"לשכת באר־שבע היא הלשכה הגדולה בארץ", מציין מנהל לשכת התעסוקה בבאר־שבע, עופר בן שטרית. "מלבד לתושבי העיר היא מספקת שירות לנתח משמעותי של בני המגזר הבדואי המתגוררים בארבעה יישובי קבע גדולים וב־44 יישובים קטנים. טרם המשבר עמד שיעור האבטלה בבאר־שבע על 4.5 אחוזים, לעומת 17.1 אחוז כיום".
החל ממחצית חודש מרץ האחרון, מספר בן שטרית, לא היתה בלשכה בבאר־שבע קבלת קהל, ועיקר העיסוק התבטא ברישום של עשרות אלפי דורשי עבודה שהוצאו לחל"ת או פוטרו.
קראו גם >>>
"בתקופת המשבר הפכה הלשכה את עורה", הוא מספר. "מגוף העוסק בהשמה ותיווך בין דורשי עבודה למעסיקים תוך חיזוקם והכשרתם, הפכנו לגוף העוסק בהבטחת קצבתם של דורשי עבודה. במחצית חודש יוני האחרון חזרנו לקבלת קהל, ביצענו מאות השמות ושילבנו מאות דורשי עבודה בהכשרות. כל זה נעשה במקביל להמשך טיפול באלפי דורשי עבודה חדשים שפוטרו או התפטרו ויצאו לחל"ת".
בן שטרית מספר שחלק מדורשי העבודה בעלי מוטיבציה נמוכה להשתלב מחדש בשוק העבודה. "אף שראינו מקרים של דורשי עבודה שיצאו ממעגל העבודה באופן יזום בשיתוף חלק מהמעסיקים", הוא מוסיף, "אנחנו עדים לנוכחות מוגברת של דורשי עבודה צעירים הפוקדים את הלשכה יחד עם קצבה מובטחת, ללא חובות והתחייבויות על ראשם. מצב זה עלול להשריש הרגלים גרועים שיהיה קשה להסירם במעלה הדרך בעת חזרתנו לשגרה". עם זאת, צופה בן שטרית, ברגע שיימצא פתרון לטיפול במגפת הקורונה, כמו למשל חיסון, שיעורי האבטלה צפויים לרדת.
ערד: תלויים במלונות
"ערד ידועה כאזור דל תעסוקה", מציין מנהל לשכת העבודה בערד, דוד סויסה. "העוגן התעסוקתי של העיר הוא אזור ים המלח והמלונות שבו. לצערי, מאז פרוץ המגפה האזור נפגע מאוד כתוצאה מסגירת כל בתי המלון והוצאת כלל העובדים לחל"ת ולפיטורים".
סויסה מספר שעם פתיחת המשק אחרי הסגר של חודש מרץ ואפריל, רק כמחצית מבתי המלון חזרו לעבודה. "שישה בתי מלון בלבד מתוך 13 חזרו בחודשים מאי־יוני. כיום (לפני כניסת הסגר השני - ע.ב.מ) כלל בתי המלון פעילים אך לא באופן מלא, ולא כל העובדים חזרו מחל"ת", הוא מציין.
אוכלוסיית הפונים ללשכת התעסוקה בערד מתאפיינת בעיקר במובטלים שפוטרו מעבודתם או תובעי הבטחת הכנסה. "רוב המטופלים שלנו בנושא הבטחת הכנסה הם מהמגזר הבדואי והקושי למצוא להם מקורות תעסוקה רק גדל, מעצם העובדה שמדובר באזור דל בתעסוקה וגם כי הם מתגוררים במקומות מרוחקים וקיים קושי תחבורתי".
ומה באשר לעתיד? לדברי סויסה, "הלוואי שהיינו יכולים לחזות מה הצפי לחזרה לשגרה. אני בתקווה שזה אכן יקרה ונוכל לחזור במהרה לשגרה מלאה".
אופקים: "לא נותרו משרות רבות"
"מגפת הקורונה השפיעה מאוד על העיר", מספר מנהל לשכת התעסוקה באופקים, אלכסיי רדיונוב. "גם בימי שגרה הדרישה לעובדים מצד המעסיקים לא היתה גבוהה ובעקבות המשבר היא הצטמצמה מאוד. המשרות בעיר פשוטות באופיין. לרוב מדובר במשרות ניקיון, טיפול בקשישים ומעונות יום. עקב העובדה שמגזרים אלה הושבתו או נפגעו בתקופת הקורונה, לא נותרו משרות רבות לגיוס".
רדיונוב מדווח שמספר המפוטרים בעיר גדל פי חמישה בהשוואה לתקופה שלפני המשבר. עם זאת, הוא מזהה ירידה ניכרת במוטיבציה של דורשי העבודה. "אנחנו עובדים מול גופי תעסוקה ציבוריים ופרטיים בעיר מתוך רצון להביא לשיפור מדד האבטלה בעיר, וגם עובדים על תוכניות חדשות שנועדו לצמצם את היקפי האבטלה ולהחזיר את המשק למצב סדיר ותקין", הוא מספר.
