כל מי שעובד בעיר העתיקה בבאר שבע יודע שמדובר באזור עם פוטנציאל גדול לשגשוג, אבל חלקים גדולים ממנו פשוט שקעו לאורך שנים תחת הזנחה מתמשכת. נכון, עיריית באר שבע לקחה חלקים כמו רחוב סמילנסקי או שדרת האוכל ברחוב קק"ל והפכה אותם לאטרקטיביים, אך לב העיר העתיקה, המדרחוב המרכזי ברחוב קק"ל, למעט שינויים מינוריים, נראה בדיוק כפי שנראה לפני עשרים שנים, ולא מדובר במחמאה.
כעת המצב עשוי להשתנות. עיריית באר שבע תשתתף במימון שיפוץ המדרחוב ברחוב קק"ל בסכום כולל של כ־20 מיליון שקל, כאשר גם הסוחרים יתרמו את חלקם במימון. מדובר בתכנון שדרוג המדרחוב שנעשה על ידי משרד האדריכלים 'דרמן ורבקל', בתהליך שנמשך מזה כשנה, במהלכו נציגי העירייה ערכו תיאום ציפיות על מנת לענות על צרכיהם של הסוחרים שחלקם הגדול הינם בעלי עסק ותיקים שזהו מקור פרנסתם היחיד.
העבודות המתוכננות לצאת לפועל בין רחוב הרצל ועד צומת טרומפלדור, כוללות את שדרוג מערכות תשתית, שינוי כיכר רבין, סילוק המזרקה שלא פעילה שם, החלפת תשתיות, עבודות פיתוח, ריצוף, תאורה, נטיעת עצים והחלפת ריהוט רחוב.
ראש מינהלת הגג בעירייה, האדריכל צבי טל יוסף, אשר הציג את התוכנית בישיבת הנהלת העירייה, הסביר: "חשבנו שהפרויקט לא יהיה שלם ולא יהיה מוצלח, אם לא נשדרג גם את החזיתות של המבנים הגובלים לרחוב קק"ל, כאשר השדרוג המתוכנן כולל החלפת חלונות הראווה לפי פרטים ותכנון אחיד, הוספה של מרקיזות־הצללות, התקנת שילוט של בתי העסק, ועוד".
מאיר אלוש, בעל הדוכן 'הפלאפל הירוק': "צריך להמשיך בעשייה כדי למשוך אנשים לעיר העתיקה, אנשים אוהבים לבוא לפה, אבל חייבים לתת להם את התנאים להגיע"
לאחר שסולקו מרבית המכשולים, למעט מספר בעלי דוכנים שהעירייה נמצאת עימם בהידברות מתוך כוונה להעתיק אותם, התוכנית לשדרוג והמתווה להשתתפות העירייה במימון שיפוץ החזיתות במדרחוב אושר וצפוי לצאת לפועל בעוד כחודשיים. במושגים מקומיים, מדובר בתוכנית מהפכנית ששמה את העיר העתיקה, במוקד ההשקעה.
מי יממן?
אמנם התוכנית עתידה לעשות מתיחת פנים למדרחוב ברחוב קק"ל, אך השלב הקריטי בפרויקט הוא מימון שיפוץ החזיתות של בתי העסק. על פי המתווה להשתתפות העירייה במימון שיפוץ החזיתות שאישרה מועצת העירייה, שני הצדדים הגיעו להסכמה כי העירייה והסוחרים ישתתפו בהוצאות המימון שווה בשווה, כלומר חמישים אחוז מכל צד. במקביל, העירייה תנסה לגייס כספים מהממשלה, ואם אכן תצליח במאמציה, הסוחרים יצטרכו להוציא מכיסם סכום כסף מופחת בעבור חלקם במימון שיפוץ המדרחוב.
ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', התייחס בדיון לנושא המימון ואמר: "אם נצליח לגייס את הממשלה, את המדינה ועשינו את זה בעבר, לטובת פרויקטים בעיר העתיקה, אז אנחנו נקל עליהם (על הסוחרים - י.ל.) עוד יותר. אנחנו נעשה מאמץ גדול שהמדינה תיכנס כשותפה ואז נוריד עוד מהסוחרים עצמם".
