"תמיד הייתי ילד עצוב. גם כשהייתי קטן לא הייתי שמח מדברים או מתרגש יותר מדי. אבל ככל שהתבגרתי, זה ממש החמיר. בשלב מסוים הרגשתי שאני לא יכול ולא רוצה לצאת מהמיטה וזרמתי עם זה. פשוט הפסקתי לעבוד ולהיפגש עם אנשים, וכל הזמן הזה גם היה לי קול בראש שחזר והזכיר לי שאני לא שווה כלום, ולא משנה מה יקרה בחיים שלי - כלום לא הולך להשתנות, ושאני פשוט הולך לחיות ככה עד שאני אמות".
כך מספר ר', צעיר כבן 28, תושב הנגב, אחד ממטופליה של ד"ר רות זקס־אוחיון, ראש היחידה לנוירופיזיולוגיה קלינית במרכז לבריאות הנפש בבאר־שבע, שבאחרונה החלה להעניק למטופליה טיפול חדשני הנחשב לפורץ דרך בתחום הדיכאון והחרדה.
מדובר בטיפול לא תרופתי ולא פולשני המבוסס על גירוי עמוק של המוח באמצעות גלים אלקטרומגנטיים.
"ניסיתי להתאבד פעם אחת", הוא מספר, "ואז אמא שלי הבינה שמה שיש לי זו בעיה אמיתית ואני לא סתם ילד עצוב. התחלתי טיפול אצל פסיכיאטר, גם כדורים, גם שיחות. הייתי צריך להחליף כמה סוגי כדורים עד שמצאנו משהו שקצת עזר, וכשזה התייצב, הפסקתי לחשוב על להתאבד ואפילו הצלחתי לעבוד, אבל עדיין לא היה לי חשק לכלום. לא רציתי לפגוש אנשים, לא רציתי שישאלו אותי מה שלומי, כי אני לא יודע אם יראו שאני משקר כשאני אומר שאני בסדר. מבחינת התפקוד, הייתי בסדר יחסית. מדי פעם היו לי התקפי חרדה, וכשהלכתי לפסיכיאטר שלי נחשפתי פעם אחת לפוסטר אודות אותו טיפול חדשני, והחלטתי לנסות".
השיפור החל בשבוע השלישי לטיפול. "הטיפול עצמו לקח חודשיים ומתישהו לקראת השבוע השלישי של הטיפול, הרגשתי פתאום שפחות מלחיץ אותי לדבר עם אנשים, וככל שעבר הזמן זה השתפר, אפילו חזרתי להתאמן בחדר כושר ולצאת עם חברים", משתף ר'. "באמת שיש לי יותר תקווה שיהיה לי עתיד ואולי זוגיות ודברים שיש לאנשים אחרים. המצב לא מושלם במאה אחוז. אני עדיין חושב שאני לא יוצלח, ולפעמים קשה לי בכל זאת להיפגש עם אנשים, אבל אני ממש מצליח להתגבר על זה ולעשות את זה בכל זאת".
מובילים בדיכאון
ר' אינו לבד בסיפור הזה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 25.8 אחוז מתושבי הנגב והדרום חשים תחושת דיכאון, השיעור הגבוה ביותר בישראל.
מבין הערים הגדולות בארץ, באר־שבע מובילה עם שיעור של 29.3 אחוז מתושבי בירת הנגב שחשים דיכאון לעיתים קרובות.
ד"ר זקס־אוחיון, מה גורם לשיעור הגבוה ביותר של תחושת דיכאון בקרב תושבי הנגב בהשוואה לתושבי אזורים אחרים בארץ?
"לדיכאון גורמים רבים, ביניהם גורמים תורשתיים, ביוכימיים, הורמונליים ופסיכולוגיים. כל אלה אינם מבדילים את תושבי הדרום משאר תושבי הארץ. עם זאת, מחקרים רבים קשרו מצב סוציו־אקונומי וחרדה לסיכוי לפתח דיכאון. מצב סוציו־אקונומי נמוך יכול להוביל לדיכאון בשלל מסלולים שונים. ראשית - עוני וקשיים כלכליים מובילים לעלייה בתחושת החרדה והפחד וירידה בתחושת הביטחון האישי. בנוסף, המחסור במשרות והזדמנויות בפריפריה, בהשוואה למרכז, עשויים לעורר תחושת חוסר תקווה ופסימיות וליצור מעין מעגל של חרדה ופסימיות אשר עשויים להוביל לאפיזודה דיכאונית בהמשך. גם גורמים בריאותיים שונים נקשרים בסיכוי לפתח דיכאון ומבדילים אזורים משכבות אוכלוסייה חלשות יותר מכלל החברה".
