בכיכר "הבימה" בתל־אביב. בהמשך כבר השתתף בקביעות בהפגנות בבאר־שבע, עיר הולדתו ומגוריו, ואף נאם בעצרת המחאה שהייתה בעיר לפני כשלושה שבועות.
"לא דמיינתי שאפגין במסגרת מחאה כלשהי ובטח שלא דמיינתי שאנאם בעצרת מחאה", הוא אומר השבוע בשיחה מיוחדת ל"ידיעות הנגב". "לא פיללתי לזה, אבל עשיתי את זה מתוך תחושת אחריות ואהבה למדינה והזדהות עם המאבק נגד הרפורמה המשפטית, או יותר נכון המהפכה המשטרית".
חודר ללב
באותו נאום שניצב בדימוס אמנון אלקלעי נשא לפני אלפי מפגינים בבאר־שבע, הוא ציין בין השאר כי אין זה סוד שיש מאבק פנימי על צביונה של המשטרה, בין משטרה דמוקרטית למשטרה כנועה ואפלה, וכי לא צריך לחשוש מפני כוח ושררה.
כמי ששירת עשרות שנים במשטרה, איזה ציון אתה נותן למשטרה בימים קשים אלה?
"אחדים מחבריי היקרים אמרו לי שביקורת על המשטרה מצידי עלולה לתת תחושה של יריקה לבאר או לחילופין סוג של ירי בנגמ"ש. היא גם משפיעה פנימה, על אף שגם לדעתם אני צודק וביקורתם חריפה משלי, אך רצוי להימנע מלהתבטא. יש מי שהציעו לי להשאיר את המשטרה מאחוריי ושיהיה בהצלחה להם, אך מנגד, בשיחות בחדרים, כולם בוכים על גורל המשטרה ומצבה הרעוע שרק מידרדר. התחושות הן של ייאוש, כאב וצער. התחושות הללו לא נופלות על אוזניים ערלות. כל שיח כזה חודר ללב ומכה עוד מכה".
מן הסתם לא קל להשמיע ביקורת על ארגון שהיית חבר בו יותר משלושה עשורים.
"בנאום שנשאתי באותה עצרת בקול רם אמרתי את הדברים אשר על ליבי. כיף להיות אהוב ומוערך ולהשמיע מנגינה הנעימה לכל אוזן, אך נכון יותר לעיתים גם להציב סימן שאלה. במיוחד במצב הדברים שמה שחששתי קרה, אבל ממשיך לקרות, וזה לא נגמר. כך לא מנהלים ארגון, כך לא מנהלים משטרה. מה שקרה עלול לקרות עוד וביתר שאת".
בדרכו של הסב
ניצב בדימוס אמנון אלקלעי (56), תושב באר־שבע, נשוי ואב לשניים, הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים ומתכוון להמשיך ללימודי תואר שלישי בחוג לניהול מצבי חירום ואסון של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל־אביב. בתחום הזה הוא גם מרצה במכללת רמת גן.
הוא נולד בבאר־שבע ("אני באר־שבעי ודרומי בנשמתי", הוא מעיד על עצמו) וגדל בערד.
בשירותו הצבאי היה אלקלעי סגן מפקד פלוגת טנקים בגדוד 46 בחטיבת 401 של חיל השריון. בהיותו בן 23 התגייס למשטרה וב־32 שנות שירותו במשטרה מילא שורה של תפקידים. בין השאר היה ראש ענף סיור ומבצעים במחוז הדרום, מפקד תחנות נתיבות ובאר־שבע, מפקד מרחב "מוריה" במחוז ירושלים, ראש מחלקת מבצעים באגף שיטור וביטחון, מפקד מרחב ציון, מפקד מרחב הנגב, סגן מפקד מחוז הדרום, וראש אגף שיטור אבטחה וקהילה. בתפקידו האחרון במדים הוא היה ראש אגף המבצעים במטה הארצי.
הקשר של אלקלעי עם המשטרה התחיל עוד הרבה לפני שהחליט לעטות עליו את המדים הכחולים. סבו, רב־ניצב חיים תבורי המנוח, כיהן כמפכ"ל השישי של המשטרה ומתקופת ילדותו ינק אלקלעי את המציאות המשטרתית.
באחד הראיונות שנתן ל"מיינט באר שבע" הוא אף ציין כי התחפושת האהובה עליו בילדותו הייתה של שוטר. לא מפתיע.
