כאילו לא חסרות צרות ודאגות לבעלי העסקים בעקבות הטלטלה שעברו מאז פרוץ מגיפת הקרונה, דרך סבבי הלחימה, ועתה בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" ואי הודאות מה צופן העתיד, הם התבשרו על זינוק בתעריפי הארנונה באופן משמעותי, בתיזמון בעייתי, מבחינתם.
עיריית באר שבע החליטה על עלייה מדורגת של תעריפי המסחר במרכזי הקניות בדרך אליהו נאוי ל־264 נכסים ועסקים, בשיעור שנתי של 5.56 אחוזים שתתפרס על חמש שנים, ובסך הכל 27.8 אחוז (לא כולל שיעור העדכון השנתי ה"אוטומטי").
מדובר בעסקים במתחמים הבאים: ביג, B7, מבנה (לשעבר "וואן פלז'ה") והשדרה השביעית. המשמעות הכספית היא העלאה של 900 אלף שקל מדי שנה שתתווסף לקופת העירייה.
בעלי העסקים נדהמו לשמוע על ההעלאה כשקיבלו את החיוביים הדו־חודשיים. הזינוק בתעריפי הארנונה נחת עליהם כרעם ביום בהיר, כשהם מנהלים מלחמת הישרדות יומיומית, לוקחים הלוואות, מפטרים עובדים ומנסים לצמצם הוצאות.
בחיובי הארנונה שבעלי העסקים קיבלו, העירייה צירפה הסבר להחלטה להעלות את התעריפים. "העלאה מדורגת של תעריפי המסחר המרכזי הקניות בדרך אליהו נאוי לתעריפי המסחר ב'מתחם הסיטי' של באר־שבע כנגד אי שינוי תעריפי המסחר בשכונות המגורים בעיר".
"יצוין", מסבירה העירייה לבעלי העסקים, "כי שדרות אליהו נאוי שוכנת בסמיכות למע"ר בעיר (הסיטי) ובהמשך ישיר אליו התפתחו מרכזי מסחר חדשים. כידוע, אזור זה היה בעבר אזור של תעשייה ומלאכה, בעיקר. אזורי מסחר אלו משמשים כמרכזי קניות ובילוי חדישים המושכים קהל רב ונהנים מתנופת הפיתוח במרכז החדש של העיר".
עוד מציינת העירייה: "בד בבד עם הקמתם של מרכזי המסחר האלה, חלה, מנגד, פגיעה משמעותית במסחר בעסקים בשכונות המגורים. בהתאם לצו הארנונה, מתחמי המסחר החדשים בדרך אליהו נאוי (ביג, B7, מבנה - וואן פלז'ה לשעבר, והשדרה השביעית) מחויבים באופן פחות מהאזור המסחרי הנמצא בסמוך אליהם במע"ר של העיר. על מנת שלא להכביד על ציבור המחזיקים במרכזי הקניות הנ"ל, הוחלט כאמור להעלות בהדרגה את חיובי הארנונה למסחר במרכזי הקניות, וכן להשוות אותם לאזור המע"ר. התוכנית הינה רב־שנתית ותיפרס למשך חמש שנים".
במקביל, על פי העירייה: "המלצתנו היא לא להעלות את תעריפי הארנונה לעסקים שבשכונות המגורים שבעיר, למעט הקניונים ומרכזי הקניות מעל 50 אלף בנוי, לא כולל שטחי חנייה". העירייה מנמקת את ההעלאה במסחר בדרך אליהו נאוי בהסבר: "השינוי נועד לתקן עיוות של שנים ובכדי למנוע אפליה בין העסקים השונים בעיר".
ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', אמר בישיבת המועצה שאישרה את העלאת הארנונה: "אנחנו רוצים הפחתה משמעותית לעסקים בעיר העתיקה בתחומים מסוימים. לגבי עסקים בשכונות אנחנו לא רוצים להעלות. אנחנו יודעים שאלו סוחרים מקומיים, הם שלנו, הם בני המקום. רשתות גדולות ארציות מרוויחות מספיק, הן יוכלו לשלם את התוספת של השנה הזאת".