אי הביטחון האישי באזור הנגב יכול להגביר את תחושת הדיכאון?
"תחושת אי הביטחון האישי מובילה לרמה גבוהה של עוררות וחרדה. מאחר שזו מובילה לתחושת חוסר שליטה וחוסר אונים, הדבר יכול להוביל להתפתחות של דיכאון. השילוב בין דיכאון וחרדה שכיח למדי וכ־40 אחוז ממקרי הדיכאון מלווים בחרדה גבוהה. אי לכך יש בסיס טוב להניח שניתן לייחס את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המראים כי האחוז הגבוה ביותר של תחושת דיכאון נמצא במחוז הדרום, לתחושת העוררות הגבוהה הנגרמת מהאקלים הביטחוני הסוער שמאפיין את האזור".
תחושת שליחות
ד"ר רות זקס־אוחיון (36), תושבת נתיבות, נשואה לדוד, לוחם אש במקצועו ואמא לשלוש בנות, עלתה מליטא בהיותה בת שלוש. בילדותה ונעוריה גרה במודיעין ולאחר שירותה הצבאי החליטה לעבור דרומה ולהתחיל ללמוד.
היא בעלת תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט מהמחלקה למדעי המוח והקוגניציה באוניברסיטת בן־גוריון, ובמקביל, גם החלה לעבוד כחוקרת ומרצה באוניברסיטת בן־גוריון ובמכללת אחוה.
לפני כשנה נכנסה לתפקיד ראש היחידה לנוירופיזיולוגיה קלינית במרכז הרפואי לבריאות הנפש בבאר־שבע, ונוסף על כך, היא בעלת קליניקה פרטית לנוירופידבק, מרצה ומנחה סטודנטים במחקר.
מדוע בחרת לעסוק דווקא בתחום של נוירופיזיולוגיה קלינית?
"תחילה חשבתי שאני רוצה להיות פסיכולוגית, אך כבר בשבוע השלישי לתואר הראשון, בשיעור פסיכולוגיה פיזיולוגית, כאשר למדנו על המוח, ידעתי שזה מה שאני הולכת לעשות, ולשם כיוונתי את כל המאמצים שלי. העבודה שלי מורכבת ממחקר, טיפול קליני והוראה, ואני אוהבת כל חלק מזה. המחקר מספק את יצר הסקרנות שתמיד היה לי, וגם מרגיש שככה אפשר לעזור לאנשים בקנה מידה רחב. ההוראה חשובה כי ידע זה דבר שצריך לחלוק ולא לשמור לעצמך והטיפול נותן תחושת סיפוק ושליחות יותר מכל דבר אחר. אין דבר שממלא אותי כמו התחושה שבן אדם יוצא מהחדר שלי במצב קצת יותר טוב ממה שהיה כאשר הוא נכנס אליו".
סיר לחץ
על פי נתוני מרכזי החוסן באזור הנגב והדרום, אחרי כל מבצע והסלמה ביטחונית בגזרת רצועת עזה הולך ועולה שיעור הפונים לטיפול במרכזים, בין שמדובר בילדים ובני נוער ובין שמדובר באוכלוסייה מבוגרת יותר.
גם חוסר המשילות באזור הנגב שבאה לידי ביטוי בשיעור הולך וגובר של פשיעה חקלאית, פריצות לבתי מגורים, גניבות של כלי רכב ומעשי אלימות, בכלל, ובחברה הערבית, בפרט, רק מגביר את תחושת החרדה והדיכאון בקרב תושבי האזור. התוצאה - יותר ויותר תושבים מרגישים שביטחונם האישי הולך ומתערער, ומכאן הדרך לדיכאון וחרדה הולכת ומתקצרת.
