האם קנס של 100 שקל יכול להגיע לכדי 1,800 שקל בתוך עשרה חודשים? מתלונתה של תושבת רהט, שנשלחה אשתקד למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, עלה כי מעקלים מטעם עיריית באר-שבע הגיעו לביתה של המתלוננת ודרשו ממנה לשלם חוב של 1,800 שקל.
החוב, כך עלה מהתלונה, נוצר מאחר שהמתלוננת לא שילמה קנס של 100 שקל, שהוטל עליה עשרה חודשים קודם לכן בגין חנייה שלא כחוק. המתלוננת טענה, כי היא כלל לא ידעה על הקנס.
המקרה המוזר הזה נכלל בדו"ח נציב תלונות הציבור לשנת 2019, שפורסם השבוע ולפיו בעקבות בירור שערך נציב תלונות הציבור מסרה עיריית באר-שבע כי הודעת תשלום הקנס נשלחה אל המתלוננת כנדרש.
העירייה הוסיפה כי הקנס שלא שולם צבר ריבית ותשלומי פיגורים ולכן הוא הועבר לטיפול חברת גבייה מטעם העירייה. חברת הגבייה פעלה לגביית החוב ולשם כך בוצע עיקול בביתה של המתלוננת.
העירייה גם טענה, כי בהתאם לדרישת המשטרה בוצע העיקול בליווי של חמישה שוטרים, ובגין פעולה זו חויבה המתלוננת בסכום של 1,405 שקל.
בעקבות תלונתה של תושבת רהט, קבעה נציבות תלונות הציבור, כי דרישה לתשלום הוצאות גבייה הגבוהות במידה ניכרת מסכום החוב אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות תקנות המיסים.
לפי התקנות, קבעה הנציבות, בעת השתת הוצאה חריגה בשל הפעלת אמצעי אכיפה על החייב, יש לבחון אם ההוצאה החריגה הכרחית לגביית החוב וסבירה בנסיבות העניין ויש להביא בחשבון בין השאר את היחס שבין סכום ההוצאות לסכום החוב.
בסופו של דבר, מציין נציב תלונות הציבור, הודיעה עיריית באר-שבע כי נוכח עמדת הנציבות היא החליטה להשיב למתלוננת את הסכום שניגבה ממנה, בניכוי סכום הקנס וההוצאות הישירות שאינן חריגות, המותרות לגבייה על פי התקנות. העירייה הוסיפה כי הופקו הלקחים מהמקרה וכי הגורמים המבצעים באגף הפיקוח ובחברת הגבייה עברו הדרכות מתאימות על מנת שמקרים דומים לא יישנו בעתיד.
בתוך כך מציין מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, בדו"ח שפורסם השבוע, כי בשנת 2019 הוגשו לנציבות תלונות הציבור 118 תלונות על עיריית באר-שבע וכי בירור שקיימה הנציבות העלה כי רק 8 מהן נמצאו מוצדקות.