כמו כן הוא מזהה שינוי במאפייני דורשי העבודה. "מבין אלה שהגיעו ללשכה היו דורשי עבודה בני 50 פלוס שלא הגיעו אלינו עד כה, שהתביישו במעמדם ואנחנו סיפקנו להם תחושת נוחות והבנה שהמצב אינו תלוי ביכולותיהם. כך למשל הגיעו אלינו מנכ"לים, מהנדסים, אקדמאים ועובדי תעשייה מכל הקשת התעסוקתית".
באשר לעתיד, רדיונוב אומר, "מרגע שקיבלנו אישורים תקציביים להכשרות מקצועיות באזור פנינו אל גופים המשתפים איתנו פעולה ולדורשי העבודה מתוך כוונה לשלבם בשוק העבודה. אנחנו מאמינים ביכולת של האוכלוסייה בעיר, תוך שאיפה לצמצם בהקדם את אוכלוסיית המובטלים".
דימונה: המעסיקים לא ממהרים לגייס
"כמנהל לשכת התעסוקה בעיר אני חווה שינויים רבים בהתנהלותנו מאז פרוץ המגפה ועד היום", מספר מנהל לשכת התעסוקה בדימונה, משה אלקובי. "בחודש מרץ, בעת ההתפרצות, הוצאו המונים לחל"ת ועקב כך נוצר לחץ להירשם ולהיכנס למאגר המובטלים תחת כנפי המדינה, בידיעה שזה יבטיח לציבור את קבלת הקצבאות. בהמשך, כשזמן החל"ת התארך, נוצרו אי ודאות וחשש שדמי האבטלה יסתיימו ולא תהיה יכולת להתפרנס. בשלב הזה, מובטלים רבים החלו לחפש משרות זמניות וקבועות, אך לצערנו לא היו אופציות רבות וזמניות במאגר מפני שמעסיקים לא מיהרו לחזור לעבודה בשל האי ודאות".
באשר לעתיד, כששוב מוטל סגר בתקופת החגים הכולל הגבלות קשות על המשק, אלקובי מציין, "עדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה. יש חוסר ודאות ואבטלה יזומה בחסות הקורונה. אנחנו מצידנו בלשכת דימונה עושים כל מאמץ למען מחפשי העבודה והמעסיקים. אנחנו פועלים בגיוס טלפוני, ייעוץ, הכשרות מקצועיות ונותנים סיוע ופתרונות למעסיקים לפי הצורך ומפרסמים משרות ברשתות החברתיות".
רהט: מתחרים על כל משרה
אלקרינאוי מדווח שמורגשת ירידה בפעילות הלשכה בעיר כיוון שהפונים חוששים לצאת מהבית. עם זאת, הוא מוסיף, "אנחנו רואים מספר לא מבוטל של אנשים שמחפשים עבודה בגלל המצב הכלכלי הקשה שאליו הם נקלעו והירידה ברמת ההכנסות במשפחה. כיום יש תחרות גדולה יותר על משרות ואנו רואים כי הסיכוי של תושב רהט להיקלט בחלק ממקומות העבודה נמוך, יחסית לתקופת טרום המשבר".
בעקבות המשבר התעסוקתי הוקמו ברהט שתי כיתות לרכישת מיומנויות דיגיטליות. "אנחנו ממשיכים בחלוקת שוברי הכשרה מקצועית לטובת רכישת מקצועות במימון חלקי של הלשכה ופתחנו את תוכנית מעגלי תעסוקה לשיחות אימון פרטניות ואישיות למחפשי עבודה צעירים", מסביר אלקרינאוי ומוסיף, "אנחנו נמצאים בתהליך גיוס של בני 45 פלוס לטובת קורסים ייעודיים בשיתוף קרן מעגלים להכשרת מובטלים שעבדו במקצועות שוחקים".
נתיבות: "רק חלק קטן מחפשים עבודה"
"המשבר השפיע במיוחד על עובדים רבים שהוצאו לחל"ת עקב האטה במשק", אומר מנהל לשכת התעסוקה בנתיבות, דקר סיבוני. "הענפים שנפגעו באופן הקשה ביותר מהמשבר הם תעשיית המזון, המתכות ועובדים כלליים אשר נתנו שירותים לעסקים ומוסדות שהושפעו מירידה בהכנסות כמו אולמות, ייצור מזון לבתי ספר, עובדי הוראה ועובדי מתנ"סים. בחודשים האחרונים הצלחנו לבצע השמות ברשות העתיקות ל־30 נערים ממשפחות מצוקה בשיתוף פעולה עם שירותי הרווחה".
סיבוני מוסיף, "הגיעו אלינו דורשי עבודה שלא ידעו להירשם באמצעות האתר, כמו מהמגזר החרדי, או שהיו כאלה שלא הבינו את משמעות החל"ת ואת הצורך להגיע ללשכת התעסוקה. לצערי, רק חלק קטן מהמגיעים ללשכה באים לחפש עבודה. כרגע נראה שיש ירידה במספר דורשי העבודה. זו תוצאה של חזרתם לעבודה של עובדים רבים שתחילה הוצאו לחל"ת".
לכל העדכונים - חדשות באר שבע
