בעלי העסקים בעיר העתיקה בבאר־שבע עוד לא הספיקו להתאושש מהסגר של הגל הראשון, והם מוצאים את עצמם בעיצומו של סגר בגל השני שהנחית עליהם מכה נוספת והעמיק את המשבר הכלכלי.
סיור בין רחובות העיר העתיקה השבוע חושף תמונה די עגומה ביחס לשיעור הנכסים והחנויות שנאלצו לסגור את שעריהם וספגו הפסדים כלכליים. לא שמצבם טרום קורונה היה טוב יותר, התחרות הבלתי פוסקת עם מרכזי המסחר הגדולים היא מנת חלקם משך כל ימות השנה, אולם נגיף הקורונה הכה בהם במלוא העוצמה והעמיד רבים מהם בדילמה: האם יוכלו להתאושש מגזרות הקורונה ולפתוח את עסקיהם מחדש.
בתקופה שבה בכל יום מתפרסמות מגבלות חדשות על הציבור ועל המשק, בעלי העסקים צריכים לקחת החלטות חשובות ונחרצות כדי למנוע קריסה. חלקם מצליחים להחזיק את הראש מעל המים, אך רבים מהם מבינים שהמשבר הכלכלי שהביא עימו נגיף הקורונה גדול על מידותיהם.
השלטים הרבים "להשכרה" ו"למכירה" המתנוססים על גבי הנכסים בעיר העתיקה, משמשים עדות למצב בשטח.
קראו גם >>>
איש היי־טק שהוא ומשפחתו רכשו נכסים ברחוב ההסתדרות בעיר, בתקווה שיניבו תשואה חיובית בעת השכרתם, מספר כי אף אחד לא מעוניין לפתוח עסק בימים טרופים אלו. "משבר הקורונה השפיע מאוד על יזמים ובעלי עסקים, אנשים לא מתעניינים, אנשים אפילו לא באים לשמוע, כי אף אחד לא רוצה לפתוח עסק עכשיו, אף אחד לא רוצה לשלם שכירות שהוא לא יודע מתי יפתח את שעריו ולכמה זמן, ואם יהיה לו את הכוח ואת המשאבים לפתוח אותו, והאם מדינת ישראל תעמוד לצידו כשהוא ירצה לפתוח עסק", מספר איש ההיי־טק.
לא עומדים בארנונה
לדבריו, בעלי עסקים רבים שמתמודדים עם חוסר ודאות כלכלית מתקשים לעמוד בעול המסים. "הארנונה מטורפת בכל סיטואציה עוד בטרם פרץ משבר הקורונה. מי שיש לו חנות של עובד או שניים, ומי שמחזיק יותר עובדים וזקוק גם למשרדים, ברגע שהמשרדים לא משולמים, אז כבעל הנכס, מחובתך לשלם את הארנונה. מעבר לזה, אנשים לא רוצים לשכור משרדים בגלל שהארנונה מרקיעה שחקים. אני לא אומר שזה קשור לעיריית באר־שבע, זה קשור למדיניות של ממשלת ישראל שלא באה לקראת בעלי העסקים".
איש העסקים יוסי אלמקייס: "בעיצומו של הגל השני, עולות מחשבות האם משתלם לפתוח את העסק, אבל במחשבה שנייה, אני שואל את עצמי, לאן אני אלך? יש לי מלאים מטורפים, אני חייב כסף בחוץ, מה אני אעשה? הרזרבות נגמרו"
יש לציין כי סוגיית חיובי הארנונה נוגעת למדיניות משרד הפנים ולא לרשות המקומית. אמנם על פי החוק היבש, בעלי עסקים שהיקף ההכנסות שלהם נפגע בצורה משמעותית בעקבות משבר הקורונה, זכאים לקבל הנחה של עד 95 אחוז, אך רבים מהם לא מצליחים לממש את זכויותיהם. בעלי העסקים נדרשים להוכיח זכאות ל"מענק הוצאות קבועות" מרשות המסים ופגיעה בהכנסותיהם, אלא שלא כולם מצליחים להשתחרר מ"כבלי הבירוקרטיה" המתלווים לתהליך. רבים מהם לא יודעים להשתמש באמצעים טכנולוגיים ולמלא טפסים מקוונים, ולכן הם נופלים בין הכיסאות.
"מכת מוות"
אנו ממשיכים לרחוב החלוץ ופוגשים שם את איש העסקים, יוסי אלמקייס, שבבעלותו ארבע חנויות, שתיים מהן חנויות בגדים, וגם מחזיק במלון בוטיק בפסאז' שביט. הוא סגר את עסקיו לפני כשלושה שבועות ולא בטוח שישוב ויפתח את כולם.