"זה שוד לאור היום"
טל כהן צדק, הבעלים של חנות הממתקים "מסיבבה" במתחם "מבנה", מפעיל את העסק מזה עשר שנים, וכמו בעלי עסקים אחרים, ידע עליות וירידות, תקופות של חוסר יציבות, משברים כלכליים במשק, והשפעת מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר והשלכותיה.
כהן צדק מוכן לתרום את חלקו למאמץ הלאומי, אולם שיהיה זה במשורה. "אתה רוצה לקחת כסף - תיקח, אבל תן משהו בתמורה. אתה לא מקבל תמורה, זה שוד לאור היום בלי שום תמורה, לפחות שיצדיקו את מה שהם לוקחים. שישפרו את האזור, שיצ'פרו אותנו בדברים אחרים. אם מחמירים במשהו, אז שיקלו במשהו אחר, למשל, באגרות שילוט שמסתכמות באלפי שקלים".
"דווקא בתקופה כזאת אני לא חושב שעיריית באר־שבע כל כך נואשת לכסף, אני חושב שכן יכלו לדחות את זה עד לאחר המלחמה, עד שהמשק יתאושש. מה בוער לכם עכשיו? במקום לעזור עכשיו לאנשים במלחמה, לוותר על ההעלאה בארנונה עד אוקטובר. אני חושב שלא יקרה כלום, אני עם חנות סגורה ומשלם כספים".
טל כהן צדק סבור שבעלי העסקים נקלעו בעל כורחם למשברים, ובכל פעם שנדמה להם שהם הולכים להתאושש, שוב מנחיתים עליהם גזירות כלכליות. "העול הזה שמונח לנו על הכתפיים לא רק מבחינת העסק יעבוד לא יעבוד, היום זה כבר לא תלוי בך, תהיה הכי טוב שיכול להיות, אבל פתאום קורונה או מלחמה, או פתאום הפגנות, אתה כבר לא יודע איך לתכנן את עצמך. אנחנו תמיד אופטימיים, תמיד מקווים לטוב, עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות, משתדלים, אבל זה לא תלוי רק בנו".
לטל כהן צדק יש בקשה צנועה ומסר: "תנו לנו לעבוד, בנוסף לכל המצב ולכל הבלגן, אף פעם לא ביקשנו שיחזירו לנו כספים, גם במלחמה אנחנו משלמים את הארנונה ומשלמים כל מה שצריך, אבל מה שאנחנו מבקשים אל תוסיפו לנו עוד מסים".
"בעלי עסקים רוצים לסגור"
"מישהו פה התבלבל, זה טירוף", אומר אבינועם מימון, המנכ"ל והבעלים של "תבליני מימון" במתחם "ביג", ובכובעו השני יו"ר נציגות הסוחרים בשוק העירוני והשווקים הארציים, על הזינוק בארנונה. מימון עובד בעסק מזה 40 שנה, מעסיק עובדים, מתמרן בין המשברים שעוברים על המשק, ומנסה כמו כולם להרים את הראש מעל פני המים, ובום, שוב נוחתת מהלומה.
מימון מספר כי יש לו סוג של יתרון מסוים כי היקף הפעילות שלו משתרע על פני מספר תחומים. "אני עוסק גם בסיטונאות, גם בייצור וגם בקימעונאות, אבל בכל נושא הקימעונאות שלנו, נפגענו מאוד קשה. זה לא רק המלחמה עכשיו, זה גם תקופת הקורונה, כל סבבי הלחימה, מזה מספר שנים אחורה, כל הזמן העסק מקבל מכות של אי פעילות, לא עובדים, חנויות סגורות, ואין רצף בביזנס".
כמי שמעורה בעסקים אתה יכול לתת תמונה מה מצבם היום, מה אתה שומע?