אחרי 32 שנים במשטרה אתה מחליט לפרוש ועוד בגיל שעמיתיך הניצבים ממשיכים עדיין לשרת. מה הוביל אותך לפרישה?
"לא סיימתי את שירותי במשטרה משום שלא קיבלתי תפקיד וגם לא עזבתי בשל נסיבות אישיות. עזבתי כי כך לא מנהלים ארגון. כך מרסקים ארגון. כך מסכנים אנשים. לצערי, אמרתי וזה קרה, ושוב קרה ושוב קרה, וזה ממשיך לקרות. לצערי, ראיתי את הדברים עוד בחודש מרץ 2021, שההתנהלות לא תקינה בעליל, צורת החלטות לא מקצועית, התנהלות לא מסודרת, סדרי עדיפויות לא נכונים. ניסיתי אז לשכנע, וכשראיתי שלא ניתן לממש את אחריותי, בחרתי להודיע שאני מסיים את שירותי תוך אמירה ברורה שנדרש כאן שינוי".
ניצב בדימוס אלקלעי ממשיך, "כל מה שראיתי היה עוד לפני אסון מירון, לפני מבצע 'שומר החומות', לפני גל התפטרות רחב של שוטרים, קצינים וניצבים, לפני מציאות של תחנות משטרה ריקות ולפני תחושת הדיכאון והתסכול שפשטה בארגון באופן עמוק. אז היה מספיק לראות איך ולאן העסק הזה הולך. הכיוון היה ברור לי. ראיתי את הדברים אז, לפני יותר משנתיים, לא בגלל שאני גאון או חוזה. זה בגלל שהסתכלתי על הדברים בעיניים פקוחות, באוזניים קשובות ואהבה אמיתית לארגון שאותו אני משרת".
דרוש שינוי
ניצב בדימוס אמנון אלקלעי אינו מסתיר את התחבטותו באשר להסכמה להתראיין. הוא גם מרגיש שהוא עדיין מתחבט אם להקדיש את כל כולו ללימודים או להיות מעורב במחאה נגד הרפורמה המשפטית.
"ההתחבטות לא פשוטה", הוא אומר. "השינוי נדרש, השינוי מתחייב. שינוי מערכתי, שינוי פרסונלי. כמו שעשו בכיבוי אש אחרי השריפה בכרמל, בעומק השינוי שכולל בחינה מחדש של בניין המערכת, שינוי תפקודי, בחינה של הדברים מעומקם, כך נדרש במשטרה כיום, אתמול, שלשום. הכיוון כעת הוא לא לשם. מדאיג".
למה בעצם החלטת לצאת ולהפגין בכל שבת?
"מצב של ממשלה וממשל מסואב שאינו פועל למען האזרח ומצב המדינה המידרדר. זה דורש הגבלה חזקה על ממשלה יותר מהקיים היום. זו הבעיה המרכזית של המדינה, שחיתות, סיאוב, חוסר דאגה לצורכי האזרח, מערכת חינוך חלשה וכושלת מרגע לרגע, יוקר מחייה, ביטחון אישי, מערכת משפט, מערכת תחבורה לקויה, חוסר השקעה בפריפריה. מערכת האיזונים והבלמים במדינה רעועה ונשענת על בג"צ ושומרי הסף שנחלשים. הממשלה עושה שימוש בכנסת מכוננת ככנסת מחוקקת. כנסת שקיבלה את התפקיד לכונן חוקה ממייסדי המדינה שיעשו זאת לאט ובהסכמה נוכח חשש ממשבר פנימי חמור, והינה יש לך ממשלה שבאמצעות שליטתה בכנסת מפעילה סמכות מכוננת לשנות את הכללים היסודיים בניגוד לשיטה. אין לגיטימציה לכך. רוח ורעיון סמכות הכנסת ככנסת מכוננת הוא למנוע משבר ושסע ולעשות בהסכמה. כאן יש סכנה לזכויות אדם, ובמיוחד אין הגבלה על השלטון. הכנסת מוחלשת מאוד, בג"צ יהיה מוחלש, ושומרי הסף ימונו על ידי ממשלה ללא מגבלה. ממשל שגם כך מסואב ומושחת יהיה ללא מגבלות של ממש".