השסע בחברה הישראלית משפיע על מצב הרוח של תושבי הנגב?
"לדעתי לכל דבר שגורם לעלייה בעוררות יש פוטנציאל להחמיר או לעורר הפרעות נפשיות ולהשפיע לרעה על מצב הרוח. באופן ספציפי בדרום, גם ללא השסעים בחברה הישראלית, יש בסיס לעוררות גבוהה, חרדה וחוסר אונים הודות למצב הביטחוני והסוציו־אקונומי. כל פקטור נוסף על כך, כגון השסע בחברה הישראלית, יכול להעלות את המתח ולהחמיר את המצב הקיים. נוסיף לכך את המדיה ואת הרשתות החברתיות שמגדילות את השסע ומעוררות פילוג והתנגחויות על רקע עדתי, לאומי, פוליטי וחברתי ונקבל סיר לחץ שמחכה להתפרץ".
בחודשים האחרונים מצב הרוח הלאומי לא מוסיף לנו בריאות. כיצד מתמודדים עם מציאות כזאת?
"ראשית, חשוב להכיר במגבלות האישיות שלנו בהיקף היכולת שלנו להכיל את המצב במדינה ואם אנחנו חשים מוצפים, אז חשוב לדעת להתנתק מהחדשות ולא להישאר מחוברים באובססיביות למדיה ובפרט לרשתות החברתיות. שנית, צריך להיות מודעים לחשיבות בריאות הנפש ולהיות קשובים פנימה ובמידה שאנחנו חווים מצוקה גבוהה יש לפנות לקבלת עזרה, אם מדובר במרכזים פסיכיאטריים, בפסיכולוגים של קופות החולים, או באופן פרטי. הפרעות נפשיות אינן נפתרות מעצמן וללא טיפול הן מחריפות".
טיפול מכוון מטרה
במרכז הרפואי לבריאות הנפש בבאר־שבע החלו באחרונה להציע טיפול חדשני נגד דיכאון וחרדות, טיפול שעד כה לא ניתן באזור הדרום. מדובר בטיפול של גרייה מגנטית מוחית עמוקה שאותו פיתחה החברה הישראלית "Brainsway". הטיפול קיבל את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) והוא נכנס לסל התרופות בישראל, כך שהוא ניתן למבוטחים בחינם ובמימון קופות החולים.
ד"ר זקס־אוחיון, האם מדובר בפריצת דרך בתחום הטיפול בדיכאון ובחרדה?
"חד משמעית כן. הטכנולוגיה בטיפול הזה מאפשרת לווסת באופן ישיר את הפעילות המוחית במבנים הנמצאים באזורי מוח עמוקים יותר ולא רק בקליפת המוח כפי שעשו בעבר. בניגוד לתרופות אשר משפיעות על הגוף ועוברות תהליך מטאבולי, הטיפול החדש הזה משפיע על המוח בצורה ישירה וספציפית".
קראו גם:
מה בעצם היתרון של הטיפול בהשוואה לטיפולים הניתנים עד כה?
"מדובר בטיפול יעיל ולא פולשני. אין לו תופעות לוואי לטווח הארוך. אין צורך בהרדמה או התאוששות והוא יכול להועיל גם במצבים שבהם קיימת עמידות לתרופות או מצבים גופניים שונים שבגינם לא ניתן לקחת תרופות. יתרה מכך, ניתן לעשות אותו גם בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון".
שאלה אישית - את מוטרדת מהמצב בארץ?
"באופן כללי כאמא אני מאוד מודאגת, כי זה הבית שלי. ירידה מהארץ לא באה בחשבון למי שעלתה לארץ. אני חוששת מהכיוון הכללי שאליו כל זה הולך. הפילוג, השנאה, מלחמת האחים. אני בכנות לא מבינה איך דת או נטייה מינית או ארץ מוצא או השקפה פוליטית הפכו להיות סיבה טובה לשנוא מישהו. אני מנסה לעשות את המרב כדי להתרחק מזה, להרחיק את זה מהבית שלי ומתוכי, לחנך את הבנות שלי לקבלה ואהבה מתוך אמונה שאם כולנו נעשה כך, אז הילדים שלנו יתקנו את מה שאנחנו הרסנו".