"זו מכת מוות", חוזר ואומר אלמקייס על רקע החנויות הנעולות, ומדבר על אובדן ההכנסה שנכפה על בעלי העסקים בשיא עונת הפעילות בחגי תשרי. "הפרנסה העיקרית שלנו היא בתקופת החגים, כל המלאי של הקיץ כבר לא רלוונטי, בגדי ילדים, נשים, נעליים, אנחנו כבר עוברים לחורף, בית מלון בלי תיירים שלא פוקדים אותו כבר חצי שנה זה גם מכת מוות.
"כשהגבלות הקורונה יהיו מאחורינו, בעלי העסקים ימצאו את עצמם מתמודדים עם הרשויות המקומיות שידרשו תשלומי ארנונה וכל החובות שנצברו. עברנו את 'צוק איתן', עברנו את המלחמות, גם את הגל הראשון של הקורונה עברנו, אבל בעיצומו של הגל השני, עולות מחשבות האם לפתוח את העסק, אבל במחשבה שנייה, אני שואל את עצמי, לאן אני אלך? יש לי מלאים מטורפים, אני חייב כסף בחוץ, מה אני אעשה? הרזרבות נגמרו".
מתקשים לשרוד
עשרות רבות של חנויות מוצעות להשכרה ברחבי העיר העתיקה: ברחוב הראשי הרצל, במורדי הגטאות, ההסתדרות, החלוץ, הפלמ"ח, העצמאות, הדסה, קק"ל, והשורה עוד ארוכה.
פגשנו ברחוב הפלמ"ח את רחל שלמה, בעלת חנות ריפוד, תפירה ותיקונים, שהגיעה לקחת מספר פריטים מהחנות ולחזור לביתה. מזה חודש ימים שהעסק שלה סגור והיא ממש חסרת אונים, חוסר הוודאות לא תורם לחוסר השקט שמלווה אותה והיא נשמעת מודאגת.
"למה אני לא יכולה לפתוח את העסק? אני עובדת בתוך החנות ופה ושם באים קליינטים", היא אומרת בהתרגשות. "בעל הנכס רוצה את תשלום השכירות, צריך לשלם ארנונה, משכנתה, חשמל, וגם אני צריכה לחיות, איך בדיוק אני יכולה להתפרנס? הלכתי השבוע לרואה חשבון והוא אמר לי שייכנס לי לחשבון 1,500 שקל, מה אני אעשה עם סכום כזה? אם המצב הזה יימשך - לא תהיה ברירה ואצטרך לסגור. בימים רגילים עוד איכשהו הייתי מתקיימת, היום, המצב גרוע".
בסמוך לעסק של שלמה, אנו פוגשים בבעל חנות צעצועים שטוען כי הוא גם מוכר מזון, אולם קיבל קנס של 5,000 שקל מפקחים. "התחננתי, אמרתי להם, תיכנסו פנימה ותראו שאני מוכר מוצרי חלב ומזון ולא רק צעצועים, אבל אין עם מי לדבר, אני פה בהפסדים גדולים, אני מפרנס את הילדים שלי, כולם מכירים אותי שאני אדם עם נתינה, אני נותן לאנשים מוצרים אפילו כשאין להם כסף לשלם, אני רושם להם כי כואב לי לראות בנאדם שלא יכול לקנות אוכל לבית, אני בנאדם שמתפרנס בכבוד, למה אני צריך לשלם קנס כזה שכבר חודשים בקושי יש לי הכנסה?", הוא שואל בכאב.
העיסקה נפלה
ברחוב שלושת בני עין חרוד מחזיקה משפחה במספר מבנים ששימשו בשנות ה־70 של המאה ה־20 לתעשייה ומלאכה, לדבריהם, בתקופה שלפני הקורונה, הם היו במשא ומתן מתקדם עם רוכש פוטנציאלי, אותו רוכש שבאמתחתו לא מעט מבנים ונכסים בעיר העתיקה, הביע נכונות לרכוש את הנכסים של המשפחה. אלא שמשבר הקורונה טרף את הקלפים מחדש והעיסקה ירדה מהפרק.
רחל שלמה, בעלת חנות בעיר העתיקה: "הלכתי השבוע לרואה חשבון והוא אמר לי שייכנס לי לחשבון 1,500 שקל, מה אני אעשה עם סכום כזה? אם המצב הזה יימשך - לא תהיה ברירה ואצטרך לסגור. בימים רגילים עוד איכשהו הייתי מתקיימת, היום, המצב יותר גרוע"
"אני לא יכול לומר בוודאות שהעיסקה הייתה יוצאת לפועל בכל מקרה", אומר נציג המשפחה, "אולם אין ספק כי למשבר הקורונה היה חלק בלתי מבוטל מהשיקולים של איש העסקים שהתעניין ברכישה שלא לרכוש בשלב זה את הנכסים שלנו. אני תולה תקוות בכך שרחוב שלושת בני עין חרוד נמצא בתוכניות לשדרוג ופיתוח של העירייה, ונקווה שהקורונה תחלוף במהרה כדי לחזור לחיים נורמליים, ונמכור בסוף את הנכסים של המשפחה במחיר ריאלי ולא במחירי הפסד".
