יובל קלמנוביץ' (56), עיסוק: ראש מדור מבצעים בכבאות והצלה, תחנה אזורית באר־שבע, וממלא מקום סגן מפקד התחנה. נשוי (בשנית) לירדנה, אב לרון וצוף (מנישואים קודמים), ירדנה אם ליאיר, מעיין וניצן, וסבא לעשרה נכדים ונכדות. מגורים: מצפה רמון.
מתי מתחילה השבת שלך?
"שישי בבוקר על קפה עם זוגתי. לאחר מכן יוצא להשלמת קניות וחוזר עם זר פרחים. כוס קפה עם החברים בשעות הבוקר המאוחרות. כל יום שישי אני עורך ביקור קבוע אצל הוריי המתגוררים במצפה רמון ומוודא שהם מוכנים לקבל את השבת. ארוחה קלה בצהריים, הכנות וניקיונות לערב שישי".
יובל קלמנוביץ' בתחנת באר שבעיובל קלמנוביץ' בתחנת באר שבע
יובל קלמנוביץ' בתחנת באר שבע
(צילום: הרצל יוסף)
מי מכין ומה מכינים לשולחן השבת?
"תלוי. אם רק אנחנו ב'קן', הארוחה עליי. אם מגיעים הילדים, עבודת צוות לארוחת ערב. ירדנה שלי היא בשלנית גדולה. כשהיא במטבח, אני רק העוזר. חשוב לנו שכל אחד מהילדים והנכדים יאכל את מה שהוא אוהב, כך שהתפריט ארוך".
מהו המאכל המועדף על שולחן השבת?
"בדרך כלל, התפריט מהטבח ההודי או לפחות בתיבול כזה. הכל יכול לעלות על השולחן, אם זה עוף, תבשיל בשר, שניצל, דגים. כשאנחנו לבד, התפריט קליל. העדיפות בשבילי זה בשר, עוד בשר, ואם אפשר, אז עוד בשר. גם שניצל הולך תמיד, וכשהוא טרי, אז בכלל".
הולכים לבית הכנסת?
"אני לא, אבל תמיד עושה קידוש לפני ארוחת ערב".
אתה מצליח לנוח בשבת?
"בטח. מוצאים את הזמן למנוחה גם כשכולם אצלנו. כמובן, שאני מוכן תמיד לקריאה. תמיד במוכנות מלאה. בכל זאת, העבודה".
מהו בילוי השבת המשפחתי המועדף עליך?
"אם כולנו איתנו, ה'ביחד' הזה הוא כבר בילוי. ארוחת הערב בשישי, ארוחות הבוקר והצהריים בשבת, הנשנושים בין כל הארוחות, סרטים בטלוויזיה, הילדים, הנכדים. מה יכול להיות יותר נחמד? יש את הבילוי הנוסף, שהיה לפחות עד הגעת הקורונה, נסיעה לאצטדיון 'טדי' יחד עם צוף למשחקים של בית"ר ירושלים".
זיכרון ילדות מיוחד מהשבת?
"הילדות שלי במצפה רמון של סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים היתה ילדות מיוחדת, כזו פשוטה, מלאה תמימות, בלי כל הטכנולוגיה של היום. בקושי טלוויזיה היתה בבית. היינו משחקים כל הילדים בשכונה. היה לנו את ה'מחנה' שלנו. בחורף, בשבת בבוקר, היה שוקו חם שאבא שלי היה מכין עם ארוחת בוקר קלה.
"לפני שהוריי התקרבו לדת, היינו, אבא, אחי ואני, מטיילים מדי פעם בשבתות במכתש רמון והסביבה, לרוב ברגל. אמא היתה נשארת בבית, סורגת סוודרים לחורף. כשגדלתי קצת, כבר היינו יוצאים החברים מהכיתה בשבתות בבוקר עם תרמיל, מימייה, פירות וסנדוויצ'ים, כובע טמבל של פעם ומטיילים".
כל העדכונים - חדשות באר שבע