"זו שרשרת: זה מתחיל מהמוצרים שמגיעים מחו"ל, שעלו בעקבות כל ההגבלות שיש היום במשלוחים ובהובלות, הפיחות של השקל, הריביות הגבוהות. בעצם, מעלים את חומרי הגלם ואת המוצרים. אנחנו כקמעונאים וגם כסיטונאים ויצרנים, נאלצים להעלות מחירים, וברגע שאתה מעלה את המחיר, אנשים קונים פחות. המחיר של חומרי הגלם עולה, ההוצאות שלנו עולות, שכר עבודה שרק עולה ועולה, ארנונה שעולה, השכירויות עולות, כל ההוצאות מסביב, הדרישות מסביב אם זה כיבוי אש, תברואה, ועוד, ומצד שני, אתה לא יכול להרוויח כי יש היום תחרות מאוד קשה. אתה צריך להוריד מחירים, הרווח הגולמי נפגע משמעותית, ואז אתה לא מצליח להרוויח".
מימון לא מבין כיצד מתקבלת החלטה כזו להעלות את הארנונה ולהמשיך ולהכביד על עסקים בתקופה זו. "לדעתי, לא ישבו והשקיעו מחשבה מהן ההשלכות. לא יכול להיות, שמצד אחד, באה העירייה בזמן המלחמה והקורונה, ובאמת ניסתה לעשות מאמצים לעזור לסוחרים, בדחיית תשלומים, ומצד שני, מקבלים החלטה שמחסלת את העסקים. מי מסוגל לחשוב היום, שבמשך החמש השנים הבאות, הארנונה שלנו תעלה בכמעט 28 אחוזים? זה טירוף, זה מגיע למצב שהארנונה עוברת את סכום השכירות שלנו, היא הופכת להיות ההוצאה הכבדה ביותר, זה עשרות אלפי שקלים".
לאיזה מצב זה יכול לגרום?
"אני שומע מהעסקים וכולם אומרים לי בצורה חד משמעית: 'ברגע שהרווח שלנו ייחתך וייפגע, אנחנו נפטר עובדים, נצמצם פעילות'. אני מכיר גם אנשים שהודיעו לי שהם הולכים לסגור, ואני לא רוצה להישמע קיצוני. אני גם שומע כאלה שרוצים לעזוב את העיר, נמאס להם. אני חושב שהעירייה עשתה שיקול מוטעה, לא לקחה בחשבון את התוצאה של הדבר הזה, זו פצצה שתרסק פה עסקים. אנשים רוצים לסגור את העסקים, הארנונה זה הקש ששובר את גב הגמל, שמחסל את הכל. אסור לשכוח שעובד בממוצע עובד בין 16 ל־20 שעות ביממה, גם משקיע את החיים שלו, לוקח הלוואות והיום הבנקים נותנים הלוואות בריביות מטורפות. הכל היום יקר, אנשים נכנסים לייאוש קיצוני".
קראו גם:
"הארנונה הפכה לנטל"
מזה חמישה עשורים מפעיל ומנהל איציק זילברמן את העסק בבעלותו "מוסך ברק" ברחוב המלאכה. בכל אותן שנים התמודד עם משברים כלכליים. "היו תקופות יותר טובות יותר, היו פחות טובות, אבל תקופה כפי שאנו חווים היום בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל', לא ידענו", הוא אומר.
"המצב במוסכים הוא מאוד קשה", מספר זילברמן, שמשמש גם כיו"ר עמותת "צדק לעסקים", "כי רוב עובדי המוסכים היו ערבים מחברון, מדהריה, עכשיו סגרו את השערים והם לא יכולים להגיע, זה יוצר מחסור בכוח אדם. הפעילות במוסכים ירדה בצורה דרסטית, והיהודים שנשארו לעבוד במוסכים באים עם דרישות שכר גבוהות מאוד, ובתקופה כזו קשה מאוד לתת שכר".
אמנם בעלי עסקים ברחוב המלאכה לא נכללים בעליית תעריפי הארנונה הנוכחית, אך זילברמן, שמלווה את העסקים באזור שלו ובאזורים אחרים, אומר: "זו קטסטרופה, הארנונה הפכה לנטל שהולך וגובר על העסקים. במקום לעזור לעסקים, מכבידים עליהם. בעירייה יודעים שמצב העסקים קשה, אבל הם עושים מה שנוח להם. אנחנו אזרחים טובים, שומרי חוק ומשלמים את המסים בהוראת קבע, אבל לא נוכל לעמוד בזה. אני מכיר ארבעה פחחים שהמוסכים שלהם סגורים כבר חצי שנה כי כל בעלי המקצוע בענף הפחחות והצבע הם מהרשות הפלסטינית. הם משלמים שכירות, ולמרות שהעסק סגור, ממשיכים לגבות מהם ארנונה".