ערים למצוקה
רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, אמר כי "בהנחיית השר אנו פועלים ביתר שאת לקדם יוזמות, הטבות וזכויות שיטיבו עם בעלי העסקים. משבר הקורונה מביא עמו אתגרים רבים ואנו קוראים לבעלי העסקים לא להתמודד איתם לבד. ל'מעוף', מערך השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מגוון כלים העומדים לרשות העסקים ומסובסדים על ידי הממשלה, לרבות מידע נגיש על הנחיות, מענקים וכל הזכויות המגיעות לבעלי העסקים, ייעוץ עסקי המוכוון לימי המשבר, ליווי אישי, קורסים לבעלי העסקים והטבות שיסייעו לעסקים לצלוח את התקופה".
עוד מסר קויתי כי "בשבוע שעבר פתחנו באתר הסוכנות את האפשרות להגיש הנחה בארנונה בגובה של 95 אחוז לעסקים שיוכיחו פגיעה בהכנסות, ואנו פועלים מול משרד האוצר להקל את תנאי הזכאות ולאפשר פטור מלא מתשלומי ארנונה עבור חודשי ההסגר. אנו ערים למצוקת העסקים ועובדים איתם ולמענם בכל הגזרות ונמשיך לעשות כך גם בהמשך במלוא המרץ".
למען העסקים
דובר העירייה, אמנון יוסף, מסר בתגובה: "כידוע, עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל, היתה עיריית באר־שבע העיר הראשונה בארץ שנקטה בשורה של צעדים להקל על בעלי העסקים שכללה בין השאר דחייה בקבלת תשלומי ארנונה, אגרות שילוט ותשלומים נוספים אחרים בהם מחויבים בעלי עסקים. בעלי עסקים בעיר קיבלו פטור מארנונה לחודשים מרץ־מאי בהתאם להחלטת הממשלה. בנוסף, הממשלה החליטה להעניק לבעלי העסקים הנחה בתשלומי ארנונה לעסקים שמחזור פעילותם נפגע משמעותית. ההנחה תוענק לבעלי העסקים שעומדים בקריטריונים עד לחודש יוני 2021".
עוד נמסר כי העירייה הפעילה מגוון פרויקטים עבור המגזר העסקי, בהם הקמת אתר אינטרנטי מקומי במטרה לאפשר לבעלי העסקים לשווק ולקדם קמפיינים מסחריים, ועוד. "יש לציין כי רבים מבעלי העסקים בעיר הביעו את שביעות רצונם מהסיוע, העזרה והיחס אשר מעניקה עיריית באר־שבע".
בנוגע לרישום הדו"ח לבעל העסק, נמסר כי "הדו"ח נרשם לבעל העסק הנ"ל מאחר שפעל בניגוד להנחיות החוק".
השלכות המשבר ביום שאחרי
"המצב של שוק הנדל"ן בעיר העתיקה בבאר־שבע היה קשה והחמיר אף יותר בתקופת הקורונה", אומר עו"ד נתן חיים ג'יבלי שעוסק בין היתר בחוזי נדל"ן. "אני רואה משרדים רבים וחנויות רבות שעומדים להשכרה, גם אלה שעדיין ממשיכים, בקושי שורדים, אנשים לא יוצאים החוצה, הקהל לא מגיע, יש פחות עסקאות, אנשים דוחים עסקאות".
עו"ד ג'יבלי מדווח על ירידה של כ־70 אחוז בעסקאות נדל"ן. "אנחנו רואים שפחות ופחות אנשים עושים עסקים, גם במכירה של נכסים וגם בהשכרה. יש עשרות רבות של נכסים שמוצעים להשכרה, זה נתון שמשתק את המסחר בעיר העתיקה, משתק את הכלכלה, בתחומי הנדל"ן זו ממש מכה קשה".
עו"ד ג'יבלי צופה שגם אם הקורונה תחלוף, השפעותיה עוד יורגשו תקופה ארוכה. "אני חושב שהמשבר הכלכלי בענף הנדל"ן יורגש גם אחרי הקורונה, כי עד שהמשק יחזור למצב תקין ייקח עוד הרבה זמן, ואנשים יצטרכו כנראה להתרגל כנראה גם למחירים החדשים וגם לדמי השכירות בעסקים שלדעתי יירדו. כאשר הפקטור של המסים הוא מאוד משמעותי, ובפרט שבעלי נכסים נדרשים לשלם ארנונה שוטפת גם כשהנכסים סגורים, זה מאוד מקשה עליהם, ואנשים יעדיפו למכור את הנכסים".