בטן מלאה
ניכר שלקצין המשטרה הבכיר לשעבר יש בטן מלאה על השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, ועל המפכ"ל, רב ניצב קובי שבתאי. "כיום יש ממש מדיניות להחליש את המשטרה. בן גביר ושבתאי זה השיא. מחלישים את המשטרה. לאחרונה אנחנו עדים למעשים וביטויים חמורים של השר בן גביר שכל מטרתם להשפיע על קציני משטרה בפעולתם והפעלת סמכותם באופן אסור וחמור נגד מתנגדיו הפוליטיים ולא בהתאם לכללים המקובלים והראויים. השר מנהל תהליכים לא ראויים ומבזים כלפי קציני משטרה בכירים, וכל זה במטרה להעביר מסר שמי שיפעיל את שיקול דעתו הנתון לו בחוק ושלא לפי דרישות השר, יבולע לו. השר מכנה את כוונותיו בהגדרה 'מדיניות השר'. השר מנסה מה שרבים אחרים ניסו - להשפיע על שיקול הדעת והפעלת סמכויות משטרה, אולם חומרת הדברים היא שונה מבעבר".
אלקלעי ממשיך ומציג את תחושותיו. "כן, יש מאבק על דמותה של המשטרה. יש בכירים מאוד במשטרה שדרגת הפח על כתפיהם, התאהבו בשררה ונכנעים לחרפה. המאבק הוא פנים משטרתי. פיטורי ניצב עמי אשד למשל הם חרפה, לא בגלל שבתל־אביב נוהגים שונה, אלא כי ראש הארגון נתן יד לגחמותיו של שר שמנסה להראות לכולם שיסבלו. יש לחזק את המשטרה ואת השוטרים ולבוז לאותם בכירים שמוכנים לפעול להשפיל ניצב אחר. אלה שנאבקים על כס המפכ"לות גם במחיר נוראי, בלי להבין מה זה שוטר. אלה הם פני הדברים".
החוזה הופר
מבחינתו של ניצב בדימוס אמנון אלקלעי, קו פרשת המים בסוגיית פעילות המשטרה בהפגנות נרשם עם כניסתו של השר לביטחון לאומי. איתמר בן גביר. לתפקידו. "לצערי ולדאגתי, מאז החלה מעורבות השר בן גביר בפעילות המשטרה וכניעת המפכ"ל לשר, יש יותר חריגות וחשש לכניסת שיקולים זרים", הוא אומר. "כתוצאה מזה השוטרים נמצאים בלחץ וההפגנות הפכו לאלימות יותר, מופעל כוח והמכת"זיות מפעילות סילוני מים לכל עבר".
השר לביטחון לאומי הבטיח עם כניסתו לתפקיד כי יפעל בנושא המשילות בנגב, להגברת תחושת הביטחון האישי ולתגבור הנוכחות המשטרתית באזור הנגב. בינתיים, שבעה חודשים אחרי, זה לא קורה.
"השר לא פועל ולא עושה דבר שיכול לקדם ולתרום להורדת רמת הפשיעה והעלאת תחושת הביטחון האישי באזור. הוא משקיע יותר בנושאים שאליהם הוא מחובר כמו הר הבית ומשנתו של הרב כהנא. בפועל, הוא מזניח את המשטרה שהיא למעשה הפתרון לתחושת הביטחון האישי והשלטת החוק והסדר".
התחושות קשות?
"ודאי. למשטרה יש חוזה בלתי כתוב עם הציבור. חוזה שכתוב בסלע. החוזה הזה הוא על נאמנות של המשטרה לציבור, ראשית לחלש ולמוחלש, לשלטון החוק ולרוח הדמוקרטית, ולבסוף, לשלטון. כשאני הייתי ראש אגף מבצעים הייתה מדיניות מוצהרת המכירה בחוזה הזה ופועלת רבות כדי לקיים אותו. כאשר הייתי מפקד תחנה, לרבות תחנת באר־שבע, עשינו הכל כדי לקיים את החוזה".
וכיום, החוזה הזה הופר?
"אני מאמין שלשוטרים אכפת ושכואב להם. המשטרה אינה עומדת בחוזה. לצערי, כעת יש פגיעה חמורה ביכולת שלה לעמוד בחוזה. יש בכוונת מכוון פגיעה חמורה במשטרה. צריך לזכור שהמשטרה היא כמו מערכת חיסונית. ללא משטרה בריאה, הגוף קורס. אולם כמו שמערכת חיסונית לא מסוגלת להכל, בטח אם האדם לא דואג לעצמו וגם לא דואג למערכת החיסונית עצמה. כאן מזניחים את המערכת החיסונית, אך גם לא נותנים מענה. המערכת היום מובלת למקום אחר. לשוטרים מגיעה מלוא ההערכה על פעילותם. ללא המשטרה, אלוהים ישמור אותנו היכן היינו נמצאים".