שאלה נוספת שהתעוררה היא האם העירייה יכולה לחייב את הסוחרים לשפץ את החזיתות במימונם? לשאלה זו נדרש היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד חיים טורקל, שהסביר כי קיים חוק עזר עירוני 'שיפוץ חזיתות' שלמעשה, לדבריו, מאפשר לעירייה לדרוש מבעלי המבנים, במקרה זה בעלי העסקים, לשפץ את החזיתות.
העירייה גם מאפשרת לבעלי העסקים אלטרנטיבה נוספת, לבצע בעצמם את שיפוץ החזיתות, ואז המתווה של השתתפות העירייה בהוצאות השיפוץ יהיה קצת שונה. האדריכל צבי טל יוסף הבהיר כי גם אם "בעל עסק יחליט לבצע בעצמו (את שיפוץ החזיתות), הוא מבצע את התוכניות בדיוק על פי התכנון שלנו, לא שונה מאחרים. זכותו לבצע בעצמו אך ההשתתפות של העירייה תהיה פחותה".
"הכל משותק"
האם שדרוג המדרחוב ושיפוץ החזיתות הוא מה שדרוש על מנת להעיר את העיר העתיקה מתרדמתה? אף אחד מהסוחרים ומהנהלת העירייה לא משלה את עצמו כי מהלך זה יביא את התפנית לה רבים מייחלים. מאידך, כולם מסכימים כי זהו נדבך נוסף שיסייע להחזיר את העיר העתיקה לימיה התוססים בשנות ה־70 וה־80 של המאה הקודמת.
"בואו לא נשכח שבלי שום קשר למצב הנוכחי שקורה בארץ ובעולם, עסקים רבים בעיר העתיקה קורסים והמצב הכלכלי שלהם הולך ונהיה בכי רע", אמר חבר המועצה גדי מזוז לעמיתיו בישיבה. "בעלי עסקים מרכזיים מדברים על סגירה, נכון שיש שם פיתוח של מסעדות וברים למיניהם, וזה מצוין, אבל אם מגיעים בשש־שבע בערב, אין, הכל משותק".
מזוז תולה את המצב הקשה אליו נקלעה העיר העתיקה בהקמת מרכזי מסחר חדשים, הנהירה לקניונים והרכישה אונליין שמדירה את רגליהם של קונים פוטנציאליים מהעיר העתיקה. לדבריו, על הרשות המקומית להתדפק על דלתותיהם של משרדי התיירות, פיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ומשרד השיכון, על מנת לעודד אותם להשקיע בעיר העתיקה. לדבריו, הקמת שכונה חדשה בסמוך לעיר העתיקה תחזיר עטרה ליושנה. "אנחנו צריכים לפתח את זה ברמה הרבה יותר גדולה", אומר מזוז, "כדי שהעיר העתיקה תמשוך ציבור של תיירים, תמשוך את תושבי העיר לבוא ולרכוש, כי המצב שם כיום קשה מאוד".
יעשה את ההבדל?
'לטנגו דרושים שניים', כמו שאומרת הקלישאה, וללא שיתוף הפעולה של הסוחרים, התוכנית לא יכולה לצאת לפועל. לצורך מתן אור ירוק לביצוע התוכנית, הוכנו הסכמים שמקבעים ומעגנים את התחייבויות העירייה ובעלי העסקים לשיתוף פעולה, ועליהם יתחייבו שני הצדדים. מרבית הסוחרים שעימם שוחחנו מברכים על היוזמה, אם כי הם טוענים שתוכנית זו בלבד לא תחולל שינוי דרמטי במצבה של העיר העתיקה שבעבר היתה מרכז חיים שוקק לבילוי ופנאי.
"אני בעד כל תוכנית שתקדם את העסקים", אומר מאיר אלוש, בעל דוכן 'הפלאפל הירוק'. מבחינתו, מדובר בעוד צעד בשורה של צעדים שהעירייה חייבת לנקוט, "כל דבר שעושים הוא מבורך, צריך להמשיך בעשייה כדי למשוך אנשים לעיר העתיקה, אנשים אוהבים לבוא לפה, אבל חייבים לתת להם את התנאים שיבואו".
יוסי אלמקייס, בעל חנות בגדים, סבור אף הוא שמדובר בפעולה מבורכת: "אני מברך על התוכנית, השיפוץ הכרחי כדי להפוך את המקום למזמין עבור לקוחות, אבל לבד זה לא מספיק, לדעתי המדרחוב חייב להיפתח לתנועה בדומה ל'שדרת האוכל', שם יש תנועה של אנשים, וכאן המדרחוב מת".