קשה לעצור את שטף דיבורו של זילברמן, הוא מדבר בשם עשרות בעלי עסקים, ומציג בפנינו את מצבם. הוא כועס וזועם על מה שהוא מכנה "חוסר התחשבות ואטימות".
זילברמן: "אני רואה בהרבה עסקים שהפעילות העסקית שלהם ירדה, ואין להם טעם להחזיק עובד שעולה להם כ־12 אלף שקלים שכר בחודש, כאשר הפעילות ירדה ואין עבודה. כחלק מהישרדות בעלי עסקים הקטינו את צוות העובדים, זה קורה במסגריות, בנגריות ובעוד עסקים. גם כך הארנונה גבוהה".
לטענתו, "כיום, להעלות את התעריפים זה חוסר שיקול דעת, זו אטימות של משרד הפנים שמאשר ונותן את האפשרות להעלות את המסים. העירייה כרשות חזקה הייתה צריכה להגיד עד כאן, 'בשנה הזו אנחנו לא מעלים את המסים', כדי לשמור על החוזק של העסקים שיוכלו לפחות לשרוד את התקופה הזאת".
זילברמן שואל ותוהה: "מה אנחנו מקבלים בתמורה? השירותים שאנחנו מקבלים מהעירייה ירדו לאפס, אם זה מבחינת ניקיון ומבחינת דברים אחרים, אבל מיסים הם לוקחים".
"אנחנו במצב של חוסר אונים"
"שלוש השנים האחרונות הן נוראיות מבחינת עליות מחירים", אומר אבי ז'נו, בעלים של מסעדת "ג'סיקה רסטרו בר" ו"בית הפנקייק" במתחם "מבנה". "עלייה כזו משמעותית בארנונה תגרום לשתי תוצאות: או שנצטרך להעלות את המחירים שיהיו כל כך יקרים, שלקהל לא יהיה שווה לבלות, או שכל העסקים הקטנים ייסגרו בסוף כי זה הפך ללא הגיוני".
מסעדת "ג'סיקה" מביאה איתה אל העיר קסם של מטבח ישראלי ים־תיכוני ואווירה ייחודית, תוך שילוב מלהיב בין אוכל משובח, מוזיקה טובה ובילוי אלכוהולי מהנה.
אלא שמאז פרוץ הקורונה ועד היום, בעיצומה של המלחמה, הם מתמודדים עם הוצאות הולכות וגדלות, וזה מבחינתם יותר מדי. "זה ארנונה וחשמל, מים, גז, זה מוצרי גלם שעלו במאות אחוזים, יש מוצרים שהפסקתי לקנות".
ההכנסות קטנו?
"ודאי, בגלל הקורונה, סבבי לחימה, שבעה באוקטובר, 'שומר חומות' ואין סוף דברים, יש מלא סיבות, ובמקום להקל עלינו, כל כמה חודשים החברות מעלות מחירים. פתאום גם העירייה מעלה ארנונה. אנחנו כבר לא מעלים מחירים כי אנשים לא יבואו אלינו כי יקר מדי".
היית פותח עסק היום?
"חד משמעית לא בגלל המסים. מי שלא מבין בתחום הזה, 'מגלח' שלוש־ארבע שנים וקורע את עצמו, ויש לו שותף, המדינה היא שותפה 50 אחוז ביחד עם העירייה, ואתה צריך כל פעם לעשות התאמות. אנשים היום חושבים פעמיים אם לצאת מהבית. אם היו למשל יוצאים פעמיים בשבוע למסעדה, משפחה היום יוצאת בקושי פעם בחודש, וזו התוצאה של עליית מחירים. זה מעמיד אותנו במצב של חוסר אונים".