מעורבותך הפעילה במחאה לא עוררה בך רצון להיכנס לזירה הפוליטית המקומית או הארצית?
"אני לא מחפש להיות פוליטיקאי, לא ברמה הארצית וגם לא ברמה המקומית. לא בתוכניות שלי להיות חבר כנסת או ראש רשות מקומית. אני מוכן לסייע לכל גוף שיבקש את עצתי בתחום שבו אני מתמחה כבר עשרות שנים. אשמח לתרום בכל דרך אפשרית בתחום המקצועי שאני יודע".
ניצב בדימוס אמנון אלקלעי הוא נכדו של המפכ"ל לשעבר, רב־ניצב חיים תבורי, ובסיום שיחתנו הוא נזכר ש"הייתי נוכח בשיחות בילדותי שסבא שלי ניהל לאחר שפרש. שמעתי אותו מפציר באנשי משטרה בכירים כי תפקיד המשטרה הוא לשרת את הציבור. זה עיקרו ולא להיות כוח משטרה. השימוש בסמכויות נועד להגן על האזרחים המוחלשים. סבא שלי היה מצטער לראות את המדיניות המופגנת כיום".
אלקלעי מבקש להעביר מסר לשוטרים: "צריך לחבק את השוטרים מהשורה שעושים את העבודה החשובה. צריך להסתכל בעיניים פקוחות כנגד שוטרים שאיבדו את מצפונם ותפקידם. בודדים הם, מזיקים לעניין ולחבריהם".
אימץ כלב
בשבועות האחרונים ניצב בדימוס אמנון אלקלעי, יוצא מדי בוקר לטיול עם כלבו ברחבי פארק נחל באר־שבע. אלקלעי אינו מסתיר את חיבתו לכלב שאותו אימץ לפני כמה שבועות.
"זה כלב משטרתי ששירת בעבר ביחידה למלחמה בטרור, ולאחר מכן הוא הועבר ליחידת החבלה המשטרתית", הוא מסביר. "בשלב מסוים ביקשו במשטרה לשחררו מהשירות, וכשנודע לי הדבר, החלטתי, כשוטר לשעבר, לקחת אותו תחת חסותי. בכל בוקר, בשבועות האחרונים, אני מוצא את עצמי יוצא איתו לטיול בשעה שש בבוקר בפארק נחל באר־שבע. זה בכלל כלב מיוחד. הוא נושא את המספר האישי 5555. חמסה עלינו".
בעוד טיול הבוקר היומי עם הכלב הוא עבור אלקלעי פסק זמן מבורך, שעה של כיף ורוגע, הרי אחרי אותו טיול אלקלעי חוזר להיות אזרח מוטרד שהמציאות שאליה נקלעה החברה הישראלית מעוררת בו דאגה רבה.
קראו גם:
משקיעים בדרום
מלשכתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, נמסר כי "מאז נכנס לתפקידו פועל השר בן גביר באינטנסיביות למימוש חד משמעי של בחירת הציבור, בין השאר משילות וביטחון אישי וגם אכיפה שוויונית לכלל הקהלים בישראל. השר מוביל רפורמה אדירה במשטרה שמתבטאת גם בתוספת של תשעה מיליארד שקל, להוספת אלפי שוטרים למשטרה ולחיזוק יחידות הנגב והתחנות בכל הארץ וגם באמצעות החזרת האמון למשטרה, הפסקת שיטת מינויי חבר מביא חבר, וקצינים ומפקדים שמקיימים מדיניות שווה לאכיפת החוק בישראל. יש מבין הניצבים בדימוס שתוקפים בחצי השנה האחרונה את השר ופוגעים במשטרה, כאלה שהחלישו את המשטרה בתקופת כהונתם והם אכולי תסכול לראות את השר מוביל רפורמה מקיפה וחשובה שמתקנת את הכישלונות שהם חתומים עליהם".
עוד נמסר כי "השר בן גביר מסייר בדרום מספר פעמים בכל חודש מאז נכנס לתפקידו, מכיר היטב את השטח, עוקב מקרוב אחרי פעילות האכיפה שם, ומביא תוכניות אדירות להחזרת המשילות בדרום וחלק משמעותי מתוספת התקציב למשרד יופנה לטובת הפעילות באזור הדרום".