לאלמקייס גם יש עצה לקברניטי העירייה: "ברגע שמקיימים אירועים או פסטיבל כמו בסמילנסקי, אז אפשר לסגור את המדרחוב לתנועה. תסתכל כמה חנויות סגורות במדרחוב", מצביע אלמקייס בידו, "צריך לחשוב גם איך האנשים יגיעו, אז אחת הדרכים היא לפתוח את התנועה לכלי רכב".
מנגד, מעטים מהסוחרים הביעו סקפטיות להצלחת התוכנית. אחד מהם הוא בעל חנות כל־בו שהצהיר כי הוא חושש שעבודות השדרוג יגרמו לאובדן הכנסות של הסוחרים. "תשמע, כל מה שעושים זה ניסוי, או שזה יצליח או שלא, אם זה ייכשל, אז אנחנו הסוחרים אכלנו אותה".
יוסי אלמקייס, בעל חנות בגדים: "אני מברך על התוכנית, השיפוץ הכרחי כדי להפוך את המקום למזמין עבור לקוחות, אבל זה לא מספיק, המדרחוב חייב להיפתח לתנועת כלי רכב"
נושא נוסף שמטריד חלק מבעלי העסקים הוא אורך זמן העבודות. "זה יכול לקחת שנה לפחות, מי יספוג את זה? אנחנו הסוחרים. לא מספיק ספגנו מכה בגלל הקורונה, אז עכשיו שיפוצים וגם צריך להוציא מהכיס? בשבילי זה כבר לא משנה, השכרתי נכס אחד ובחנות הזאת אני לא מתכוון להמשיך, לי כבר אין כוח".
דורשים אכיפה
סוגיה נוספת שמטרידה לא מעט סוחרים הוא נושא הסדר הציבורי. "לפעמים קורים שם דברים שלא צריכים להיות שם", התבטא אחד מחברי המועצה, וביקש לדעת היכן עומד נושא הקמת נקודת שיטור במקום. התשובה שקיבל היא כי "יש תחנת פיקוח עירונית שנמצאת באמצע הרחוב".
בבואנו לבקר שם השבוע גילינו כי התחנה סגורה ולא היתה שום נוכחות של גורמי אכיפה. אין זה סוד שגורמים לא רצויים מסתובבים בעיר העתיקה, ולא מעט סוחרים חשים שייתכן שנוכחותם של גורמים אלה מרתיעה את המבקרים מלהגיע, וזה מסב נזק לדימוי של העיר העתיקה שנסוגה לאחור בשנים האחרונות. לכן הם דורשים יותר נוכחות של גורמי האכיפה. "יש פה אזורים ואני לא מגזים כשאני אומר את זה", מספר בעל עסק במדרחוב, "שאני משתדל לא להגיע אליהם בשעות החשיכה. התאורה לא מספקת ויש פה כל פני פסאז'ים ישנים או סמטאות ברחובות הסמוכים שאני פשוט מעדיף להתרחק מהם. אני מקווה שהעירייה תיתן מענה גם לדברים האלה".
מעיריית באר־שבע נמסר: "עיריית באר־שבע, מינהלת הסכם הגג ומינהלת העיר העתיקה נערכות להמשך ביצוע עבודות לשדרוג ופיתוח רחוב קק"ל, בקטע שבין רחוב טרומפלדור עד רחוב הרצל, לרבות כיכר רבין. כרחוב מסחרי מרכזי בעיר העתיקה, העירייה רואה חשיבות לא רק בחידוש המרחב הציבורי, אלא גם בשדרוג החזיתות המסחריות, המהוות חלק משמעותי מפני הרחוב. לאור זאת העירייה, בהחלטה תקדימית, החליטה לאשר את השתתפותה במימון השיפוץ, לצד הסוחרים. עיריית באר־שבע, מינהלת הסכם הגג ומינהלת העיר העתיקה מאמינים ששיפוץ החזיתות יעשיר את הרחוב ויעניק לו מראה אחיד ואסתטי, ויסייע באופן משמעותי לבסס את הרחוב כמוקד מסחר, תיירות ובילוי מרכזי בבאר־שבע. יש לציין כי יוזמת העירייה התקבלה על ידי הסוחרים בברכה ובשיתוף פעולה".
