"באה מגפה ושטפה את הכל, את התוכניות, את החלומות. באה מגפה, החשיכה את כל מה שלא חשוב ושמה ספוט על מה שכן". כך, בתוך דקות אחדות, כתבה בסוף השבוע האחרון המחזאית ושחקנית תיאטרון דימונה, חנית כהן מוריוסף, את שיר הביכורים שלה "באה מגפה", אותו היא העלתה לדף הפייסבוק שלה ולאתר של תיאטרון דימונה.
בימים כתיקונם, חנית כהן מוריוסף (36), תושבת דימונה, נשואה ואם לשני ילדים, היא שחקנית בתיאטרון דימונה והיא גם חתומה על שני מחזות שכתבה והוצגו בתיאטרון. האחד הוא "אישה. נשר. ילד" אודות צלמת עיתונות הנוסעת לתעד את מחנות הפליטים בדרום אפריקה, שם היא מוצאת את עצמה בסיטואציה שתשנה את חייה. מחזה נוסף שהיא כתבה הוא "עצור" העוסק בנושא זהירות בדרכים.
מושבתים מעבודה
משבר הקורונה, מציינת כהן מוריוסף, שינה את חייה וחיי משפחתה ללא התראה מוקדמת. "גם אני וגם בעלי", היא מספרת, "הוצאנו לחופשה ללא תשלום ממקומות עבודתנו. התיאטרון נסגר בשלב זה והוצאתי לחופשה ללא תשלום, וכך גם בעלי שהוא סגן שף באחד ממלונות ים המלח. שני הילדים שלנו מושבתים מהלימודים, כך שכולנו שוהים בבית. את הזמן אנחנו מעבירים בהכנת יצירות עם הילדים ובבישולים, עליהם מופקד בעלי".
"המצב אליו נקלענו הביא אותי לפתח רגשות. השיר הזה התבשל אצלי כבר מספר ימים בעקבות משבר הקורונה, ובסוף השבוע האחרון התיישבתי וכתבתי אותו בתוך מספר דקות"
השהייה הממושכת בבית היא זו שהביאה אותך לחטוא בכתיבת שיר הביכורים שלך?
"אני הרי גם שחקנית וגם יוצרת. המצב אליו נקלענו הביא אותי לפתח רגשות. השיר הזה התבשל אצלי כבר מספר ימים בעקבות משבר הקורונה, ובסוף השבוע האחרון התיישבתי וכתבתי אותו בתוך מספר דקות".
משבר הקורונה לא נראה שהולך ומסתיים בקרוב. יש כוונה לכתוב שירים נוספים?
"בינתיים אני לא חושבת על כתיבת שירים נוספים. בשלב זה אני מסתפקת בשיר הזה. אם אני ארגיש צורך נוסף לשתף את מה שאני מרגישה, אז לא מן הנמנע שאכתוב עוד שירים".
"הזדמנות לחשבון נפש"
משבר הקורונה "תפס" את חנית כהן מוריוסף כשהיא שוקדת על כתיבת מופע אודות גורלו של כדור הארץ וההגנה על הסביבה. כהן מוריוסף דווקא קושרת בין נושא המופע לבין המצב העכשווי בו נתון העולם.
"אם לא נגן על הסביבה", היא אומרת, "ולא נשמור על כדור הארץ, הוא פשוט ייהרס. אנחנו חייבים להשתנות, אחרת זו תהיה סכנה לאנושות כולה. זה מה שיקרה. נגיף הקורונה הפך לנו תוך שניות את החיים. עכשיו זו הזדמנות של חשבון נפש".
כהן מוריוסף מודאגת וגם חוששת. "באה מגפה", היא כותבת בשירה, "קשרה לנו את הידיים והרגליים. בלי שליטה על היום וגם על המחר. באה מגפה וכשהיא תלך, נצא אל העולם. איך נצא?".
כהן מוריוסף גם מתקשה להתמודד עם תחושת הניכור והמרחק מהוריה שנאלצים להסתגר בביתם. "אני מרגישה כאילו אני נמצאת בסרט בדיוני", היא מטעימה, "אני דואגת להורים שגם הם גרים בדימונה ולא יכולים לפגוש אותנו. זה הכי קשה. נכון שמקיימים שיחות וידאו וטלפון, אבל זה לא זה. יש אי ודאות גמורה לגבי העתיד. אני מרגישה שקשה לתפוס את כל הסיטואציה הזו".
באה מגפה //
חנית כהן מוריוסף
באה מגפה
ושטפה את הכול,
את התוכניות
את החלומות
באה מגפה,
החשיכה את כל מה שלא חשוב,
ושמה ספוט על מה שכן
באה מגפה וחשפה את כולם בגודל האמיתי שלהם,
מאיימת להוציא את כל הפחדים שנשמעים רק על ספת הפסיכולוג
באה מגפה ושכחה לסגור הדלת,
אבל איש לא עומד בפתח
כולם רחוקים מתרחקים
באה מגפה והפכה את כולם שווים,
עם אותם צרכים
שבאחרון המדפים
באה מגפה,
קשרה לנו את הידיים והרגליים
בלי שליטה על היום,
וגם על המחר
באה מגפה
וכשהיא תלך
נצא אל העולם
איך נצא
